• Facebook
• Twitter
• Email

יום שישי ה-13 שוב מספק תירוץ נהדר לערב סרטים מפחידים עם חברים. נכון, זה קצת מטופש (ולפעמים מצחיק) – אבל מסורת זאת מסורת. המלצה שלנו: הזמינו אוכל לפני שהסרט מתחיל. אין כמו פעמון דלת שאף אחד לעולם לא משתמש בו כדי להגביר את אפקט הפחד.

המשחקים של ג'ראלד

עיבוד של נטפליקס לרב המכר של סטיבן קינג. בני הזוג ג'סי וג'ראלד מחליטים לנסוע לבקתה רומנטית ומבודדת (כמובן) כדי להצית מחדש את האש ביניהם. ג'סי, שבכלל שוקלת מחדש את הקשר שלה לגבר המבוגר ממנה, משתפת פעולה עם הרעיונות של בעלה שמבקש לאזוק אותה למיטה. תוך כדי היא כבר פחות אוהבת את הרעיון, אבל אז הכל מסתבך: מההתרגשות (ובזכות הוויאגרה שנטל) חוטף בעלה התקף לב, ועכשיו היא כלואה בחדר עם גופה וכלב משוטט. יס.

יום המתים (México Bárbaro)

שמונה במאים מקסיקנים עוררו לחיים את המסורות והאגדות המקסיקניות הכי מפחידות, וארזו אותן בתוך 114 דקות מרוכזות של אימה. בתפריט: בוגימן, טרולים, רוחות, מפלצות, קורבנות אצטקים וכמובן יום המתים.

הריטואל

ארבעה חברים ותיקים – פיל, דום, האץ' ולוק, יוצאים למסע ביערות שוודיה לזכרו של חברם, שנרצח חצי שנה קודם בשוד של חנות נוחות. אחרי שדום נפצע האץ' מציע מסלול שיקצר להם חצי מהדרך, אבל שם מחכות להם תופעות בלתי מוסברות, אייל שקרביו שפוכים ואותיות חרוטות על עצים. חוץ מצידה לדרך הם כמובן לוקחים איתם משקעים שנצברו במשך שנים.

הבית הפתוח

סרט אימה מקורי של נטפליקס. אם ובנה המתבגר מנסים להתאושש מטרגדיה משפחתית לאחר שהאב נהרג בתאונת דרכים. השניים, המתגוררים בפרברים, עוברים לגור בבית נופש של אחותה של האם עד שיימכרו את הבית הישן. אחרי אחד הימים הפתוחים שהתקיימו בו, מהם הקפידו להימנע, דברים מוזרים מתחילים לקרות, והם אפילו יותר מוזרים מהשכנה החדשה: חפצים נעלמים או עוברים מקום, הטלפון מצלצל אך אף אחד לא עונה ונשמעים רעשים בלתי מוסברים. בקיצור, כל מה שצריך בשביל ערב אימה כיפי ולא מחייב.

השמרטפית

סרט אימה קומי מקורי של נטפליקס שיצא ביום שישי ה-13 הקודם, וקורץ למיטב סרטי הז'אנר. הסרט עוקב אחרי ילד בודד בן 12 שמתאהב בבייביסיטר הלוהטת שלו. יום אחד הוא נשאר ער עד מאוחר ומגלה במפתיע שהיא חברה בכת שטנית, ועכשיו היא תעשה הכול כדי להשתיק אותו.

>>סרטי האימה הגדולים בכל הזמנים

הניצוץ

סרט הפולחן הזה של סטנלי קובריק הוא בוודאי אחד מסרטי האימה הגדולים ביותר שאי פעם נוצרו, והשפיע על יוצרי הז'אנר מאז צאתו לאקרנים ב-1980. סופר השוהה עם משפחתו במלון מבודד מאבד לאט לאט את שפיותו, במקביל לארועים משונים שמתרחשים במלון.

בייטס מוטל (עונות 1-3)

סדרת פריקוול אמריקאית עכשווית לדמות המפורסמת נורמן בייטס, מהסרט הקלאסי "פסיכו" של אלפרד היצ'קוק. הסדרה מתארת את חייהם של נורמן בייטס ואמו נורמה לפני האירועים המתוארים בסרטו של היצ'קוק, אם כי בעיירה דמיונית אחרת.

