• Facebook
• Twitter
• Email

שדרות ירושלים הן המקום הכי עצוב בעיר מאז החלו העבודות על קו הרכבת הקלה שיעבור בטבורה, החנויות שעדיין שורדות מחזיקות בקושי את האף מעל האבק, אבל מחאת התושבים הצליחה בכל זאת להזיז משהו בעירייה: אחרי השת"פ העירוני עם אפליקציית הכסף המקומית Colu – שמעניק 30 אחוז הנחה לרוכשים באמצעותו במגוון עסקים רחב בשדרה ובסביבתה הקרובה – מגיע גם שבוע המעורבות של תל אביב להרים קצת לעסקים של שדרות ירושלים.

ביום שישי הבא (15.11), החל מהשעה 09:30, יערך לאורך השדרה משחק "חפש את המטמון" רב משתתפים בדילוג בין חנויותיה השונות (וחלקן גם משונות) – יוזמה מקומית שזכתה לתמיכת העירייה. יורם גורדון־בר, יועץ ארגוני ותושב יפו בשנים האחרונות, התנדב להעביר ולהפעיל עם מתנדבים נוספים את הפעילות ולהכיר למשתתפים מחדש את שדרות ירושלים, על המבנים והסיפורים ההיסטוריים שמאחוריה, וכך לחזק את העסקים שעדיין פועלים בשדרה.

"ברגע שסגרו את השדרה בעלי העסקים היו בהלם", הוא מספר. "חלק מהעסקים התחילו להיסגר והיה כעס מאוד גדול על הרשויות. הרגשתי שמוכרחה להיות דרך בכל זאת לאפשר להם לשרוד את התקופה הקשה הזאת".

גורדון־בר פנה לחפש בפייסבוק מתנדבים שייצרו איתו פעילויות ודרכים חדשות לעודד את בעלי העסקים, ובמקביל החל במסע שכנוע תושבים ובעלי עסקים להשקיע את האנרגיה בחיפוש אלטרנטיבות ופתרונות למצב הקיים, במקום לכלות אותה על התנגדות ומחאה.

"הצעד הראשון היה שהפכנו את הדף 'נלחמים על יפו' בפייסבוק ל'אוהבים את יפו', והתחלנו לספר סיפורים על העסקים, ההיסטוריה שלהם, התמונות שלהם מכל השנים. בהמשך התחלנו לארגן בהתנדבות כל מיני פרויקטים של מוזיקה בשדרה בימי שישי, כדי שאנשים יבואו".

איך הכנסת את העירייה לתמונה?

"בעקבות היוזמות שלנו החליטה העירייה להירתם ועכשיו, לקראת שבוע המעורבות, העליתי את רעיון 'מחפשים את המטמון' והעירייה תקצבה את המשחק בכל הקשור להפקה ופרסום ותשלום לבעלי העסקים עבור הפרסים".

איך יתנהל המשחק בפועל?

"יהיה כתב כללי של חידות, המשתתפים יקבלו מעטפה ראשונה עם רמז לגבי המיקום של הרמז הבא ויצטרכו לפתור את החידה. ברגע שיפתרו יקבלו את הרמז לתחנה הבאה. את המעטפה נותנים לבעל העסק שקשור לרמז, מקבלים משהו ממנו לדרך וממשיכים. כולם יכולים להתחלק ולעבוד יחד או לעשות את המסלול כיחידים".

רונית פרבר, מנהלת מינהל קהילה תרבות וספורט, הוסיפה: "שבוע המעורבות מוקדש לתושבים במטרה לעודד אותם להשפיע על העיר ולחזק את הדמוקרטיה. השבוע הוא שיא של פעילות שוטפת הכוללת קידום אירועים ביוזמת תושבים, פלטפורמות ופרויקטים להגברת השפעתם על העיר, שיתופי ציבור, דיאלוג שוטף ועוד. השנה בחרנו להתמקד ביוזמות התושבים ורוב התוכן של השבוע הזה הוא תולדה של חלומותיהם. אנחנו בעיריית תל אביב־יפו שמחים על הזכות שיש לנו לסייע לתושבים להפוך את היוזמות מעוררות ההשראה שלהם למציאות".

