עמית סטארק הוא די.ג'יי שחזר לתל אביב אחרי גלות ירושלמית ארוכה. הוא גם האוצר הראשי של "יוצאים מהלופ – לילה בגלריה ברבור", אירוע שלביטים עמוקים ומכילים ואנרגיה מוזיקלית פראית ומתפרצת שיתקיים בשבוע הבא (חמישי 30.5) כחלק מפסטיבל מוסררה מיקס, אירוע בינלאומי רב־תחומי המתקיים בשכונת התפר מוסררה בירושלים משנת 2000, ביוזמתו ובהפקתו של בית הספר מוסררה לאמנות וחברה ע"ש נגר. שווה יציאה מהעיר? לגמרי.כל הפרטים על כל הדברים כאן

>> העיר של קרין ריבקינד סגל: קפה שהוא כמו בית של חברה. וים
>> העיר של יובל פכלר: שחיתות בארוחת הבוקר וברים שמדברים חו"ל

1. ענן

בר/חנות תקליטים חדשה בעיר שמצליחה להיות גם אינטימית גם קהילתית וגם בעלת סטייל: עיצוב החלל, והיין בטעם טוב והמוזיקה המעולה מתוקלטת בווליום נעים המעודד שיחה. בעלי המקום והצוות המתוקים ומושכים אליהם קהל לקוחות חמוד במיוחד – והמקום כמובן משמש כבית מושבם של קהילות אקס-ירושלמיות בגלות.רחוברענן 36

2. חוף עג'מי

תל אביב חייבת הכל לים שמונח שלצידה, הפתרון לכל בעיות העיר נמצא בקו המים, וכשהחופים עצמם נהיים חלק מהבעיה הפתרון הוא להגיע לחוף עג'מי השקט והמופלא. מדרום – הרצועה הצרה על גבול בת ים תל אביב, שמאחוריה בית הקברות – משרה אווירה לימינלית של קצה הציויליזציה וניתן למצוא שם בין היתר את מחפשי החופש והאמת.

נכנסים כאן והולכים כמה מטרדים דרומה. חוף עג'מי/הקשתות/גבעת העלייה (צילום: רמי רפנר/פיקויקי)

3. ספסלי רחוב

אחד הדברים שהיו לי הכי חסרים ב-10 שנותי בירושלים, היה המרחב הציבורי כפי שהוא קיים בתל אביב. נכון – גם פה עלול להיות עמוס ולעיתים קשה, אבל ספסלי הרחוב שמפוזרים בעיר מציעים שלל הזדמנויות לשבת ולהתבונן בעולם המשונה שלנו מהצד. טופ 5 ספסלי רחוב שלי:
שדרות ירושלים ליד פינת ארליך מהצד הדרומי דרום
כיכר המלך אלברט (פינת נחמני, בצלאל יפה)
רחוב גריזים, הצפון הישן
לילנבלום פינת פינס
רחוב רידינג מול החורשה

4. אואזיס

ספק קיוסק ספק בר, מתחת לשיכוני הרכבת ביפו א' מול החניון נמצא האואזיס. בירות, פיצוחים, מאפה ביתי דמוי בורקס, טלוויזיה גדולה ואווירה שתגרום לך להרגיש בגרסה יפואית לסרט של דיוויד לינץ'.נחל הבשור 3

5. "שמועות"

הפסל האקוסטי של האמן ניב גפני, שממוקם מול הים מצפון לרידינג. רצועת חוף ששווה להצפין ולטייל לאורכה. הפסל יוצר תופעת סאונד מעניינת, סוג של מראה הפוכה, ומייצר אופציה להאזנה עמוקה ושונה לרחשי הים שממול. ממליץ גם לחפש את מגדל הפיקוח הנטוש של שדה דוב באזור.

