בשבוע הבא תיפתח בכולי עלמא תערוכה מיוחדת כשכל הרווחים ילכו לגופים המסייעים לאזרחים באוקראינה. אוצרת התערוכה כותבת בטור מיוחד על עולם שהתפצל לפתע לשניים, בין רוסיה לאוקראינה, בין מה שקורה שם לבין מה שנמשך פה
לפני כשבועיים מצאנו את עצמנו על קצה תהום שנפערה בין אוקראינים לרוסים, בין דורות צעירים ומבוגרים, בין שנאה לתקווה. עכשיו, יותר מתמיד, חשוב לתקשר אחד עם השני, וכאשר המילים הן בלתי אפשריות, האמנות דווקא כן. כך נולד הרעיון של תערוכה קבוצתית לגייס כסף עבור אוקראינה, שתיפתח בשבוע הבא בכולי עלמא.
מאז שפוטין פתח במלחמה באוקראינה, חיינו השתנו. אלפי אנשים מתו, מיליונים ברחו והפכו לפליטים, ערים יפות נהרסו, הכלכלה וחופש הביטוי ברוסיה נהרסים – וכל זה נעשה בחסות מסרים תעמולתיים של "הצלת האוקראינים מממשלתם הנאצית".
כרוסייה שחיה בישראל, אני מרגישה שהעולם שלי התפצל לחלקים. כל יום מתחיל, ממשיך ומסתיים בקריאת החדשות ובצפייה בסיפורים באינסטגרם, איפה שאני רואה מסרים סותרים מאוד… החברים האוקראינים שלי בוכים על ערי מולדתם, מנסים להציל את קרוביהם ומביעים כעס ושנאה כלפי הרוסים. קראתי משפטים כמו "אני שונא כל דבר רוסי","הרוסים הם פחדנים", וזה גורם ללב שלי לדמם.
אני גם רואה את החברים הרוסים שלי יוצאים בזהירות לרחובות, הטלפונים שלהם מלאים בהודעות נגד המלחמה, ההורים שלי קנו תרופות לסבתא שלי לפני שייעלמו מהמדפים – אבל עדיין מאמינים שזה "מבצע מיוחד". ואז אני רואה בפיד של החברים הישראלים שלי כיצד הם הולכים לראות את השקיעה בחוף ולהתכונן לפורים.
כך נולד הרעיון של התערוכה – מתוך רצון להעלות את המודעות למצב באמצעות יצירות אמנות, ולהקל על אנשים לתרום לקרנות אוקראיניות: קניית אמנות יכולה להיות פעולה סמלית, חזקה יותר מסתם ביצוע עסקה. יחד עם הכולי עלמא פרסמנו קול קורא והזמנו את האמנים להביע את רגשותיהם, לתעד את המציאות סביבם, לשלוח מסר – ישיר או מטפורי. יותר מ-90 אמנים מרקעים, לאומים ומדיומים שונים שלחו את בקשותיהם, ביניהם – ציור, צילומים, קולאז'ים, הופעות ומייצבים.
חלק מהאמנים הוסיפו הודעות קורעות לב:
"נולדתי באוקראינה וחייתי שם 30 שנה! סיימתי בית ספר בשפה האוקראינית ולמדתי תרבות אוקראינית ויצירתי כל נעורי. עכשיו הלב שלי נשבר ואני מרגיש שהם הורסים אותי. הכאב הוא בלתי נסבל. אני רוצה להעביר בעבודתי חלק מהתרבות של אוקראינה ואת הכאב של כל מי שנולד באוקראינה, לא משנה באיזה חלק בעולם הם חיים עכשיו!" – כתבה שרה-רחל בארני.
"אני אוקראיני בן 19 שחי בישראל. כל המשפחה שלי נמצאת באוקראינה, כך שהמלחמה משפיעה ישירות על חיי. יש לי הרבה מחשבות ורגשות לגבי המצב ולפעמים אני פשוט מרגיש מוצף ברגשות. לכן העבודות שלי שונות ואינן עוקבות אחר אותו נושא או סגנון, אך כולן עוסקות במלחמה: ייאוש, תקווה או אלימות" – כתבה יאנה וולקובה.
״Vse Bude Ukraina" ("הכל יהיה אוקראינה") היא סיסמה שהאוקראינים החלו להשתמש בה במהלך המלחמה הנוכחית כדי לתמוך זה בזה. במקור זה מגיע מ-"הכל יהיה בסדר". אבל זה גם אומר שאם לא נפסיק את המלחמה, כל העולם יהיה בצרות, כמו אוקראינה עצמה בימים לא פשוטים אלו. והביטוי הזה הפך לשם התערוכה.
הפתיחה ביום ראשון, 20.3, בשעה 21:00, והתערוכה תימשך עד 26.3, בין השעות 21:00-01:00. הכל במתכונת של "קנה וקח": במקום החלקים שנקנו – יופיעו חדשים על הקיר. כל ההכנסות ילכו לקרנות מהימנות ויוזמות פרטיות של מתנדבים המסייעים לאזרחים אוקראינים. הכותבת היא אחת האוצרות.לפרטים נוספים