חפש את המטמון, שישי (15.11) 09:30 שד' ירושלים, יפו

כל אירועי "מרימים את העיר – שבוע המעורבות 2019"

• יפו
• שדרות ירושלים
• הרכבת הקלה
• יוזמה חברתית
• אקטיביזם
• עיריית תל אביב
• מעורבות חברתית

• Facebook
• Twitter
• Email

בעת שבני הגיל השלישי מופקרים לחסדי הקורקינטים השועטים על המדרכות, בנחלת יצחק החליטו להעמיד אלטרנטיבה שתגרום לצעירים הפוחזים להתקנא בדור הסבים שלהם. קלנועית חדשה, שנרכשה על ידי מועדון הקשישים השכונתי ״זהב בנחלה״ באמצעות תרומות, משמשת להסעת חברי המועדון המתקשים להתנייד אל הפעילות השבועית בקאנטרי במגדלי תל אביב.

הכל התחיל מפוסט אישי שכתבה שגית רוטברט, יוזמת הפרויקט, לאחר מות סבה. הפוסט, שהפציר בקוראים לזהות את מצוקת הקשישים ולתרום בעשייה חברתית, זכה לתגובות רבות ותמיכה. "גם אני עשיתי לייק", מספרת זהבה שילון (72), מובילת המועדון בנחלת יצחק. "אבל גם מצאתי דרך ויצרתי איתה קשר. משנת 1980 עד 2007 התנדבתי כחברת הנהלה בוויצו, אבל כשסיימתי את התפקיד המשכתי להתנדב ללא הארגון. כתבתי בתגובות לאותו פוסט של שגית שעם לייקים לא בונים פרויקט ושמי שמעוניין להצטרף מוזמן להגיע לפגישת היכרות. רק אני ושגית הגענו".

החל מחודש נובמבר בשנת 2017 מתקיים המועדון בקאנטרי. בשבוע שעבר, בסיוע המתנדבות בטי מזרחי ופנינית בלזר סלמן ונערות בתיכון במסגרת פרויקט מחויבות אישית, הן הוציאו את פרויקט הקלנועית לפועל והסיעו בקלנועית החדשה את חברת המועדון הראשונה.

"יש לנו כמה חברים שההליכה קשה להם. מצאנו מתנדב קבוע שיכול להסיע שלושה אנשים ברכבו הפרטי. החזון שלי הוא להשיג עוד מתנדבים בשכונה בעלי רכב כדי להביא אנשים אבל זה קשה", מספרת שילון. "אבי אביבי, חבר בוועד השכונה, הציע שנקנה קלנועית. תוך שבועיים גייסנו את הכסף ורכשנו קלנועית עם שני מקומות. זה היה מרגש כי האישה שנסעה בה הייתה במועדון, ולפני חצי שנה נפצעה והפכה מוגבלת בהליכה. בזכות הקלנועית התאפשר לה להגיע. הקלנועית יפה, אמנם יד שנייה אבל מחודשת עם גגון, מקום לעגלת נכים ומקל הליכה אם צריך. יש לנו מתנדבים ואפילו מקום חניה בקאנטרי עם נקודת חשמל להטענה".

איך מתאמים מי נוסע ומתי?
"אנחנו מיידעים את האנשים על זה והמעוניינים יצטרכו לפנות מראש. יש עוד חברת מועדון עם קלנועית והבן שלה הציע שגם יתנדב בשמחה לסייע. בקרוב נשים שילוט יפה: 'לזהב בנחלה באהבה מתושבי נחלת יצחק'. אם יהיה צורך אולי נקבל קלנועית נוספת כדי להביא בו זמנית הרבה אנשים. החזון שלנו הוא באמת שזה ישמש את תושבי השכונה גם לרופאים וסידורים נוספים, זה תלוי במתנדבים. הלוואי שנצליח".

מה החזון הבא של המועדון?
"בזכות הקצאת מימון שנתקבל, ב־21.8 מתוכנן לצאת אוטובוס מיוחד עם מעלית לחוף הים. ניקח את חברי המועדון לראות את השקיעה בחוף לקפה ומסעדה".

