Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
עם גפילטע, בלי פיתה: המקומות שטום אביב אוהב לאכול בהם
טום אביב (צילום שלומי זנאתי)
"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: השף יליד העיר שבוחר לפרגן לחלק מהקולגות וגם להגדיר את החוויה הכי תל אביבית שיש
קלאסיקה. מסעדה יציבה מאוד שתמיד נותרת נאמנה למקור, דבר שמאוד מרשים אותי כמסעדן. בית תאילנדי נמצאת קרוב למקום שבו פעל פיקאסו, בית הקפה של אבא שלי, ודרכה נפתחתי למטבח האסיאתי. כשאני בארץ אני מקפיד להגיע לשם פעם בשבוע-שבועיים. בוגרשוב 8
בית תאילנדי (צילום: אנטולי מיכאלו)
2. סנדר
יש לי פטיש לאוכל יהודי וגפילטע פיש הוא הגילטי פלז'ר שלי. גדלתי בבית אשכנזי שלא בישלו בו וכמו שלאנשים יש קרייבינג לפיצה, כך לי יש פעם בכמה זמן קרייבינג לגפילטע. כשזה קורה אני מוסיף להזמנה כבד קצוץ, סלט ביצים ומרק עם קניידלעך ומדמיין שסנדר הוא סבתא שלי בגלגול אחר, שיודע לבשל. לוינסקי 54
סנדר (צילום: מיטל סלומון)
3. דוק
אני אוהב את דוק עוד מהתקופה שהמסעדה הייתה בכוך קטן, לפני המעבר למקום החדש מול בית ציוני אמריקה. יש משהו מרגש בשימוש כמעט אובססיבי בחומרי גלם מקומיים. בכל פעם שאבי מגיע לארץ אנחנו הולכים יחד לדוק ומנסים לחשוב איך בונים בחו"ל תפריט כזה, וללא הצלחה. אני מסיר את הכובע בפני האחים דוקטור שהכול אצלם מקומי מאל"ף ועד תי"ו, כולל משקאות. זו אובססיה מגניבה. אבן גבירול 27
דוק (צילום: אורי קרול)
4. כרמל
זו אולי ארוחת הצהריים הכי נאכלת שלי כי הדוכן של כרמל קרוב למסעדה שלי וקל לי לקפוץ לשם. נכון שהם מתמחים בפיתות אבל אני נמנע מהן ומזמין במקום זאת חמגשית עם שתי פרגיות ואחד קבב, עם סלט ובלי צ'יפס. כאדם שאינו חובב עוף אני תמיד מופתע איך בכרמל מצליחים להביא את הפרגית לרמה אחרת לגמרי. כמי שגדל ליד השוק ונמצא הרבה בסביבה, כרמל זו סגירת מעגל מבחינתי. הלל הזקן 18
עוד קלאסיקה. אני גר ממש ליד וזו גם שכונת הילדות שלי, כך שהייתי מבלה ברב חן כילד. כיום, מאז שהקולנועים נפתחו, בכל פעם שיוצא סרט חדש שמעניין אותי אני הולך לראות אותו ברב חן, ואם הוא לא מוצג שם אני מחכה שיגיע לטלוויזיה. אני לא מסוגל ללכת לכל המפלצות החדשות. ברב חן יש משהו כל כך אינטימי ומוכר עד שאני אפילו לא בודק באיזה מהאולמות הסרט שאני רוצה לראות מוקרן, למרות שבחלקם המסך קטן יותר מהטלוויזיה שלי. אני הולך לבד גם להקרנות בשעות הכי מוזרות שיש, קונה שני פופקורנים ענקיים ונהנה מכל רגע. זו החוויה הכי תל אביבית מבחינתי. בן עמי 16
קולנוע רב חן (מצילומי יהודית גרעין-כל, מתוך אתר פיקיויקי)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ג'סמינו נגד כרמל: איפה תמצאו את הקבב בפיתה הטוב ביותר?
