• Facebook
• Twitter
• Email

בעידן של שפע טלוויזיוני חסר תקדים יש כמה סדרות שעוד מצליחות לבלוט – "מראה שחורה", "אורפן בלאק", "דברים מוזרים", "ווסטוורלד", "משחקי הכס" – כולן מסתוריות, לעתים מפחידות, מעלות תהיות על החיים ומתובלות בעל טבעיות. אבל זה לא תמיד היה המצב. הטלוויזיה האמריקאית של שנות ה־80 נשלטה על ידי אופרות סבון, סיטקומים ודרמות על שוטרים, רופאים או עורכי דין. ואז, ב־1993, הגיעה "תיקים באפלה", סדרת מתח שמשלבת מדע בדיוני, אימה וקונספירציה. הצלחתה הגדולה לאורך השנים הגדירה מחדש את טעם הקהל, ומבחינה זו היא בישרה על שעתיד להתרחש; אפשר לראות ביוצר הסדרה כריס קרטר פורץ דרך ומהפכן אמיתי.

הרעיון של קרטר היה פשוט ומבריק. הוא אימץ את מורשת סדרות הבלשים האהובות, אך במקום לפענח מקרי שוד ורצח, צמד הגיבורים שהגה, פוקס מאלדר ודיינה סקאלי, חקרו פרשיות מסתוריות הנוגעות לעל טבעי. תחשבו על סטארסקי והאץ' או קגני ולייסי, רק עם חייזרים. החיפוש של מאלדר וסקאלי אחר האמת החמקמקה נמשך כתשע עונות, עד ירידת הסדרה ב־2002. אך "תיקים באפלה" כבר לימדה אותנו שהמתים יכולים לקום לתחייה, והסדרה שבה למרקע ב־2016 עם עונה חדשה, עשירית במספר, בכיכובם של דיוויד דוכובני (מאלדר) וג'יליאן אנדרסון (סקאלי) ובהנחייתו של קרטר. הקאמבק המוצלח הביא להפקתה של עונה נוספת, וזו עלתה בסוף השבוע האחרון ב־yes.

עוד כתבות מעניינות:
כך שינתה "תיקים באפלה" את התרבות הפופולרית
סדרות הניינטיז שחזרו לסיבוב שני
סרטי המד"ב הכי טובים בכל הזמנים

"אין מדריך למשתמש בנוגע להחזרת סדרה אחרי שנעדרה מהמסך 14 שנים. אף אחד לא מלמד אותך לעשות את זה", אומר קרטר. "האתגר האמיתי היה לשמר את קהל המעריצים הוותיק שמכיר את הסדרה ועבורו אתה בעצם חוזר, ומנגד לפנות לצופים חדשים שחלקם לא נולד אפילו כש'תיקים באפלה' ירדה משידור. אחרי העונה הקודמת אנחנו שוב עומדים על הרגליים. עברנו מזינוק לתנועה ועכשיו אנחנו באמצע המירוץ. זו לא משימה קלה, אבל למדנו".

תהליך ההחייאה של הסדרה החל לפני כשלוש שנים, כשנציגי רשת FOX פנו לדוכובני ואנדרסון ושכנעו אותם לשוב לשתף פעולה. אחר כך גם קרטר בן ה־61 הצטרף להפקה המתחדשת, וכך גם מיטש פילג'י, הזכור כמפקח וולטר סקינר, הבוס של מאלדר וסקאלי ב־FBI. "הסיבה שאנשים אוהבים כל כך את הסדרה היא הכימיה המטורפת בין דיוויד לג'יליאן", אומר פילג'י בן ה־65. "כשמשלבים את זה בסיפורים שכריס והצוות שלו כותבים עבורנו, זה יוצר נוסחה מנצחת". בניגוד למאמצים היצירתיים שקרטר וצוות התסריטאים שלו נדרשו להם כדי להתניע מחדש את הסדרה, פילג'י מספר כי מבחינת השחקנים לא הייתה בעיה להיכנס מחדש לעניינים.

