>> ניצן כהן הוא יוצר סרטים, מחזאי ובמאי לשעבר והמנהל האמנותי של תיאטרון תמונע לשעבר, ושותפה של רננה רז למופע המעולה "VHS ד"ש מהעבר". סרטיו מחוברים לעבודה מחקרית מקיפה. בימים אלה הוא מציג בבית ליבלינג את התערוכה המרתקת"הפנטומים של רובע 9", שעוסקת בעולמות ההולכים ונעלמים של מזרח תל אביב.

התערוכה מורכבת מסדרה של עבודות וידאו המתעדות שבעה אתרים-פנטומים שהיו ואינם או הולכים ומתפוגגים ומתקיימים בעיקר בזיכרונם של התושבים: תחנת השידור הראשונה בתל חיים, המרקם האדריכלי של שכונת יד אליהו, קולנוע התקווה, אצטדיון בני יהודה, גן השוטרת בשכונת עזרא, קבר השייח׳ בכפר שלם, ודרך המסחר ההיסטורית בין כפר סלמה לשוק התקווה. התערוכה היא נדבך מתוך מחקר שמבקש לחשוף את רובע 9, את מורשתו ולאן מועדות פניו. לכו לראות ומהר.

1. הבית שחייתי בו

יד אליהו, רחוב מרגולין, אזור שכולו בתים קטנים עם גינות שמרגיש כמו קיבוץ קטן בתוך העיר. הילדים רצו יחפים בין הבתים והדלתות היו פתוחות. הבית הישן התפורר עלינו אבל השכונה והקהילה השאירו אותנו שם כמעט עשרים שנה. כמעט עשור אחרי שעזבנו אותו, אני לפעמים מאריך את הדרך באופניים כדי לעבור שם ולהסתכל עליו מבחוץ ולצלם, לשלוח לילדים.

2. חניון שוק התקווה

היום הוא מבנה שבור ומוזנח סמוך לשוק התקווה, אבל לפני יותר מחמישים שנה הוא היה"קולנוע דרום" –בית הקולנוע של השכונה,זיכרון שחי עד היום בקרב התושבים.אני חולם שיום אחד הרומנטיקה תביס את הנדל"ן והמבנה המכוער הזה שהתאהבתי בו יקום לתחייה בתור בית קולנוע.

ב-2019 הוא כבר התעורר לערב אחד. קולנוע דרום (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)

3. ידי אמן ציון דהרי

ציון דהרי ז"ל שהקים את החנות היה הצלם של השכונה וחנות המסגרות בכפר שלם היא גם ארכיון שכונתי.תיעדתי מספר פעמים את לינדה דהרי והמשפחה וגיליתי אוצרות,ביניהם תיעודים של הפסטיבל שהמשפחה העלתה סביב החנות בדרך ההגנה כל שנה בסוכות–פסטיבל אמנות ויין.החומרים משם יחכו לתערוכה הבאה.
רחוב ס"ה 3 (שכונת כפר שלם) תל אביב

4. סעדיה

במקום הכי גבוה בכפר שלם,מול קבר השייח סלמה–שריד לימים רחוקים שלכפר שלם קראו כפר סלמה וגרו בו חקלאים פלסטינים–ניצבת מסעדת סעדיה,מסעדת פועלים עם תבשילים תימניים על פתיליות ועם מרק הבשר הכי טוב בעיר.
מדמון 1 (שכונת כפר שלם) תל אביב

5. קפה אמירה

לפני כמה שנים נפתח ביד אליהו סוף סוף בית קפה–שכונתי קטן ומקסים(וטעים)ברחוב הפלמ"ח.מקום שתמיד כיף לשבת בו לפגישות או סתם להישען על הספסל בבוקר בצד עם קפה טוב וליהנות מהאווירה המיוחדת של השכונה.
הפלמ"ח 28 (יד אליהו) תל אביב

>> העיר של אמילי מואטי // כיכר של אור ובר עם אנשים שמשמח לפגוש
>> העיר של יערה קידר // אי קטן ורומנטי ואיגרוף עם תחושת ריחוף

מקום לא אהוב בעיר:

1. בזמן המלחמה האחרונההגעתי לתחנה המרכזית"החדשה"כדי לראות מקרוב את המקלט האטומי.המקלט מחריד.יש מצב שעדיף נשורת רדיואקטיבית מאשר הימצאות במקלט הזה.מה שכן,הוא לוקיישן מטורף,מרגע שנכנסתי הרגשתי שאני פוסע בתוך פרק בסדרה"האחרונים מבינינו" ,עמוק פנימה לעולם אפקוליפטי חסר תקווה.