• עירוני
• נחלת יצחק
• קשישים
• גיל הזהב
• יוזמה חברתית

• Facebook
• Twitter
• Email

תאים באוניברסיטה

תא אנימלס – אוניברסיטת תל אביב

מטרת התא:סטודנטים וסטודנטיות הפועלים/ות למען בעלי החיים במסגרת מוסדות הלימוד שלהם, אשר צמצום ומניעת סבלם של בעלי החיים בסביבת בני האדם עומד לנגד עיניהם.

מה עושים?הפעילות מתבצעת במגוון דרכים: החל מהסברה בדוכנים ופעילות שטח, דרך ארגון הרצאות ודיבייטים ועד הנגשת הטבעונות בקפיטריות. בין אם זה עידוד לאימוץ חתולים וכלבים מהסגרים או עידוד הפסקת צריכת מוצרים מתעשיות המתעללות בבעלי חיים – בתא פועלים בכדי להעלות את המודעות בקמפוס לנושאים אלו ומה שביניהם.

איך להצטרף?אפשרלמלא טופס הצטרפותבאתר האינטרנט, ליצור קשר דרךעמוד הפייסבוקשל התא וכמובן להיפגש פנים מול פנים בדוכנים בקמפוס ובפעילויות השונות.

תזמורת אגודת הסטודנטים והסטודנטיות

מטרת הפרויקט:לנגן ולהופיע ביחד. התזמורת מקיימת כ-3 קונצרטים בפני הקהל הרחב בכל שנה, במסגרתם הנגנים מנגנים מוסיקה ממגוון סגנונות ותקופות (מוסיקה קלאסית, מודרנית, ג'אז, מוסיקה מסרטים, מוסיקה ישראלית וכו').

מה עושים?התזמורת קיימת מזה עשור ומורכבת מסטודנטים ובוגרים של אוניברסיטת תל אביב, אשר נפגשים פעם בשבוע לחזרה בימי חמישי בערב. בכל שנה התזמורת מקיימת קונצרט בסוף כל סמסטר, וכן קונצרט נוסף במהלך חודש מרץ. השנה, התזמורת קיימה קונצרטים בתחילת חודש ינואר בנושא "מלחינות מרחבי העולם", תקיים קונצרט במרץ בנושא "מוסיקה מסרטי אנימציה" וכן קונצרט סוף שנה במהלך חודשי הקיץ. בנוסף לחזרות ולקונצרטים, התזמורת שמה דגש משמעותי על הפן החברתי, ומקיימת מספר רב של פעילויות ומפגשים חברתיים במהלך השנה.

איך להצטרף?נגני כלי נשיפה/ כלי הקשה אשר מעוניינים לקחת להצטרף בתזמורת מתבקשים לשלוח מייל לכתובת המייל של התזמורת tau.band@gmail.com . יתכן שנגנים חדשים יתבקשו לעבור אודיציה לפני קבלתם לתזמורת. יש גםעמוד פייסבוק!

האחווה הגאה – אוניברסיטת תל אביב

מטרת התא:ליצור קהילה של סטודנטיות.ים להטא"בים וחבריהם שתקדם את טובת הקהילה ותעורר מודעות, קבלה ומרחב בטוח בקמפוס ומעבר לו.

מה עושים?נפגשות אחת לשבועיים לפעילות חברתית שכוללת פעולה מתודית, עיסוק בתכנים להט"בים כמו נטיות מיניות פחות מוכרות, הקהילה הטרנסית ועוד. בנוסף, האחווה מקדמת אירועים לכלל הסטודנטים בקמפוס בנושאים החשובים לקהילה הגאה.

איך להצטרף?יש לאחווהדף פייסבוקוקבוצת ווטסאפ. בנוסף, ניתן ליצור קשר עם אייל, מנחה האחווה: 052-6948373.

תל-אביביות: התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל-אביב

מטרת התא:קידום השיח והעשייה הפמיניסטיים באוניברסיטת תל-אביב ובקרב סטודנטיות באוניברסיטה.

