ימים מספר חלפו מאז שיגורו של הלהיט "טרילילי טרללה" אל אוויר העולם ועדיין לא התאוששנו מהמנון הגאווה שרקמו בשפגאטיחד עם נועה קירל ואילן פלד. העולם נחצה כרגע לשניים מבחינתנו: אנשים שצועקים לפתע "טרילילי טרללה" באמצע היום מצד אחד ואווילים מוחלטים שאינם יודעים מה טוב להם מצד שני.

הערב, עם פתיחת אירועי סופ"ש הגאווה, ינסו בשפגאט לרתום את האנרגיות מההמנון המצליח (עם כ-3 מיליון צפיות ביוטיוב בשלושה ימים) למסיבת הענק המסורתית של הבר בנחלת בנימין. נועה קירל לא תהיה, אבל אתם לא צריכים אותה.

על העמדה החגיגית יתארחו רועי ליס, שקד דודוביץ' ושי סקלר, זה מתחיל בשעה 21:00, זה לא עולה כלום וזו עשויה להיות המסיבה הכיפית של הערב הזה בסבירות גבוהה מאוד. המדרחוב הטקטי בנחלת בנימין הוא גם ככה האזור הכי חם של העיר בשעות הערב, והלילה הוא יבער.

האתגר האמיתי במסיבה יהיה לא להישבר יותר מדי ולשמור כוחות למצעד מחר. אבל על מי אנחנו עובדות.עוד פרטים כאן.

• מצעד הגאווה
• להט"ב
• מסיבות בתל אביב
• המלצות המערכת
• שפגאט

אוכלים

הפרויקט הגאה של איגי

ארגון הנוער והצעירים הגאה איגי מציין את חודש הגאווה בפרויקט קולינרי: 10 אחוזים מהתמורה עבור מנות שיימכרו במספר מסעדות תועבר לארגון.פיצת ברביקיו-שום אישית ברשת פאפא ג'ונס, פבלובה צבעונית במסעדת סילו בחולון, המבורגר עם גוואקמולי, צ'דר וטלה מעושן בעד העצם אקספרס וסלט פיקניק עם שברי סניידרס ברשת הקפה גן סיפור. נכון שמלבד פאפא ג'ונס צריך ממש לצאת מהעיר, אך המטרה מצדיקה את המאמץ.

תפריט גאה | סרפינה

האיטלקיה מצפון העיר חולקת כבוד למצעד בתפריט בצבעי דגל הגאווה: המנה האדומה – ברוסקטה טרטר טונה, קרם פפרונציני ואיולי שום ועשבים; המנה הכתומה – דלעת אורגנית צלויה בטאבון; המנה הירוקה – ריזוטו פרימוורה קרם ברוקולי וירקות ירוקים; המנה הצהובה – קפלטי מנגולד ברוטב חמאת לימון; קוקטייל כחול וקינוח סגול – עוגת גבינה נפוליטנית עם קרים צ׳יז וזביון אמרטו ואוכמניות. בתוקף עד שבת (26.6) במקום ובוולט.
סרפינה

מתוקים

מתיקות להט"בית | בישולים

בית הספר לבישול "בישולים" מקדם פרויקט שבמסגרתו מפתחים קונדיטורים מהקהילה קינוחים בהשראת סיפורם האישי, לטובת קידום סובלנות בנושאי נטייה מינית, זהות ומגדר. הקונדיטור אבי מלמדסון יצר עוגת פיסטוק עם פטל במילוי פרלינה פיסטוק ובציפוי אינספריישן פטל, הקונדיטור מולי בראל מכין מגה־מקרון עם קונפי פירות יער, שנטילי וניל ופטל טרי בצבעי דגל הגאווה, והשף־קונדיטורית אליס אביחזר מכינה אקלר קרמו פסיפלורה מנגו ואננס. 35 ש"ח ליחידה, 90 ש"ח לשלישייה. כל הרווחים יועברו כתרומה לעמותת חוש"ן, העוסקת בחינוך והסברה של קהילת הלהט"ב.
שאור בייקרי, טאגור 30 תל אביב, עד מחר (25.6)

