במשך שנים מאז השקתו ב-2010, מתחם התחנה המשוחזר (שאכלס בעבר הרחוק מאוד את תחנת הרכבת יפו) נחשב לאחד הכישלונות העגומים של עיריית תל אביב-יפו, נחבא ומנותק מהעיר ונטול גישה נוחה ללא רכב, אפילו לא מזמין מספיק להמונים הגודשים את חוף הים שמעבר לכביש. בשנת 2020 חזר הניהול שלו אל עיריית תל אביב-יפו וחברת הפיתוח העירונית אתרים, ובמקביל לפתיחתו של פארק המסילה הגובל בו, החל המתחם הכושל להתעורר לחיים חדשים. עכשיו קוראים לו פארק התחנה, ועכשיו יש לו מתנה גדולה להציע לתל אביב.

>> מתחת לצל של השמש: דרום תל אביב כמראה של המדינה // טור אישי
>> מתנה לתל אביב: מה הסיפור של הפסיפס המטורף בפארק המסילה?

המבנה המרכזי של מתחם התחנה, הלוא הוא המבנה ההיסטורי ששימש כתחנת הרכבת של יפו בין 1892 ל-1948 וחיבר אותה ללוד וירושלים, עומד כעת במוקד של קול קורא להצעות לשימוש במבנה שפתוח לגופים, יזמים ומפעילים בתחומים בעלי אופי ציבורי. על פי הקול הקורא, השימוש יכול להיות ממגוון תחומים, ובלבד שיהיו תואמים להגדרה של מבנה ציבור ולאופי המקום. בין היתר ניתן להציע הצעות בתחומי האמנות, התרבות, המוזיקה, הספורט, הבריאות, האקדמיה, ההיסטוריה, הקהילה ועוד.

החברה מעוניינת לקבל הצעות מגופים מפעילים בעלי אופי ציבורי, שכוללות הצעת רעיון ייחודי ובעל מודל כלכלי בר-קיימא לאכלוס המבנה והפעלתו באופן מיטבי ואיכותי בשנים הבאות. מטרת החברה היא לפתח במבנה פעילות שוטפת ומגוונת, שתשרת את הציבור הרחב בפארק וסביבתו, ותיתן מענה לקהלים מגוונים לאורך כל שעות היום, כולל תכנים, אירועים ופעילויות וחוויות עירוניות מעשירות, תוך התייחסות למודל כלכלי שיבטיח את הצלחת הפעילות לאורך זמן ויבססו את המבנה כמוקד
עירוני פעיל ושוקק בכל ימות השבוע, כולל פעילות בסופי השבוע.

דרישות הסף של הקול הקורא מבחינת הקריטריונים, הן קונספט ייחודי מושך קהל ותואם את אופי המקום, ניסיון של 5 שנים לפחות בניהול והפעלה של מיזמים בעלי אופי ציבורי הפונים לקהל הרחב, ניסיון מוכח ביצירת תכנים ושיתופי פעולה עבור הקהל הרחב, מודל כלכלי יציב ומוכח להפעלה ארוכת שנים, יכולת פיננסית (כולל ציון מקורות תקציביים), תואם ליעוד של מבנה ציבור על פי חוק התכנון והבנייה, פתוח לקהל הרחב ונותן מענה לאורך כל שעות היממה, כולל סופי שבוע ומהווה עוגן משמעותי ופוטנציאל להיות מוקד עירוני מוכר.

אנחנו יכולים לחשוב על לא מעט גופים מאזורי התרבות שעשויים להיות מועמדים מושלמים ללוקיישן הקסום הזה, החל מקולנוע קנדה המצוין שמחפש בית חדש, דרך קולקטיב קקדלארט המצוין, "תרבות של סולידריות" על שלל מפעלותיהם, ואולי תיאטרון קליפה החתרני-אך-קומוניקטיבי או מועדון הג'אז בית העמודים שגם הוא עוד מעט הומלס. לא חסרים גופי תרבות ואמנות מעולים ואולטרה-קהילתיים שיכולים להיות מוקד משיכה עצמאי לאחד המרחבים הציבוריים היפים והמושקעים בעיר.

