Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קחו חדר: הצפון הרחוק של תל אביב מקבל את הבר המגניב שלו
מי צריך את מרכז תל אביב. דיינינג רום (צילום: עידן אבידן)
עד לפני זמן מה, במרכז הקניות הקטן שבנווה אביבים פעל בית הקפה השכונתי "נלסון" - אבל עכשיו האחים אבידן החליטו להפוך את הצפון על הראש, ולפתוח תחתיו את הדיינינג רום, בר אוכל טרנדי לצפונים צעירים שרוצים לשתות משהו סקסי ולנשנש מטבח שף בלי המסע למרכז תל אביב
עם כל הכבוד לרכבת הקלה, כניסה למרכז העיר (במיוחד מצפון) זו עדיין משימה מבאסת שכרוכה בפקקים. על רקע זה מרכזי בילוי שכונתיים שבפאתי העיר פורחים, כמו למשל מרכז הקניות הקטן בנווה אביבים. לאחר שאהרוני ורותי ברודו נטעו שם יתד, מגיע תורם של האחים אבידן, בעלי רשת ברים ענפה, שפותחים מקום שמכוון לתושבי הסביבה, לארוחה בצהרים ודרינק בערב. ולתושבי השכונה הלוקיישן והבעלים אולי יהיו מוכרים מהנלסון, בית קפה שכונתי אהוב אך מיושן, ששינה את פניו לגמרי כדי ליצור את הדיינינג רום.
חדש בשכונה. דיינינג רום (צילום גיל אבירם)
"דיינינג רום" הוא הבייבי התל אביבי הנוכחי של רז, מור ועידן אבידן. כמי שיודעים לקרוא את המפה, הם אינם מהססים לסגור מקומות ולפתוח חדשים תחתם – כך הם פעלו עם הרום סרוויס שהפך לפישבון, עם קפה סנטרו שהפך לבר היין דיקנטר, ועם מסעדת הסושי בונסאי שפינתה מקום לג'יגר – כולם נסגרו בינתיים. בבעלותם נותר הקונסיירז' בדיזינגוף, שפעיל כבר 11 שנים, כששאר המשאבים מופנים ללשכפול הקונספט בערי לוויין – גבעתיים (ריספשן, סיגניצ'ר), הרצליה (מוניציפל), הוד השרון (קולקטיב), קרית אונו (סימפוני) ועוד.
משכפלים את הקונספט. דיינינג רום (צילום גיל אבירם)
"הפחתנו נוכחות בתל אביב כי אנחנו רואים העדפה של הקהל לא להיכנס לעיר", הסבירו האחים. "בגלל ההפגנות, הרכבת הקלה והבינוי אנשים מעדיפים לבלות ליד הבית. אנחנו בשכונה כבר עשר שנים עם נלסון, ושמנו לב שהאזור נעשה צעיר יותר. זיהינו את הפוטנציאל לבילוי קרוב לבית ויצרנו מקום חדש שמשלב את מוצר הדגל שלנו – בר קוקטיילים עם מטבח שף ומנות דגל מהנלסון".
ביום שניצל, בלילה קוקטייל. דיינינג רום (צילום גיל אבירם)
הדיינינג רום נפתח לאחר שיפוץ מקיף, וכמעט שאין בו זכר לנלסון: החלל מעוצב בסגנון צעיר וסקסי שמוסיף צבע לשכונה ומספק עוד אופציה לצד העוף של אהרוני והדליקטסים של הדליקטסן, והקוקטיילים מתיישרים באותו קו צבעוני ופירותי שמאפיין את שאר ברי הקבוצה – למשל Brain Freeze (וודקה, תפוזים, אפרול, אבטיח, אפרסק), Melon Tini (וודקה, מידורי, פסיפלורה, אננס), Malibule (ג׳ין, ליקר הדרים כחול, קרם קוקוס) ו-Jungle Boogie (רום לבן, קמפרי, אננס, קוקוס, מנגו ופסיפלורה). אם תבקשו נגרוני או כל משקה קלאסי אחר לא יזרקו אתכם מהדלת, אך הכיוון הכללי הוא פירותי־מתוק.