אקלרים גאים | מייזון קייזר

בקונדיטוריה הכי צרפתייה בעיר חוגגים גאווה ושכרה בצדה: מארז שישיית אקלרים בצבעי גאווה טבעיים על טהרת הצומח – סיגליות, פיסטוק, ורדים, קסיס ועוד (110 ש"ח למארז, 21 ש"ח לבודד). שקל (!) מכל קנייה ייתרם לארגון בית דרור, בית מחסה זמני לבני נוער מקהילת הלהט"ב.
רוטשילד 7 תל אביב, נמל תל אביב

High Rainbow cake | בוטיק סנטרל

הרשת האהובה מציעה עוגת שכבות בצבעי דגל הגאווה בטעם אננס וניל קיצי וציפוי גבינת מסקרפונה (74 ש"ח) ומארז מקרונים בצבעי הגאווה (30 ש"ח), לסיפוק הקרייב למתוק שצפוי בתום המצעד.
בוטיק סנטרל

טבעונים גאים | אנסטסיה

בדרככם אל הטיילת עצרו באנסטסיה, שמיום פתיחתה מזוהה עם הקהילה הגאה,ושימו יד על קינוח גאווה טבעוני– עוגת גבינה על בסיס קשיו עם סופר פודס מעל בצבעי הדגל המתבקשים (28 ש"ח).
אנסטסיה

דונאטס גאווה

בערכת הגאווה של מיסטר דונאטס תמצאו את האייקון האמריקני בטעמי אננס, ענבים, תפוח, בננה, אפרסק ודובדבן, במארז (40 ש"ח) ובבודדים (7 ש"ח).
מיסטר דונאטס

עוגת גאווה | שיריז פטיסרי

הפטיסרי בגבעתיים מסמן את חודש הגאווה בעוגה מפוארת בגוונים הנכונים, שכבות טורט בטעם וניל עם קרם חמאה וגבינת שמנת. 38 ש"ח לפרוסה, 108 ש"ח לעוגה שלמה.
כצנלסון 108 גבעתיים, 03-5558988

גלידת גאווה | לג'נדה

גלידת הגאווהשל רשת לג'נדה מתרגמת את צבעי הדגל לסורבה פירות צונן בטעמי אוכמניות, פסיפלורה, מנגו ותות חמוצים, שמשתלבים היטב בטעמי פיסטוק וגלידת מסטיק מתוקים. אפשר להאריך לכל השנה?
לג'נדה

גלידת טריקס שוקולד לבן ודגני פירות | ANITA

טרילילי טרללה: גלידריית הבוטיק חוברת לשפגאט בטעם חדש, צבעוני וגאה במיוחד – טריקס עם שוקולד לבן ודגני בוקר בטעמי פירות. מחר היום האחרון אז כדאי להזדרז עם הליקוקים.
אניטה

דרינקים

מארז loveislove | ספייסהאוס

לכבוד חג הגאווה משקשק המיקסולוג יותם שילה מארז שכולו צבעי הקשת בענן, הגאווה והשוויון: GIN RASPBERRY MULE, מרגריטה אננס, WOODSTOCK DAISY ועוד, לכל אחד צבע וטעם גאה משלו. 199 ש"ח.
להשיגבספייסהאוסובמעדניות נבחרות (סוליקה, באשר פרומז'רי, מרקטו ועוד)

ABSOLUTRAINBOW

אף חג אינו באמת כזה ללא מהדורה מיוחדת של אבסולוט. והפעם כצפוי נצבע הבקבוק בצבעי דגל הגאווה ובנראות חדשה מטאלית מבריקה "כמסר לסולידריות, אהבה, שוויון וכבוד לזכותו של אדם לאהוב את מי שיבחר". ניחא. 59.90 ש"ח.

סטולי פרימיוםPride

מותג הוודקה הוותיק ממשיך את שיתוף הפעולה עם קרן הארווי מילק, הנלחמת לשוויון זכויות עולמי לקהילה הלהט"בית, במהדורה מוגבלת וממוספרת. את התווית אייר האמן אוז מונטניה, ששאב השראה ממצעד הגאווה והסובלנות שהתקיים בשנת 1978 בהובלת הארווי מילק, נבחר הציבור הראשון הגאה מקליפורניה. או שפשוט תשתו וודקה. 102 ש"ח.