לאורך השנתיים האחרונות נפתחו בפארק התחנה לא מעט מקומות חדשים וחביבים ביותר, כולל מקדש הקפאין של קפה נחת, קפה וילנד המקסים בבית וילנד הטמפלרי, הסניף של המלביה בקרון הרכבת ולאחרונה הפופ-אפ המעולה "זזה" שהשתלט על החצר היפה של ויקי כריסטינה זצ"ל, והוא נמצא במגמת קאמבק ברורה. מתישהו בשנים הקרובות תיבנה לצדו שכונת יוקרה במה שנקרא "מרחב מנשייה", לאחר שהתוכנית לפיתוח האיזור אושרה בוועדת התכנון בקיץ שעבר.את הקול הקורא במלואו אפשר לקרוא כאן, הצעות יתקבלו עד ה-15.5 בלבד.

• הבועה
• מתחם התחנה
• ❤ תל אביב
• מרחב ציבורי
• עיריית תל אביב

כולם אוהבים את הסינמטק – לפחות מבין האנשים שמשתמשים בשירותיו המצוינים כספק קולנוע איכותי מוביל – אבל רחבת הסינמטק היא סיפור אחר. את רחבת הסינמטק כולם מנסים לאהוב – ולא מצליחים. השיפוץ האחרון שהתבצע בה, אי שם בעשור הקודם, לא הצליח להפיח חיים בכיכר השוממה והותיר אותה כמרחב ציבורי אפרפר שרק פסטיבלים וכנסים מזדמנים מצליחים להפיח בו חיים. אבל אם עברתם שם בימים האחרונים בטח שמתם לב שמשהו השתנה.

>> בעקבות האוצר האבוד: המיזם שעוזר לתל אביב להפוך זבל לאמנות
>> לחגוג את החיים המשותפים בלי לעשות מזה כותרת // נורמן עיסא

הבעיות של רחבת הסינמטק הן הבעיות הקלאסיות של תכנון המרחב הציבורי בכיכרות התרבות של תל אביב: מרחבים נטולי צל, נטולי מקומות ישיבה מזמינים, נטולי סיבה לשהות בהם. כך נראית גם הרחבה העצומה של משכן אמנויות הבמה, ולמרבית הקריטריונים הנ"ל עונה גם כיכר הבימה. בחודשים האחרונים עמלו באגף לשיפור פניהעירשל עיריית תל אביב-יפו על עבודות פיתוח שנועדו לתת מענה חלקי לפחות לבעיות שייצר התכנון המקורי.

הרחבה המשודרגת נולדה כחלק מהחשיבה על רחבה פעילה שתשמש למפגשי שהייה מוצלים במרחב הציבורי, ועיקרה הוספה של מערכות ישיבה ייחודיות בתצורות ישיבה מגוונותבסמוך לכניסה למבנה הסינמטק. בין האופציות שנסללו בפני הציבור לרבוץ באזור אפשר למצוא מערכת ישיבה נגישה עם שולחן, שולחנות עגולים בגבהים שונים הכוללים מושבים מותאמים ושולחן-בר ארוך עם כסאות-בר הצופים לרחובות שפרינצק-קרליבך, ומעליהם הצללת מפרשיות ייחודית.

גם לבעיית המחסור בצל, מהבעיות הקשות במרחב הציבורי בתל אביב-יפו, התחילו להתייחס בעירייה וכל האלמנטים של ריהוט הרחוב מוקמו בפינות המוצלות באמצעות שמשיות קבועות, תוך שמירה על מעבר פתוח ברחבה. על גרם המדרגות שלא איפשר ישיבה משום סוג הותקנו אלמנטים של מדרגות עץ שמאפשרות ישיבה, וברחבה עצמה הוצבו אדניות צבעוניות ובהן נשתלה צמחייה מגוונת כדי להכניס קצת צבע לכיכר האפרפרה.