לעומת הצבעוניות הזו, תפריט האוכל ענייני ולא מתחכם, כי בכל זאת בר שכונתי: פרחי כרובית וטחינה, צ'יפס פולנטה ופטריות פורטובלו, קרפצ'יו שייטל, חציל בטחינה וסלט קיסר (35-59 ש"ח). תפריט הצהריים מקפיד לזכור ולהזכיר את הנלסון שהיה כאן קודם, עם השניצל המיתולוגי, המבורגר, שיפודי פרגית וקבבונלסון, כלומר קבבונים בגריל.
במיתולוגיה לא נוגעים. השניצל של נלסון (צילום מעמוד האינסטגרם cafenelson_)
בשעות המוקדמות של היום הדיינינג רום מארח אימהות עם עגלות ופנסיונרים כסופי שיער. בערב האורות מתעמעמים, המוזיקה מתגברת והשייקרים נכנסים לפעולה. האימהות והפנסיונרים אולי עדיין כאן, מתערבבים בקהל צעיר ושמח, אבל עם כמויות האלכוהול שנמזגות לכוסות קשה להבחין מי הוא מי (ולא באמת צריך). יאללה, זה הזמן לפיק-אפ של פנסיונר. דיינינג רום, אופנהיימר 11, ראשון-שבת מ-11:30
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יאללה דיזנגוף מלחמה: זוזו הצדה הפועל ומכבי, יש לנו אהבה חדשה
אולטראס נווה אביבים. צילום: יהונתן גבעון
שתי קבוצות כדורגל חדשות שהוקמו בעיר בחודשים האחרונים מייצרות לא מעט עניין בברנז'ה ובשכונות שבהן קמו. מי עומד מאחורי הקבוצות, מה התכניות שלהן לעתיד ואיך גיא לרר קשור לעניין? יצאנו לבדוק
פתאום קם אדם ומחליט שבא לו להקים קבוצת כדורגל. ואז קם אדם אחר ומחליט גם הוא. כך יצא ששתי קבוצות כדורגל חדשות הוקמו בעיר בחודשים האחרונים, שתיהן כפועל של התארגנויות פרטיות שקמו בהפרש של חודש זו מזו ומונעות על ידי תשוקה למשחק. אמנם שתיהן שונות מאוד זו מזו באופיין – אבל שתיהן חולקות אותו יסוד: העיר או לפחות השכונה כמרקחה בגללן; יש סביבן באז רציני.
משטח סינתטי, אבל נחיה עם זה. כדורגל בכיכר דיזנגוף. צילום: עופר ברקן
בזמן שמכבי העירונית היתה רחוקה העונה מאליפות למרות תקציבי ענק, הפועל המקומית הולכת לאבדון תחת ניהול כושל ולקראת חרם מנויים מצד האוהדים ובני יהודה מדשדשת בליגה הלאומית בניגוד לציפיות – מה, מה כבר נותר לאוהדי הכדורגל בעיר? אולי התארגנויות קטנות ואותנטיות כאלה.
יצאנו לברר את כל הפרטים החשובים: מי עומד מאחורי הקבוצות, מה התכניות שלהן לעתיד, איך גיא לרר קשור לעניין ומה לעזאזל גורם לאנשים שפויים ונורמליים (לכאורה) להחליט להקים קבוצה.
נווה אביבים לרוב נתפסת כמעוז פנסיונרים, והנה נפל בה דבר: התארגנות חברים בשכונה הייחודית הבשילה לכדי קבוצה של ממש. דור המייסדים של המועדון כולל את הבעלים דן ״איוור״ איווניר, את מנהל הסושיאל מדיה יונתן גבעון, המאמן לי דרור והקפטן רועי ״קיקו״ דבש, כולם צעירים בשנות העשרים של חייהם, חברי ילדות ששיחקו יחד בגולבול – מתחם מגרשים קטנים שנמצא בשכונה.
