בכל פעם שהמטבח ההודי צץ בעיר, אנו שואלים את עצמנו איך יכול להיות שהמעמד שלו בארץ נמוך כל כך. איך ייתכן שבעיר שהיא כור היתוך קולינרי, ושכל אדם שני בה נסע להודו לטיול אחרי הצבא, אפשר לספור מסעדות הודיות על כף יד אחת. את רשימה המצומצמת עד ביאוס מרעננת כעת מא פאו – ההודית הוותיקה מנחלת בנימין, שעברה ללוקיישן ישן־חדש ברחוב זבולון (מיד נסביר), עם תפריט מורחב ובו הרבה יותר מנות קארי, וחלון עם הפתעות מתבשלות.

>>בוצ'ר בפיתה: הסוד הבשרי החדש של שוק הכרמל. יד ראשונה מקצבים

לטובת קוראינו הלא מאוד ותיקים נזכיר שלפני כעשור פעלו בעיר בעיקר מסעדות סטלנים (24 רופי, סאב קוץ' מילגה) והודיות קלאסיות (טנדורי, אינדירה). ואז, כפי שקורה עם טרנדים, משהו התפוצץ: קפטן קארי של רושפלד, מונאר של ענר בן רפאל (כיום בתריסר) ודוסה בר הציגו גרסאות מגוונות למטבח ההודי ולקחו אותו לכיוונים שונים, ממטבח שף ועד אוכל רחוב טבעוני. למא פאו, שהוקמה באותו תור זהב, היה יתרון על פני כל היתר – הבעלים, בני משפחת יצחק, הם ילידי הודו ששולטים במסורות המטבח של צפון הודו ומומבאי. זו כנראה הסיבה שמא פאו שורדת במקום בו שאר המסעדות התפיידו (פרט למונאר, שפועלת בבעלות אחרת).

מעודדים מההצלחה פתחו בני המשפחהבקיץ שעבר את בינדאז, בר אוכל הודי שמאז נסגר בעקבות המלחמה. "ראינו שיש עניין באוכל הודי. רצינו לשדרג אותו לקצת יותר פיין והפגשנו את המטבח ההודי עם המטבח הצרפתי. המפגש של שני המטבחים הרחוקים מאוד יצר התרחשויות מעניינות, אבל ברמה המסחרית המקום לא התרומם. החות'ים ירו אז כמו משוגעים, והמקום לא הצדיק את עצמו מבחינה כלכלית", מסביר הבעלים נח יצחק את השתלשלות המאורעות, שהותירה לבסוף את הנכס ברחוב זבולון פנוי.

המטבח הקטן ומיעוט המקומות בלוקיישן בנחלת בנימין הפכו את העתיד של מא פאו לברור: המסעדה ההודית נסגרה, ובמקומה הוקםטיפסי טונה, בר אוכל לא הכי הודי, שמתאים יותר לאופי הרחוב כפי שהוא כיום. "אנשים באים לשוטט ופחות לחפש סצנה קולינרית ספציפית. אווירת השתייה והאלכוהול פחות מתאימה לדי.אן.איי של מא פאו". משם הדרך לחלל החדש-ישן היתה סלולה. "בזבולון אנחנו ערוכים לארח משפחות וקבוצות יותר גדולות", מבאר יצחק.

המעבר לזבולון פותח למא פאו אופציות חדשות. בג'וספר (תנור פחמים) שבמרכז המטבח נצלים בשרים וצ'יקן טיקה, והתפריט מייחד מקום נרחב לקארי – באטר צ'יקן ובקר קורמה קארי, פאניר באטר מסאלה (גבינת פאניר מתוצרת בית עם פאקורה חציל ברוטב חמאת עגבניות וקשיו) ואלו גובי טבעוני. כל מנה מוגשת עם אורז ושני תבשילים מסורתיים לבחירה כגון רגד'ה (גרגרי חומוס ברוטב עגבניות יוגורט), תבשיל תפוחי אדמה וכרוב או נזיד עדשים צהובות וכתומות. עוד תמצאו ברשימה המאד מפתה פאקורה, פאני פורי ומנות פתיחה קטנות (20-36 ש"ח), סלטים ומרקים, דוסות (33-68 ש"ח) ומנות ביריאני וטנדורי.