מה עושות?התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביביות, הוא קבוצה של נשים, ע"י נשים, ועבור נשים בקמפוס. אנחנו גוףאקטיביסטישפועל בתוך אוניברסיטת תל-אביב סביב נושאים שמעסיקים ומשפיעים על סטודנטיות ועובדות אוניברסיטה. אנחנו שואפות להיות הפנים של פמיניזם בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, להנגיש את העשייה הפמיניסטית, ולייצג מגוון רחב של סטודנטיות באוניברסיטת תל-אביב, ממגוון אתני ודתי, ומכלל הפקולטות. הצטרפו אלינו, וביחד נפעל לקמפוס בטוח ופמיניסטי יותר, עבור כל הסטודנטיות והסטודנטים!

איך להצטרף?מוזמנות לעקוב אחר פעילות התא בפייסבוקובאינסטגרםולשלוח הודעה אם אתן רוצות להצטרף לתא ולפעול איתן. מוזמנות גם לפנות עם כל שאלה, בקשה, או הצעה.

התנדבות ומלגות

זהב לגיל הזהב

מטרת הפרוייקט:שיפוץ בתים של קשישים קשי יום.

מה עושים?אחת לחודש נפגשת קבוצה של מתנדבים ובעלי מקצוע, ומשפצת דירות במצב קשה בהן חיים קשישים. השיפוץ בסיסי, אך משנה את איכות חייהם של הקשישים בצורה ניכרת. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה העירוניות, שמפנות את הפרוייקט למקרים הזקוקים לעזרה.

איך להצטרף?צרו קשר במייל zahavlegilhayahav@gmail.com

פעמונים

מטרת הפרוייקט:חינוך וליווי כלכלי למשפחות

מה עושים?ארגון פעמונים שואף למציאות שבה משפחות בישראל מנהלות חיים כלכליים מאוזנים ואחראיים בדרך ישרה, מציאות שתסייע לבניית חוסן כלכלי וחברתי. הארגון פועל בכל רחבי הארץ באמצעות אלפי מתנדבים, ומספק מענה רחב ומגוון לעשרות אלפי משפחות בשנה. ההתנדבות בפעמונים לסטודנטים, כוללת ליווי משפחות שנקלעו לקשיים כלכליים. תפקיד המלווה הוא ללוות ולהדריך את המשפחות כיצד לנהל נכון את כלכלת הבית השוטפת וכיצד להתמודד עם חובות העבר. הליווי מתבצע בזוגות של סטודנטים מכל תחומי הלימודים, העוברים הכשרה מקיפה ומגובים ע"י ראש צוות וסוללת מומחים ממגוון תחומים.

איך להצטרף?ניתן לפנות במייל: tau@paamonim.org

"לא משאירים אף סטודנט לבד"- הנחיית קבוצות מקוונות לתמיכה בסטודנטים.

מטרת הפרויקט:הפלטפורמה של 7chairs הוקמה כדי לתמוך באנשים המתמודדים עם מצבי חיים. תמיכה של קבוצת שווים בהנחייה מקצועית, המאפשרת אנונימיות, נגישות טכנית וכלכלית. הפתרון פוגש את האדם במקום ובזמן שהוא צריך ובמידה המתאימה לצורת החיים הנוכחית. עד היום השתתפו אלפי אנשים בקבוצות והוכשרו מאות מנחים. קיימות קבוצות לחולי סרטן, בני משפחות, בעלי צרכים מיוחדים, גירושים, פיטורים, חולים כרוניים ומתמודדי נפש.

מה עושים?מרכז מקוון לתמיכה קבוצתית מרחוק בסטודנטים לפי שיטת 7chairs. קבוצות של 7 משתתפים ומנחה הנפגשים פעם בשבוע למשך שעה בהתכתבות במרחב מקוון ייעודי המאפשר שיח קבוצתי ושיתוף. הפלטפורמה שומרת על הסטינג (Setting) היחודי של קבוצה, חלל מוגן ובטוח עם 7 משתתפים ומנחה הנפגשים פעם בשבוע למשך שעה וחצי. הקבוצה סובבת סביב נושא מסוים והמשתתפים קבועים. ניתן להיות אנונימים כלפי חברי הקבוצה האחרים.

איך להצטרף?ניתן לשלוח מייל: info@koone.org

הלל באוניברסיטת תל אביב

מטרת הפרוייקט:לחזק את זהותם היהודית של סטודנטים ישראלים ולהעמיק את תחושת שייכותם לעם היהודי.