״דיברנו על זה שנים״, מספר איווניר, ״זה היה איפשהו בין דחקה טובה לחזון. יום אחד פשוט החלטנו שדי. היה משחק ששיחקנו בשכונה, אני ישבתי פצוע בצד, דיברנו, הקמתי קבוצת ווטסאפ, שלחתי הזמנות לאנשים ויצאנו לדרך. חודש מהרגע שהקמנו את הקבוצה כבר היה משחק ראשון״. גם הקפטן קיקו זוכר את המשחק הזה: ״שיחקתי בגולבול, הבקעתי 3-4 גולים, משחק לפנתיאון. בסיומו איוור אמר לי – 'אתה קולט שהורדת את הקבוצה השניה בעצבים? אנחנו חייבים לעשות את זה' – ועשינו״.
נווה אביבים רשומה כרגע בליגת החובבים, המטרה הרחוקה היא להעפיל בסופו של דבר לליגה ג׳ ולהתחיל להתקדם בליגות המקצועניות. כרגע המטרה מוגדרת כחלום, אבל יש להם תכנית: איווניר חושב למשל על גיוס המונים בשכונה, אבל אף אחד מהמעורבים בדבר לא ממש בלחץ, נראה שהם מעוניינים לבנות את זה בקצב הנכון. ״אנחנו מתייחסים למועדון באופן מאוד רציני, מהרגע הראשון זה כבר לא סתם חבר׳ה שמשחקים בשכונה, כולל לא לצאת בשישי לפני משחק, לקום בשעות נורמליות ולאכול בריא״ מספר גיבעון, התחלנו לעבוד על גלופה של המדים, יש לנו ספונסר שכונתי וקהל״.
הדבר הבולט ביותר אצל אנשי נווה אביבים הוא החיבור העצמתי לשכונה. לקבוצה יש אפילו ארגון אוהדים(!) בשם ״הכבשים השחורות״ שצמח מהשטח. ״מדובר בחבר׳ה שפחות מתחברים למשחק עצמו אולי – אבל השכונה זורמת להם בעורקים והם רוצים להשתתף״, אומר איווניר, ״המאמן לי דרור הוא דמות איקונית ומוכרת בשכונה, יש פה הרבה לבבות שמחוברים לא רק למשחק אלא לנווה אביבים עצמה״. גם הקפטן קיקו מדבר על הקסם הייחודי שהשכונה משרה על מי שגדל בה: ״צריך להבין ששחקן של כדורגל שכונתי זה ספורט בפני עצמו עם מנטליות בפני עצמה. תני לשחקן כזה מדים ולשחק מול קהל – וזה בין החלומות הכי גדולים שלו. תני לי לשחק בשכונה שלנו שאני והאחרים מחוברים אליה בשורשים וזה כבר חזון״.
״בשנים האחרונות מרגישים את השינויים בשכונה״, מודה גבעון, ״אבל היא עדיין ייחודית מאוד בנוף התל אביבי, בסוף כולנו הלכנו לאותו בית ספר, כולנו יושבים בסופי שבוע באותו בית קפה, כולנו שותים באותו בר וכולנו אוהבים כדורגל ואת הקבוצה. זה מתנקז לסופי שבוע ולמשחקים ואף סניף של גולדה לא יכול להרוס את זה״.