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• מצעד הגאווה
• מצעד הגאווה

לקראת מצעד הגאווה של שנת 2013 השיקה עיריית תל אביב בשיתוף ליין המסיבות הגאה "אריסה" את השיר "תל אביב" של עומר אדם – והחלה מסורת שנמשכת בעצמה עד היום. המנוני הגאווה הפכו לחלק בלתי נפרד מאירועי הגאווה בתל אביב ומושכים תשומת לב רבה מהציבור. בדומה לשירי אירוויזיון, גם שירי הגאווה הפכו למעשה לז'אנר בפני עצמו עם מאפיינים ייחודיים. לאורך השנים קיבלנו כמה המנוני גאווה שהפכו ללהיטי ענק בארץ ואף בחו"ל אך גם כמה כאלה שהתרסקו חזק יותר מהומואים בעופרה. קבלו את דירוג שירי הגאווה המלא:

15. שפיטה – Pink

בשנת 2016 קיבלנו בתור שיר הגאווה הרשמי קאבר של שפיטה לשיר של ארוסמית'. זה כל מה שנגיד בנושא.

14. אגם בוחבוט – לוקה

את השיר לקידום מסיבת ה-Water Park בשנת 2018 ביצעה הזמרת הצעירה אגם בוחבוט כשהייתה רק בת 15. "לוקה" התאפיין בסאונד קיצי אך לא קלאבי במיוחד. מילות השיר היו נטולות כל אוריינטציה להט"בית והתוצאה כולה הייתה שיר בינוני ונשכח.

13. ספיר סבן – אני לא אשמה

לקראת מצעד הגאווה של שנת 2017, ליין המסיבות "אריסה" ניסה להביא את הז'אנר המזרחי בצורה שונה משנים עברו. ספיר סבן גויסה למשימה והקליטה בלדה ים תיכונית. הקהילה הגאה, שכידוע אוהבת להרים בחודש הגאווה ובכלל, לא התחברה לאווירה הדיכאונית והשיר לא שרד את מבחן הקהילה.

12. מוטי טקה – טוקור

"טוקור" ("שחור" באמהרית) היה שיר הגאווה הרשמי של עיריית תל אביב בשנת 2018. השיר ניסה להעביר מסר מחאתי ולהביא לחיבור בין המאבקים של הקהילה האתיופית ושל קהילת הלהט"ב. הכוונה הייתה טובה ונכונה אך התוצאה הייתה שטחית וחסרת עוקץ. מבחינה מוזיקלית השיר היה בינוני למדי, והוא לא הצליח להפוך ללהיט.

11. מאור אדרי וכרקוקלי – מי מחפש אותי

השיר הרשמי לשנת 2019 של מצעד הגאווה בתל אביב נשכח מהר מאוד. רבים הרימו גבה על הבחירה במאור אדרי והאחיות כרקוקלי, גם משום שאינם כוכבים גדולים וגם כי הקשר שלהם לקהילה הגאה אינו ברור. מעבר לליהוק גם השיר עצמו תמוה למדי. מבחינה מילולית – המסר מעורפל ולא מצליח באמת להתחבר לקהילה הגאה, ומבחינה מוזיקלית – קריאות ה"אי-הא!" וההפקה חסרת האדג' הותירו תחושה מפוזרת ומבולבלת.

10. עדן חסון ואלה לי – שימי פס

נדמה שעיריית תל אביב שמעה את הביקורת ההולכת וגוברת על חוסר השימוש בזמרות וזמרים להט"בים בשירי גאווה ומיהרה לגייס את אלה לי. אלה לי היא בעצם הגיוס האולטימטיבי להמנון השנתי – היא גם כוכבת השעה וגם יצאה לאחרונה מהארון ועוררה שיח נרחב. עדן חסון גם הוא כוכב גדול בימינו והשילוב של השניים היה מלא פוטנציאל. במבחן התוצאה, קיבלנו שיר בינוני שחוזר על אותם השטיקים של המנוני הגאווה הקודמים.

9. שרית חדד – קרקס

השיר של שרית חדד מאירועי הגאווה של שנת 2015 נשמע כמעט כמו המשך ישיר ל"תל אביב" של עומר אדם. נדמה כי צוות האריסה השתמש באותה נוסחה שעבדה היטב ב-2013: אמן ים תיכוני מהשורה הראשונה, דאנס אוריינטלי וסלנג להט"בי. התוצאה היא שיר מהנה וכיפי, אך למרות השימוש בנוסחה המנצחת נדמה ששיתוף הפעולה עם שרית חדד הענקית לא מימש את מלוא הפוטנציאל.