הסמיכות של פינות הישיבה החדשות אלקפה טופול החביב שנפתח בסינמטק בשנה שעברההופכת את החלק הזה של הרחבה למקום שפתאום נעים לשהות ולשבת בו, וכבר מהימים הראשונים מאז פתיחתו לציבור אפשר לראות שעוברי אורח ותושבי האזור שמחים מאוד להשתמש בחידוש הזה להנאתם. רק שימו לנו איזו מזרקה באמצע ויש לנו פיאצה.

• הבועה
• סינמטק
• עיריית תל אביב
• מרחב ציבורי

• Facebook
• Twitter
• Email

לא מדברים על זה מספיק, אבל לכל דייט יש רגע אחד מכריע: פיפי. זה לא רק צורך ביולוגי, מדובר ברגע קריטי עם עצמך. זה המקום שלך לקחת פסק זמן, להיכנס לתא קטן וחשוך בבר ולהתחיל לחשוב טקטית ואסטרטגית. האם ואיך ממשיכים עם המטונדר שהשארת מאחור? האם תחזרי רק כדי להזמין חשבון ולחתוך או שיש מצב שזה הגבר שאיתו תבחרי אריחים ובידה?

גם בתחום הזה הקורונה משנה סדרי עולם ומאתגרת את המציאות כפי שהתרגלנו אליה. נגיד, בימים רגילים הזמנה לחוף הים עלולה לשדר חוסר רצינות, אבל בקורונה הכל הולך, ושמיכה ובקבוק יין הם מתכון לערב עם פוטנציאל. אז אחרי שהתיישבתם על החוף, בכיכר או על אי תנועה והוא שואל אותך "מה את מחפשת בקשר?", לך יש רק מחשבה אחת בראש: איפה לעזאזל אני מוצאת מקום לפיפי? מהצד שלו, נראה כי אל רשימת המשימות האביריות (תזכורת: הבייסיק זה להציע לשלם את החשבון וללוות אותך הביתה) נוספה כעת משימה חדשה: למצוא לך תא שירותים ראוי בעיר. כשירות לבנות העיר ולאבירים בעיניי עצמם, יצאתי בערב חורפי אחד למסע בעקבות הלוקיישנים הלוהטים ביותר בתחום.

חניון גן לונדון

בואו נדבר על השירותים הציבוריים בחניון גן לונדון. נכנסים דרך מבנה זכוכית קטן מרחוב הירקון ויורדים במעלית לקומה מינוס 2, שם ימתינו לכם 7 תאי שירותים – 3 לנשים, 3 לגברים ועוד אחד לנכים. רמת הניקיון סבירה מינוס ויש מראות, אבל אל תבנו על סבון או נייר טואלט בתאים, כך שאפשר להסתכל על החוויה כמבחן לרמת התושייה והיצירתיות של הדייט שלך.
הציון שלנו:2 גלילים

החוף מול מלון רמאדה

מי שיבחרו בספוט צפוני יותר, על רצועת החוף לכיוון המרינה, ייתקלו במקום תחת שיפוצים. במקום מבנה השירותים הקיים תמצאו שדרה של שירותים כימיים. אם את רוצה להציל את הדייט הזה ואם יש סיכוי, אפילו אפסי, שתרצי שיקרה ביניכם משהו – אני מפצירה בך לא להתפתות גם במחיר התאפקות ממושכת.
הציון שלנו:0 גלילים

גולדה, סניף גורדון

נקודה צפונית נוספת סמוך לחוף היא סניף גולדה ליד בריכת גורדון. נדמה שגולדה לתל אביב היא מה שסטארבקסט לניו יורק: בכל רחבי העיר נפתחו להם סניפים של הגלידריה שמתאפיינת בחללי בלינג בלינג מוגזמים. הכניסה לשירותי הסניף משמשת לקוחות בלבד שנשלחים לדלת חיצונית עם קוד שהשגנו במסגרת התחקיר (2202*, סליחה גולדה אבל התקופה הזאת קשה לכולם). השירותים עצמם מחולקים לחלל שטיפת ידיים (עם ברז מוזהב, כמובן) ותא שירותים אחד קטן ולא נקי מספיק. טיפ: הגלילים מוסלקים בארון מתחת לכיור, תוכלו לתרגל חדר בריחה.
הציון שלנו:3 גלילים