״מקבלים כאן אנשים שלא מקבלים במקומות אחרים״, אומר קיקו, ״גדלנו באווירה של אין חוקים וקהילתיות בהיבט הטוב שלה. אנשים כאן לא עפים על עצמם וזה גם מאוד מבטא את ערכי הקבוצה – האדם לפני השחקן תמיד, אנחנו מחוברים לשכונה בשורשים, היא בדי-אנ-איי שלנו״. לפרטים נוספים:הטוויטר הרשמי|האינסטגרם
2.מועדון כדורגל דיזנגוף תל אביב
הקמה: מרץ 2022 חושבים על זה: קצת לפני
מועדון כדורגל דיזנגוף תל אביב שהוקם גם הוא ממש לאחרונה הוא סיפור מעט אחר. מנהלים אותו כמו חברת הייטק מתוקתקת, אבל גם כאן מתלהבים מהמשחק כמו ילדים. אם נווה אביבים הוקמה על ידי חברים שהלכו יחד מאז ומתמיד, דיזנגוף תל אביב מנוהלת על ידי מנוע אחד משמעותי – עופר ברקן. ביום בעלים של חברת דיגיטל, בשאר הזמן בעלים של מועדון כדורגל חדש בעיר. ״גם על חשבון העבודה והחיים הפרטיים״ הוא צוחק. ״להקים מועדון כדורגל זה שואב״.
עופר ברקן, מייסד מועדון הכדורגל דיזנגוף. באדיבות המצולם
לברקן הייתה תשוקה עזה לכדורגל מאז ומתמיד אבל את הרעיון הוא קיבל כשישב עם חבר, מבעלי קבוצת המכתש גבעתיים. ״דיברנו וזה עשה לי חשק, החלטתי ללכת על זה. ברגע שהשם דיזנגוף תל אביב עלה לי על השפתיים כבר היה קשה להכיל את ההתרגשות. אני רוצה שהמועדון ייצג את שכונות מרכז העיר כמו שבני יהודה מייצגת את התקווה, אבל ברור לי שיש לנו עוד דרך ארוכה״.
דרך ארוכה או לא, ברקן מנהל את הקבוצה במפגן מרשים של מקצוענות והיא כבר החתימה שני ספונסרים שמדגימים יפה את אופן החשיבה והלך הרוח של המועדון – אחד מהם הוא דיזנגוף סנטר – אייקון מרכז תל אביבי בפני עצמו ועם זאת מרכז שכונתי, אפילו קהילתי יש שיאמרו. ספונסנר נוסף הוא חברת ההייטק פיקסלוט המתמחה בניתוח אנליטי של משחקי ספורט והסטרמתם לרשת. ואכן, החל ממשחקי הגביע בספטמבר, המשחקים של הקבוצה הרשומה בהתאחדות ומתחילה את פעילותה בליגה ג׳, ישודרו באופן ישיר ברשת.
דיזנגוף סנטר (צילום: shutterstock)
אספקט נוסף המבטא את המחויבות למקצוענות שהמועדון שואף אליו מתבטא בשחקנים שהוחתמו. בינתיים הכריזו שם על שלוש החתמות ראשונות – הבלם אבי צבאג, שחקן הפועל רעננה לשעבר מהליגה הלאומית, ששיחק גם במספר קבוצות בליגה א׳; השוער רום אילוז, בעברו בהפועל עכו ועירוני ק״ש ושם מפתיע שיצר סביבם הרבה עניין – החלוץ גיא לרר, איש הצינור, שכבר שיחק והיה חלק מעלייתה של המכתש גבעתיים לליגה ב׳.
באופן לא מפתיע, סביב דיזנגוף יש באז תקשורתי שחוצה את השכונה, אבל חשוב לציין שיש סביבה גם באז מקומי לא קטן ובמפתיע כבר צמחה לה קבוצת אוהדים – ״אולטראס דיזנגוף״ – עוד לפני ששיחקה משחק אחד. מדובר בהתארגנות אוהדים צעירה, ספונטנית ומשמחת לחלוטין.
״עד עכשיו עסקנו בהרבה פרוצדורות״, מספר ברקן, ״להקים עמותה, קבוצה חדשה ולרשום אותה בהתאחדות זה מאתגר, יש הרבה חסמים. עשינו את זה במקביל לגיוס ספונסרים ושחקנים. הרבה מאוד אנשים רוצים לקחת חלק ועוזרים וזה אדיר. עכשיו אנחנו מתמקדים בפן המקצועי, ביולי נקיים מבחנים, ואנחנו מחפשים מאמן. המטרה היא להתחיל משחקי הכנה לעונה כדי להיות מוכנים למשחקי הגביע בספטמבר. בדרך יהיו הרבה הפתעות כולל שחקנים ידועים שאנחנו כבר יודעים שיוחתמו ולא רק״.