בשביל לאכול קבב טוב צריך לא מעט סבלנות, בין אם בגלל התור או בגלל הקצב של העובדים בדוכן. איזו פיתה שווה את ההמתנה, ואיפה יפנקו אתכם בפיתות מטוגנות כשתחכו?
שלושה אנשים בתור אבל הזה שעל הקופה עוזר לזה שעל הפיתות. הזה שעל הגריל שנראה כאילו הוא גם זה שעל העובדים קצת זועם. זה שאמור להיות על הקופה מתפנה סוף סוף. לוקח הזמנה, ואני מחכה. חצי שעה. חצי שעה עם תור של שלושה אנשים. ככל שהזמן עובר הסיבה מתבררת: אלוהים שונא אותי. וולט, שירות המשלוחים החדש, גם הוא שונא אותי. נראה שהוא גורם לדוכנים שאינם מיועדים למשלוחים לקרוס. אבל עוד מעט תעשה היד הנעלמה את שלה והשוק יתייצב. הדוכנים ילמדו לעבוד עם וולט או יסגרו. זו התיאוריה שאני מספר לעצמי בזמן שאני מחכה לקבב במשך חצי שעה. מהרהר על כוחות השוק ואם יש אלוהים. יש, והוא שונא אותי.
דוכן הכרמל נפתח לפני כשנה וקצת על ידי האחים קיצ'ס שבבעלותם מסעדת צ'יינה קלאב הסמוכה. מדובר בפיתייה שמציעה את כל הקלאסיקות: קבב, פרגית ומוצרט. לכל אורך הדרך ברור שיש פה מישהו שמבין באוכל. לצורך הטורניר לקחנו קבב אף שיש פה אופציות מעניינות יותר, כמו חלקי פנים למיניהם.
פיתה:הפיתה בכרמל יוצאת ישירות מסוג של סיר אידוי, אולי זכר למסעדת דה באן ז"ל של בעלי המקום. היא חמימה, רטובה ונעימה לאללה.
המילוי:הקבב בכרמל טעים. טעים ורך. רך מדי. רך ברמה שהוא לא מקבל את הכבוד הראוי לו בתוך הפיתה. כל הפיתה בזה לו בגלל כמה שהוא רך. הם לועגים לו, אתה רך, יואב. אתה רך. אתה תאכל ותשכח.
התוספות:זמן ההמתנה ארוך מהרגיל אך לפחות לממתינים יש שעשוע בדמות פיתות מטוגנות ופריכות וכרוב נהדר עם שמיר.
הרטבים:במהלך ההרכבה נוסף לפיתה סלט משוויה העשוי מעגבניות הנצלות במקום. רעיון נהדר אבל בחיי שלא הבחנתי בטעמים שלו. הסלט היה שקוף. ממש כמוך, יואב.
פרזנטציה:פיתה עם חריץ שהקבב נעלם בה. קיצר המנה נראית כמו קפל פות קדמי.
מחיר:33 ש"ח למנה
הלל הזקן 18, ראשון־חמישי עד 23:00, שישי עד 16:00, שבת סגור
ג'סמינו
אני זוכר את כל החוויות יוצאות הדופן האלה בהן הכנסתי אוכל לפה והתרגשתי. זה קרה לי בדוכן של בוריק בשר שמכינים בסאג' בסרייבו שבבוסניה. זה קרה לי עם הקוקורץ', מעיים מגולגלים שנצלם לאטם על גחלים, באיסטנבול (קונסטנטינופול לשעבר) שבטורקיה, וכן – זה קרה לי גם בג'סמינו.
אני שונא להיכנע להייפ, אני שונא לצאת נגד הייפ. אני שונא את זה שבכלל יש הייפ. וזה באמת לא משנה כי ג׳סמינו הוא פשוט מה שהוא: הקבב בפיתה הכי טוב בתל אביב, ויש שיאמרו – בתל אביב־יפו. סתם. אבל כן, התור האדיר והמבולגן שאתם רואים בכניסה לג'סמינו בלילה? זה קורה כי מדובר באמת בקיצוניות נדירה של קבב. תהיו מוכנים לחכות הרבה זמן כי יעקפו אתכם, ישכחו אתכם, יהיה מעצבן.