קפה בוטי

התרחקנו קצת מהחוף לכיוון רחוב דיזינגוף ההומה. כיכר דיזנגוף התמקמה לאחרונה כמקום הכי נכון לדייטים. אי התנועה המשופץ מציע שפע של אטרקציות: מעגל ספסלים, כיסאות, סלסלות פיקניק (כי פיקניק, כנראה, הפך לשלב חובה אחרי המעבר לוואטסאפ) ובתי קפה פתוחים מסביב. ניסינו את השירותים של קפה הבוטי. בשל תחושה קשה של חוסר נעימות ביקור בהם עלה לנו בקופסת עוגיות גרנולה חמוציות, אבל אולי זה גם המקום לבחון את הדייט שלך. גבר שרוצה בך יידע שהדרך ללבך עוברת דרך סירופ מולסה. השירותים קטנטנים וראויים, מראת הפנים הנקייה קידמה את פנינו. עם תאורה מחמיאה זה בדיוק המקום לקצת טאצ' אפ וסילוק מחשבות טורדניות. אזור השירותים קצת מבולגן ומשמש גם כמחסן ציוד אבל עדיין יצאנו מרוצים.
הציון:4 גלילים

גלידריית אותלו

את הגביע הקדוש מצאנו דווקא בהמשך הדרך, בגלידריית אותלו סניף דיזנגוף. מי שיתרחק קצת מהכיכר ויגיע לכאן לא יתחרט. התא הבודד שנמצא בקומה מינוס אחד מתוחזק כראוי, עם אריחים כחולים מבריקים, נייר טואלט וסבון ואפילו בונוס: מראה מרזה.
הציון שלנו:5 גלילים

חניון פרישמן

המשכנו לחניון פרישמן (רח' פרישמן 28). מה שנראה כמו אופציה טובה באזור השירותים הלוהט של העיר התגלתה כאכזבה, כשאת פנינו קיבל שלט שציין כי המפתחות לתא נמצאים אצל קופאי החניון בקומה מינוס 1. לא שווה את הטרחה אבל חשוב שתהיה את האופציה כשאת רוצה להבין איך הדייט שלך מתנהל מול אנשי שירות (עוד אכזבות: השירותים בפסאז' פרישמן והשירותים בחניון הבימה היו נעולים).
ציון:לא שווה אפילו לדרג

דיזנגוף סנטר

דיזנגוף סנטר הוכיח פעם נוספת שהוא היה צריך להיפתח בהגרלת הקניונים. במרכז הקניות פועלים שני מתחמי שירותים מרכזיים (בבניין A ליד חנות סוהו הסגורה ובבניין B ליד הג'ימי העזוב), ואם תצליחו להגיע אליהם בלי להסתבך תוכלו להנות מחווית שירותים מצויינת. בשני המתחמים תמצאו שורה ארוכה של תאים, ברזים עם חיישנים, אוויר חם ומראות גוף מחמיאות. כדאי אפילו לבוא במיוחד!
הציון שלנו:5 גלילים

בית ז'בוטינסקי

בשעה עשר וחצי הגענו לבית ז'בוטינסקי (המלך ג'ורג' 38). את פנינו קיבלה שומרת שהפגינה התלהבות יתר והפנתה לתא השירותים שנמצא בקומת הלובי. לא הוד ולא הדר – המצב במקום מחריד, רמת ניקיון ירודה, כיור שבור, קירות פגומים, אין נייר טואלט ואין תאורה. גם אם את ממש צריכה, תתאפקי.
הציון שלנו:גליל אחד

בסופו של הערב לא יכולתי שלא להיזכר בפסיכולוגית שלי שנזפה בי שכל הדייטים שלי נראים אותו דבר: קוד לבוש שחור ופגישה על הבר. היא הפצירה בי ליצור חוויות משותפות עם המטונדרים, העלתה אופציות כמו לונה פארק וחדר בריחה, אבל מה בעצם יותר טוב מחיפוש אחר תא שירותים יחד? המרוץ המטורף נגד הזמן, הרצון להצליח והפחד מהכישלון הקולוסאלי שמונח על הכף מייצרים תחושת שותפות אמיתית. מצידי שהסגר יימשך לנצח, כי את הבחור שלי כנראה אמצא רק כך.