במקביל לניהול המהודק של הקבוצה, במועדון משתדלים לערב את קהל האוהדים בהחלטות. לאחרונה העלו לסקר אופציות שונות לסמל המועדון.
תמלאו את בלומפילד? ״לאט, לאט״, אומר ברקן, ״אנחנו כאן לטווח הארוך״. לפרטים נוספים:הטוויטר הרשמי|האינסטגרם
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בניינים במקום עצים: בנווה אביבים נאבקים בהחלטה לכרות חורשה
חורשת רבינא בנווה אביבים. צילום: דפנה שריר
במקום החורשה הוותיקה בנווה אביבים, שמולה התגוררה נעמי שמר, צפוי להיבנות בניין של העירייה. הטענות מצטרפות לאלה של תושבים באזורים אחרים בעיר על כריתת עצים מאסיבית ולא תמיד מבוקרת בצל תנופת הבנייה
תושבים בשכונת נווה אביבים בצפון העיר מוחים על החלטת העירייה לכרות עשרות עצים בחורשת רבינא לצורך הקמת בניין עירוני חדש. כדי להוסיף מימד למחאתם הם מזכירים שממול לחורשה התגוררה המשוררת נעמי שמר ז"ל, שטבעה את הציווי "אל נא תעקור נטוע".
חורשת רבינא בנווה אביבים. צילום: דפנה שריר
טענות התושבים בשכונה הצפונית מצטרפות לאלה של תושבים באזורים אחרים בתל אביב על כריתת עצים מאסיבית ולא תמיד מבוקרת בצל תנופת הבנייה בעיר. רק באחרונהדיווחנו פה על עצי ברוש ותיקיםשנכרתו בשכונת ביצרון. בעירייה חוזרים ומדגישים כי במקביל לכריתות מבוצעות נטיעות, אך נראה שזה רחוק מלהספיק.
ההחלטה עברה באחרונה במועצת העיר בהסתמך על התכניות המקוריות של השכונה שייעדו את הקרקע להקמה עתידית של מבנה ציבור. התנגדו לה סגנית ראש העיר מיטל להבי וחבר המועצה רועי אלקבץ, בשל שיקולים תחברותיים: הכניסה למבנה המתוכנן הוא מרחוב חד-סיטרי ולא מתכונן להיבנות חניון.
חורשת רבינא בנווה אביבים. צילום: דפנה שריר
תושבי השכונה דורשים מהעירייה להעביר את הבניין המתוכנן לשטח פתוח, או לכל הפחות לצמצם את גודלו המתוכנן. מי שמלווה אותם היא חברת המועצה שולה קשת. "בשביל לבנות בניין משרדי עירייה, שיכול להיות בכל מקום פנוי מצפון לירקון (כולל אזור שדה דב), עיריית תל אביב רוצה לעקור עשרות עצים ולהרוס חורשה ותיקה שאין רבות כמוה בעיר. לא ניתן לזה יד", מסרה דפנה שריר, תושבת האזור ואחת הפעילות.