מה עושים?במסגרת הלל באוניברסיטת תל אביב יחשפו סטודנטים ישראלים למגוון הרחב של קהילות וזהויות יהודיות הקיימות בעולם. הארגון מזמין סטודנטים לקחת אחריות על זהותם האישית – להיחשף, לחקור וליצור עולם אישי וקהילתי המחובר לאלפי שנות תרבות יהודית מגוונת ועשירה. במסגרת הפעילות, הלל מבקשים ליצור קהילה מעורבת בחברה הישראלית ובעם היהודי – זאת תוך התמקדות בשלוש פלטפורמות מרכזיות: 1. תכניות תהליכיות. 2. אירועים לקהל הסטודנטים. 3. תכניות "מפגש" – מפגשים עם צעירים מהעולם.

הלל באוניברסיטת תל אביב פועל במסגרת ארגון הלל העולמי – ארגון הסטודנטים היהודיים הגדול והוותיק בעולם אשר פועל בלמעלה מ550 מרכזים בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, רוסיה, אירופה, ישראל ועוד.

איך להצטרף?מוזמנים לעקוב אחרי מגוון ההזדמנויות שהארגון מציע בפייסבוק, באינסטגרםובאתר האינטרנט.
לקביעת פגישת היכרות כללית ניתן לפנות למנהלת ההלל, קרן דיקסטרו: 03-6407961,kerend@hillelisrael.org

קורסים עם ערך מוסף

קורס "היבטים אתיים וחברתיים של מדעי המחשב והנדסת תוכנה"

מטרת הקורס:להפגיש סטודנטים למדעי המחשב עם ההשלכות העמוקות של הטכנולוגיה על החברה, וליצור שיח על הקשר שבין טכנולוגיה ואתיקה, על האפשרויות החדשות לחיים יחד שנוצרות, עם ההזדמנויות והסכנות שבהן.

מה עושים?במסגרת הקורס, שמועבר הסמסטר לראשונה בין כתלי האוניברסיטה, נוצר דיון ער ועמוק בקשר שבין עולם התוכנה לחברה, למשפט ולעולם האמיתי. בקורס דנים בסוגיות מגוונות החל מאחריות של כותבי קוד, דרך פרטיות ומשילות, שוויון ואפלייה הנגזרות ממערכות בינה מלאכותית ועד למערכות לנשק אוטונומי. המרצה של הקורס היא ד"ר תומר שדמי, המתמחה במשפט וטכנולוגיה וחוקרת זכויות אדם ודמוקרטיה במרחב הדיגיטלי.

איך להצטרף?הקורס מבוקש מאוד וההרשמה אליו פתוחה לסטודנטים וסטודנטיות מתארים ראשון ושני ממדעי המחשב ומהמסלול המשולב של מדעי המחשב והנדסת תוכנה.

"תשומת לב: קשישים צעירים ומשחקי מחשב" – קורס משלב עשיה חברתית.

מטרת הקורס:להבין מהו קשב בצורה לא שגרתית – מצד אחד ללמוד מהו קשב לפי דיסציפלינות שונות, מצד שני ללמד קשישים לשחק במשחקי מחשב שמאמנים יכולות קשב מסויימות.

מה עושים?במסגרת תכנית "מתחברים פלוס" פועל קורס משלב עשייה בו לומדים מהו קשב מזוויות שונות (פילוסופיה, חקר המוח, פסיכואנליזה ועוד), מגבשים אסטרטגיות להבנת הקשב במימדים שונים, ומיישמים את היידע שנלמד בפעילות עם קשישים המגיעים למרכזי יום ומועדונים חברתיים. משחקי המחשב נועדו לאמן לתת תשומת לב לכמה אובייקטים בו זמנית.

איך להצטרף?ניתן להרשם לקורס בשנת הלימודים תש"פ דרך הבידינג (מספר קורס 1883-0103-01). הקורס מזכה ב-4 נקודות זכות בחוגים מסויימים (קולנוע, רפואה, התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח, מסלול הנדסה-רוח).