"לחזור לדמות היה ממש כמו לרכוב על אופניים. זה כבר באמת חלק מה־DNA שלנו", מספר פילג'י. "זה היה ממש כמו לחזור לעבודה אחרי סוף שבוע ארוך. אני חושב שהדמויות האלה כבר טבועות בתוכנו". מה שכן השתנה הוא הנפח של סקינר בסיפור, שעומד להיות גדול, עמוק ומסתורי יותר: "הצופים יגלו עליו הרבה פרטים", הוא חושף. "הם יגלו מי הוא, מאיפה הוא בא ולמה הוא עושה מה שהוא עושה. בשבילי זה מאוד מתגמל". קרטר מוסיף: "הסיפור שלו מתפתח בעונה הנוכחית, זה משהו שהגבנו לו על רקע ציפיות הקהל. חשבנו שהזנחנו אותו, והפעם נעמיק לתוך הדמות שלו בדרכים מעניינות".

מדע, קונספירציות וטראמפ

כזכור, המוטו של הסדרה היה "האמת נמצאת אי שם" – סלוגן שנראה קצת מיושן, שלא לומר תמים, בעידן הפייק ניוז. "הסיפורים שכריס והצוות שלו כתבו לסדרה זה משהו שצריך לתת לו תשומת לב מיוחדת, כי זה נושא מדובר: קונספירציה ושקרים", טוען פילג'י. "השאלה הנשאלת היא מה היא אמת. אני לא חושב שמישהו דובר אמת. אני לא חושב שיש דבר כזה יותר – אמת", הוא קובע.

"הגרעין של התוכנית תמיד היה המדעים המדויקים של סקאלי והאמונה שלה בהם, כאילו שהאמת נקבעת על פי המדע", מסביר קרטר, "אבל כיום המדע מוטל בספק על ידי תיאוריות קונספירציה ואמונות למיניהן. היוצרות התהפכו ואנחנו מגיבים לזה בעונה הנוכחית. אנחנו מדברים על התהליך הזה ועל הנוף הפוליטי הנוכחי באמריקה ובעולם. זה נוכח בכל פרק".

פילג'י אומר כי הסדרה והרעיונות המהפכניים שהיא הביאה למסך סייעו ללמד את הצופים לחשוד ולהטיל ספק בפוליטיקאים, ואף באנשים שאחראים על ביטחונם בצבא, במשטרה, בשירותי הביון, כולל ה־FBI. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מפקפק במוסד זה ובחוקריו – גישה שנקטו מאלדר וסקאלי כבר לפני 25 שנה. "אני חושב שהסדרה עזרה לאנשים לפתוח את הראש בנוגע למה שקורה מאחורי הקלעים", אומר פילג'י. "בעבר היו בוודאי אנשים תמימים בנוגע למה שמתרחש בתוך הממשלות. אני חושב שעכשיו אנשים למדו שהממשלות דפוקות. זה בלגן. הממשלה שלנו במיוחד, זה עצוב".

פילג'י מזכיר גם את תרומתה הגדולה של הסדרה לטלוויזיה. "לסדרה הייתה השפעה עצומה על הטלוויזיה לאורך השנים, מאז ועד היום. אני חושב שקשה להתווכח עם העובדה שהמון סדרות נוצרו בזכות התקדים של 'תיקים באפלה'", הוא קובע. אבל בניגוד לתכנים האלימים והמיניים שמשדרת הטלוויזיה האמריקאית, "תיקים באפלה" נשארה נאמנה לקו השמרני. הבית שלה ב־FOX אמנם לא היה מאפשר משהו אחר, אבל קרטר מבהיר שלא היה משנה בה דבר. "אני חושב שהסדרה הרוויחה מהמגבלות הללו, ולכן אם הייתי צריך ליצור אותה מחדש כיום, הייתי בונה אותה באותו אופן בדיוק. זו הייתה סדרה אחרת לחלוטין לו הייתה משודרת בכבלים או בסטרימינג".

← "תיקים באפלה", חמישי ב־5:00 ושבת ב־21:00, yes ACTION ו־yes VOD

• המסך
• תיקים באפלה
• כריס קרטר
• מיטש פילג'י
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

1. היא ידעה לפני כולם שאסור לסמוך על הממשלה

שנים לפני שאדוארד סנודן חשף לעיתונאי "הגרדיאן" גלן גרינוולד את תוכנית PRISM, שבאמצעותה ארגון הביון האמריקאי ה־NSA (הסוכנות לביטחון לאומי) ניטר כמויות סיטונאיות של מידע, שיחות ושדרים – בקיצור, ריגל אחר כל העולם בלי אבחנה, מהאזרח הקטן ועד לאנגלה מרקל – "תיקים באפלה" כבר סימנה את הסוכנות החשאית בתור נבלים פוטנציאליים. בעוד פוקס מאלדר ודיינה סקאלי היו סוכני FBI, אנשי שטח רציניים ויסודיים, מולם ניצבו אנשי "הסינדיקט" – אנשי NSA – שעבדו למעשה עבור ממשלת צללים שעשתה יד אחת נגד המין האנושי עם חייזרים מפוקפקים. אגב, יוצרי העונה החדשה כבר הבטיחו שהסדרה תתייחס, לצד שלל קונספירציות חדשות, גם לפרשת סנודן.