צללים אפלים

סרט פנטזיה-אימה קומי בסגנונו האהוב של הבמאי טים ברטון. ג'וני דפ (בהופעה מצוינת) מגלם את ברנבס קולינס, ערפד אלגנטי מאוהב הנדרש בסופו של יום לנהוג כערפד. גם מישל פייפר מככבת בתפקיד בת דודתו. פרט טריוויה: הסרט, שיצא ב-2012, מבוסס על אופרת סבון באותו השם ששודרה בין השנים 1966-1971.

צעקה

הסרט שהגדיר מחדש את ז'אנר האימה בשנות התשעים, בשילוב בני נוער שטופי הורמונים ורציחות מסתוריות ומזעזעות שמגיעות מהמקומות הכי לא צפויים.

ליל המתים החיים

קלאסיקת הקלאסיקות. הסרט של ג'ורג' רומרו מ-1968 הפך מאז לקאלט ולמתנה שלא מפסיקה לתת: אם אתם אמיצים באמת, תעשו בינג' על כל סדרת הסרטים ברצף.

ועוד כמה הצעות: "ורוניקה", "מחברת המוות", "שטן קטן", "קליני" ו"הרעבים"

• סרטים
• תרבות
• נטפליקס
• המסך
• אימה
• יום שישי ה-13

• Facebook
• Twitter
• Email

עבור ארי אסטר, האימה מתחילה עמוק בבטן. "השאלות הקיומיות תמיד עולות אצלי מאזור הקרביים", אומר לי הבמאי בן ה־32, תוך שהוא עוצר כמה פעמים באמצע המשפט כדי לחשוב. "אני מתאר לעצמי שזה ככה אצל הרבה אנשים, אבל אצלי נדרשת הרבה עבודה כדי להתעלם מהרעש הלבן של החרדה שמלווה את חיי. אני בסך הכל בחור נוירוטי, נוטה להיפוכונדריה, בייחוד כשאני לא עסוק. זה נובע גם מהעובדה שרבים מבני משפחתי התמודדו עם מחלות ודברים רעים אחרים".

ההתנסחות המעורפלת של אסטר לא נובעת מביישנות. הוא אוהב לדבר, בעיקר לשבח במאים אחרים – לרוב יוצרי דרמות פסיכולוגיות חסרות רחמים כגוו מייק לי, ניקולס רוג והבמאי היפני קנג'י מיזוגוצ'י, אבל "דברים רעים" הוא התיאור המפורט ביותר שאפשר לקבל ממנו על האובדן האישי מאחורי סרטו מעורר הטראומה "תורשתי" (2018), וסרטו האחרון "מידסומר" – על נופש שבדי שסטה לחלוטין מהמסלול. שני הסרטים מתחילים ביגון עמוק המשמש כקופסה שחורה שממנה מתעופפים החוצה דברים מצמררים. "הסרטים האלה היו הדרך שלי לכתוב על משבר וגם לצאת ממנו", אסטר ממשיך בזהירות. "זאת הקלה לענות דמויות פרי דמיוני באותם חומרים שבדרך כלל אני משתמש בהם נגד עצמי".

לא נחטט. זאת אומרת, ניסינו אבל זה לא עבד. בלי קשר, אסטר הוא ללא ספק חלק מהגל החדש של סרטי האימה, הכולל גם את במאי "אנחנו" ג'ורדן פיל ובמאית "באבאדוק" ג'ניפר קנט. כל אלה הם אמני אימה הנשענים על הפחדים העמוקים והמושרשים ביותר שלהם עצמם, אבל אסטר מיד חולק עלי בנימוס. "זה קורה מאז ומתמיד", הוא אומר. "קח לדוגמה את 'פסיכו' – זה מישהו שברור שהוא עובד על תסביכי האם שלו. 'ליל המתים החיים' הוא סרט פוליטי מאוד. אפילו 'הדייר' הוא עבודה של רומן פולנסקי על חווייתו כאאוטסיידר וההתמודדות שלו עם שנאת זרים".

