השקת הגיליון החדש של הבא נגילה 13בהשתתפות: שני פוקר, עומרי דנינו, מישל פלצ'יק, עמנואל לוי, רעואל שועלי, גל עזרן, ויואב "יהוה" עזרא.
מנחה: ד"ר ג'רמי פוגל!
בסוף הערב תוקרן עבודת הווידאו ארט "לשכוח ולא לזכור" של עידן אפשטיין
הגיליון, שיודפס הפעם בפורמט ייחודי של פוסטרים בגודל A4, יושק עם פתיחת התערוכה ויימכר במהלך סוף השבוע בחנות פופ אפ שתפעל במקום. בחנות ימכרו בהנחה גם גיליונות קודמים של מגזין A5. לאחר מכן המגזין יהיה זמין לרכישה באתר: www.thea5magazine.com.
הגיליון החדש, תחת הכותרת Object/Spirit, יוצא לאור כחלק משיתוף פעולה עם יוזמת לה-קולטור, מתוך מטרה משותפת לקידום אמנות מקומית בארץ ובחו"ל.
על עטיפת אלבום הבכורה החדש של להקת I Was A Bastard מאויר שלד ענקי של לווייתן, מוחזק על קביים, וסביבו אנשים בוחנים אותו כמבקרים במוזיאון. "התחברנו לדימוי הלווייתן", אומר נוה שפרוני, מנהיג הלהקה, הסולן וכותב השירים, "יש לנו סאונד לווייתני". קלידן הלהקה, אור דרומי, מנסה לבאר: "הלווייתן חי במים עמוקים ומתקשר עם לווייתנים אחרים שהוא בכלל לא פגש ממרחק של קילומטרים". לעזרתם נחלצת כליל שפרוני, בסיסטית ואחותו הצעירה בעשור של נווה, ומסבירה שיש במוזיקה שלהם משהו שמרגיש תת־ימי.
I Was A Bastard, שכוללת גם את מיכאל יצחקי בתופים וגיטרות, תשיק בשבוע הבא את אלבום הבכורה שלה בהופעה בלבונטין 7 וגם צפויה להופיע בפסטיבל אינדינגב. היא פעילה כבר קרוב לחמש שנים והוציאה עד כה צמד EP קצרים, אך נדמה שרק באלבום הבכורה החדש שלה הלהקה הצליחה לראשונה לגבש סאונד שמצליח להטביע את המאזין. זה קורה כבר עם הסינגל הראשון והמצוין "Red Colour", שבאמת נשמע כמו משהו שנוצר במים עמוקים.
גון הסאונד של האלבום מובחן לכל אורכו. חברי הלהקה מתארים את הגוון הזה ככחול, וזאת כדי להבדיל אותו מהשירים היותר פאנקיים שלה, שהם מבחינתם אדומים. האלבום החדש מורכב כולו אך ורק משירים כחולים. נכון, זה מבלבל שדווקא השיר הראשון באלבום, זה שנותן את הגוון הכחול לכולו, נקרא דווקא "Red Colour". "קראנו לו כך כי באחת החזרות, בזמן שהיו התקפות טילים, נוה החזיק את הגיטרה מעל הראש ויצר סאונד פידבק מטורף שנשמע כמו אזעקת צבע אדום", אומרת כליל.
הלהקה מכנה את המוזיקה שהיא יוצרת "טריפ רוק", אך כליל מתארת את הרוק שלהם קצת אחרת: "היפנוטי". בשבילה, המוזיקה של הלהקה מרגישה "כמו גל גדול שבא והולך". תהיתי אם לא מציק ל־I Was A Bastard כשאומרים עליה שהיא נשמעים כמו רדיוהד. "שמע, זה נכון – אז אין לי סיבה להתעצבן", מודה נווה שפרוני, "אבל לא הייתי אומר שהיא ההשפעה העיקרית". שפרוני אכן ציין קודם לכן שהמוזיקה דווקא של ג'ון פורשיאנטה היא זו במידה רבה התניעה את תהליך היצירה האישי שלו, שהתגבש עם הזמן לכדי להקה.