מהעירייה נמסר בתגובה: "צר לנו על כל עץ שאנחנו נאלצים לכרות, ואנו עושים הכל כדי להימנע מכך. במגרש המדובר, שמאז ומעולם יועד לבנייה של מבני ציבור ובינתיים שימש כחורשה זמנית, הצלחנו לשמחתנו להציל ולשמר 35 עצים ולהעתיק 7 נוספים למיקומים אחרים, כשלצערנו 16 עצים ייכרתו. במקום צפוי לקום מבנה עירוני משולב עבור התושבים והתושבות שישמש כטיפת חלב, הוסטל לאנשים עם מוגבלויות ומטה למתן שירותים חברתיים. חשוב לציין כי פעולת הכריתה אושרה על ידי פקיד היערות הארצי, ועוד חשוב לזכור כי אנו מנסים לשמר מספר גדול ככל האפשר של עצים בעיר, לצד שתילה של אלפי עצים חדשים מדי שנה. במקרים מסוימים, כדוגמת מקרה זה, אנו נאלצים להעתיק עצים ממקום למקום או בלית ברירה לכרות".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מאחז אהרוני: השף הוותיק וילדיו ממציאים מחדש את אומנות הבשר
מימין לשמאל: ישראל אהרוני, יובל לוי, חן לוינשטיין, אורי אהרוני ותמרה אהרוני
ישראל אהרוני יוצא מאזור חיוג שינקין (סמוך לביתו) ופותח סניף נוסף לקצביה הפופולרית בנווה אביבים. הוא מספר לנו על השינויים בהעדפות הבשר של הציבור הישראלי (בזמן שהוא מציע לעוברים ושבים כנפיים) וזורק רמז על האפשרות שיפתח שוב מקום חדש
שכונת נווה אביבים עוד לא התרגלה לנוכחותו של השף ישראל אהרוני. קשישה כסופת שיער חולפת על פני הקצביה שלו, אחות לקצביה בשינקין, ומסמיקה כשהוא מציע כנף עוף לטעימה. אהרוני מצדו נהנה מהאינטראקציה משל לא היה כבוד השופט ממאסטר שף. "אני אוהב להיות כאן כי זו שכונה. האוכלוסייה אמנם מבוגרת יותר אך האווירה דומה".
כדי להבין את פרק הקצביות בתולדות אהרוני יש לחזור כשנה וחצי אחורה. שינקין היה אז בתום תקופת השיפוצים והקצביה נפתחה כעסק שמיועד לתושבי השכונה. "אני גר ברוטשילד פינת שינקין ושנים מקטר איך אין לנו בשכונה קצביה. יום אחד אורי בני אמר לי 'אבא, בוא נפתח קצביה'. לאחר שסירבתי כמה פעמים הוא חזר, סיפר שמצא מקום ושותפים ואמר 'תפתח לי, אני אנהל'. כמובן שזה כמו שילדים מבקשים כלב ואני לגמרי מעורב", הוא צוחק.
הקצביה בשינקין (צילום: שי נייבורג)
אורי אהרוני (27) מגיע מתחום הסלולר וכעת הוא המנהל בפועל. אהרוני האב אמון על התוכן והבת תמרה עוזרת היכן שצריך. "אני אוהב לעבוד עם הילדים שלי. זה לא מובן מאליו".
מהריאליטי אתה מורגל בנוכחות אנשים צעירים. "גם הקצבים שלי אינם כמו הקצבים מפעם. כולם צעירים ומקצוענים, כולל ארבע נשים קצביות. כשכתבתי את ספר הבשר עם שאול אברון הוא היה מהפכני. כיום המודעות נמצאת ברמה אחרת לגמרי ואנשים מבינים בבשר הרבה יותר מאשר הבינו פעם. נוכחתי בזה גם במאסטר שף. נכון שהרוב גברים אבל גם נשים מתעניינות ומתמחות. הירידה לפרטים בבשר היא מדהימה.
עד לפני כמה שנים הייתה העדפה ברורה לאנטריקוט, סינטה ופילה רק בגלל העניין האידיוטי של היצע וביקוש. יש להם מוניטין וכולם רוצים אותם, אך מכיוון שהכמות מוגבלת המחירים גבוהים. לעומת זאת פיקניה ושפיץ שייטל מוכרים פחות ולכן הרבה יותר זולים אך הם לא פחות טובים. זו גם אחת הסיבות שאני נמצא תדיר בקצביות, כדי להסביר".