אסטר נולד בניו יורק ולמד בחממה של מכון הסרטים האמריקאי – בית הספר לקולנוע שבו למדו גם דיוויד לינץ' ודארן ארונופסקי. הסרטים שהוא מביים משקפים את החזון האמנותי שלו ולא של התסריטאי, אבל באופן מרענן הוא מצליח לייצג את ז'אנר האימה באופן ליברלי: הגיבורות שלו הן אינן בייביסיטר או בחורה שווה ביער, אלא נשים מורכבות שנמצאות במלכודת. "תורשתי" זיכה את טוני קולט בביקורות הכי טובות שקיבלה בכל הקריירה שלה. נראה שפלורנס פיו, המככבת ב"מידסומר", תלך בעקבותיה.

"הפילוסופיה שלי בכל הנוגע לכתיבת נשים היא שאני מנסה לשים כמה שיותר מעצמי בדמות שלהן", אסטר מסביר. "אם אני עושה את זה הן מרגישות כנות ואמיתיות. בייחוד ב'מידסומר' יש הרבה ממני בדמות של דני".
דני, שאותה מגלמת פיו, הוא סטודנטית חבוטה לתואר שני שמוצאת את עצמה לפתע לבד בעולם ויוצאת לטיול באירופה בדמעות. אסטר מודה שהשבריריות של הדמות והחוזק הסודי שלה נולדו בפרידה שהוא עצמו חווה.
"זו קרקע יבשה למדי לנווט בה", הוא מסביר. "אתה צועד בתוך שברי מערכת יחסים הרוסה, בדרך כלל גם אין סגירת מעגל. אז היה משהו משחרר בזה שדחפתי את הסיפור לסוף ברור ומוגדר".

איכשהו המוטיבים הגולמיים האלו – יגון עמוק, ריאליזם שבמרכזו אישה ואלימות מבחילה ("זה לא היה בשביל למלא את מכסת הגועל שצריכה להיות בסרט אימה, זה כדי לעשות רושם על הקהל") – תורגמו להצלחה מסחרית מסחררת. "לו הייתי יכול לספר לעצמי לפני חמש שנים על מה שקורה עכשיו, הייתי די נדהם מזה", הוא אומר. "עוד לא עיכלתי באמת את כל זה".

הוא ייקח את הזמן עם זה. אסטר אומר שיש לו עשרה תסריטים שמוכנים לצאת לדרך. הפרויקטים האלו ירחיקו אותו מהאימה, אבל הוא מבטיח לחזור, ואולי עד אז יהיה לו ז'אנר משלו. "אני מקווה שאהיה טוב גם בדברים אחרים", הוא מסכם.

← "מיסדומר" החל מחמישי (1.8) בבתי הקולנוע

• קולנוע
• סרטים
• אימה
• המסך
• יום שישי ה-13

אם עדיין לא צפיתם ב"תורשתי", סרט האימה החדש בכיכובם של טוני קולט וגבריאל ביירן, עשו זאת. כלומר, לא לפני נטילת ריטלין, כי יש כאן חתיכת עלילה, עם פיתולים, הפתעות, הבהלות והתקפי לב. בחייו הקצרים הסרט כבר הספיק לצבור מוניטין כ"מפחיד ביותר שאי פעם נעשה", ככל הנראה בעיקר בזכות המפיצים שעשו שימוש בשלל טריקים ושטיקים, כמו השימוש בטענה שמדידת דופק ליבם של צופים העלתה תוצאות מטורללות. מיותר לציין שהבדיקה העאלק־אמפירית הזאת מוטלת בספק, כיוון שהסרט המפחיד ביותר בכל הזמנים, כידוע, הוא "שיגעון של אבא" עם גבי עמרני. כך או כך, מה שבטוח זה שהסרט הזה ייקח אתכם לוויילד רייד, כפי שאומרים בחוץ לארץ. אם אתם עדיין איכשהו מרגישים שזה לא מספיק לכם, הנה עוד כמה קלאסיקות מהפנתיאון שיטלטלו אתכם כל הדרך אל האבדון.