הטריילר הרשמי של "תיקים באפלה: התחיה"

2. היא הביאה את הגיקים למיינסטרים

לפני "תיקים באפלה", מדע בדיוני – ובעיקר עיסוק בשאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ – היו נחלתם של גיקים וגיקיות. לעומת "מסע בין כוכבים", שהתרחשה בעתיד הרחוק, או "מלחמת הכוכבים", שהתרחשה "מזמן, מזמן, בגלקסיה רחוקה־רחוקה", "תיקים באפלה" התרחשה בארצות הברית בשנות ה־90, ולכן גם האופן שבו היא עסקה בחייזרים היה מיידי ועכשווי, עד כמה שהדבר ייתכן. הפופולריות של הסדרה והעובדה שהיא הצליחה לגעת גם בקהל שאינו נישתי סימנו התחלה של מגמה מחודשת: אחרי תור זהב של המדע הבדיוני בשנות ה־70, שיחות חייזרים בפינת הקפה הפכו לפעילות לגיטימית. שלוש שנים לאחר עליית הסדרה כבר יצא לאקרנים "היום השלישי", ככל הנראה הסמן המהותי ביותר להפיכתם של חייזרים לחלק מהתרבות הפופולרית, עד כדי כך שאפילו אימא שלכם ידעה מה ההבדל בין חייזר לעב"מ.

אבל הייתה זו "תיקים באפלה" שהפכה את העל טבעי לנחלת הכלל ובכך סללה דרך להיסטריה סביב סדרות שהגיעו אחריה, כמו "באפי ציידת הערפדים" (שצירפה באופן רשמי גם את המין הנשי לחגיגה הגיקית) ו"אבודים" (שההיסטריה סביבה החל מפרק הפיילוט לא הייתה מתאפשרת אלמלא מאלדר וסקאלי היו מכינים להם את הקרקע).

3. היא הגדירה מחדש את המתח הרומנטי

"בלשים בלילה" היא אמנם הסדרה המזוהה עם לידת הטרנד "Will they/won’t they", הנפוץ כל כך כיום בכל ז'אנר של הטלוויזיה האמריקאית, אבל ל"תיקים באפלה" הייתה תרומה משמעותית לפריחתו. בעוד בקומדיות מתח רומנטי הוא דבר שבשגרה עוד מאז ימי "חופשי על הבר", בסדרות דרמה קו עלילה רומנטי מהסוג הזה הוא עדיין אתגר. "תיקים באפלה" הצליחה לייצר איזון עדין בין הנושאים הלא רומנטיים בעליל לבין מערכת היחסים המתפתחת בין סקאלי למאלדר, מבלי להבריח את הצופים. הדבר היחיד שהטלוויזיה טרם הצליחה לפצח היא איך לשמור על עניין הצופים לאחר ששתי הדמויות הראשיות סוף סוף מתאחדות. לכן, לא מפתיע שעוד בטרם הסיבוב השני של הסדרה התקרב למסכים, היוצרים כבר טרחו להבהיר שמערכת היחסים הרומנטית שנרקמה בסופו של דבר בין מאלדר לסקאלי הגיעה לסופה, כך שמי שמצפה לראות את השניים חולקים דירת שלושה חדרים עם חיות מחמד ייאלץ להכין עצמו לאכזבה.

