אנחנו אוהבים אמנות. אנחנו לא עושים אמנות. בשביל זה יש אמנים שגם אוהבים וגם עושים וגם מתכנסים פעם בשנה כדי להפגין את אהבתם ברבים: "אוהבים אמנות עושים אמנות", אירוע האמנות השנתי הגדול של עיריית תל אביב-יפו, חוזר לשלושה ימים (21-19 באוקטובר) שבמסגרתם יתקיימו ויוצגו שלל אירועים ופרויקטים בביצועם של מאות אמנים בכל רחבי העיר.

מרבית הפרויקטים שיוצגו השנה בקרנבל האמנויות הגדול של תל אביב נוצרו במיוחד עבורו, כשהפרויקט המרכזי לשנה זו ישתלט על פארק החורשות הנהדר, ובמקביל אליו יתקיימו פרויקטים חד-פעמיים וייחודיים ברחבת סוזן דלל, כיכר גבעון, מתחם התחייה 14 ביפו, חניוני גולדה ורוטשילד 1, ובשלושת ת"אי התרבות ברחבי העיר. כמדי שנה, לצד האירועים הגדולים, מעל 100 אמנים ואמניות יפתחו את חללי היצירה שלהם לקהל הרחב, לצד 30 גלריות וחמישה מוזיאונים, שיהיו פתוחים בחלק מהזמן ללא תשלום ועם פעילויות מיוחדות לסופ"ש.

האירוע המרכזי השנה, באוצרותן של טלי קיים והגר רבן, יתקיים כאמור ברחבי פארק החורשות תחת הכותרת "עירוב שימושים", מושג הלקוח מתחום התכנון העירוני ומתאר מרחבים עירוניים שמשלבים בתוכם פונקציות שונות כמו תרבות, חינוך, דיור, או מסחר. התערוכה תבחן את השימושים המתקיימים בפארק החורשות דרך הוויה רעיונית זו, על האזורים השונים בפארק כמו מגרש השעשועים, גינה קהילתית, מתחם הכנסייה הרוסית או הישיבה החילונית. במסגרת תערוכת החוצות שתתפרש על פני כל הפארק, יגיבו עשרות האמנים/ות המשתתפים/ות לנמצא במקום וייצרו מתוך חומרים היסטוריים ופיזיים שליקטו בשטח.

בין האירועים הבולטים הנוספים בפרויקט אפשר למצוא את אירוע ההשקה החגיגי של בתי התרבות בכיכר ביאליק, שם יובילו אנשי תיאטרון מסתורין את ההמון למסע פרוע בכיכר העיר ההיסטורית ובבתי התרבות סביבה במופע קברט תיאטרלי ובלתי צפוי שיקח אתכם אחורה בזמן לתקופה שהייתה ואיננה. לא פחות מעניין צפוי להיות בת"א תרבות דה וינצי' החדש מהניילונים, שם יתקיים האירוע "דה וינצ'י TV", במהלכו יהפך הבניין לתחנת שידור פרפורמטיבית, והחדרים בו לאולפנים מאולתרים המזמינים את המבקרים לקחת חלק בלוח השידורים. חלק מן התכנים ישודרו לייב בעמודי המדיה של הת"א.
>> "אוהבים אמנות. עושים אמנות", 21-19 באוקטובר בכל רחבי העיר.פירוט האירועים מתעדכן כאן

• ❤ תרבות
• אוהבים אמנות עושים אמנות
• אמנות ישראלית
• אמנות רחוב
• מיצב
• מיצגים
• עיריית תל אביב

השבוע סיפרתי לסטודנטים שלי שבמסגרת פסטיבל א-ז'אנר הקרוב בתיאטרון תמונע אשתתף במופע "VHS או ד"ש מהעבר שלך", בעקבות Manual VHS של האמנית הפולניהKlaudia Maria Hartung ובתמיכת מכון אדם מיצקביץ', כולל שבעה משתתפים בניהולה האמנותי של רננה רז. סיפרתי שבמופע יש שני מוזיקאים, שתי רקדניות, משורר אחד ואני. הסטודנטים שאלו מה כל אחד עושה במופע ועניתי שכל אחד מהמשתתפים בחר קטע מקלטת וידאו מהעבר שלו והוא מייצר פעולה בימתית לוידאו. המוזיקאי אולי יעשה מוזיקה, הרקדן ינוע והמשורר יקריא טקסט.

בשלב זה נעצרתי לשנייה. בתוך כל המשתתפים במופע, שהיה נראה כי יש להם כיוון ברור כמו מוזיקה, מחול או טקסט, המשתתף היחידי שלא היה ברור מה הוא יעשה היה אני. כלומר, אני אמן מיצג, אז כל כיוון פתוח בפני, אבל אין לי התמקצעות באף אחד מתחומי הבמה פרט לתמצית שלה, שהיא המופע עצמו. אמנות המופע.

פעמים רבות אני נשאל מה אני הולך לעשות במופע הבא. באינסטינקט הראשוני אני רוצה לתאר את מה שאעשה בפועל. סדרת פעולות גופניות, מבחר אובייקטים ופרק זמן קצוב של חצי שעה עד שעתיים. ההסבר הזה לרוב מטעה וחוטא לאמת. הפעולה האמיתית של המופע שלי מבוססת על איך ולא על מה. היא מבוססת על הנוכחות שלי בחלל ועל האנרגיה והקשר שנוצר ביני לבין הקהל הצופה במופע.