רוצה לצרף פרוייקט חברתי לכתבה? צרי/צור איתנו קשר בעמוד הפייסבוק של מגזין תזה

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• תזמורת
• קורס
• זכויות בעלי חיים
• פמיניסטיות
• גיל הזהב
• מעורבות חברתית
• אנימלס
• יוזמה חברתית
• יהדות
• טבעונות
• קורסים
• קשישים
• אוניברסיטת תל אביב
• פמיניזם
• בעלי חיים
• התנדבות
• סטודנטים
• שיפוצים

• Facebook
• Twitter
• Email

"כל תרומה יכולה לעזור. אנחנו כבר מוכנים לפעולה וצריכים שהציבור יפתח את הלב כדי לגרום ללב תשעשרה לקרות", אומרת חנה רדו – יזמת עסקית־חברתית שמבקשת מכל מי שיש לו מצפון חברתי לקחת חלק בקמפיין מימון המונים משנה חיים: הקמת מרחב תעסוקה לנשים תושבות צפת, עיר שסובלת מעוני ומשיעור אבטלה גבוה. בלב תשעשרה יועסקו מנהלות חשבונות שיעניקו שירותים מרחוק ללקוחות קטנים ובינוניים מכל רחבי הארץ. כך, על ידי יצירת מקומות עבודה, תיסלל עבורן הדרך החוצה ממעגל העוני ותיפתח אפשרות לקידום מקצועי ואישי.

לב תשעשרה הוא הפרויקט השני של חנה רדו. קדם לו מדבר תשעשרה – פרויקט דומה במצפה רמון שמעניק שירותי מזכירות מרחוק. "מאז שהקמתי את מדבר תשעשרה פונים אליי אנשים שרוצים להקים פרויקטים דומים ביישובים שונים", היא מספרת.
הדים על הצלחת הפרויקט בדרום הגיעו גם לאוזניהם של מיכל המאירי – יו"ר אגודת הידידים של חסדי לב וזלמי ביסטריצקי – מנכ"ל ומייסד עמותת חסדי לב שעוסקת בהקניית חינוך פיננסי במטרה לחזק את החוסן הכלכלי של תושבי צפת והגליל. העמותה נקראת על שם אביו, הרב לוי ביסטריצקי, איש של נתינה וחסד שהיה הרב הראשי של צפת ונפטר בטרם עת. "זלמי אמר שעמותת חסדי לב הצליחה לגרום למשפחות רבות לעשות שינוי משמעותי בהתנהלותן הפיננסית, אך הן עדיין לא מצליחות לפרוץ את מעגל העוני עקב שכר העבודה הנמוך ואפשרויות התעסוקה המועטות בצפת". כאן נכנסו לבתשערה לתמונה.

ליום חשיפה שנועד לבדוק היענות לפרויקט הגיעו כ־70 נשים. חילוניות, דתיות או חרדיות – רובן מובטלות תקופה ארוכה ונתמכות על ידי שירותי הרווחה. "סיפרתי להן על הפרויקט במצפה רמון והן התרגשו ואמרו 'אף פעם לא דיברנו אלינו ככה ולא נתנו לנו תקווה כזו'. זה שינה את חיי", נזכרת רדו בהתלהבות. בכוחות משותפים החלו רדו, המאירי וביסטריצקי להתוות קווי מתאר ויעדים לעסק חברתי שיעסיק תוך שנה 36 נשים חרדיות דתיות וחילוניות במטרה ליצור קהילה עם עתיד מקצועי, כלכלי וחברתי. למה עסק חברתי? כי 100 אחוזים מהרווחים יחזרו לעובדות ולקהילה. כל עובדת תקבל מהיום הראשון להעסקתה עשרה אחוזים מעל שכר המינימום, ובתום השנה הראשונה תרוויח 7,200 ש"ח (בהשוואה לשכר הממוצע העומד על 4,800 ש"ח) למשרה מלאה.

משרדים כבר אותרו והנשים מחכות להתחיל לעבוד, אך כדי להתניע את לב תשעשרה יש צורך במיליון ש"ח. שליש הובטח על ידי תורמים פרטיים. את השליש הנוסף הבטיחה לתרום קרן אימפקט, בתנאי שרדו, המאירי וביסטריצקי יצליחו לגייס סכום זהה. "לשם כך פתחנו קמפיין למימון המונים ואנחנו מצפים לנס חנוכה. חשוב לנו שאנשים יבינו שתרומה ללב תשעשרה היא הפרחת השממה ויצירת תקווה בעיר שהמציאות בה קשה מנשוא. זוהי נתינת אמת, בבחינת 'המציל נפש אחת מציל עולם ומלואו'."