8. סטטיק ובן אל עם נסרין קדרי – חביב אלבי

השיר מהשנה שעברה בוצע על ידי איי-ליסטים בלתי מעורערים, שיצרו יחד שיר פופ ים תיכוני מצוין. בשמיעה ראשונה נדמה שבשיר הזה יש הכל: ביצוע קולי מרשים של נסרין, ראפ כיפי של סטטיק, קטעים נהדרים של בן אל ופזמון סופר קליט. הדבר היחיד שחסר ב"המנון הגאווה" הזה – הקהילה הגאה. "חביב אלבי" נשמע פשוט כמו שיר מצוין של סטטיק ובן אל מאשר המנון גאווה. אף אחד מהמבצעים אינו משתייך לקהילה והמסר העמוק ביותר שנשמע בשיר הוא "Love is a very big deal". בשורה התחתונה, ציפינו לשיר גאווה וקיבלנו שיר הלל לתל אביב.

7. דנה אינטרנשיונל – Loca

השיר הזה יצא בשנת 2013 לקידום מצעד הגאווה וקצת נקבר תחת ההייפ שקיבל "תל אביב" של עומר אדם שיצא באותה השנה. כנראה שלא קיים אייקון להט"בי גדול יותר בישראל מאשר דנה אינטרנשיונל ואין מתאימה יותר ממנה לבצע המנון גאווה. השיר "Loca" שונה בהרבה משאר המנוני הגאווה שהתרגלנו אליהם – מילותיו הן כמעט בג'יבריש מוחלט והסגנון שלו הוא אלקטרוני ואפל. דווקא בזכות הייחוד שלו והרפרנס למוזיקה שעשתה דנה בתחילת דרכה, מדובר בשיר גאווה מוצלח מאוד.

6. אנה זק – גבר בפוראבר

שיר הגאווה הראשון שקיבלנו השנה התברר כמוצלח ביותר. הכוכבת הצעירה אנה זק, ממשיכה את תהליך ההתבגרות שלה באמצעות חיי הלילה של הקהילה הגאה כששרה "כל הלילה מה שהוא עשה לי". השיר אמנם לא מתהדר במסר עמוק ומשמעותי אך מדובר בממתק גלאמי וממכר שעושה חשק ללבוש אאוטפיט נוצץ ולצאת לקלאב.

5.נועה קירל וסטפן לגר – טיקיטאס

עוד לפני "טרילילי טרללה" סיפקה נסיכת הפופ להיט גאווה היסטרי לקידום ליין המסיבות "אריסה" בשנת 2017. קירל הוכיחה את עצמה כידידה נאמנה של הקהילה הגאה לאורך השנים, ואף הופיעה במסיבות גייז עוד כשלמעשה הייתה צעירה מדי בכדי להיכנס אליהן. "טיקיטאס" של נועה קירל וסטפן לגר הוא למעשה גרסת קאבר. השיר המקורי נוצר על ידי דורון מדלי בשנת 2016 עבור הזמרת הקפריסאית אלני פוריירה, שהישראלים זכו להכיר מאוחר יותר כשהתמודדה באירוויזיון עם השיר "Fuego" מול נטע. למרות שאלני הייתה שם קודם, הצפיות ביוטיוב מלמדות שהביצוע הישראלי אהוב הרבה יותר.

4. מרגול – פה זה לא אירופה

השיר הזה יצא בשנת 2014 לקידום ליין המסיבות "אריסה". בין מרגול לקהילה הגאה יש חיבה הדדית בלתי מעורערת והשיר הפך ללהיט ענק בתוך הקהילה ומחוצה לה. הייחוד בשיר הזה הוא דווקא המסר החברתי הביקורתי שהגיעה בשיאה של "מחאת המילקי" וטרנד ההגירה לברלין שעלה לשיח באותה השנה. יחד עם הקליפ המצוין בכיכובו של אוריאל יקותיאל מדובר ביצירה הומואית מפוארת.