ג'סמינו (צילום: נמרוד סונדרס)
הפיתה:עזבו, זה לא חשוב.
המילוי:שלוש קציצות שנכרכות על מנגל גחלים. זהו. המרקם רך ועטיפת הקבב נגיסה. הגחלים מספקים את התחושה המנגלית שכיף כל כך לתת לה קיום בתוך הפה, ועסיסיות שמרטיבה את הפיתה.
התוספות:בג'סמינו יש קונספט של מינימליזם. אני לא תמיד מסכים לקונספט הזה, אבל פה הוא נכון – מלפפון, בצל, עגבנייה וכרוב טרי. קצת טחינה, קצת עמבה. אפשר להוסיף פלפל חריף מהמנגל. זהו.
פרזנטציה:למי אכפת.
מחיר:30 ש"ח למנה.
אלנבי 97, ראשון־חמישי עד 2:30 לפחות, שישי שבת סגור
סיכום
בעולם שבו כרמל היה עומד בפני עצמו, הוא היה דוכן הגון אבל לא יותר. לצד זמן ההמתנה המיותר (לא סתם ארוך, שהרי אין אנשים בתור, ולכן מיותר – שזה מעצבן) הקבב טוב אבל רך מדי ומעט חסר טעם, והמילוי לא ממלא את הפיתה עד הסוף. נשארתי רעב, אבל הכרמל לא עומד בפני עצמו אלא מושווה תדיר לג'סמינו. למה דווקא לג'סמינו ולא לדוכנים בשוק הכרמל? כנראה כי אפשר לזהות הומאז' כשרואים אחד, ובינינו, כי ברור שיש שוק לפודיז שהשניים – ג'סמינו וכרמל – נמנים עמו, בעוד השאר לא. כך או כך, זה פשוט לא כוחות כשזה מול ג'סמינו. ג'סמינו מהווה את החוויה העילאית שאליה שואפים כשמדברים על קבב.
קצת אחרת:מסעדת דינמו ברחוב השלושה. קרויה על שם מוסך דינמו שממנו היא פועלת. יופי של קבב בפיתה, נשבע לכם, אבל רק אם אתם באזור בצהריים. אל תלכו במיוחד, כולה קבב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מה עושה פיתה לפיתה שווה של ממש? זה מתחיל בפיתה עצמה, שחייבת להיות רכה וטעימה, ממשיך במה שנכנס לתוכה, ומסתיים בסידור המחושב שלה, כך שכל ביס יהיה מעניין וטעים. יש לא מעט פיתות בעיר ששואפות להיות כאלה, והנה ה-8 המצטיינות של השנה.
נקניקייה חריפה – הברברי
אם הצלחתם לתפוס את הדוכן של הברברי פתוח, וזה לא תמיד קורה, גם כשמגיעים בשעות הצהריים שבהן אמור להיות פה פתוח, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבקש מדני (או סלים, תלוי את מי שואלים) להכין לכם פיתה עם "חריף". החריף זו נקניקייה עגולה כמו שבלול, מבקר וכבש, מעט חריפה אבל לא בהגזמה, שדוחפים לפיתה עם קצת תבלינים ועוד פלפל חריף מהמנגל, אם תרצו. כמה שזה פשוט- ככה זה טעים. נקניקיה עסיסית, פיתה חמה ולא צריך הרבה יותר מזה.
הברברי. צילום: תיקי גולן
דג מרוקאי – הקוסם
נכון שאפשר להזמין את המנה גם בוורסיה המתורבתת יותר- במחבת, עם חלה קטנה ומתקתקה ליד, אבל משהו בשילוב של תבשיל הדג המרוקאי של אריק רוזנטל עם הפיתה עובד בצורה שקשה לעמוד בפניה. מדובר בתבשיל עשוי רוטב פפריקה ופלפלים חריף בדיוק במידה הנכונה עם גרגרי חומוס רכים, תפוחי אדמה, נתחי דג בורי שמוכנסים למחבת א-לה מינוט ברגע ההזמנה והרבה הרבה כוסברה. הפיתה בקושי עומדת במעמסה הרטובה ולכן מומלץ לאכול את המנה בישיבה. לאוהבי העניין- הכינו בקבוקון טחינה בהישג יד וזלפו בין ביס לביס.
