אזרחי ישראל מתמודדים מאז השביעי באוקטובר עם התחושה שביטחונם הופקר בידי המדינה, אבל מי שחיים בעוטף עזה מתמודד עם התחושה הזאת כבר יותר מעשור, וביניהם הסטודנטים של המכללה האקדמית ספיר בשדרות, שנתנו לכך ביטוי ביצירותיהם לאורך השנים. מחר (10.1) יעלו לשידור 13 סרטים נבחרים של סטודנטים מבית הספר של המכללה לאומנויות הקול והמסך, חלקם מתעדים באופן טראגי את הכתובת שהייתה על הקיר.

צולם בעוטף עזה: "הרבה פעמים ניסו להרוג אותי. אני עדיין חי"
סתלבט בקיבוץ: החלום הישראלי נסדק שוב ושוב. אבל עדיין לא נשבר

כל היופי והכאב הזה יגיע אל מסכי פרטנרTV במסגרת מיזם ייחודי של קבוצת התקשורת פרטנר עם המכללה, במסגרתו יוקרנו מדי ערב שני סרטים של בוגריה ויעלו בהמשך גם לשירות ה-VOD. בין הסרטים שיוקרנו בולט כמובן הסרט"מקלטים" של רחל אלברט ומצ'יק יאנקובסקי,עליו כבר כתבה מבקרת הקולנוע יעל שוב בהרחבה. הסרט עוסק בחברה הישראלית החיה תחת שגרת חירום, באמצעות מעקב אחר מקלטים שונים בארץ ובדרום בפרט. חיים פרי, אחד מגיבורי הסרט, הוא תושב ניר עוז בן 79 שנחטף לרצועת עזה.

בין הסרטים נוספים שישודרו: "בין המגרשים"של רומי מנחם המוקדש לזכרו של ליאור וייצמן, בוגר מכללת ספיר ומעצב הפסקול של הסרטים. בשבת השחורה יצא ליאור לאימון הבוקר שלו ברכיבה על כביש 34 ונורה ונרצח למוות; "סאשקה"של יאנה לרנר, העוסק בהתבגרותו של נער בן 13 משדרות בצל גיוס אחיו ומבצע צוק איתן;"אנשים ישנים והמים גם כן"– זוכה הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר בפסטיבל היהודי בסן פרנסיסקו, המספר על לחסן, קברן מוסלמי בבית קברות יהודי בלב מרקש.

בית הספר לאמנויות הקול והמסך בספיר הוא מהמובילים והמוערכים בישראל, הודות לחופש הביטוי והיצירה, המקצועיות והמצוינות. בית הספר מביא לידי ביטוי נקודות מבט ייחודית ורגישות לחיים בנגב ובדרום בכלל, על נופיו הגיאוגרפיים והאנושיים המגוונים. ביוזמת בית הספר, הוקם בשנת 2002 פסטיבל קולנוע דרום בו מוצגים סרטי הסטודנטים וברבות השנים הפך לפסטיבל קולנוע בינלאומי. המכללה ממוקמת בשדרות, פחות מ-4 קילומטרים מהגבול עם עזה. זהו המוסד האקדמי היחיד באזור העוטף,בו לומדים כ-8,000 סטודנטים. לפני מספר ימים נפתחה שנת הלימודים בצל המלחמה באופן מקוון. בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר ספגה המכללה מכה קשה לאחר שסטודנטים, אנשי סגל, בוגרים ובני משפחות נחטפו או נרצחו ומאות פונו מבתיהם.

• המסך
• קולנוע ישראלי
• מכללת ספיר
• תל אביב נלחמת

אמנם זה החל אתמול, אבל ממש לא מאוחר מדי להיכנס לרכב או לרכבת ולהדרים לפסטיבל הקולנוע בסינמטק שדרות שמתקיים עד יום חמישי. פסטיבל קולנוע דרום חוגג השנה שני עשורים, אם מחפשים עוד סיבה לחגיגה.

