*אחד מ-57 הדברים שכל תל אביבי חייב לעשות לפני המוות. בואו לראות כמה עשיתם*

ה-7 לאפריל, 1977. טל ברודי שם את תל אביב על המפה עם זכייתה הראשונה של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות בכדורסל. המוני אדם גודשים את כיכר רבין וקובעים מסורת עירונית חדשה: קפיצה למי המזרקה בכיכר, שאז עוד נקראה כיכר מלכי ישראל. ההשפעה של החגיגות הייתה אדירה ויצרה רף חדש לשמחה בעיר – כשזה משמעותי חוגגים את זה בכיכר רבין, אבל כשזה אייקוני קופצים למזרקה.

המזרקה, שנוספה לכיכר בשנות השישים, ידעה לא מעט רגעים מרגשים, אך למרות שמדובר בבירור בתחנת חיים שכל תל אביבי שמכבד את עצמו חייב לעבור, העיריה לא ששה לשתף פעולה. למעשה, לאורך השנים העירייה הקשתה על החוגגים עד כדי ריקון מוקדם של המזרקה ממים לפני אירועים מרגשים. כפי שנכתב במקורות: "וירוקן מזרקתו ויאמר התל אביבי אוקי בומר"

עוד דברים שכל תל אביבי חייב לעשות לפני המוות
>>להגיד מה תל אביבי ומה לא תל אביבי
>>לעשות שלישיה (גם אם זה לא כיף)
>>להתייאש מהתור בפורט סעיד
>>להתחבר עם הומלס

לאחר הפיכתה של המזרקה לבריכה אקולוגית ב-2011 עברו נסיונות החגיגה למזרקה הנוספת בכיכר, זו הצמודה לבית העיריה עצמו, ואכן, לאחר זכייה נוספת באליפות אירופה בכדורסל ב-2014, הצליחו אוהדי מכבי הנחושים (וכמה טרמפיסטים שהבינו שמדובר בהזדמנות שאולי לא תחזור) לחגוג בקפיצות למזרקה שהפעם, משום מה, לא רוקנה מבעוד מועד. אותה גמישות הפגינה העיריה גם ב-2018 לאחר הזכייה של נטע ברזילי באירווויזיון.

ביוני 2021 פנתה עדי דובסון לעיריה בבקשה למלא את המזרקה – שכבר רוקנה לקראת עבודות הרכבת הקלה – לכבוד השבעת ממשלת השינוי. לשם כך אורגנו עצומה וגם איוונט פייסבוק בעל השם הזכיר ״קופצים למזרקה כשביבי עוזב״, וגם אנחנו כאן תרמנו למאמץ עם כמה הצעות למזרקות גיבוי. המחאה, בכל אופן, לא עבדה, והעיר החליפה את החגיגות המסורתיות בדגלי ישראל ותותח קצף בלתי נשכח. עבודות הרכבת הקלה טרם הסתיימו, וכעת המזרקה היא רק עוד אתר עירוני בשיפוצים, אבל אל תוותרו על הסעיף הזה ברשימה. היא עד כדי כך אייקונית, והיא עוד תחזור.

• ❤ תל אביב
• כיכר רבין
• מכבי תל אביב
• מזרקה
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 893 // 57 דברים שכל תל אביבי חייב לעשות

• Facebook
• Twitter
• Email

מי שחלף לאחרונה בכיכר דיזנגוף המחודשת ודאי הבחין שהמזרקה המיתולוגית של יעקב אגם "מים ואש" ניצבת במרכז הכיכר אפורה וחשופה. חידושם של המשולשים הצבעוניים שהונחו על טבעותיה והקנו לה את המראה הכה ייחודי ופוטוגני שלה עדיין לא הושלם – והכיכר עצמה טרם נחנכה באופן רשמי, חרף השלמת העבודות להנמכתה בנובמבר 2018.