יצחק מסביר שמודל ההגשה החדש הולם את המטבח ההודי המורכב והעשיר, ועוזר להנגיש אותו לקהל המקומי. "אפשר לקרוא לזה טאלי מפורק. אם טאלי זו צלחת מחולקת שיש בה מקום למספר תבשילים, אנחנו מגישים צלוחיות שנותנות תחושת עושר ואפשרות להרחיב את מנעד הטעמים. כשיש פער ידע אצל אורחים שלא כל כך מכירים את המטבח ההודי, אנחנו נותנים להם הצצה וטעימה של מנות נוספות כחלק מהמנה שהם ממילא הזמינו".

כחלק מהנגשת המטבח ההודי והתנעת המקום מחדש בודקים בעלי מא פאו מה מעניין את הקהל ורלוונטי לסביבה. כצעד ראשון הושק תפריט עסקי (ראשון-חמישי 11:00-15:00) הכולל מנה העיקרית ומרק\תוספת \שתיה במחיר העיקרית. בצעד נוסף נבחן שת"פ עם תותח הפיתות חמודי אבולעפיה, שבימי דלידה העליזים שיגר מהחלון שיפודי בשר בפיתה להמונים הרעבים. הדיל עדיין לא סגור אבל יצחק אופטימי. "בשיתוף הפעולה עם חמודי אנחנו רוצים להגיע למצב שבו נוכל לצאת עם מוצר משותף. המטבח הצפון הודי מצטיין במנות גריל – קבב, שיפודים, טיקה ועוד, שאפשר להגיש בפיתה כמו שמתאים לסצנת אוכל הרחוב של שוק לוינסקי". בינתיים אפשר להתחיל לפנטז על פיתה צ'יקן טיקה, ומה אבולעפיה יעולל לסיק קבב נותר רק לדמיין. התוצאה יכולה להיות לא פחות ממטריפה.
זבולון 7, ראשון-חמישי 11:00-17:00, שישי 11:00-23:00, משלוחים והזמנת מקום בטלפון 055-4318984

• אוכלים שותים
• אוכל הודי
• הודו
• מסעדה הודית
• רחוב זבולון

כבר כמעט שנתיים שסון רון הם הסוד הקטן שלי. אז תגידו שלקרוא "סוד" למקום ש"מצאתי" דרך ביקורת של קודמי בתפקיד "יואב רבינוביץ'" זו הגזמה, ואתם צודקים לגמרי אנשים מדומיינים שמשום מה יודעים את הפרט הזה, אבל מבחינתי הדוכן הקטן שפעל במשולש שעל פינת יהודה הלוי-נחלת בנימין היה ונשאר סוד, הג'וקר שאני שולף בכל פעם שמישהו מבקש המלצה למאכל פשוט ויוצא דופן כאחד. כמות הפעמים שאכלתי את מנת הפילה עוף בנאן הנפלאה שלהם בשנתיים האחרונות שקולה רק לכמות הימים המלחיצים שהיו לנו באותן השנים.

זה לא במקרה. הסון רון זו אחת המנות הכי מנחמות בעיר, ועוד כזו שמצליחה להרגיש קלילה בהרבה מאחיותיה. הנאן מתפקד כמעיין לאפה (סליחה על הפרובנציאליות) שאורזת בתוכה פילה עוף שהושרה ביוגורט ותבלינים, מה שנותן לו חמצמצות קטנה ורכות משגעת, לצד תערובת ירקות טריים ורטבים מקוריים. כשרק החלה בתור דוכן משפחתי קטן היו שם שלוש מנות בלבד (עוף, קבב ומנה צמחונית), אבל לא היה צריך יותר. למעשה, מנת העוף כל כך טעימה עד שמעולם לא הרגשתי צורך לרענן עם אחרת.

אבל הזמן, כמו שאברהם טל ניסה להגיד לנו, עושה את שלו. הדוכן הקטן התרחב באופן מילולי ועכשיו תופס את רוב חזית הבניין שעל יהודה הלוי 44. את שאר החזית, אגב, תופסת סלאם בומביי, ולצד מונאר שמעבר לכביש מסתמן שפינת הרחובות הקטנה הזו בדרום העיר הפכה לשלוחה של הודו. סון רון, בכל מקרה, היא גרסה מאד מותאמת לחיך הישראלי של הודו, כך שבין אם לא הבנתם את הודו או שאתם אנשים שאומרים "אחי, לא הבנת את הודו" – את הנאן של סון רון אתם תבינו.