להשתתפות בקמפיין ותרומה

• תל אביב
• אבטלה
• יוזמה חברתית
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

משרד כרטיסים, חנות סקס, שמאטע ביזנס, הזנחה גלויה ובאופן כללי אווירה קודרת ומקריפה – כך נראה כבר הרבה שנים פסאז' הוד הסמוך לתיאטרון בית ליסין בפינת הרחובות דיזנגוף ופרישמן שבלב העיר. קשה להאמין שאותה עזובה, המשמשת כיום כמשתנה מאולתרת, הייתה בסוף שנות ה־50 אחת האטרקציות הגדולות בעיר – קניון פרימיטיבי ששילב בין תרבות וצרכנות, עם קולנוע הוד, תיאטרון הקאמרי ובוטיקים נחשבים.

פסאז' הוד הוא רק דוגמה אחת, מובהקת, לכישלון הצורב של תרבות הפסאז'ים שניסו ליצור בתל אביב, ובהמשך בישראל כולה, לפני קום המדינה ובשנים הראשונות להקמתה. הכוונה לייבא לארץ את הפסאז'ים הפריזאים השוקקים, המתוארים בין השאר בכתביו של ולטר בנימין, הייתה בעלת פוטנציאל: בארץ חמה כל כך רחוב מוצל שאפשר לעשות בו קניות בלי להיטגן נשמע כמו רעיון מוצלח.

הפסאז' הראשון, פסאז' פנסק בהרצל 16 (בין לילינבלום ליהודה הלוי), נבנה ב־1925, ומאז נבנו בעיר עוד פסאז'ים רבים, כגון הוד, תמר (אלנבי־רוטשילד), בית אל על, התור (וולפסון־הרצל) ואלנבי (במקום שהיום נמצא בר הפסאז'). גם בשנות ה־20 של המאה הקודמת הייתה תל אביב מובילת טרנדים, והתופעה התפשטה לשאר ערי ישראל. למרות ההצלחה של חלק מהפסאז'ים התל אביביים בשנותיהם הראשונות (בית רומנו, למשל, שבו שוכן היום הבר־מסעדה רומנו, היה מוקד קניות לוהט), עם השנים נעלמו מהם הלקוחות, מוקדי התרבות נפלטו, חנויות הבוטיק עזבו, ומה שנותר הוא בעיקר סוכנויות עלומות ועסקים של מסחר זעיר על גבול המפוקפק.

"הרעיון של פסאז'ים היה יפה ונכון אקלימית, אבל בסופו של דבר זה לא עבד בארץ", מסביר האדריכל דקל גודוביץ', בנו של מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ'. "קודם כל לא הבינו אז את הצורך בחברה מנהלת אחת, כמו בקניון, שהמקום בבעלותה והיא אחראית לניקיונו, לטיפוחו ולניהולו. במקום זה הקבלנים מכרו עשרות יחידות לבעלי נכסים פרטיים. כולנו יודעים כמה קשה לטפח בניין משותף, אז על אחת וכמה מקום כזה. ברגע שאין אחראי אחד מרכזי, זה מוביל באופן בלתי נמנע להזנחה, בדומה אגב למה שקרה בתחנה המרכזית החדשה ובכיכר אתרים".

כמו קרואסון בלי חמאה

לא רק הפן הניהולי הכשיל את הפסאז'ים, לפי גודוביץ', אלא גם התכנון הלקוי. כמו בתחום הקרואסונים, כך גם בתחום הפסאז'ים – הגרסה כחול־לבן הייתה רק חיקוי חיוור למקור הצרפתי. במקום תקרות זכוכית גבוהות, חללים מוארים ומעברים נחוצים בין רחובות שוקקים, הפסאז'ים המקומיים התאפיינו בתקרות נמוכות, בחושך ובחוסר אוורור, ולעתים הם כלל לא שימשו כמעבר בין רחובות אלא פשוט כחצר פנימית של בניין מסחרי – מעין כוכים לא מזמינים שאין בהם צורך מבחינת הסרקולציה האורבנית.