>> לקראת האירוויזיון: "אל תחפרו לתיירים"

בימים אלו עומל אגם על התכנון המחודש של המזרקה ובחירת הצבעים. "זה לא עבודה שנעשית כלאחר יד", הוא מבהיר. "רק בטבעת המרכזית יש כמעט 1,500 צבעים שונים זה מזה. כבר שלושה חודשים אני עובד יום ולילה על המזרקה". עד כה לא היה ברור מתי תושלם המלאכה אולם כעת הוא מצהיר כי ישתדל להשלים אותה עד אירועי האירוויזיון שיערכו בתל אביב בחודש מאי הקרוב. "גם אם זה לא יהיה באופן מלא, אני אשתדל להשלים את העבודה לפחות באופן חלקי עד חודש מאי, כך שיראו את הצבעים המחודשים של המזרקה", אומר אגם. יש לציין, בהקשר זה, שלאגם יש היסטוריה של דקדקנות מחמירה, ושפתיחתו של מוזיאון אגם בראשון לציון לוותה גם היא בעיכובים ובדו שיח מתמשך בינו לבין העירייה, לצד סירוב לשתף פעולה עם הצוות המקצועי.

באשר לכיכר דיזנגוף, טוען אגם, מלבד העובדה שמדובר בהמון צבעים שצריך לבחור ולהכין מחדש, הוא דרש שהפעם יוכנו שתי מערכות זהות למזרקה, כך שהתחזוקה שלה תהיה מיטבית. "במזרקה הישנה היו נכנסים ציפורים, אבנים או לכלוך שאנשים זרקו אליה והרבה אלמנטים נפגעו. אחרי שפירקו אותה ביקשתי להכין 'גלגל רזרבי', כך שאם משהו מתקלקל או מתבלה אחרי שלוש שנים פשוט מוציאים ומחליפים כך שהמזרקה המחודשת תחזיק גם עוד 100 שנה", מספר אגם. "העירייה אישרה את הבקשה שלי, וכעת אני צובע מחדש שתי מערכות, לכן בין היתר זה לוקח זמן – אבל בסוף זה ישתלם ויהיה אפשר לתחזק את המזרקה כמו שצריך", הוא מבטיח. "ידעתי שזה ייקח זמן, זאת יצירת אמנות מאוד מורכבת שבזמנו עבדתי עליה עשור שלם. כשדיברתי עם מהנדס העיר עודד גבולי סיכמנו – הם יחנכו את הכיכר ללא קשר ליצירה, הבהרתי שייקח זמן עד שתושלם".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "פרויקט כיכר דיזנגוף, הכולל את הורדתה למפלס הרחוב ושיפוצה, מספק מרחב עירוני פתוח וירוק. הפרויקט נמצא בשלב של הרצת מערכות ויסתיים עם השלמת הפסל 'מים ואש', שגווניו נתונים לאישורו של האמן יעקב אגם, אשר טרם אישר את חלקם. עד כה נצבעו הטבעות העליונה והתחתונה בלבד, וחלקי המשולשים החדשים נמצאים כעת אצל הצבע. כשיסתיים תהליך היצירה תזמין העירייה את הציבור לחנוכה הרשמית של הכיכר".

• כיכר דיזנגוף
• יעקב אגם
• מזרקה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

נראה שמאז הקמתה בשנת 1938, לא הפסיקה כיכר דיזנגוף לבלבל את הציבור: היא קרויה על שם צינה דיזנגוף ולא על שם מאיר, היא חוותה משבר גיל 40 והוגבהה, היא זכתה למזרקה המשונה בהיסטוריה, וכעת, לאחר דיונים שנמשכו כעשור – היא תונמך ותרד בחזרה אל העם.

על הקמת הכיכר האיקונית הוחלט ב־1934, במסגרת חגיגות 25 לתל אביב. היא גם כיכר שעשתה כבוד לכוח הנשי – תכנונה בגלגולו הראשון שייך לאדריכלית ג'ניה אוורבוך, והיא קרויה על שם צינה דיזנגוף. עומסי תנועה ביישום התכנון המקורי הובילו לרעיון להפריד בין כלי הרכב לבין הולכי הרגל באמצעות הגבהת הכיכר, וכך לקראת סוף שנות השבעים הועלתה הכיכר למיקומה הנוכחי – מעל ראשי הנהגים.