עוד המלצות בקטנה על שירותים ברחבי העיר:

אזור כיכר הבמה:בתי עסק שהתבלטו לטובה בתחום הם לחמנינה וטוני וספה שקיבלו כל אחד את הציון הנכסף של 4 גלילים.

אזור צפון העיר:ברוקח 22 יש שירותים במשרדי מרכז הטניס (פתוחים עד 22:00 אז משמעת דרינקים בהתאם) ובגינה מול אוסישקין 40 יש שירותים ציבוריים סבבה שקיבלו 3 גלילים במדרג שלנו.

אזור לוינסקי:בפיצה לילה הכניסה לשירותים הנכספים אסורה. מצאנו בג׳מילה (לוינסקי 41) תא שירותים מצוחצח ונקי שקיבל מאיתנו 4 גלילים, רק כי לא היה מנעול לדלת. אופציה סבירה נוספת היא מעדני מאיה שבלוינסקי 45,השירותים פתוחים עד השעה 21:00 בערב.

• שירותים ציבוריים
• דייטים
• עירוני
• בריכת גורדון
• חוף גורדון
• מרחב ציבורי
• קורונה
• דיזנגוף סנטר

• Facebook
• Twitter
• Email

מערכת הבחירות הנוכחית בשיאה, וזה זמן מצוין להיזכר בקמפיינים מן העבר ובכרזות ישנות שמעטרות כבר שנים מבנים ברחבי הארץ כמו מצבות דוממות להבטחות של שלום, ביטחון וחוסן כלכלי – הבטחות שלא מומשו מעולם.

בערב חמישי (5.3) תיפתח בסטודיו שוקי קוק ביפו תערוכת הצילומים "בנימין נתניהו כאייקון פוליטי", שבה יוצגו כ־25 תצלומים של ד"ר רפי מן ובהם מופיעות כרזות ממערכות הבחירות בישראל, החל בזו של 1996. ד"ר מן, היסטוריון וחוקר תקשורת, מספר כי החל לעקוב אחר הכרזות הפוליטיות לאחר מערכת הבחירות של 1996 ומסביר מדוע בחר להציג דווקא כרזות מושחתות ומרוטשות: "הכרזות הן דרך נהדרת להסתכל על הבחירות בישראל. אותי הן מעניינות יותר ככל שהזמן עובר וצורתן משתנה בגלל איתני הטבע, אנשים שמשחיתים אותן או קולאז'ים שנוצרים במאבק על כל פיסה ריקה במרחב הציבורי, כמו ארונות חשמל חלודים, עצים, בטונדות וגדרות. איבוד הצורה של הכרזות הוא מעין מטפורה להבטחות שמתמוססות עם הזמן".

לדבריו, האופן שבו מודבקות הכרזות הפוליטיות בישראל ייחודי: "ביקרתי בצרפת ובאוסטריה בחלק ממערכות הבחירות האחרונות שנערכו שם. הכרזות נתלו שם באופן מסודר על גבי לוחות מודעות. לכל מפלגה יש מקום המיועד לה, בתוך מסגרות או בלעדיהן. בישראל יש תחושה של זלזול – גם בכרזות וגם בסביבה".

יש הבדל בין הכרזות של נתניהו במערכות הבחירות השונות?