"בית רומנו הוא לא באמת פסאז'", אומר גודוביץ'. "הוא גם לא מקורה וגם לא מעבר, הוא ללא מוצא. מנגד, בפסאז'ים שכן נבנו כמקורים אתה בדרך כלל נכנס לתוך תעלה חשוכה ונמוכה. אם באמת היו בונים את זה נכון, כמו בחו"ל, עם תקרות בגובה ארבע־חמש קומות – זה היה מצליח בענק, כי זה היה כמו המשך אמיתי, אורגני יותר, של הרחוב, וזה היה נעים, מואר ומאוורר".

גודוביץ' טוען גם שיש גם משהו אינהרנטי במנטליות הישראלית שלא הסתדר עם ההיגיון של הפסאז'. "התברר שהאוכלוסייה בארץ אוהבת, למרות החום הקשה, להסתובב ברחוב, לבלות בבתי קפה פתוחים, במרפסות. מי שלקח את הרעיון מארצות קרות, שבהן נעים להיכנס לפסאז', פספס משהו באופי הישראלי, המוחצן, הוורבלי, התקשורתי, שאוהב לראות אנשים, לצעוק, להתערבב".

במקרה שהישראלים דווקא רוצים ללכת למתחם מקורה, נוצרה עבורם עם השנים אלטרנטיבה מסחרית חדשה – הקניון – והם הצביעו ברגליים. "מרגע שהבינו שאפשר לשדרג את הפסאז', לתחום ולקרות לגמרי את המבנה, למזג אותו, להביא מאות חנויות וחברת ניהול אחת מרכזית, לשים שומר בכניסה – הדבר הזה ייתר לגמרי את הפסאז'ים המסחריים של פעם".

ראינו בכל זאת בשנים האחרונות פסאז'ים ותיקים, כגון פסאז' אלנבי ובית רומנו, שהפכו לברים מצליחים, ואת פסאז' הוד ופסאז' תמר (שיהפוך לשוק אוכל בבניין מאייר) שנמצאים לקראת או במהלך שיפוץ. יכול להיות שיש סיכוי לחללים האלה?

"המקומות האלה של חיי לילה זה מאוד בקטנה. אני לא חושב שהפסאז'ים כפי שהם כיום יצליחו אי פעם במדינה הזאת. נעשו בהם יותר מדי טעויות. הדבר היחיד שאולי זה שהם יידרדרו ויוזנחו עד שתבוא חברת נדל"ן, תרכוש פסאז' כזה מהבעלים הפרטיים השונים, ותהפוך אותו לסוג של קניון קטן בעיר יקרה (זה כבר קורה, למשל בפסאז' תמר – אב"ד)".

חורים שחורים בעיר

יש מי שלא התייאשו לגמרי מהפסאז'ים העזובים של תל אביב, למשל בוגרי בית הספר לעיצוב וחדשנות במכללה למינהל. תערוכת הגמר שלהם עוסקת השנה ביישומים מרחביים של כלכלה שיתופית, והסטודיו בהנחיית האדריכלית היידי ארד, המתמחה בתכנון אקולוגי ובבנייה בת קיימא, לקח על עצמו את המשימה להמציא מחדש ארבעה פסאז'ים מוזנחים: פסאז' הוד, פסאז' אלנבי, פסאז' פנסק ופסאז' התור.

"בתור מי שבאה מבנייה בת קיימא, הגישה שלי היא לגשת לבניינים בצורה קצת יותר צנועה, לא להרוס מקום שלא עובד, אלא לראות איך משפרים אותו", מסבירה מנחת הסטודיו ארד. "הפסאז'ים היו מקרי מבחן מעולים, כי אלה חורים שחורים במיקומים פנטסטיים, ולכן יש בהם המון פוטנציאל. באופן פרקטי העירייה, כמו שעושות עיריות בכל מיני מקומות בעולם, יכולה לשנות את הייעוד של הבניין ובשיתוף עם הבעלים הפרטיים לאפשר פרוגרמות של עירוב שימושים. לא צריך למחוק בניינים, אלא להיות יצירתי במציאת פתרונות".

• ארכיטקטורה
• יוזמה חברתית
• פסאז'
• סטודנטים
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• פסאז'ים
• עירוני
• עיצוב