Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מה רואים הלילה: הבימאי הישראלי שאנחנו כל כך אוהבים הולך להוליווד
המאמן טד? מה אתה עושה עם הרובה?! "דרומית לגן עדן". צילום: פוסטר הסרט
כשאהרון קשלס היה כוכב עולה בשמי הקולנוע הישראלי הוא הביא לנו להיטי אימה כמו "כלבת" ו-"מי מפחד מהזאב הרע", אבל מסתבר שבארה"ב הוא דווקא גבר רומנטי. סרט הבכורה האמריקאי שלו הוא מותחן פשע בכיכובם של שני שחקנים אמריקאים נפלאים
כבר שנים שאנחנו עוקבים אחרי אהרון קשלס. עוד מימיו כמבקר קולנוע חד לשון ועד לסיבוב היפה של הפיכתו לבימאי סרטי ז'אנר ישראלים (דבר שהיום אולי נשמע הגיוני, אבל דאז – לא היו סרטי ז'אנר ישראלים). אבל הטוויסט היפה בדמות הפיכתו לבימאי בינלאומי לא צפינו – למרות שבהחלט קיווינו.
אבל הצלחתו המרשימה של "מי מפחד מהזאב הרע" מ-2013, שיצר יחד עם נבות פפושדו, היתה מקפצה למקומות מפתיעים – קודם כל, הזכות לביים באמריקה. שנית כל, הזכות לצאת מהמסגרת הז'אנריסטית שעבד בה עד כה לעבר הרפתקאה החדשה בדמות "דרומית לגן עדן" מותחן פשע רומנטי, שזה שילוב ז'אנרים מפתיע כמו שרק מבקר קולנוע במיל' יכול לייצר. ויותר מזה, בתור בימאי אמריקאי (גם אם בחוגי האינדי, שתכלס זה יתרון) הוא גם יכול לעבוד עם שחקנים אמריקאי שאנחנו אוהבים, למשל ג'ייסון סודקיס (לעד טד לאסו) ואבנג'לין לילי.
אהרון קשלס. צילום: גיורא ביח
הסרט עוקב אחר ג'ימי ריי, עבריין משוחרר בתקופת מבחן שמתעקש להעניק לאנני, אהובת נעוריו הגוססת, שנה אחרונה נפלאה ביחד. הפשע, כמובן, רודף אחריו וכמו שאנחנו מכירים את עבודותיו האחרות של קשלס, הכל עמוק בהרבה מאיך שזה נראה, וזה גם נראה על הדרך יפהפה. גאים בך אהרוניל'ה היקר. תעשה שם חיל בהוליווד הזו שלך.
"דרומית לגן עדן" שזמין ב-VOD של הוט, yes וסלקום טי.וי
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בשכונת לב תל אביב התעורר חשש מכלבת ביום חמישי האחרון, בעקבות תן מת שנמצא מחוץ לבניין ברחוב פרץ חיות. אחת התושבות, ורד שביט, כתבה בקבוצת פייסבוק של שכני האזור: "בערך בשעה 3:00 כתבתי לבעלים של הדירה שמעלינו שיש כאלו רעשים מכיוון הדירה שלו, שאני מפחדת לעלות לבדוק מה קורה עם הדיירים או הדירה. טוב שלא יצאתי כי אחרי זה בבוקר שכן אחר כתב שנמצא תן או שועל צעיר מת בשביל המוביל לאחורי הבניין".
אותו שכן פתח למחרת קריאה במוקד 106 של העירייה, שהגיעו בשעה 11:00 לאסוף את הפגר. תושבי האזור נותרו מודאגים מהאפשרות שהתן חלה בכלבת ולכן השתולל כך. כחצי שעה לאחר עליית הפוסט ביררנו את הנושא מול העירייה, אך שם השיבו כי מדובר בפגר של כלב ולא תן. בתגובתם הרשמית נכתב: "בניגוד לנטען, הבוקר התקבל דיווח על פגר של כלב והנושא טופל לפי הנוהל על ידי אגף התברואה. נדגיש כי בעשרים השנים האחרונות לא היה מקרה של מחלת הכלבת בתל אביב־יפו. זאת בעקבות מאות פיתיונות עם חיסוני כלבת לחיות בר, אותם העירייה מפזרת בתקופות החורף והסתיו".
על אף תגובת העירייה, שביט ופעילים נוספים למען בעלי חיים לא השתכנעו שמדובר היה בכלב. שביט עדכנה כי ביום שישי אחר הצהריים היא קיבלה שיחה מהווטרינר העירוני, צבי גלין, שטען שעל פי הצילום שנשלח אליו אכן היה מדובר בתן. בתשובה לשאלה מדוע הגופה לא הגיעה לנתיחה, הווטרינר הציע כמה סיבות – בהן האפשרות שהשכן דיווח על גופת כלב, ולכן המוקדן שלח קבלן תברואה לאיסוף בלי לעדכן את הווטרינריה.