מקום לא אהוב בעיר

לא מקום – זמן. לא ממליץ לנסות לצאת מהבית בחמישי בלילה, בשישי או בשבת בצהרים. הכל פשוט מעורר חרדה והצפה חושית. העיר הזו צפופה מידי וההייפ תמיד מיותר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
תקלוט אול-נייטר של תאי רונה בסטודיו קטן בקריית המלאכה. תאי מציע פרשנות שונה לחלוטין למה היא רחבת ריקודים, חוויה מחבקת ומרטיטת לב.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?

מוזיקה יכולה לעזור. שלושה אלבומים חדשים של 3 יוצרות מקומיות:
I do care // Daniella Ljungsberg
שבר ענן // Eliana
יש המון // זיו בראשי

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות. ארגון חשוב ויפההמספק בין היתר עזרה ותמיכה תזונתית לקהילות מוחלשות וכן לנפגעים ומפונים מהמלחמה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל בן/בת אדם שמרים יוזמה או עסק המקדם תרבות שוליים ראוי להרמה יומיומית, המסע הזה לא מתגמל כלכלית. הקשיים המערכתיים הם אין סופיים.

מה יהיה?
60% מה שהיה, 40% חדש לגמרי.

• העיר שלי
• חוף הקשתות
• טיילת הפארק החופי
• יפו
• תרבות של סולידריות
• מוסררה מיקס

>> לקראת פסטיבל אינדינגב הקרב, שיתקיים בפעם ה-16 בין התאריכים 14-12 באוקטובר במצפה גבולות, בחרנו חמישה אקטים מסקרנים מהליינאפ וביקשנו מהם רגע לפני שהם יורדים לדרום, לבחור את המקומות בתל אביבי שהם אוהבים במיוחד. בפסטיבל יופיעו השנה מעל 100 אמנים, להקות ודיג'ייאים במתחם משוגע שכולל 6 במות. נותרו כרטיסים בודדים בלבד. כל הפרטים באפליקציית הפסטיבל ובאינסטגרם. ועכשיו: לירז צ'רכי.

>> לירז צ'רכי, או סתם "לירז" כמו שמכירים אותה יותר ויותר בעולם, תגיע לאינדינגב עם הטייק המיוחד שלה על מוזיקה פרסית עכשווית שנוצר בשת"פ ובהסתר עם נשים איראניות. אלבומה השלישי המצוין "Roya" הוקלט בחשאי באיסטנבול, אבל בהופעה המרימה והנוגעת ללב שלה לא תצטרכו להתחבא.

1. נואיבה

אין כמו להקשיב לתקליטים ולשתות משהו טוב, הטריט הכי אהוב עלי. כוס יין על הבר, לגלות ולרכוש תקליטים חדשים וישנים. נואיבה היא חנות תקליטים קסומה שיש בה בר קטן ומרגש ברומנו. הייתי שמחה להגיע לשם יותר. אני אוהבת לשבת שם לבד ולהתחבר מחדש לעצמי, כשיש הרבה קולות בראש ומשימות, ולפתוח את הראש ולקבל השראה לקראת כניסה לאולפן ועבודה על חומרים חדשים.סמטת בית הבד 7

>> העיר של אינדינגב: עדי אולמנסקי בין טוני ואסתר לטאקרייה
>> העיר של אינדינגב: הלם חמודות בין ה-K בר לקולנוע לב

2. פארק המסילה

מדיטציה על אופניים. אני אוהבת לנסוע באופניים בפארק המחודש ובדרך לעצור שם לקפה טעים ותדלוק. ועם המשפחה לעשות של פיקניק עם פיצה טובה של הרומנו. תמיד מרומם נפש.

3. הים של יפו

לא משנה מתי, הים הקרוב לביתי שביפו תמיד מדהים אותי. מחכות לי שם תמיד שקיעות יפות ומרגיעות.