2. במסע השיפוצים הגדולשעובר על מזרח העיר,שכונת יד אליהו שתוכננה בצורה כל כך חכמה ויפה עוברת שינוי שעלול להיות הרסני.השיכונים המתפוררים של לה גארדיה אמנם צריכים שיפוץ רציני, אבל הבניינים החדשים שבנו ברחוב הם סימני אזהרה לכיוון שהרחוב והשכונה הולכים אליו:הרבה יותר בטון,הרבה פחות ירוק,הרבה פחות יד אליהו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרוןסידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ארץ אם"של רות פתיר ריגשה,הצחיקה וטילטלה אותי.עבודה שהלכה איתי הרבה זמן.

איזו יצירהנתנה לך כוח,תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
המופע"חתירה אל ההווה"של גלעד כהנא–אלתור חסר עכבות ומעורר השראה,מחובר לתקופה המופרעת והמופרכת שאנחנו חיים כרגע.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץלתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתוך התקופה הזו של אסון יש ככ הרבה ארגונים שכדאי וצריך אבל לפני הכל כרגע זהמטה משפחות החטופיםכי המציאות היומיומית שלהם היא סיוט מתמשך.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל שמי שלא נכנע לייאוש ויוצא להפגין לסיום המלחמה והחזרת החטופים.

מה יהיה?
אי אפשר לדעת.כל החוקים התעקמו והכל התהפך,מצד אחד אנחנו בתוך סיוט ומצד שני אנחנו במציאות שהכל יכול לקרות בה.

• העיר שלי
• שכונת התקווה
• מזרח תל אביב
• אמנות ישראלית
• בית ליבלינג

בכל פעם שמקום חדש נפתח במזרח העיר אנחנו מתלהבות ואומרו שהנה, המזרח מתעורר. אבל האמת היא שזו בעיקר משאלת לב. יש אמנם התעוררות מסוימת – פנדה כבר הגיע לתקופה, וגם דודו טסה פתח בית קפה ביד אליהו, ובאזור נמצאים עוגנים חזקים כמו יפו תל אביב, דיקסי ומאפיית שרויטמן – אך הקצב איטי, איטי מדי אפילו. יקיר וצליל בסון, זוג תושבי ביצרון, החליטו שלשכונה מגיע בר משלה, וכך מה שהתחל בשיחה מקרית התגלגל למקום לא שגרתי לדרינק, וקצת שקט אחרי עוד הפגנה.

>>משני כוכב מישלן לקרחנה ים תיכונית: ההרפתקה הבאה של מושיק רוט

הזוג בסון הם בעלי סניף ארומה במגדלי אלון. שיחה עם בעלי מקום סמוך, שפועל בסופי שבוע בלבד כמועדון קריוקי, הפילה אצלם כמה אסימונים. "בכל מזרח תל אביב אין בר אחד. זה לא פייר", הם אומרים בחיוך. "בשכונה שלנו יש הרבה דברים, ודווקא את זה אין. אנחנו שומעים שיחות בגינה, ואנשים רוצים מקום לצאת אליו בערב בלי להתניע את הרכב. לכן החלטנו להרים את הכפפה".

המקום החדש שלהם, בר קוקטיילים וטאפאס בשם POI, מנצל את השעות המתות של מועדון הקריוקי – מסוג ה-win win situation שמזכיר מיזמים היברידיים מתקופת הקורונה. בהתאם, התשתיות של בר הקריוקי משמשות עבור ה-POI לטובת הבר, המטבח, ואפילו השם. כן, גם לבר הקריוקי קוראים כך.

לתפריט הדיגיטלי של המועדון נוספו מנות שמתאימות לדרינק בבר שכונתי – לדוגמה פיש אנד צ'יפס (69 ש"ח), כרובית צלויה (59 ש"ח), פוקאצ'ה ומזאטים (29 ש"ח) ופסטה רוזה (59 ש"ח). בתפריט האלכוהול תמצאו בשלב זה וודקה, ג'ין וכל החשודים המיידיים, יינות, בירה וכמה קוקטיילים קלאסיים.