הדג המרוקאי של הקוסם. צילום: ירון ברנר
סביח כרובית – מפגש האושר
אייל שני לימד אותנו לאכול כרובית בפיתה אבל בנצי ארבל שכלל את העניין במפגש האושר. הכרובית של ארבל מטוגנת ופריכה, עם תיבול עדין של כמון וקארי, שהופכת אותה לממכרת במיוחד. בפיתה היא מתערבבת עם ביצה, ירקות, מלפפון וחמוצים, לכדי מנה שהיא הרבה יותר מסך חלקיה. השוס הגדול? את כל התכולה מערבבים עוד לפני ההכנסה לפיתה, כך שלא מפספסים כלום באף ביס.
סביח כרובית, מפגש האושר. צילום: דני גולן
פילה חציל בענן- פיתה פנדה
בפעם הראשונה שתקראו את התפריט של פיתה פנדה, זה בסדר אם תגידו לעצמכם שהתיאורים בו נשמעים מופרכים. פילה חציל? ענן? חצילים מקורמלים? נו באמת, תגידו סביח וזהו. אבל אחרי ביס אחד, ואפילו עוד לפניו, כשרק נוגעים בפיתה, מבינים. הענן הוא בעצם פיתות בשרניות שמאודות בכלי אידוי מבמבוק, מה שנותן להן רכות גאונית של ממש. פרוסות החצילים מרגישות אווריריות במיוחד גם הן, ויחד עם הטחינה, צ'אטני הסלק המיוחד והביצה הקשה, מדובר בהגדרה מחדש של חווית הסביח. ואנחנו אוהבים את ההגדרה הזו.
פיתה פנדה. צילום: אביב שקורי
מסבחה לימה – מזנון
השף אייל שני פירק והרכיב מחדש את קונספט המזון המהיר, ועל הדרך יצר קלאסיקות חדשות שנכנסו לשפת המטבח הישראלי החדש. הפייבוריט שלנו הוא בגזרה הצמחונית: מסבחת שעועית לימה, שעועית שהושרתה תשע שעות ובושלה תשע שעות נוספות עם מרווה, שום ופלפלים חריפים עד לקבלת המרקם האלוהי. אם תאכלו אותה בגרסת הפיתה, תקבלו גם זרעי עגבניות, עשבים ירוקים, טחינה, ביצה קשה ובצל. וכל מילה מיותרת. טבעונים אגב, יכולים לוותר על הביצה ולהנות עד הסוף.
שקדי טלה – ג'סמינו
בדרך כלל תוכלו לזלול פה פרגית, קבב או לב עגל אבל פיתת שקדי הטלה של ג'סמינו היא מופת של מינימליזם: שקדים טריים (שאינם מופיעים בתפריט, תשאלו אם יש) צלויים על הגריל בעדינות במשך כרבע שעה, עגבניה ובצל צלויים, סלט ירקות ופלפל חריף. אה, ועמבה, כי זה לא הזמן לחשוב על ההשלכות. באמת שלא ברור מה בשילוב הבאמת פשוט הזה גורם לנו לאנחת סיפוק קולנית כל כך, כל פעם מחדש (47 ש"ח).
ג'סמינו. צילום: אנטולי מיכאלו
פרגית – כרמל
פיצה עם פרגית יכולה להיות עניין משעמם למדי, אבל בכרמל, דוכן הפיתות של האחים קיצ'ס (דה באן ז"ל) יודעים בדיוק מה לעשות עם הנתח הלפעמים משעמם הזה. זה מתחיל עם התיבול המקורי, שכולל סומק וזעתר, ממשיך בצליה שמשאירה אותו עסיסי ונגמר בתוספות הכיפיות שאפשר לדחוף לפיתה יחד עם הבשר, כמו סלט חצילים, מיונז עמבה (כדאי!), סלט עגבניות פיקנטי ועוד. את הפיתה יהנדסו לכם כאן בזהירות, ואתם תגלו שפרגית היא לא תמיד סתם פרגית.