בארגון תשע נשמות מספרים כי הם נתקלו במקרים נוספים בהם יש תפקוד לא תקין של התברואה, ולאחר מכן התנערות של המחלקה הווטרינרית. "אנחנו מתמודדים עם כאלו מחדלים לא מעט בתקופה האחרונה", אומרת נציגת הארגון. "הגשנו תלונה על איסוף פגרי חתולים שכנראה שעברו התעללות ונאספו על ידי התברואה ישר לפח הזבל. בדיוק אותו מקרה – סיכון הציבור באי הידיעה אם יש אדם מסוכן שמסתובב ועושה זאת. סיפור התן והמחדל בטיפול הוא דוגמה זהה. הווטרינר העירוני מפיל את זה על התברואה ותמיד יוצא נקי. יש פה סיכון רציני של בריאות הציבור כי אם יש סיכוי קלוש לתן נגוע בכלבת, זה משהו שמצריך צעדים אחרים. חשוב לציין שנוהל הטיפול בתן הוא ברור וחובה להעבירו לנתיחה. הפעולות פה היו בניגוד גמור לנוהל".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "פניות למוקד העירוני מופנות לטיפול המחלקות והאגפים הרלוונטיים. מבדיקה נוספת מול הווטרינר העירוני עולה כי אכן מדובר בתן ולא בכלב. אי ההבנה במקרה המדובר נבעה מכך שבמוקד התקבל דיווח על פגר של כלב ולא של תן כפי שתואר ולכן על פי הנוהל הנושא טופל על ידי אגף התברואה. לו הדיווח היה על תן אזי הפנייה בהתאם לנהלי העבודה הייתה מועברת ישירות למחלקה הווטרינרית. אל המקום הגיע עובד קבלן חיצוני הנותן שירות לעירייה ולדבריו הוא סבר שאכן מדובר בכלב ולכן המקרה לא דווח למחלקה הווטרינרית.
"נוסיף כי אגף התברואה מפנה מאות רבות של פגרים בשנה מרחבי העיר ולכן לא מדובר באירוע חריג או שהעלה חשד שיש להעבירו הלאה. נדגיש כי בעשרים שנים האחרונות לא היה מקרה של מחלת הכלבת בתל אביב־יפו. זאת בעקבות מאות פיתיונות עם חיסוני כלבת לחיות בר, אותם העירייה מפזרת בתקופות החורף והסתיו. בכל מקרה, על תושבים החוששים שבאו במגע ישיר (נשיכה, שריטה, ליקוק) עם התן המדובר או כל חיית בר אחרת לפנות ללשכת הבריאות ברחוב הארבעה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ברחבי הארץ הולכת ומתפשטת בהלת הכלבת, ולא לחינם. לפי נתוני משרד החקלאות, אם ב־2014 התגלו בישראל רק 14 מקרים של כלבת בשנה, ב־2016 המספר כבר הוכפל ל־29, וב־2017 הוא טיפס ל־74 מקרים בשנה – כולם בצפון הארץ. אף שהרשויות מנסות להילחם בנושא, המצב לא ממש משתפר ובחודש ינואר לבדו התגלו 20 מקרים לפחות. המצב חמור ומפחיד בעיקר בצפון ובאזור העמקים; בעיריית תל אביב־יפו שומרים על כוננות וגבוהה ומפזרים חיסונים לחיות הבר, אבל בכל הנוגע לחיות הבית המצב מורכב בהרבה.
על פי חוק מחויבים בעלי כלבים לחסן את הכלבים שלהם נגד המחלה הקטלנית אחת לשנה כהתניה לרישיון להחזיק בכלב. החיסון והרישיון עולים 53 ש"ח בשנה לכלב מסורס/כלבה מעוקרת ו־369 ש"ח לכלב/ה שלא סורס/עוקרה. לנוכח העובדה שמדובר במחלה נדירה יחסית למחלות אחרות בכלבים, אולי רצון לחסוך את הכסף (אם מדובר בבעלי כלבים שמשום מה לא סירסו או עיקרו את כלבם) וסתם מתוך עצלנות, בעלי כלבים רבים לא מחסנים את חבריהם הטובים, וכך מסכנים את הכלבים, את עצמם ואת כולנו במחלה המסוכנת הזו. "בתל אביב יש 27 אלף כלבים מחוסנים, שהם כ־85 אחוז מסך הכלבים בתל אביב", מספר הווטרינר העירוני, ד"ר צבי גלין. "הכלבת היא מחלה ויראלית קטלנית שפוגעת בכל היונקים, כולל בבני אדם. כשאני אומר קטלנית, נבהיר – מי שנדבק במחלה מת. אין שום טיפול. מי שמחוסן, כמו רוב הכלבים בעיר, לא יידבק. לכן אנחנו קוראים ל־15 האחוז הנותרים לבוא ולחסן את הכלבים".