>> העיר של אינדינגב: צוקוש בין קיבוץ גלויות לחומוס המושלם
>> העיר של אינדינגב: ישי ברגר (טברנק) בין הסאצ'מו לצפון הישן

4. אדא חנינא

הקפה של השכונה בפשפשים. למרות העובדה שהוא מתחת לבית, אני תמיד מרגישה שם שאני בחו"ל. טעים ונעים עם מוזיקה שאני אוהבת ואנשים מעניינים. ממליצה על קפה עם קלפוטיי, מאפה צרפתי טעים רצח.רבי חנינא 9

https://www.facebook.com/adahaninajaffa/posts/pfbid02NRbxxgqRoKiNUjH2UxZNffCV2G4QFadUfm5hJf3MxekVytY4aH8fYjHrzfjSuTZml

5. קרן וולף

חנות התכשיטים המטורפת של קרן וולף. היא אמנית שיוצרת תכשיטים לאמניות הכי גדולות בעולם ומביאה את בשורות האופנה מהארץ לעולם. בסטודיו המרהיב שלה אני מקבלת תמיד השראה ורעיונות לבמה ולצילומים. אוהבת להתקשט עם התכשיטים שלה בעיקר להופעות שלי.שבזי 1

• העיר שלי
• אינדינגב
• פארק המסילה
• יפו
• חוף הקשתות
• אדא חנינא

>> נוהר בן אשר היא אוצרת וקניינית אמנות. היא חוקרת ייצוגים דיגיטלים באמנות, אוצרת במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם, עובדת עם חברות הייטק ואוצרת את התערוכה "בתוך הקונטקסט" שלמרכז אדמונד דה רוטשילד בנמל קיסריה, שנפתחה בחודש שעבר בשיתוף החברה לפיתוח קיסריה, ומחברת בין היצירות המוצגות בה לנוף הימי הנשקף מבחוץ. התערוכה תוצג עד ה-6.10.

1. קפה דאמה

דאמה (שזה מלכה בכל מיני שפות) היא האחות היחסית חדשה של שאפה בר בשוק הפשפשים, וזה ההום בייס לעבודה שלי עם המחשב. הקפה הוא אינטימי עם פריטי אמנות מדויקים ופטיסרי שמתפוצצים בפה עם מיסו, מאצ'ה והל. אני אוהבת להצטנף בפינה שקטה ולהסתכל עם ההמולה של השוק בחוץ.נחמן 1

2. סוהו האוס

הסוהו האוס הוא עוד מקום שאני עובדת ממנו. הסוהו הוא שלוחה של מועדון חברים מלונדון ששוכן בבניין יפהפה ביפו. החללים הפנימיים והבריכה מרהיבים ועוצבו על ידי צוות בין לאומי בהשראת הסביבה. התוצאה היא עיצוב שנוגע באוריינטליזם, באווירה קצת הדוניסטית מצחיקה (בכל זאת אנחנו בלבנט). ועדיין מקום מושלם לאסקפיזם לרגע.יפת 27

3. גלריה רוזנפלד

אחת הגלריות הוותיקות שנהגתי להגיע אליה עוד כשהייתה בדיזינגוף. היום, כמו המון חללי אמנות, היא ממוקמת בקריית המלאכה. אני אוהבת לראות את הדרך האמנותית שעושים אמני הגלריה כמו זויה צ'רצ'בסקי וכרם נטור.המפעל 1

4. הרצל 16

כשניהלתי את גלריה זומר כששכנה בבנין המעליה, ממש מעל הרצל 16, התמכרתי עמוקות לראמן של רותי ברודו. מאז זומר עברה מקום, אני עזבתי את הגלריה אבל הראמן נשאר ומככב בטופ 3 בוולט אצלי.הרצל 16

5. חוף העלייה

החוף הזה הוא ה-חוף של יפו. אני אוהבת את זה שתמיד אני יכולה לפגוש שם חברים במקרה. וגם, יש שם נקודה אחת ספציפית שממנה אי אפשר לראות את הבניינים של תל אביב וגם לא את בת ים מהצד השני, וכך ולהיזכר שפעם היה כאן הרבה טבע, עוד לפני שקמה לה עיר.