המנסרים מטקסס (The Texas Chainsaw Massacre, 1974)– חרף גילו המכובד, הסרט הזה הוא עדיין אחד מהמצמיתים ביותר שנעשו – בטח ובטח שיותר מהגרסה המחודשת שלו מ־2003. במקור, הסיפור על חבורה של צעירים שנקלעת לחווה מבודדת שבה מתגוררת משפחת קניבלים שווק כאמיתי, ככל הנראה כדי למשוך קהל. בגדול, מדובר בשקר, אבל יש אלמנטים בעלילה שנלקחו מסיפורו של החוואי הקניבל אד גיין. כך או כך, עדיין קשה למצוא סרט שמצליח לייצר אווירה קריפית כמו המנסרים מטקסס, וסביר להניח שגם 20 שנה אחרי שתצפו בו עדיין יהיו לילות שבהם תפחדו לפגוש את Leatherface והמסור החשמלי שלו במסדרון כשתקומו לעשות פיפי.

מוות אכזרי 2 (Evil Dead 2, 1987)– זוג צעיר, אש ולינדה, מבקר בבקתה מבודדת ביער, שם הוא מוצא רשמקול עם קלטת שבה ארכאולוג מסתורי מדקלם קטעים מספר המתים – מה כבר יכול להשתבש? ניחשתם נכון: כוח רשע שמשוחרר ביער בעקבות הפעלת הרשמקול גורם למותה של לינדה ולשרשרת אירועים מזוויעים ומצחיקים, כמו תקיפתו של אש על ידי ראשה הכרות של לינדה ועל ידי היד שלו עצמו. סרט ההמשך ל"מוות אכזרי" זכה אמנם להצלחה בינונית עם יציאתו לאקרנים וגרף רק כ־6 מיליון דולר, אך בהמשך זכה למעמד קאלט שבו הוא מחזיק עד היום – עד כדי כך, שרבים טוענים שהוא מתעלה על החלק הראשון.

פרויקט המכשפה מבלייר (The Blair Witch Project, 1999)– שלושה סטודנטים קלי דעת הולכים לצלם סרט על מכשפה מיתית ביער אפל במדינת מרילנד. כמו המנסרים מטקסס, גם הסרט הפסאודו־דוקומנטרי הזה שווק במקור כ"אמיתי", ועם יציאתו לאקרנים הוא לווה בקמפיין שבו נטען שהשחקנים נעדרים או מתים. כדי להעצים את האפקט, הוא צולם כביכול על ידי הגיבורים שלו באמצעות מצלמת וידאו ביתית ומצ'וקמקת שהוחזקה ביד רועדת מפחד. הסרט גם נחשב לראשון ששווק בעיקר באמצעות הרשת, עם דו"חות משטרה מזוייפים וראיונות בדויים שהועלו לאתר שלו. היום השטיק הזה אולי נראה לא אמין, אבל אי אז הוא חולל סנסצינה שגרמה לקהל לנהור לאולמות הקולנוע ולהשתין מפחד בכסות החשכה.

הצלצול (The Ring, 2002)– שוב השטיק של קלטת מכושפת, הפעם כזאת שכל מי שצופה בה מת כעבור שבוע, סוסים שמתאבדים, אנשים שמאושפזים, מגדלור ובלה בלה בלה. נראה שהעלילה הסבוכה של הצלצול (הגרסה האמריקאית שהופקה על פי המקור היפני מ־1998) היא שולית, לעומת הדבר הבאמת – אבל באמת – מפחיד בסרט הזה: ילדה קטנה עם שיער שמכסה את הפנים שלה, שהולכת מאוד לאט. נשמע מוזר, אבל אולי צריך לראות כדי להאמין. המנייאקית הקטנה תישאר לכם צרובה במוח לנצח.

בקתה ביער (Cabin in the Woods, 2012)– מהמעניינים שבסרטי האימה שנוצרו בשנים האחרונות, העלילה היא מעין מטא־סרט אימה, פרי עטם של יוצרי "באפי", שהצהירו שמדובר בניסיון להחיות את הז'אנר. הסרט מתחיל עם הפרמיס השחוק של חבורת חתיכות וחתיכים שנוסעים לבקתה מבודדת ביער, אבל משם יש בעיקר תפניות מפתיעות. בלי ספוילרים. הדבר המבאס היחיד הוא שהמפיצים בישראל לא השכילו לתרגם את שמו ל"קב"ן ביער".