לאורך הפסטיבל למשל מתקיים פוקוס על סרטיו של ארי פולמן, כשהיום יוקרן סרטו "כנס העתידנים" וברביעי יוקרן סרטו החדש והמדובר "איפה אנה פרנק". עוד ברביעי: הקרנת סרטה המסקרן של הדס בן ארויה "מישהו יאהב מישהו". כמו כן יערך פוקוס על קולנוע קפריסאי. בקיצור: זמן טוב לטיול קצר דרומה.לפרטים נוספים

• המלצה יומית
• המלצות המערכת
• שדרות
• מכללת ספיר
• קולנוע

לפני 35 שנה, בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, צילמה אוסנת טרבלסי – אז סטודנטית לקולנוע והיום מהמפיקות החשובות בארץ – סרט על השנה שלנו ובו כל אחד היה צריך להתראיין ולנחש את עתידו. על דש חולצתי היה פתק לבן ועליו כתוב "פרופ׳ ארנון צוקרמן" שהיה אז ראש החוג בתל אביב. התראיינתי כאילו אני זה הוא, כי היה ברור לכולם כבר אז שלא אסתפק בלהיות במאי ותמיד אהיה גם מורה.

לא מזמן שמעתי שיחה של שני צעירים היושבים בבית הקפה נחמה וחצי בואך שדרות רוטשילד. הם שוחחו על עתידם האקדמי. שניהם רוצים ללמוד קולנוע, אחד מהם החליט ללמוד בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר. ההסבר שלו לחברו למה ספיר העלה חיוך גדול על פני. "תבין", הוא אמר, "זה לא רק בית ספר לקולנוע, זה חמישה בתי ספר קטנים בתוך בית ספר אחד, יש שם 400 סטודנטים, יש שם מסלול קולנוע, מסלול טלוויזיה, מסלול פס קול ומוסיקה לסרטים, מסלול אנימציה מטורף ומסלול משחק למסך ויצירה. זה לא בית ספר רגיל לקולנוע, זה בית ספר שהוא חברת הפקה וזאת חברת הפקה שהיא בית ספר והכי חשוב? יש פסטיבל בינלאומי בסוף כל שנה, קרנבל של קולנוע בינלאומי בו הבוגרים מציגים את עבודות הסיום שלהם. כל שנה כבר עשרים שנה".

לא יכולתי להסביר יותר טוב את הדברים אם הייתי צריך לשווק את בית הספר. החלום הפרטי שלי, כשנכנסתי לתפקיד ראש המחלקה לתואר ראשון לפני חמש שנים, היה שישבו שני סטודנטים ברוטשילד וידברו על לימודים בשדרות. והוא התגשם. שדרות-רוטשילד.

נולדתי בעיר הדרומית אופקים בנגב המערבי , גדלתי במושב ישע, ישוב חקלאי בעוטף עזה אבל למדתי קולנוע באוניברסיטת תל אביב. את הרוח החופשית של בניין מקסיקו , שם ממוקם החוג לקולנוע, היה לי חשוב להביא לספיר. אני שייך לכיתה הכי מפורסמת שיצאה מהחוג, כינו אותנו "הכיתה המעופפת", לא חושב שהכינוי הזה צריך הסברים מיותרים. דמיינו בכיתה אחת את חגי לוי, אוסנת טרבלסי, איתן פוקס, ארי פולמן, יואב הלוי, אורי סיון, מנשה נוי, שי אביבי, אסתי ואן מסל, עוזי אדם, גיל לסניק, רובי פדגור ואחרים, כיתה שלא ידעה נחת ויצרה כאילו אין מחר. אצלנו אם סטודנט לא היה ישן עם שק שינה בחדר העריכה הוא לא התאמץ מספיק. יצירה ועבודה קשה, זה הסוד. ואת הסוד הזה אנחנו מנחילים לסטודנטים שלנו.

והנה עוברים להם 35 שנים ואורי סיון ואני מוצאים את עצמינו מנהלים את התואר הראשון והשני תחת שרביטו של פרופ' סמי שלום שטרית, וארי פולמן חבר כיתתנו מגיע להציג רטרוספקטיבה של סרטיו בפסטיבל קולנוע דרום ה-20. מעגלים טבעם להיסגר.

הפסטיבל, שחוגג 20 שנה, הינו האירוע הקולנועי המשמעותי ביותר שמקיימת מכללת ספיר, והוא מסמל את חזית שיתוף הפעולה התרבותי בין ספיר לשדרות. כשהוקם פסטיבל קולנוע דרום על ידי ראש בית הספר דאז, אבנר פיינגלרנט, מעטים האמינו כי ישרוד. והוא שרד והתפתח, והתבגר והפך לאחד מאירועי התרבות המרכזיים בדרום ובעיר המאמצת שלו שדרות. מלחמות, מבצעים, קסאמים ושדות בוערים מסביב מעולם לא עצרו את רוחו של הפסטיבל, את רוח ספיר, ואפילו המגיפה לא עצרה אותו בשנה שעברה כשיצאנו החוצה לפסטיבל שכולו דרייב אין.