שניצל – ציון
"אצל ציון הירקון פינת טרומפלדור/ בין הדואר וקולנוע דן/ שמים הרבה הרבה לב בצלחת/ בשביל מעט מעט כסף קטן/ שמים הרבה אהבה בפיתה". כך כתב מאיר אריאל בשירו אצל ציון והנציח לעולמי עד את הכוך הזעיר והסימפטי שמאכיל את רעבי תל אביב בשניצל חם כמעט 30 שנה. אם יש מאכל שאפשר לקרוא לו מאכל ישראלי מובהק הרי שמדובר בשניצל עוף (בניגוד לשניצל עגל או שניצל לבן) פריך ומצופה פירורי לחם. השניצל אצל ציון מטוגן ברגע ההזמנה ומוכנס חם לפיתה עם סלטים טריים, קצת חריף וחיוך גדול.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
האחים שי ואייל קיצ'ס שהיו הראשונים להביא את הבאנז לארץ לפני שש השנים כשפתחו את מזללתדה באן, פתחו ממש היום דוכן של בשרים מגריל פחמים בפיתה. לא תתקשו לאתר את הדוכן, הוא צמוד למסעדת דה באן שלהם ברחוב הלל הזקן בכניסה לשוק הכרמל, ויוצר רצף חביב למדי של אופציות מזון מהיר שמצטרפות לעלמה שנפתח בכניסה לשוק במקום גדרה 26, קוקו במבינו החדשה שמחליפה את פאפאס וכמובןהמנזרהוותיק.
הקיצ'סים מסבירים שהבשר שהם משתמשים בו הוא בשר ישראלי, המגיע ממגדל בקר איכותי שעדריו הקטנים גדלים למרגלות התבור. התפריט המצומצם כולל קבאב אדנה שהוא קבאב טורקי אסלי (31 ש"ח), מחאמר פרגיות מתובל בסומק וזעתר (31 ש"ח), מעורב חלקי פנים של טלה (39 ש"ח), שפונדרה לילה שלם בתנור עם מיונז עמבה (40 ש"ח), ומנה צמחונית משתנה.הבטן של הפיתות מתמלאת בבשרים ובכמות נדיבה של עשבים טריים מהשוק: פטרוזיליה, נענע וכוסברה, וגם בצל וסומק, צ'ילי גריל, סלסת עגבניות חריפות ועוד.
תוכלו להחליק את הפיתות עם תרכיזים מתוקים על בסיס פירות טריים בסודה ובירה ישראלית מהחבית שיוצרה בליין מיוחד עבור המקום. (13 ש"ח לשליש). במנות הצד תוכלו להזמין ירקות וסלטים כמו חציל ומיונז עמבה, כרובית עם גרמולטת לימון, וטחינה.למרות ההבטחות למקומות ישיבה, בינתיים תאלצו לאכול בעמידה ולהישמר מטפטופי טחינה. כשממש בסמוך נמצאים הקבב שלשמואל,M25, ואפילוג'סמינולא רחוק, יצטרכו האחים קיצ'יס לתת פה מגה פייט.
כרמל, הלל הזקן 18, תל אביב.ראשון -חמישי 23:00-11:00 שישי – עד 16:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ילדים זה שמחה – זה נכון, אבל מותר להודות בעובדה שבחופשים, ובייחוד בארוכים שבהם, השמחה הזו יכולה גם להעיק ולהפוך לעול כלכלי לא קטן. מציאת תעסוקה לזאטוטים המאושרים עלולה להפוך למשימה לא פשוטה כלל להורים, ולדרוש מהם הברקות מקוריות והרחבה של הכיס. כדי לעזור בשני התחומים הללו, איגדנו עבורכם את מיטב הקופונים שיש לאתר גרופון להציע עבור הורים שרוצים לרגש ולעניין את הילדים בחופשת הפסח בפעילויות שהן בעלות ערך מוסף, בלי לרוקן את הארנק. נראה לנו שאפילו אתם תהנו.