ה-חוף של יפו. חוף העלייה/הקשתות (צילום: רמי רפנר, מתוך אתר פיקיויקי)

• העיר שלי
• חוף הקשתות
• גלריה רוזנפלד
• הרצל 16

>> יערה שאוליאן, זמרת-יוצרת, הוציאה החודש את "זוהר", סינגל ראשון ויפהפה מאלבום חדש בדרך בהפקת תמיר מוסקט, והוא וואו. שנמתין לאלבום בציפייה נרגשת? בהחלט.

1. רחוב אחד העם

כשרק עברתי לגור בעיר, הדירה הראשונה שלי הייתה ברש"י פינת אחד העם. זו הייתה תקופה מופלאה באמת. גרתי עם שני חברים טובים והבית היה תמיד פתוח ומלא באמנים ואנשים מעניינים. היינו עובדים באותו בר בלילה ויוצאים יחד אחרי המשמרת, יוצרים יחד וחולמים יחד. רחוב אחד העם היה הציר שלי מהדירה אל העולם ומהעולם חזרה הביתה. מלא הרפתקאות עברו ברחוב הזה, בין בנייני הבאוהאוס היפים. למרות שרוטשילד הוא כנראה הגו טו של רוב האנשים, אני תמיד העדפתי את אחד העם.

2. ארדיטי בשוק לוינסקי

כשהדרמתי והגעתי לפלורנטין, שמחתי קודם כל על שוק לוינסקי. ריח הקפה והתבלינים, ושירים בפרסית מכל חנות קטנה ביום שישי – ואני בבית. בטיול הראשון שלי שם ביררתי מהר איפה המעדניה הכי טובה והפנו אותי לארדיטי, אחרת לא הייתי מוצאת את המקום בחיים. חנות קטנה ומתוקה עם איש מתוק ומוצרים וואו, שתמיד ידע להתאים לכם את מה שאתם צריכים וגם יוסיף טיפ שישדרג את המתכון פלאים. כשהלכתי פעם עם אמא שלי היא הפצירה בי – "יערה, תקני רק ממנו!", ובדברים האלה אני מקשיבה לאמא.

3. הים

המקום המועדף עליי ועל רבים. גדלתי בהרצליה והים היווה תפאורה משמעותית בילדות ובשנות ההתבגרות שלי. למזלי, יש כזה גם בתל אביב. הים הוא מוטיב חוזר באלבום החדש שלי, הרבה שירים נכתבו בזמן שהייתי בים, או שהוא משולב בתוכם. רחש הגלים זה הסאונד האהוב עליי, כמו נשימה מערסלת שאפשר להתמסר אליה. הכל מתנקה ומתפשט, הכל בפרופורציה.אם אני במצב רוח לשדרג, אגיע לחוף הקשתות ביפו ואוכל באפלוקה אחרי. יום שבת של מלכות.

4. אלכסנדר

איך אהבתי את האנוי. ואז היא נסגרה ונפתחה המאפייה הזאת. הגעתי חשדנית, לא אשקר. ניגשתי בהססנות ובחרתי לי שני מאפים. ואז וואו. הרמה הכי גבוהה של פחמימה ובכלל. פשוט לכו תאכלו. ממליצה בחום על הקרואסון זברה.לילינבלום 18

5. POC קפה

לאט לאט השכונה מתמלאה בבתי קפה אבל עבורי הפוק הוא הבחירה הטבעית. הקפה מעולה והמאפים טעימים, והכי חשוב – כריך סלט הביצים הוא להיט. תמיד אפגוש שם במקרה אנשים שאני מחבבת. כיף לקבוע שם פגישות וגם סתם לעבור ולראות את ההתרחשות האנושית. מה גם שהצוות חמוד והפלייליסט תמיד בול – ג׳ון קולטריין או שופן, שר או אבבא. הקפה האידיאלי בשכונה בשבילי, גם אם יש קצת תור.כפר גלעדי 48

• העיר שלי
• אחד העם
• שוק לוינסקי
• חוף הקשתות
• POC קפה