3. נועה קירל ואילן פלד – טרילילי טרללה

השיר הזה אמנם יצא רק השבוע אך לא ניתן לפספס את ההתלהבות והאהדה העצומה שזכה לה בזמן כל כך קצר. בשנים האחרונות שירי הגאווה לא זכו ליותר מדי פופולריות, לרוב בצדק. השילוב בין נועה קירל, נסיכת הפופ הישראלית וכנראה הזמרת המפורסמת ביותר במדינה, לבין אילן פלד, הגאון הקומי הנערץ, הוליד לנו המנון גאווה חדשני ומרענן. התגובות לשיר "טרילילי טרללה" מזכירות את אלו שקיבל "תל אביב" של עומר אדם בשנת 2013, וזאת נקודת התחלה מצוינת.

2. עדן בן זקן – מלכת השושנים

השיר הזה ברמה מסוימת הביא לפריצה של עדן בן זקן, שהכינוי "מלכת השושנים" נותר צמוד אליה עד היום. "מלכת השושנים" הפך ללהיט כל כך ענק ונצחי, עד שרבים שכחו שבכלל יצא על מנת לקדם את מסיבת ה-Water Park בשבוע הגאווה של 2015.

1 עומר אדם – תל אביב

"תל אביב יא חביבי תל אביב" הוא ללא ספק המנון הגאווה הבלתי מעורער של כל הזמנים. עומר אדם חולל מהפכה של ממש בכך שיצר בלב המיינסטרים את המפגש בין המוזיקה המזרחית לקהילה הלהט"ב, שכמעט היו מנוגדים זה לזה עד אותה התקופה. "תל אביב" הגדיר למעשה את הז'אנר של כל המנוני הגאווה שבאו אחריו: דאנס עם נגיעות אוריינטליות, נגיעה של פורח ושילוב של הז'רגון הלהט"בי אל תוך מילות השיר. השיר הפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר של עומר אדם וגם להמנון תל אביבי שמכירים היטב גם בארץ וגם בחו"ל. השיר יצא לפני 8 שנים ועדיין עולה לנו ולא יורד לנו.

• הבועה
• מצעד הגאווה
• ❤ תל אביב
• מצעד הגאווה
• עומר אדם

אחרי שבשנה שעברה אירועי הגאווה בוטלו, השנה חוזר המצעד – אבל לא בענק. למעשה די בקטן, בטח ביחס לשנים קודמות. הסיבה היא שהשנה היו ספקות רבים לגבי קיומו והוכרז רשמית שיערך זמן קצר לפני כן – בתחילת החודש. בניגוד לשנים קודמות בהן השתתפו בין 10-15 משאיות בממוצע, השנה יפעלו במצעד שיערך מחר (ו') רק שש.

הצמצום בכמות המשאיות אולי מבאס מבחינת הנראות, כי משאיות עושות שמח, אך מסייע כלכלית למפעילים שלהן. "הסכום שעל העירייה לשלם נשאר פלוס מינוס אותו סכום, הוא פשוט מחולק בין שש משאיות במקום עשר. מחירי המשאיות עלו לכולם", מספר לנו גורם המעורב בהפקת המצעד. המשאיות במצעד אמנם נראות לנו כמו דבר מובן מאליו, אך מדובר בהפקה מסובכת, מלאה בביורוקרטיה והמון כספים.

"נודע לנו על בניית המשאיות למצעד לפני כשבועיים אבל רק לפני שבוע אישרו לנו את הקונספט באופן רשמי. אפשר לומר שלקחנו עבודה של ארבעה חודשים וכינסנו אותה לתוך שבועיים", מספרת לואיז גרין, במאית ועורכת וידאו המפיקה השנה את המשאית של שגרירות בריטניה. יחד עם השותף שלה, המעצב עידו רמון, הם מפיקים ומעצבים משאיות למצעד זו השנה הרביעית. בנוסף, הם הצוות היחיד שבמכוון מעסיק בעיקר נשים לבנות ולהרים את המשאית. "השנה המיצג על המשאית שלנו עשוי מחומרים ממוחזרים. על פניו נשמע קליל כי אנחנו לא קונים את החומרים שמהם ניצור, אבל זה חתיכת פרויקט", מוסיף רמון. "בניית משאית עם מיצג עליה זאת חתיכת הפקה: עמידה בתקני הבטיחות, בניית שלד, מודלים, הבנייה עצמה. חייבים ניסיון בהפקה, בניית תפאורות ועיצוב".