השנה חזרנו לאולמות הסינמטק בשדרות, אל הבתים הפרטיים, אל הגלריות של העיר, לחגוג את הפסטיבל פיזית, לפגוש ולהיפגש ולציין את שובה של היצירה הדרומית למסכים. היצירה הדרומית של בוגרי בית הספר תופשת תאוצה ובצד בית הספר והפסטיבל קם מיזם הדרום, שמאפשר הגשת פרויקטים דרומיים לתמיכה. בוגרי בית הספר כובשים את התעשיה. רק השנה "השוטר", "בלק ספייס" ו"בני אור" יצאו למסכים, כולם יצירות בוגרינו. גם הפסטיבל עצמו מנוהל על ידי המנהלת האמנותית מיכל לביא והמפיקה ליאנה מימרן, שתיהן בוגרות בית הספר.

תל אביב היא בירת התרבות הישראלית. היא אינה כזאת בזכות התל אביבים, אלא בזכות יוצרים ואמנים שבאו מהפריפריה והפריחו את העיר במגוון אינסופי של קולות. לבית הספר לאומנויות הקול והמסך, למכללת ספיר לעיר שדרות ולפסטיבל קולנוע דרום יש מקום חשוב ביצירת הקולות האלה כבר 20 שנה ואותם נחגוג בפסטיבל הקרוב.

>> רני בלייר, במאי ותסריטאי, הוא ראש התוכנית לתואר ראשון בית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר
>>פסטיבל קולנוע דרום, מיסודו של בית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר ובשיתוף עיריית שדרות, מועצה אזורית שער הנגב וסלקום, יתקיים השנה בין התאריכים 17-21.10 בסינמטק שדרות ויכלול שורה של אירועי קולנוע – מהקרנות סרטי בוגרים, סרטים בינלאומיים בהקרנות בכורה, ועד לאירועי תעשייה רחבים ופורצי גבולות.עוד פרטים באתר הפסטיבל

• ❤ תרבות
• המסך
• קולנוע
• מכללת ספיר
• שדרות

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי שקיבלנו ייצוג באמי בדמותה שלשירה האס, יש דריסת רגל גם באוסקר: סרט האנימציה הקצר "Send Me an Angel" של שחר ארפוב, בוגר מכללת ספיר, הגיע לחצי גמר האוסקר לסרטי סטודנטים.

סרט הגמר של ארפוב, בן 28 מירוחם, עוסק בתום, ילדה דתייה שרוצה למות. הוריה המיואשים קונים לה כלב בשם באדי, אלא שבמהרה מתגלה אצלו מחלת עור תורשתית. כך נוצר קשר מיוחד בינו לבין תום בו הם חולקים סבל משותף – הסבל מן הגוף – מה שמוביל את תום לגלות את האני האמיתי שלה.

"רציתי להראות דרך הסרט שהאמת שלי הייתה שם איתי מאז ומתמיד, אף אחד לא שכנע אותי שאני גבר בגוף של בת", מספר ארפוב. "הרגשתי תמיד שאני מחפש איזושהי תשובה לשאלה שאפילו לא ידעתי לשאול, אבל כשגיליתי אותה ידעתי שזה זה. העובדה שהסרט עלה לחצי גמר האוסקר לסטודנטים מרגיש כמעט כמו זכייה כפולה: זה גם מחזק את הביטחון שלי מבחינת היכולות שלי כיוצר, ומצד שני – הסיפור האישי שלי, שאני מקווה שאחרים יכולים להזדהות איתו, זוכה להכרה בינלאומית".

את הסרט הפיקה עדי גרינברג, בוגרת מסלול אנימציה, על עיצוב הפסקול הופקדו גיתאי אביב ועומרי כהן, והלחינה אותו יובל קדוש – שלושתם בוגרי מסלול פסקול. הסרט הופק בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות – פרויקט קולנוע, ובתמיכת משרד התרבות והספורט – מנהל התרבות המועצה הישראלית לקולנוע.