4. היא סובבה את הסטריאוטיפים המגדריים

גבר רומנטיקן שמאמין במה שמעבר לנראה לעין ואישה רציונלית ואנליטית? היום כבר יש הרבה דמויות כאלה בנוף הטלוויזיוני (שלא לדבר על המציאות), אבל בתחילת שנות ה־90 ההיפוך של הסטיגמות המגדריות הנפוצות ב"תיקים באפלה" היה פורץ דרך ולגמרי מתוכנן ומכוון מצד היוצר, כריס קרטר. הליהוק המדויק של ג'יליאן אנדרסון והטבעיות שבה היא נכנסה לנעלי האישה הרציונלית התווה גם את המשך הקריירה שלה, וסביר שלולא הסוכנת סקאלי לא היינו מקבלים את אנדרסון בתפקיד החוקרת המשטרתית חמורת הסבר סטלה גיבסון ("The Fall" או "החטא הקדמון"), אחת הדמויות הנשיות הכי מרשימות שנראו על מסך הטלוויזיה ומקור בלתי נדלה לציטוטים בטאמבלרים פמיניסטיים. המשחק עם הקלישאות המגדריות התברר כמהלך מוצלח, שהפך את הדמויות לפופולריות ואת מערכת היחסים שלהן לייחודית בנוף הטלוויזיוני, ובשתי העונות האחרונות של הסדרה קיבלה אנדרסון קדימות וזמן מסך רב יותר באופן משמעותי משותפה דוכובני (שהמשיך מ"תיקים באפלה" לסדרה קצת פחות פמיניסטית – "קליפורניקיישן").

5. היא המציאה מחדש את מבנה הדרמה הטלוויזיונית

"תיקים באפלה" התבססה על סכמה טלוויזיונית של סיפור מסגרת ארוך לצד דמויות/קווי עלילה שהופיעו לפרק אחד בלבד, מה שנקרא בז'רגון של הסדרה "מפלצת השבוע" (זהו מבנה שהדהד, למשל, בעונות המוקדמות של "המגן", שבהן במקביל לעלילה המתמשכת של הסדרה היו גם עלילות קטנות של חקירות בלשיות שתפסו פרק־שניים). המבנה הזה אפשר לצופים חדשים להצטרף לסדרה גם במהלך שידורה מבלי לעשות בינג' רטרואקטיבי שהיה משימה קשה מבחינה טכנולוגית בשנות ה־90, אבל גם נתן תירוץ למעריצים האדוקים לאסוף רמזים, להתאבסס על כל אזכור עבר ולייצר שיח שלם על הסדרה שחצה את גבולות המסך ותרם להפיכתה לאירוע תרבותי. אמנם לא מדובר במבנה ש"תיקים באפלה" הייתה החלוצה שלו, שכן הוא אפיין דרמות משפטיות ותוכניות משטרה כבר לפני כן, אבל עלילת העל במקרה של "תיקים באפלה" הצדיקה צפייה לאורך זמן ושמרה על קהל מעריצים נאמן לאורך כל תשע העונות, קהל שיחזור לצפות בה גם עכשיו מאותה הסיבה בדיוק.

6. היא ניבאה את תרבות הקונספירציות

פוקס מאלדר היה שם קודם, אבל כיום יוטיוב מוצף בסרטונים אפלוליים עם מוזיקה דרמטית שמבהירים לכל מי שמעוניין להקליק עליהם כיצד ג'יי־זי, טוני בלייר, הוליווד והיהודים שולטים יחדיו על העולם באמצעות הסדר העולמי החדש או סיפורים בסגנון. נכון שהרבה מהם צצו בעקבות ההצלחה הוויראלית המטורפת של "Loose Change", תיאוריית קונספירציה מופרעת שהאשימה את הממשל האמריקאי בפיגועי 11 בספטמבר, אבל התרבות הפופולרית חייבת לא מעט למאלדר, שבשלל הפרקים של "תיקים באפלה" הציג לציבור הרחב אינספור אגדות אורבניות וספקולציות מטורללות על העולם הנסתר. רוב הגיקים של הקונספירציות, אגב, מזכירים הרבה יותר את האקדוחנים הבודדים – האתנחתא הקומית של הסדרה, שלושה חברים מטורללים של מאלדר – מאשר את דיוויד דוכובני, אבל ככה זה עם הפער הבלתי נסבל בין הטלוויזיה למציאות.

תיקים באפלה: התחייהyes Action ו־yes VOD, פרק הבכורה ב־25.1 ב־5:00 ולאחר מכן בימי שלישי ב־22:00

• FBI
• סוכנים
• עב"מים
• כריס קרטר
• דיוויד דוכובני
• פוקס מאלדר
• מסע בין כוכבים
• תיקים באפלה
• מדע בדיוני
• חייזרים
• NSA
• X files
• המסך
• קונספירציות
• תרבות