אם נאמר הייתם רוצים להפיק משאית למצעד – כנראה שתצטרכו להיפרד מסכום שנע בין 30,000-100,000 ש"ח, אלא אם כן אתם ליין מסיבות גאה שנבחר בהגרלה השנתית של עיריית תל אביב. בכל שנה העירייה מקיימת הגרלה בין ליינים שונים בקהילה על מנת לבחור בצורה שוויונית רוטציית ליינים במצעדים. הליינים הנבחרים מקבלים מימון מהעירייה להפעלת המשאית. "כשהיה לי את הליין ADD החלטנו להפסיד כסף ביחד ולהרים משאית", צוחקת גרין. "אין הרבה ייצוג ללסביות ונשים במצעד הגאווה והיה חשוב לנו לתת קול נשי".

אלא שהביקורת על ההגרלה לא נעצרת כאן: "אם אתה חבר קהילה צעיר שרוצה להפיק משאית לא יסתכלו עלייך אפילו. משהו פישי שם ברמות", אומר לנו גיל (שם בדוי), שהפעיל משאית במימון חסות מסחרית עם הליין שלו בשנים קודמות לאחר שלא זכו בהגרלה. "ליינים רבים מקבלים הודעה על ההגרלה ביום שהיא קורית ואז הם לא יכולים להיות חלק. יש העדפה ברורה לליינים מסוימים, שעושים עבודה מעולה – אבל צאו קצת מהתחת של עצמכם".

אולי כבר הבנתם, ללא תמיכה עירונית צריכים לפנות לגורם מסחרי שיסייע. וגם אז נדרשת עבודה ביורוקרטית מתישה הכוללת אישורים מול המשטרה, חברות ביטוח ושלל כללי בטיחות מטעם מכבי האש ומשטרת ישראל. אם מותג מסוים מעוניין להפיק משאית למצעד הגאווה, הוא מחויב על ידי העירייה לחבור לליין או ארגון גאה. "הרבה יותר קל לעשות פאן עם ליינים מאשר עם ארגונים", אומר גיל. "לא הייתם רוצים לראות משאית מסחרית של המרכז הגאה? זה יכול להיות מדהים. העירייה לא מותירה לנו ברירה אלא למסחר את התחת שלנו בשביל הזכות לחגוג את מצעד הגאווה".

ליאל בומברג, מבעלי הליין PAG, הפעיל יחד עם שותפיו "משאית טכנו" במשך שלוש שנים יחד עם מלון הניקס שהסכימו לקחת חסות על המיצג האלטרנטיבי שלהם. השנה, אם תהיתם, הליין לא יפעיל משאית. "זה לא מובן מאליו שמותג בוחר לחבור אלינו שלוש שנים ברציפות", מסביר בומברג. "מסחור מצעד הגאווה הוא בעל שני צדדים. מצד אחד גם ככה הדיבור השנה על המצעד הוא שממסחרים אותנו יותר מדי, ולמה צריך להתחנן לכסף ממותגים בשביל לעשות משהו עבור הקהילה? מצד שני, אנחנו הגייז אוהבים להתלונן ואני מעדיף עולם שמתייחסים אלינו למשך חודש אחד מאשר עולם ללא יחס בכלל".

חלק מהמרואיינים אתם דיברנו לצורך הכתבה הסבו את תשומת ליבנו להתנהלות ה'ישראלית' של גורמים רבים המעורבים בהפקה, כאשר הם אינם מצליחים לשים את האצבע על גורם מסוים שתוקע את הדברים יותר מהשאר. "אני השנה לא מגיע למצעד, אני אעלה תמונה משנה קודמת על המשאית", אומר לנו עומר, שהיה מעורב בהפעלת ארבע משאיות במצעד בעבר. "אמרתי לשותפים שלי שייקחו מפיק מקצועי ומנוסה שיעשה את זה אחרת אני לא רוצה להיות מעורב. מדובר בגיהנום ביורוקרטי של גורמים שאינם קשורים אחד לשני וסותרים את עצמם. ברור שברגע שאתה על המשאית אתה שוכח מכל הכאוס והבלגן, אבל נגמרו לי הכוחות להיכנס למלחמה הזאת. יותר מדי דם, יזע ודמעות שפכתי על מצעד הגאווה". "זה מומנט מהמם עם כשלים טכניים", מוסיף בומברג. "מאוד חאפרי, מאוד ברגע האחרון, מאוד לא מנוהל ולא מאורגן".