לעיתים אני מטעין פעולה פשוטה ויומיומית לכדי מערך שלם של עולם וחוקים הנבנים במהלך המופע. לעיתים המופע שלי הוא מעין משחק שנבנה על גבי שלל אובייקטים או מכונה מוזרה המבצעת פעולה שמקשה על ביצוע הפעולה מלכתחילה. כשאני חושב על עבודה חדשה אני מתחיל לרוב בדימוי חזק. בדימוי הזה אני תמיד נוכח פיזית במרכז של מערך אובייקטים או הצבה. הקושי מתחיל כשאני רוצה להמיר את הדימוי או יותר נכון להפעיל אותו כפעולה פיזית. פעולה שיש לה התחלה וסוף. פעולה שמכילה בתוכה תכלית או חוסר תכלית. לרוב אבחר באפשרות האמצע שהיא פעולה עם תכלית אבל אחת גרוטסקית או סיזיפית.

מקורות ההשראה שלי לעבודה חדשה גם הם לרוב ויזואליים. זה יכול להיות כתבה שקראתי או סיטואציה בבית הקפה שאני מכניס ישר לתבנית של פרפורמנס. גם המקום בו אני עומד להופיע יכול להוות בשבילי השראה: ההיסטוריה האדריכלית-תרבותית שלו תהווה בשבילי את התשתית שעליה אבנה את פעולת המופע. במשך שנים רבות, כשעבדתי במפעל, הייתי יוצר עבודות שמושפעות מכל מערך המכונות שראיתי במפעל יום יום. גם אם במופע עצמו לא הייתה מכונה מובחנת (לרוב כן) שילבתי במופע את מנגנון המכונה ככזה שמפעיל את הפרפורמר או הפרפורמרים.

לפני כעשרים שנה נשאלתי על ידי אמנית המיצג תמר רבן מדוע אני נמשך לאמנות המיצג. זה היה בתקופה שבה רק נחשפתי למדיום זה והכל היה חדש לי. עניתי תשובה מאוד שטחית ואמרתי שניתן לשלב במדיום זה במופע אחד גם וידאו גם מוזיקה וגם תנועה. כלומר האפשרות לזרוק לסיר אחד את כל אומנויות הבמה וליצור תבשיל חדש.

בתשובה שלי התמקדתי בחיצוני, בהגדרות ולא במי או מה שבאמת בונה את המופע. אמן המיצג הוא המופע עצמו ולאורך השנים הוא בונה ומשכלל את הנוכחות והפעולה שלו מול הקהל. היום, כשאני מתבונן על עבודות המיצג שלי, אני רואה שלמעשה אף פעם לא ניסיתי לרקוח תבשיל כזה.

>> שחר מרקוס הוא אמן מיצג. הוא יופיע בפסטיבל א-ז'אנר במסגרת הפרויקט "VHS או ד"ש מהעבר שלך". פסטיבל א-ז'אנר חוגג את שנתו ה-20 וייערך בין חמישי למוצ"ש בתיאטרון תמונע.כל הפרטים והתוכניה המלאה כאן.

• ❤ תרבות
• פרפורמנס
• מיצגים
• תיאטרון תמונע

• Facebook
• Twitter
• Email

לפני שבועיים הרימו עשרות אמנים את השאלטר על מתחם בזל, במסגרת האירוע "מרימים את השאלטר 2" שחיבר בין עסקים קטנים בשכונה ובין האמנים שהציגו בהם ובמרחב הציבורי, והזכירו לנו שלא צריך מגה-אירוע יוקרתי כדי להכניס קצת תרבות חכמה וכיפית לחיים שלנו. בעקבות ההצלחה מגיע כבר בשבוע הבא "מרימים את השאלטר 3" לשכונת נגה ביפו.

אירועי "מרימים את השאלטר" הם יוזמה של עיריית תל אביב-יפו במסגרת עונת התרבות החורפית, על רקע משבר הקורונה שהשבית את עולם התרבות והכניס אלפי עסקים קטנים בעיר למצוקה. האמנים שהוזמנו להציג בעסקים מתגוררים אף הם בשכונת נגה בפרט וביפו בכלל.

זה קורה ברביעי הבא (23.12) לאורך הערב, במהלכו יציגו כ- 40 אמנים, תערוכות ומיצגי אמנות בחלונות ראווה, בבתי העסק הקטנים בשכונה, הקרנות וידאו, מיצגי תנועה וסיורים (אוצרת: מיטל מנור), כשעל המוזיקה יופקדו בין היתר די.ג'יי כלבתא וניצן חורש. בין העסקים המקומיים שיקחו חלק בתערוכה: ג'מה, קזינו סן רמו, קפליקס, פר דרייר, אורבן בייקרי ועוד. לא כדאי לפספס.

• ❤ תרבות
• אמנות
• גלריות
• מחול
• מיצגים
• עיריית תל אביב
• הישרדות: קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

• אירועים בחינם
• חינוך
• עירוני
• הופעות
• מיצגים

• Facebook
• Twitter
• Email

• הופעות
• מיצגים
• אירוע