הצגת הילדים שניתן להגדיר כקלאסיקה של הקאמרי. השירים וההשתובבויות על הבמה יקסמו לילדים, ולא ישאירו גם את המבוגרים אדישים. זו כמובן גם הזדמנות לראות את אלי גורנשטיין על הבמה, שזה תמיד נחמד. שימו לב שהקופון תקף להצגות של התאריכים 5-8.04 בשעה 11:00.
חברו את ילדיכם אל רוח החג ואל סיפוריו באמצעות מחזמר בהשתתפותה של כוכבת הילדים הנערצת רינת גבאי, ובאמצעות כוכב האומה הנערץ – אולם ממוזג. הקופון תקף למגוון תאריכים ושעות במהלך חול-המועד פסח.
כמה זה עולה לנו:59 שקלים במקום 94 לכרטיס יחיד, 209 שקלים במקום 376 ל-4 כרטיסים
קרקס בראבו הבינלאומי משלב אקרובטיקה, להטוטנות וליצנות שמערבים בתוכם עשרות משתתפים בעלי יכולות מפליאות, הפרחה של בועות סבון ענקיות, ועוד שלל אטרקציות ויזואליות שישמחו את הילדים ואת ההורים ויהפכו את היום לחגיגה.
פסח ידוע כחג משפחתי, אז חברו את הילדים לסבא טוביה – שיופיע בין יתר ההופעות בהפנינג הגדול של החי כיף, גן החיות של ראשון לציון. בגן החיות ניתן למצוא איזור טורפים עם אריות ושות', שטח אפריקאי, שטח אוסטרלי עם קנגורו, שביל זוחלים ועוד דברים שיסקרנו את הילדים שלכם בהכרח. ואם לא, כאמור, יש מופעים שילהיבו אותם. בקשה אחת צנועה מטעם מערכת טיים אאוט – רק לא להאכיל את החיות.
אם כבר הגענו לכאן אחרי 40 שנים במדבר, כדאי לגלות לילדיכם את פינות החמד של הארץ המובטחת. חוות תעוז ממוקמת באיזור הירוק והיפהפה שמצפון לבית שמש. משכו של טיול הסוסים הוא כ-75 דקות, והוא כולל הדרכה המותאמת לרמת הרוכב (ואתם רצויים גם אם מעולם לא רכבתם בעבר!). הרכיבה הנעימה מתקיימת בקבוצות קטנות של עד 6 אנשים, ויש לתאם אותה עם החווה מראש.
Sky Trek מציעים לכם את החוויה האולטימטיבית – טיסה בכדור פורח בליווי הדרכה והסברים מקצועיים, ואם זה לא מספיק – גם שמפניה, ארוחת בוקר בטבע וטיול ג’יפים למרגלות הגלבוע. כל הטוב הזה יתאים לבילוי זוגי או משפחתי, אבל בינינו, אולי אפשר להתפנק הפעם ולהשאיר את הילדים עם הבייביסיטר בבית.
כמה זה עולה לנו:639 שקלים במקום 1,050 ניתן להוסיף גם שהיה בחדר אירוח מפנק בעלות של 450 שקלים נוספים.
רצינו לונדון, אבל יצא לנו ירושלים – נסיעה מלהיבה באוטובוס קומותיים של City Tour ברחבי ירושלים בליווי הסברים אינפורמטיביים באוזניות. הסיור עובר בכ-80 אתרים שונים ומשכו כשעתיים, ואחריו תוכלו לטייל בכוחות עצמכם בעיר הקודש תוך שימוש במידע שרכשתם.
כמה זה עולה לנו:35 שקלים לאדם במקום 60 שקלים, 68 שקלים לזוג במקום 120 שקלים, ו-120 שקלים לזוג + 2 ילדים במקום 185 שקלים.
קחו את הילדים לפעילות אתגרית – כניסה חד פעמית לזמן בלתי מוגבל לקיר טיפוס מקורה המותאם לרמות שונות והשכרת נעליים. הקופון תקף לסניפים של תל אביב ובאר שבע.