כלבים. אילוסטרציה: שאטרסטוק
בחודשים האחרונים העלתה העירייה הילוך במלחמה בכלבנים העצלנים, ושלחה מאות ברירות משפט – או שישלמו 750 ש"ח קנס על שלא חיסנו את הכלב או שיעמדו למשפט, שבו הם עלולים לשלם קנס מוגדל עוד יותר. "התפיסה היא שצריך לחסן כמה שיותר את חיות הבית, ולו רק למקרה שיפגשו בעל חיים חולה שיגיע ממקומות אחרים. תנים ושועלים, למשל, עושים מרחקים ארוכים בלילות כדי לחפש אוכל", מסביר ד"ר גלין, כמעט בנואשות. "ערכנו עשרות שיחות טלפון לאזרחים וביקשנו מהם באופן פרטי להגיע לחסן את הכלבים. זו הבריאות של כולנו, אין משחקים".
אם אתם מגדלים חתול בבית (או בעצם חתול מגדל אתכם בבית), דעו לכם שהמחלה מסכנת גם אותו, ושגם אותו רצוי לחסן.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מחשש להתפשטות המחלה: העירייה מפזרת חיסונים נגד כלבת
תל אביב היא עיר הכלבים והחתולים, אבל בצפונה תמצאו גם עשרות שועלים ותנים, שחיים בטבע ועלולים להעביר כלבת. כעת מפזרת העירייה חיסונים נגד המחלה בצפון העיר
בשטח תל אביב מסתובבים להם כמה עשרות שועלים ותנים, בעיקר בשטחים הפתוחים שבעיר. למרות אהבתנו להולכים על ארבע באשר הם, התנים והשועלים שחיים בטבע מסוגלים להעביר דרכם גם את אחת המחלות האיומות שיודע העולם – הכלבת – אל הכלבים ואל בני האדם. בתקופה האחרונה חלה עלייה חדה במקרי ההידבקות במחלה ברחבי הארץ, בעיקר בגלל מלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה: בעלי חיים חולים שנמלטים משם דרך הגבול בגולן מדביקים את בעלי החיים ברמה ומשם היא מתפשטת לישראל, ולא עוצרת רק בכלבים. מתחילת השנה זוהו 42 מקרים של כלבת, מהם 24 מקרים בתנים, 7 בגמלים ו־3 בפרות.
כדי למנוע את התפשטות המחלה גם לתל אביב, מפזרת העירייה פתיונות המכילים חיסון נגד המחלה בשטחים הפתוחים שבעיר, שבהם מרוכזים התנים והשועלים. מדובר בעיקר בשטחים שמצפון לירקון, במרחב שבין רמת החייל, נווה שרת, המשתלה, מצפון לתל ברוך צפון, חוף הצוק, חוף תל ברוך ועד לשדה דב.
"הפתיונות הם בגודל של קופסת גפרורים, בצבע חום ומדיפים ריח חזק של אוכל לכלבים", מספר ד"ר צבי גלין, הווטרינר העירוני, שמבקש אמנם שאזרחים שייתקלו בפתיונות לא יגעו בהם כדי להבטיח שיגיעו ליעדם, אך מרגיע שאין בהם סכנה לבני האדם: "מי שנגע בשוגג יכול להסתפק בשטיפת ידיים במים ובסבון". גם לכלבים אין סיכון בחיסון ולא צפויות תופעות לוואי בקרב כלבים שיתקרבו לחיסון, שהם אמורים להחזיק עמם גם כך, לפי החוק.
זיהוי בעל חיים שנדבק בכלבת הוא די פשוט ובא לידי ביטוי בשינוי מהותי בהתנהגותם. "טבען של חיות הבר הוא לשוטט מרדת עד החשכה עד עלות השחר, בלילה", מציין ד"ר גלין. באופיים הם נוהגים להתרחק ולברוח מבני אדם. "במקרה שהם לא עושים זאת, כלומר מסתובבים בשעות האור או מתקרבים לאנשים – עולה חשד גבוה לכלבת ויש לטלפן למוקד העירוני על מנת לדווח, ואלה יטפלו במקרה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