יחסית לבר שכונתי, החלל עצום, אך בסון מספר שכבר יש ביקוש. ערב הפתיחה שהתקיים אמש (שלישי) היה סולד אאוט, ולכן הוא אופטימי. "פתחנו את כדי שאנשים שגרים בסביבה לא יצטרכו לעבור את הגשר. מקום סולידי ונעים עם מוזיקה לא חזקה מדי", מסכמים בני הזוג. "אנחנו רוצים ליצור כאן בר שכונתי שאנשים יכולים להעביר בו ערב בכיף". כל שכונות מזרח העיר מחזיקות לכם אצבעות.
POI, דליה רביקוביץ' 3, שלישי-רביעי מ-19:00 עד אחרון האורחים (19:00-21:00 הפי האואר), מוצ"ש מ-20:00 עד אחרון האורחים

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• מזרח תל אביב
• שכונת ביצרון

בעקבות הפגיעה הישירה בבניין במזרח תל אביב, שוטף בשעות האחרונות את קבוצות הווטסאפ השכונתיות באזורי דרום ומזרח העיר קמפיין שדורש מעיריית תל אביב-יפו פתרונות מיגון מידיים לאוכולוסיה גדולה של תושבים שנאלצת להסתתר בחדרי מדרגות של בניינים ישנים.

על הקמפיין חתום "הוועד למיגון דרום תל אביב-יפו", גוף לא מוכר שאינו משתף בפרסומיו מידע על העומדים מאחוריו, אך הטענות המובאות בו ידועות ואף כיכבו בדו"חות מבקר המדינה בעבר: כמו בערים רבות בישראל, גם באזורים הדרומיים של תל אביב לרבות יפו יש הרבה בניינים ישנים, נטולי ממ"דים ומקלטים, עם חדרי מדרגות שהם אולי "המרחב הכי מוגן" אך אינם באמת מוגנים ומעט מדי מקלטים ציבוריים מכדי שניתן יהיה להגיע אליהם בהתראה של שתי דקות.

בעמוד הקמפיין ב-Drove מוצג סרטון של זוהר טל, מועמד רשימת "תקווה חדשה" של יובל צלנר, שגם מקדם אותו בעמוד הפייסבוק שלו, ומשעות הבוקר חתמו עליו כ-1,300 איש. הדרישה המוצגת בו מפורטת למדי: "העירייה צפויה לקבל ממשרד האוצר מיליוני ש"ח במסגרת חבילת סיוע לרשויות המקומיות. אנו דורשים שלפחות 50 אחוז מתקציב זה ינותב לטובת שיפור המיגון לתושבי דרום העיר ומזרח העיר וכי העירייה תוציא אותו מראש ולא תמתין לקבלת הכספים מהאוצר".

בנוסף דורשת העצומה "להשמיש את כל המקלטים הציבוריים, כולל מקלטים שגורמים פרטיים השתלטו עליהם", אם כי לפחות במקרים שבדקנו פעלה העירייה בזריזות כדי לפנות מקלטים שהושמשו למטרות אחרות. דרישה אחרת בעצומה היא "לרכוש ולהציב 100 ממ"דים ניידים במקומות בהם לא קיים פתרון אחר", אך על פי בדיקתנו הצבת מיגוניות ניידות היא בסמכותו של פיקוד העורף בלבד, כמו כל ענייני מיגון העורף בעצם.

יחד עם זאת, יש ממש בטענה כי רבים מתושבי העיר – והמדינה כולה – סובלים מפערי מיגון, כולל דיירי מבנים ישנים בפלורנטין ולב העיר, ולמרות דו"ח חריף של מבקר המדינה ב-2016 ואלפי דירות חדשות שנבנו מאז עם ממ"דים, פתרונות המיגון שמציע פיקוד העורף לתושבי תל אביב (וערים אחרות במרכז) עלולים להתגלות כמחדל בהתהוות.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"ראשית נציין כי בבניין שנפגע בצהרי שישי קיים מקלט לשימוש הדיירים.נוסיף כי מרבית הבניינים בעיר נבנו לפני שתקן פיקוד העורף חייב ממ"ד, כאשר כיום בנייה חדשה מחייבת בניית ממ"ד בכל דירה.בעיר תל אביב-יפו יש מכלול רחב של אמצעי מיגון, לרבות 239 מקלטים ציבוריים ו-118 חניונים תת קרקעיים המשמשים כמחסה לשעת חירום. אנו מודעים לפערי המיגון הקיימים באזורים שונים בעיר, ומתחילת הלחימה התווספו 44 ממ"דים ומרחבים מוגנים לשימוש תושבי העיר, כולל פתיחת 15 מקומות ממוגנים ציבוריים נוספים בשכונות דרום מזרח העיר.העירייה תמשיך לפעול לאיתור מקומות נוספים ולשיפור תחושת הביטחון של כלל תושבי העיר".
תגובתו של זהר טל תובא כאן כשתתקבל.

• תל אביב נלחמת
• מחדל נתניהו
• דרום תל אביב
• מזרח תל אביב
• עיריית תל אביב