• תרבות
• סרטי אימה
• סרטים
• המסך
• יום שישי ה-13
• אימה

לא קשה למצוא סרטי אימה טובים בנטפליקס, אבל מה עם כאלה שאף אחד לא הצליח לצפות בהם עד הסוף? נטפליקס פרסמה רשימה כזאת בדיוק עבור אלה מכם שלא יכולים לעבור את היום בלי איזה אתגר מטופש. ענקית הסטרימינג הסבירה שהם היו מפחידים מדי: בסרטים שברשימה צפו המשתמשים בלפחות 70% מאורכם, מה שמעיד על כך שהפסקת הצפייה כנראה לא נעשתה מתוך שעמום. אם תשאלו אותנו, יש מצב שחלקם סתם גרועים. כך או כך, מדובר בהזדמנות פז לכמה ערבי סרטים עם חברים (בלי להכין אותם לאווירה, כמובן).

עוד כתבות מעניינות:
10 סרטי האימה הגדולים בכל הזמנים
"טאבולה ראסה": הניסוי המגלומני בנטפליקס ירדוף אתכם
הסדרות והסרטים הכי שווים שעולים בנטפליקס החודש

קדחת הבקתה (Cabin Fever)

(2016)

מי מאיתנו לא חגג את סיום הקולג' בבקתה מבודדת בלב יער? ג'ף, קרן, פול, מרסי וברט עושים בדיוק את זה בסרט האימה האמריקאי מ-2003, שזכה לרימייק לפני שנתיים. בסרט המקורי נדבקת אחת החברות במחלה מוזרה אחרי שהחבורה נבהלה מנווד חולה שביקש עזרה, הציתה אותו והוא נפל למאגר המים הסמוך. הפעם זה קורה עם בקטריה שנוגסת בבשר החי ומקבלת את פניהם ופני הצופים אל תוך גיהנום מהסוג הדוחה.

Carnage Park

(2016)

קצת קשה להגדיר את הסרט הזה – סרט פשע שהשתבש או מותחן אימה-הישרדות, אבל זה כנראה לא משנה. הסט שמעוצב ברוח מערבון מהסבנטיז מארח את סיפורם של שני פושעים כושלים שמנסים לשדוד בנק, מסתבכים ובורחים למדבר עם בת ערובה. הם נקלעים לשטח שעליו השתלט צלף יוצא צבא פסיכוטי שסיגל לעצמו לוק מערער, והמצב מידרדר מרע ממש לגרוע ביותר.

México Bárbaro

(2014)

שמונה במאים מקסיקנים עוררו לחיים את המסורות והאגדות המקסיקניות הכי מפחידות, וארזו אותן בתוך 114 דקות מרוכזות של אימה. בתפריט: בוגימן, טרולים, רוחות, מפלצות, קורבנות אצטקים וכמובן יום המתים.

פיראנה (Piranha)

(2010)

החידוש למותחן מ-1978 הגיע אלינו לפני שמונה שנים בתלת מימד, מה שאולי רומז שאפשר לוותר עליו. גם אם לא ראיתם אף אחד מהם, את קווי העלילה אתם בטח מכירים: רעידת אדמה מעוררת אלפי דגים פרהיסטורים שאוכלים בני אדם. נהר ויקטוריה, שמארח מסיבת אביב שבה משתתפים 50 אלף צעירים, עומד להפוך לקופסת אוכל אחת גדולה.

Raw

(2016)

במקור נקראת דרמת האימה הצרפתית-בלגית הזאת "Grave", והיא יוצאת הדופן ברשימה הגברית הזאת – מי שביימה את הסרט היא ג'וליה דוקורנו. עלילת הסרט עוקבת אחרי שנתה הראשונה של סטודנטית צמחונית בבית ספר לווטרינריה, שם היא נאלצת לטעום בשר לראשונה כחלק מטקס החניכה. בהתחלה היא מתנגדת, אבל אחר כך מתחילה לפתח תאווה לבשר – בייחוד בשר אדם.