למרות הקשיים שחוו מפעילי המשאיות בדרכם להרים במצעד, יש מי שיש לו דברים טובים לומר השנה. תדהר טויכר, יזם חיפאי גאה, מפיק ובעל עסקים חיפאים, מציין בשיחה אתנו כי "אני היחיד שהגיע מחוץ לתל אביב ונחת עם משאיות במימון פרטי. יחד עם הניסיון שלי בהפקת המצעד בחיפה ואירועים גאים, והרבה אמביציה, אני מרגיש שהצלחנו להרים את המשאיות על הצד הטוב ביותר. אבל מה לעשות, הכל קל יותר כשאתה בא עם כסף. הצלחנו להשיג מימון למשאיות שלנו והגענו לעבודה המשותפת עם עיריית תל אביב כמו לקוחות. היחס היה אחר והתהליך היה שונה. למרות החוויה החיובית שלנו, ראיתי אנשים מהצד חווים קשיים. ראיתי אנשים בוכים בחמש בבוקר כי הם לא הספיקו לסיים את המשאית או כי היו צריכים ברגע האחרון להוריד משהו קריטי מהמיצג שלהם מכיוון שהוא לא בתקנות. גם אני הייתי צריך לפרק ולהרכיב את המשאית שלי כמה שעות בודדות לפני המצעד כי היא הייתה גבוהה יותר בכמה ס"מ בודדים מהמותר".

• הבועה
• מצעד הגאווה
• עיריית תל אביב
• מצעד הגאווה

ביום שישי לא אצעד במצעד הגאווה בתל אביב.
אני אישה לסבית ואני מחזיקה בדעות פוליטיות שמבקשות שיוויון לא רק עבורי והשנה לא אגיע למצעד כדי לחגוג במסיבת ענק. אני לא מרגישה שאהיה חופשיה ובטוחה לבטא את הדעות והזהות שלי.

כבר עברה שנה מאז שהותקפתי באופן קשה בעצרת הגאווה בתל אביב בחודש יוני 2020 בגין דעותיי הפוליטיות. במהלך העצרת עמדנו קבוצה קטנה של להט"ביות ומחינו נגד פינקווש, אלימות משטרתית ומדיניות עיריית תל אביב-יפו בעניין פינוי גבעת עמל. אחת מהפעילות הניפה דגל פלסטין והתוקף ניסה למשוך ולחטוף ממנה בכוח את הדגל, בצורה אגרסיבית, בפני הילדה הקטנה שלה.

צעקתי לו שיפסיק, עמדתי כחוצץ כדי להגן עליה ואז הוא תפס אותי והפיל אותי לרצפה. נגררתי על הרצפה בזמן שהוא מושך בשערות שלי כשהקרקפת שלי כבר בוערת, בועט וזורק אגרופים. זעקתי שיעזוב אותי והוא סירב, עד שהנוכחים במקום משכו את אחיזתו ממני. בבית החולים, אליו הגעתי עם זעזוע מוח, חשבו שהותקפתי על ידי הומופוב. אגב, התוקף הפסיד החודש בתביעת דיבה שהגיש כנגד פעילה להט"בית שציינה את שמו כאדם שתקף ותיארה את מעשיו.

הכאבים הפיזיים כבר די עברו לי, אבל לא החשש. כשאני חושבת היום על מצעד הגאווה בתל אביב, אני חושבת על תחושת הניכור וחוסר השייכות של רבות מאיתנו. תחושת הביטחון שלנו לא באמת מעניינת אף אחד, לא בזמן המצעד ולא בשאר השנה, כי אנחנו לא יותר מקישוט זול להתהדר בו.

העניין הוא שהסיפור הזה יותר גדול מאיתנו. גם אחרים הותקפו באלימות על ידי פעילי ימין להט"בים, בזמן שהמשטרה נמצאת במקום והנאומים ממשיכים על הבמה. גבר הומו תוקף באלימות קשה אישה לסבית באלימות באירוע גאווה רשמי של עיריית תל אביב, ומאות אנשים מהקהילה תומכים בתקיפה כיוון שמדובר בדגל פלסטין. אז רק כדי ליישר קו, אם זה בסדר להרביץ לאנשים בגלל דגל, אז אפשר לתמוך גם בהומופובים שירביצו ללהט"בים שאוחזים בדגל גאווה כי הוא מרגיז אותם, נכון?