עומסי תנועה ביישום התכנון המקורי הובילו לרעיון להפריד בין כלי הרכב לבין הולכי הרגל באמצעות הגבהת הכיכר, וכך לקראת סוף שנות ה־70 הועלתה הכיכר למיקומה הנוכחי. “העירייה הוציאה תכנון להחזרת הכיכר למצבה ההיסטורי, שייתן עדיפות להולכי הרגל ולרוכבי האופניים. ההגבהה נעשתה מתוך מתן עדיפות לכלי הרכב, וכעת המגמה היא להפוך אותה למוקד של לב העיר הלבנה", מסביר דורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב־יפו. “מצב התנועה צפוי להשתפר בגלל הכיכר, או לפחות לא להרע. כיכר נותנת זרימת תנועה יותר טובה".

צולם ביום כיפור

אלא שיש המציעים להתייחס לנהירה הנוסטלגית גם במידה של חשדנות. “כשמסתכלים על הצילומים של הכיכר, הם תמיד מיום כיפור בבוקר. לכן אנשים לא מבינים איך יכלו להרוס את שכיית החמדה הזו ולבנות במקומה את הדבר הנוכחי", אומר מעוז עזריהו, פרופסור לגיאוגרפיה תרבותית באוניברסיטת חיפה. “בצילומים לא רואים מכוניות מסביב, לכן לא מבינים מה הייתה הבעיה. עם התחבורה והאוטובוסים פולטי העשן של פעם, חציית הכביש עם עגלת תינוק כדי לשבת בכיכר הייתה בגדר סכנת נפשות – שהרי מדובר בעורק ראשי של העיר. הכיכר הפסיקה לתפקד. הרעיון בהפרדה המפלסית היה ליצור הסדרי תחבורה שימנעו את המצב שאתה יושב ליד מזרקה, די מלוכלכת, סביבך עננים שחורים של עשן ורעש אימים של אוטובוסים. הסגנון העיצובי אפיין את שנות ה־70 – יציקות בטון וברוטליזם, לא נעים להגיד, לא מוצלח במיוחד,כמו שהיה גם בכיכר אתרים".

אומץ פוליטי

“ההפרעה לתנועה תקרה אך ורק בזמן ההריסה, שתהיה קצרה יחסית", מנסה ספיר להרגיע. “בזמן ההקמה יתאפשר מעבר, תוך עדיפות לתחבורה ציבורית. הנושא נבדק גם מול פרויקט הרכבת הקלה ונמצא שזה לא משפיע על העבודות, רק בזמן ההריסה".

כל הנתיבים יישארו פתוחים או שהם יצטמצמו?

“תהיה עדיפות לתחבורה ציבורית, ועם הזמן תהיה גם תנועה של כלי רכב פרטיים".

כמה זמן העבודות צפויות להימשך?

טרם ידוע, אך לביטול תוכנית החניון תרומה אדירה לקיצור בלוחות הזמנים. “היום זה מתקדם לקראת תכנון, שייקח כשנה ויעבור לביצוע בתקציב של 2017".

מדברים בעירייה על הצעד הזה כבר עשור. מה המניעים לבצע את זה דווקא עכשיו, ועוד בעת עבודות הרכבת הקלה?

“התחילו לדבר על זה ברצינות רק לפני ארבע־חמש שנים, ואז נעשה הסקר ובדקנו את זה יותר לעומק".

יש מי שמערער על הזיקה בין זמן ממושך לבחינה מעמיקה. ד"ר יואב לרמן, מומחה לתכנון עירוני, פוטר את זה ואומר שמדובר בפוליטיקה. “למה זה לקח כל כך הרבה זמן? מהיום שהעלו אותה כבר מדברים על להוריד אותה, זו טעות שהבינו די מהר. זה עניין של אומץ פוליטי".

אבל זו לא הקדנציה הראשונה של חולדאי.

“נכון, ועובדה שעם הדברים הקשים הוא מפחד להתעסק. לשפץ טיילות זה נחמד, אבל להתעסק עם הדברים האלה זה יותר קשה. אני בעד התוכנית, אבל צריך לזכור שבינתיים היא עוד לא מתוקצבת. זה עדיין יכול ליפול בדרך".

• מעוז עזריהו
• דורון ספיר
• מזרקה
• ג'ניה אוורבוך
• מאיר דיזנגוף
• צינה דיזנגוף
• יעקב אגם
• כיכר אתרים
• רחוב דיזנגוף
• תל אביב
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• יואב לרמן
• עירוני
• כיכר דיזנגוף