יעל בר, ראש מסלול אנימציה בספיר, אמרה: "בעולם האנימציה פעמים רבות הפוקוס הוא על הארט, על התחביר האנימטיבי, על הצורה, ולעיתים קרובות מדי הסיפור נדחק לעמדה שולית. אבל מהסיפור ששחר מספר קשה להתעלם – הוא מתאר מהלך של מהפך מייסר, ומתעכב על הפרטים שבונים את ההכרה של הזהות האישית באופן אמיץ ומקורי".

• המסך
• אוסקר
• מכללת ספיר
• סרטים
• אנימציה
• קולנוע ישראלי

• Facebook
• Twitter
• Email

בתי הספר לאמנות יפלטו בשבועות הקרובים מאות סטודנטים אל עולם האמנות הקשוח. השבוע יפתחו מרבית תערוכות הבוגרים השנתיות שיציגו את התוצר הסופי של ארבע שנות לימוד אינטנסיביות – הזדמנות להתוודע לעשייה הטרייה ולנסות לזהות את הדבר הגדול הבא. רוב התערוכות מוצגות למשך שבועיים בלבד אז כדאי להזדרז.

שתי תערוכות הדגל המסורתיות של בצלאל והמדרשה ייתנו את אות הפתיחה לעונת תערוכות הבוגרים. בחמישי (14.7) יושקו התערוכות של כל מחלקות העיצוב והאמנות בבצלאל בקמפוס בירושלים.

המדרשה תפתח ברביעי (20.7) את תערוכת בוגרי התואר הראשון שלה בקומפלקס בכפר סבא. התערוכה של בוגרי לימודי ההמשך במדרשה תוצג החל משישי (15.7) בגלריה המדרשה בירקון 19 בשם "לובי". התערוכה, טוענת האוצרת הילה כהן שניידרמן, משקפת את "האמביוולנטיות שחשים בוגרי התוכנית כלפי שדה האמנות".

מסלול האמנות הטרי יחסית של שנקר ישחרר בחמישי (14.7) את המחזור הרביעי שלו בתערוכה השנתית בבניין עלית ברמת גן. מכון אבני הוותיק יפתח בחמישי את מסלול האמנות ברחוב אילת. מסלול האמנות במנשר, שזוכה בשנתיים האחרונות לשבחים רבים, יפתח את תערוכת הבוגרים שלו ברביעי (20.7). מכללת ספיר הדרומית חוגגת עשור להיווסדה ותגיע להציג בעיר למשך שבוע חמישי־שבת (14.7־23.7) בשני מוקדים – בגלריה מינוס אחת (שוקן 18) ובגלריה מינוס אחת בבניין הארץ (שוקן 18). הקהל מוזמן לשני מפגשים עם הסטודנטים, המרצים ובוגרי המכללה (שישי 15.7 ו־22.7 בשעה 11:00).

מועדי התערוכות:

שנקר:בניין עלית, ז'בוטינסקי 8 רמת גן, פתיחה בחמישי (14.7), נעילה ב־31.7, ראשון־חמישי 10:00־22:00, שישי 10:00־13:00

מכון אבני:אילת 7 תל אביב, פתיחה בחמישי (14.7), נעילה ב־24.7, ראשון־חמישי 10:00־20:00, שישי 10:00־13:00

מנשר:דוד חכמי 18 תל אביב, פתיחה ברביעי (20.7), נעילה ב־4.8, ראשון־חמישי 11:00־19:00, שישי־שבת 11:00־16:00

בצלאל (תואר ראשון):קמפוס הר הצופים ירושלים, פתיחה בחמישי (14.7), נעילה ב־29.7, ראשון־חמישי 10:00־21:00, שישי 10:00־15:00

המדרשה (תואר ראשון):קמפוס המדרשה, בית ברל, כפר סבא, פתיחה ברביעי (20.7), נעילה ב־3.8, ראשון־חמישי 12:00־20:00, שישי 11:00־14:00

המדרשה (בוגרי לימודי המשך):גלריית המדרשה, הירקון 17 תל אביב, פתיחה בשישי (15.7), נעילה ב־31.7, ראשון־חמישי 11:00־20:00, שישי 11:00־14:00, שבת 11:00־15:00

המכללה האקדמית ספיר:גלריה מינוס אחת, שוקן 18, פתיחה בשישי (15.7), נעילה ב־23.7, שני־חמישי 14:00־19:00, שישי 11:00־14:00, שבת 11:00־19:00

• מנשר
• מכללת ספיר
• המדרשה
• שנקר
• בצלאל
• מכון אבני
• אמנות
• תרבות