אנחנו, שמבקשים לדבר על קהילות נוספות, גם רוצים להיות חלק מהחגיגה. לדבר על זכויות להט"ב וקבוצות מדוכאות נוספות. ניסיון מרשים מתוך הקהילה לארגן מצעד גאווה שידבר על מאבקים שונים נכתש על ידי העירייה, ואיתו גם הסיכוי לארגן מצעד גאווה שמשרת את חברות וחברי הקהילה וקהילות נאבקות אחרות, במקום קידום ושיווק חברות מסחריות ונותני חסויות. דמיינו משאית שמאחדת בין מאבקים ומדברת על סולידריות, כדרך להיאבק במדיניות של הפרד ומשול בינינו, זה היה החלום שלנו.

בנסיבות הקיימות, רוח המאבק של אירועי הגאווה הראשונים רק מתרחקת מאיתנו. כפי שקל להעלים עין מהטרדות ותקיפות בתוך הקהילה, לא התקיים שיח רציני בנושא בקהילה ולא נעשו צעדי מנע הסברתיים או אחרים כדי לדבר על החשיבות של שמירה על חופש הביטוי והמחאה באירועים שמבקשים, או לפחות ביקשו פעם, לקדם זכויות אדם. חופש מחאה? עזבו אותנו מהנודניקים עם הפינקווש שלהם שמציקים לנו, גבר הומו מחוטב עם קוביות בבטן עובר מסך יותר טוב.

ארגוני הקהילה הגאה, ברובם, בחרו להוציא גינוי כללי לאירוע סטייל "די לאלימות" או "די לקיצונים משני הצדדים", וגם הם לא הובילו מהלך בנושא, למרות מספר ניסיונות ופניות של התארגנויות קהילתיות עצמאיות. בסיקור תקשורתי ביוזמת ארגוני הקהילה על אלימות כלפי חברי וחבורת הקהילה, עניין חשוב מאוד, לא צוינה התקיפה כנגדנו.

יש לנו היסטוריה כקהילה כמיעוט נרדף. נכון, יש הישגים שהושגו בעבודה קשה במשך עשרות שנים, אבל זה שחלקנו במעמד טוב יותר לא אומר שצריך להשתיק את אלו מהקהילה שמבקשים להתעקש להשמיע את קולם של כל אלו שנשארו מאחור. המצעד שייך גם לאלו מאיתנו שמתקשים לשרוד לאחר שנת קורונה, לטרנסים.ות שנעצרים מעצרי שווא על ידי המשטרה, לקווירים שעומדים בפני פינוי בגלל היעדר יכולת לשלם שכ"ד או מנותקים מחשמל.

בזמן שהממשלה לא מקדמת במשך שנים חקיקה עבור הזכויות שלנו ונלחמת בנו בבתי משפט, נבחרי הציבור מצטלמים עם דגלי גאווה כמס שפתיים ואחר כך מצביעים נגדנו בשל "אילוצי קואליציה". במקום שנדבר על החיים שלנו – חברות מסחריות, עיריית תל אביב ומשרד התיירות חוגגים על חשבוננו.

לפני שנה עמדתי וחטפתי מכות כי מישהו ביקש להרים דגל. בחודש הגאווה הזה, במקום לחגוג, אני ממתינה למכתב מפרקליטות מחוז ת"א כדי לגלות האם יוגש נגדי כתב אישום בגין אותו אירוע. הטראומה הזו לא עוזבת אותי, אבל אני לא אפסיק להאמין שדגל הגאווה חייב להיות מונף לצד דגלים אחרים וקהילות אחרות שסבלו מדיכוי. גם אם אמשיך לחטוף, גם אם ייקח זמן עד שאחרים ואחרות יצטרפו, אמשיך. מה שכן, השנה אני לוקחת פסק זמן. אין לי אנרגיות להפריע לחגיגה עם מסרים הזויים על סולידריות. שהאדם שתקף אותי ואלו שתמכו בו ירקדו ויחגגו בלעדי במצעד.

ספיר סלוצקר עמראן היא פעילה חברתית ועורכת דין לזכויות אדם. מייסדת שותפה שלתנועת שוברות קירות, תנועה אזרחית ופמיניסטית שעוסקת בשינוי חברתי יחד עם קהילות נאבקות

• מצעד הגאווה
• מצעד הגאווה
• להט"ב
• להטב"ק
• הבועה
• טור דעה