"דיוקנו של בנימין נתניהו הפך לאייקון הפוליטי המרכזי במערכות הבחירות של 20 השנים האחרונות, אך ההבדל בייצוג הויזואלי קטן מאוד. לעומת זאת, ישנו הבדל מילולי בולט. ב־96 הסלוגן היה 'עושים שלום בטוח'. עם השנים נמחקה המילה 'שלום' ומה שחזר הוא הרצון לשדר כוח ועוצמה – 'מנהיג חזק לעם חזק' ו'חזק בבטחון וחזק בכלכלה'. במערכת הבחירות הנוכחית נראה שהחזק איננו ושני הצדדים לא מייצגים תכונה ספציפית אלא מתעסקים בצד שמנגד. הכרזות העכשוויות מייצרות גם רושם שאין מפלגה או מצע, אלא יש מנהיג וסיסמה".

אוצר התערוכה, הצלם והיוצר שוקי קוק, מוסיף: "בנימין נתניהו הוא מטפורה למתרחש במרחב הציבורי שלנו. הצבת הכרזות, המאבקים בין תומכי המפלגות המתחרות על מיקומן של הכרזות בחוצות הערים וההבטחות שאינן ממומשות – כל אלה הם סמלים לפגיעה של הפוליטיקאים ברחוב ובנשמה".

לדבריו של מן, נתניהו אינו המנהיג היחיד בהיסטוריה של ישראל שעמד במרכז התודעה זמן רב כל כך: "בגין היה במשך שנים הסמל של 'חירות', גם באופוזיציה וגם בממשלה. מובן שגם בן גוריון היה סמל למנהיגות, וגם כשמפא"י הייתה פחות פופולרית הוא תמיד נחשב למנהיג נערץ", הוא מסביר.

מי לדעתך מנצח בקרב על המרחב הציבורי במערכת הבחירות הזו?

"כרגע נראה שאין מנצח אחד. כמות הכרזות קטנה בהרבה יחסית למערכות בחירות קודמות. הסיבה לכך היא שחלק גדול מאוד מהשיח הפוליטי והמפלגתי עבר לרשתות החברתיות. למרות זאת, השחקנים הישנים – הטלוויזיה, העיתונות הכתובה והכרזות – עדיין איתנו וקשה להתעלם מהם".

בנימין נתניהו כאייקון פוליטי – סטודיו שוקי קוק, רוחמה 11, מתחם נגה ביפו. פתיחה ב־5.3, 20:00, נעילה ב־18.3, יום לאחר הבחירות. ראשון־חמישי, 09:00־18:00

• תערוכה
• בחירות 2015
• רפי מן
• מרחב ציבורי
• תעמולה
• אמנות
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

תערוכה מתצלומיו של ד"ר רפי מן, המוקדשים לדמותו של בנימין נתניהו על גבי כרזות במערכות בחירות מאז שנת 1996, תיפתח בסטודיו שוקי קוק במתחם נגה ב-5 במרץ. אוצר התערוכה, שוקי קוק, מסביר שהכרזות הנשכחות, מעבר להשחתת המרחב הציבורי, מוצגות בתערוכה על ציר זמן ומהוות תזכורת לאי מימושן של ההבטחות הפוליטיות, להפרת "החוזה" בין הבוחרים לנציגיו. ד"ר מן הוא היסטוריון וחוקר תקשורת ומחבר הספר "המנהיג והתקשורת – דוד בן-גוריון והמאבק על המרחב הציבורי" שזיכה אותו בפרס ראש הממשלה לשנת 2013.

"דיוקנו של בנימין נתניהו הפך לאייקון הפוליטי המרכזי כמעט בכל מערכות הבחירות מאז 1996", אומר מן, "זהו מבט רטרוספקטיבי באייקון ובגלגוליו בראש חוצות, כמי שנמצא במוקד השיח הציבורי הצעקני המאפיין את מערכות הבחירות בעשורים האחרונים".

התערוכה תיפתח ב-5 במרץ בשעה 20:00, ותהיה פתוחה לקהל בימים א' עד ה' מ-9:00 עד 18:00. בשבת (14.3) בשעה 11:30 ייערך שיח גלריה בהשתתפות רפי מן. התערוכה תינעל ב-18 במרץ, יום לאחר הבחירות.

• רפי מן
• בחירות
• בנימין נתניהו
• תערוכה
• מה נפתח
• מרחב ציבורי
• אמנות
• תרבות