אם לבחון שוב את הטענה הרדיוהדית, אז נשמע שהאופן שבו שפרוני שר, בקולו הגבוה, היא זו שמעלה את האסוציאציה לתום יורק. אם כי המקורות של I Was A Bastard הרבה פחות בריטיים; הלהקה התגבשה בשני מוקדים ישראליים: האחד מוקף טבע ויערות – אולפן ההקלטות שבקיבוץ בית אורן, בו גם עובדת להקת "טריפ רוק" אחרת – טייני פינגרז. והמוקד הנוסף הוא מועדון ההופעות המחתרתי (שכבר לא פעיל) – הריאליטי ריהאב סנטר, שבו הקיפה את עצמה בהרכבי סטונר דוגמת הגרייט משין ולטאות הענק מכוכב הניבירו. "הז'אנרים שנוגנו בריאליטי ריהאב פחות היו אנחנו, אבל האנשים שפעלו שם עוררו בנו השראה", מסייג דרומי. "הרוח שלנו היא זאת שיצרה את האלבום. אלה לא החלטות אמנותיות של ארבעה מוזיקאים. יש איזה כוח ליצירה עצמה ואנחנו רק הגפיים שלה, שמכוונים אותה לאן שהיא רוצה להתקדם".
I Was A Bastardיופיעו בלבונטין 7, לבונטין 7 תל אביב, חמישי (15.9) 22:00, 40 ש"ח
הרכב הגרוב הישראלי המעולה, התפוחים, יוצא למסע הופעות קצר לרגל השקת אלבומו החדש "Dragonz". באלבום החדש התפוחים משתפים פעולה בין היתר עם הפאנק התימני של A-WA, הראפר הניו יורקי Homeboy Sandman והג'אזיסט המקומי אבטה בריהון. תפתח אתההופעה הקרובה(14.9 בבסקולה) Totemo ויתארחו בה כהן@מושון שגם מככבים בפלייליסט הישראלי המצוין והמעודכן שבחר חבר התפוחים, ארז טודרס.
הבחירות של התפוחים:
ללא ספק הפרויקט המוזיקלי שהכניס אותי אל עולם שהיה זר לי עד אז. כלבתא ומיקסמונסטר נותנים כבוד ליוצרי דאנסהול נשכחים בג'מייקה, רק הקלטות אנאלוגיות. חלה חובת צפייה על הסרט התיעודי אודות המסע המרגש הזה.
אקו היא פאוור־גירל אמיתית. השיר הזה הוא הוכחה לכך. ביט מופלא של ריג'וייסר, ליריקה והגשה אנרגטית לפרצוף מצד אקו. אני מתקלט אותו מהרגע שיצא והוא מזיז לי את כל הגוף.
וואו, איזה אלבום זה "ימים ארוכים", בהחלט צמד הראפרים האהוב עלי. הפלואו, הביטים, הפשטות של המילים לצד החריזה המתוחכמת. המיכאלים הם חלק חשוב בפריחה המחודשת של סצנת ההיפ־הופ בשנתיים האחרונות.
צריכים הוכחות נוספותלכוחה של המוזיקה לשנות חיים? האזינו היטב לשיר של רותם אור ותנו לעצמכם טפיחה טובה על השכם. זה מה שאני עושה בכל אופן מאז שהשיר הזה יצא.
עד עכשיו לא הבנתי מה זה לייבק, אבל אולי זה חלק מהקסם של המילה. אולי לא צריך להבין אותה אלא פשוט לתת לאפרו־אראב של החבר'ה האלה לסחוף אותנו אל תוך העולמות הפנימיים שלנו.נצ'י נץ' מעיף ת'ראשפה.
מארקי תמיד לוקח את המאזינים אל הלא נודע. זה אחד מהמאפיינים החזקים שלו בכל די.ג'יי סט בכלל, וב"אינסטינקט" בפרט,האלבום האחרון שהוציא, שבו אין ולו דגימה אחת, הכול מנוגן או מושר.
הופעותיהן הקרובות של התפוחים יתקיימו, כאמור, בבסקולה ב־14.9, למחרת בצוללת הצהובה בירושלים, ב־16.9 שוב בבסקולה וב־17.9 תגיע החבורה לוונדרבר בחיפה.
לקראת השקת האלבום "משהו אחר קרה" של על גבי ויניל בהופעה, חושף רייסקינדר את "לאמריקה". השיר החדש הוא מעין B Side שצמח מתוך ההופעות שבאו אחרי צאתו. אלבומו "משהו אחר קרה", שהופק על ידי רם אוריון ויצא בנענע דיסק ב־2014, יוצא כעת על תקליט. השקת הויניל היא במסגרת שיתוף הפעולה בין נענע דיסק למועדון הבארבי, במסגרתה הושקו בנוסף תקליטים של ברי סחרוף, אהובה עוזרי, שי צברי, רם אוריון, הילה רוח ועוד.
"לאמריקה" הוא פרי הפקה משותפת של רייסקינדר ושל רם אוריון ומנגנים בו יובל גוטמן ("ועדת חריגים") ואודי בונן ("חיה מילר"). השקת התקליט תתקיים ב־13 ביולי בבארבי ורייסקינדר יארח בה את רם אוריון וגלעד כהנא.
רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?
(במקום 19.90 ש"ח)