מעבר להתרחבות הפיזית, שהפכה את הדוכן הקטן לחלל הכנה, המתנה וישיבה נעים ונקי שמתגנדר בצבעים בהירים של ורוד וצהוב, גם התפריט התרחב. לשלושת המנות נוספה עוד רביעיה (פילה ברבוניות, שפונדרה, כבדי עוף וטופו), שאפשר להזמין גם במתכונת סלט על מצע בורגול אם אתם ממש פוחדים מהנאן, פלוס כמה תוספות וקינוחים. כל כך נחמד לראות את הדוכן הזה צומח למסעדת אוכל רחוב של ממש, וכנראה שזה הסימן שלי לגוון קצת. הצטרפתי לתור הארוך והמסודר והזמנתי שפונדרה (בנאן, 49 ש"ח), ברבוניות (בנאן, 48 ש"ח) וקבב (בסלט, 46 ש"ח, כי בכל זאת, הרופא שלי ממליץ לי לאכול רק 2 נאנים ביום וכי טרם טעמתי אותו).

התחלתי עם הנאן ברבוניות כי היה יום לוהט ורציתי להרגיש קצת ים מבלי להתמלא בחול, וזה בדיוק מה שקיבלתי, אם כי לא הרבה מעבר. שלא תבינו לא נכון, זו עדיין מנה נפלאה, אבל היא הרגישה כמעט זהה לאותה מנת עוף קלאסית שאכלתי כבר עשרות פעמים. כנראה העובדה שהברבוניה עשיה עם אותה מרינדה של העוף לא בידלה אותה מספיק, כך שלמעט קצת קלילות דגית למי שאוהב וכמה אפוני וואסבי להוספת משהו פריך לנעוץ בו שיניים (רעיון לא רע בעיקרון, אבל היו רגעים שחשבתי בטעות שנשארה עצם. לא, זה רק אפונה קשה) – לא היה הרבה חדש תחת הנאן.

המנות הבאות, לעומת זאת, כבר מצאו את הדרך להביא משהו אחר. ראשית, הקבב אמנם חדש רק לי, אבל הוא עשוי נפלא, מתובל בעדינות אין קץ שמוציאה ממנו טעם שנותן את מרכז הכובד לבשר (תערובת שייטל וליה, שזה שומן טלה), ובפורמט הסלט הוא ממש מככב לצד הירקות הטריים והרוטב (טחינה צ'ימיצ'ורי עם פיקנטיות אידיאלית). גם מנת השפונדרה בנאן הצליחה לרענן, גם כי בתור בשר שפונדרה היא הכל חוץ מקליל וגם כי מנעד הטעמים שלה נע באזור אחר מהעוף והברבוניה, עם כרוב מוחמץ, צ'ימיצ'ורי וטחינה. המפגש של הבשר העסיסי והירקות הטריים במעטפת הנאן הוא בדיוק מסוג הביסים המקוריים, המעניינים והמרעננים שהדביקו אותי מההתחלה לסון רון. זה, ורוטב היוגורט החמצמץ שאפשר – ומומלץ – לשפוך על הכל.

סון רון, יהודה הלוי 44, א'-ה' 11:00-17:00, 052-3662285,להשיג גם בוולט

• אוכל רחוב
• אוכל הודי
• מסעדה הודית
• אוכלים שותים

• Facebook
• Twitter
• Email

אחרי שערוריות אינסטגרם וסגירת שתי מסעדות (ארוחת ערב בלונץ, ארוחת ערב בקבליר) סוף סוף חדשות טובות מיונתן רושפלד: בתחילת אפריל עתיד השף לפתוח דוכן של אוכל הודי בשרונה מרקט.

רושפלד, שהנהיג חגיגה הודית בימי ראשון כשף הראשי של מסעדת הרברט סמואל היוקרתית, ימכור מנות הודיות קלאסיות שמחירן ינוע בין 45-60 ₪. התפריט יכלול מנות על בסיס עוף וכן מנות על בסיס אורז וירקות שיתאימו לצמחונים וטבעונים. את הדוכן יקים רושפלד בשיתוף מוש בודניק ועמית לביד, מבעלי הסושיאל קלאב, במטרה להנגיש אוכל הודי איכותי לכל כיס.

המטבח ההודי תמיד היה קרוב לליבו של רושפלד, יעיד על כף השף יובל בן נריה שגדל על ברכיו ופתח את מסעדת טאיזו האסייתית לפני כשלוש שנים. רושפלד מצטרף לנבחרת שפים מכובדת שהחליטה לפתוח סניף קטן ונגיש מחוץ למסעדה הגדולה: דיוויד פרנקל עם פרונטו קיוסקו ויובל בן נריה עם מיאזקי בשוק צפון, לצד שגב משה עם שגב קונספט ואהרוני עם הירו ראמן בשרונה מרקט.

• אוכלים שותים
• שרונה
• שרונה מרקט
• מסעדה הודית
• חדשות האוכל
• יונתן רושפלד