Teeth

(2007)

עד כמה תמהיל של קומדיה, אימה ופנטזיה יכול להיות מאיים? דון (ג'ס וויקסלר), מתבגרת נוצריה שמדבררת קבוצת מתנזרות בשם "ההבטחה" (אלה עם טבעות הטהרה), גדלה בבית שמרני בסמוך לכור גרעיני. השמרנות שלה לא מחזיקה מעמד זמן רב לאחר שהיא פוגשת בטובי: השניים מחזיקים מעמד זמן מה בלי לגעת אחד בשני, אך לבסוף נשברים. אבל מה שהיה אמור להיות חווייה קסומה הופך לאונס, וכשדון נלחמת בצעיר הטינופת היא מגלה שיש לה יכולת על טבעית הזויה במיוחד. תחשבו על שיניים במקום שבו ממש אסור להיכנס בכוח, או לכו לגגל "vagina dentata". או שפשוט תנסו לשרוד את הסרט הזה (2007).

לזמן את הרוע (The Conjuring)

(2013)

הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, ויש בו עוד כמה מרכיבי קסם: משפחה שעוברת לגור בבית ישן, כלב שמסרב להיכנס לבית (ואז נמצא מת), ילדה שמוצאת כניסה למרתף, שעונים שנעצרים באותה השעה, שדים וכל הג'אז הזה. גם אם זה נשמע לכם מטופש, לא בטוח שתצליחו להגיע לכתוביות הסיום.

The Human Centipede 2: Full Sequence

(2011)

נציג האימה בשחור-לבן הגיע אלינו מהולנד, והוא הסיקוול של סרט באותו השם מ-2009. בהתחלה הוא נאסר לשידור בבריטניה בשל "תוכן מזעזע", ואושר לאחר שנחתכו ממנו יותר מ-30 קטעים. גם באוסטרליה הוא נאסר להקרנה ואושר לאחר שנעשו בו שינויים. בניו זילנד הוא מעולם לא שודר.

מרטין הוא מופרע מתבודד שגר עם אמו בפרויקט דיור עגום. הוא עובד כשומר לילה במתחם חנייה תת-קרקעי עגום לא פחות. כדי לעשות הפסקה מהמציאות שלו הוא בורח לעולם שנוצר בסרט האימה המקורי והופך את יכולות הניתוח של ד"ר הייטר המחונן לפטיש. הידע של הד"ר על הקיבה והמעיים האנושיים נותנים למרטין השראה לנסות לבצע דבר שלא יעלה על הדעת.

The Void

(2016)

שוטר מאתר איש מדמם שצולע בדרך נטושה ומבהיל אותו לבית החולים המקומי, שצוות הלילה שלו דליל במיוחד. את המבנה מקיפות דמויות בגלימות שנראות כמו כת, והאנשים שכלואים בבית החולים מאבדים את השפיות.

Jeruzalem

(2015)

והנה הנציג הישראלי שכתבו וביימו האחים דורון ויואב פז. העלילה מוצגת בקטעי וידאו כאילו-גולמיים שצולמו על ידי שרה פולמן (דניאל ג'יידלין) במצלמת הוידאו שמותקנת במשקפיים החכמים שלה (סטייל גוגל גלאס). הצילומים משלבים גם טכנולוגיה של מציאות רבודה, תכנת ניווט, סקייפ ועוד – ולכל יישום יש תפקיד בקידום העלילה.

פולמן היא צעירה יהודייה-אמריקאית ששכלה את אחיה, ושנה לאחר מותו היא מחליטה לטוס לחופשה בתל אביב עם חברתה רייצ'ל (יעל גרובגלס). בדרך הן פוגשות אנתרופולוג צעיר (יון תומרקין) שמשכנע אותן לזרום לירושלים, שם הם מכירים את עומר (תום גרציאני), בנו של בעל ההוסטל הערבי. בערב יום כיפור נשמעים פיצוצים עזים בעיר, מטוסי קרב חגים בשמים, העיר נצורה – והבריחה דרך מערות תת-קרקעיות נבלמת על ידי מתקפת שדים.

[interaction id="5a9ba07fa7bac429f83f19ef"]

• תרבות
• נטפליקס
• סרטים
• המסך
• יום שישי ה-13
• אימה