לחם בוכרי. הקצביה בשינקין (צילום: שי נייבורג)
לאחרונה התרחבה קצביית אהרוני ובנו לשכונת נווה אביבים. לוויטרינת העופות והבשר, למקרר היישון ("הכספת שלנו") ולמדפי המעדנייה נוספו מעדנים ומאפים בוכריים ורוטיסרי גדול, שממנו עולים ניחוחות עוף בגריל. "אני אוהב מאוד עוף אך יש אתו שתי בעיות – ברוב המקומות התיבול זהה, ולעוף יש נטייה להתייבש. לכן אנו משרים את העוף לילה שלם בתמיסת מלח, התבלין היחיד שבאמת חודר לעומק. אחר כך אנו משרים אותו במרינדה אסייתית או מתבלים בתערובת שיצרתי מתימין, רוזמרין, מרווה, שום, בצל ולימון פרסי יבש טחון, ואז מכניסים פנימה לימון שלם וצולים. קנינו את התנור היקר ביותר בשוק. ממש חללית", הוא אומר בגאווה.
"מדי פעם נוסיף טעמים אחרים, למשל עוף ממולא באורז ופירות יבשים בציפוי תבלינים ודבש שהכנו לראש השנה ויצא מדהים. אנחנו מקפידים שהעוף יהיה נקי לחלוטין כאילו עבר מריטה בשעווה. אם יש דבר שמגעיל אותי אלו הנוצות שעומדות לאחר הצליה. כל מה שלא ראית ששכב ונסתר מהעין מתגלה. אני לא יכול לסבול את זה".
פאפא עוף. הקצביה בשינקין (צילום: שי נייבורג)
לצד עופות שלמים (99 ש"ח) עורך הצוות טסטים לכנפיים במיסו ודבש שיימכרו בקרוב בשינקין. בסניף זה יוצב הרוטיסרי לא בקצביה אלא בחלל נפרד משיקולי מקום. "מאז ומעולם אהבתי לפתוח עסקים שקרובים הביתה. ין יאנג הייתה ברוטשילד ותפוח זהב הייתה במונטיפיורי במרחק הליכה. כך אני יכול לקפוץ לקצביה חמש פעמים ביום, ולנווה אביבים אני מגיע שלוש־ארבע פעמים בשבוע".
במהלך הקורונה הוקמו בזריזות אתר ומערך משלוחים עצמאי, שמספקים משני הסניפים הזמנות לגוש דן ואזור השרון. על מנת להפיג את החשש מסחורה באיכות נמוכה הורה אהרוני להקצות למשלוחים את הנתחים הטובים ביותר, "וזה עבד מעולה. עד לקורונה אנשים אהבו לראות מה הם קונים וגם כיום יש לקוחות קבועים שמדי פעם מגיעים, אך הרוב עבר לאונליין".
יש תכנון לפתוח סניפים בשכונות נוספות בתל אביב? "בינתיים לא. שתי קצביות ורוטיסרי בתוך שנה וחצי זה יפה מאוד ואני לא רוצה להתקדם מהר מדי".
ומה לגבי מסעדה? "עוד חודש בדיוק אני בן 70, יש לי טור קבוע בעיתון כבר 35 שנה שלא החמצתי בו שבוע אחד, כתבתי 25 ספרי בישול ובקרוב יעלה ריאליטי אפייה חדש בשם הקינוח המושלם שאני שופט בו עם קרין גורן, מיקי שמו ואסטלה. יש לי מנגנון פנימי לוויסות הזמן אך מכיוון שכבר שלוש פעמים אמרתי לא ובסוף פתחתי מסעדה, אני פוחד להתחייב".
גבולות:חיים לבנון ממזרח, איינשטיין מדרום, דרך נמיר ממערב, קק"ל מצפון
אוכלוסייה:12,362
צפיפות אוכלוסייה לדונם (נכון ל-2012):16.2
אחוז בני 25-34:15%
אזור חניה:9
כמה עולה דירה?3.3 מיליון (ממוצע כללי)
כמה זמן לוקח להגיע למרכז העיר (דיזנגוף סנטר):כ-35 דקות (קווים 90, 25, 24 ו-289)
מה הסיפור?האחות הגדולה של רמת אביב ג' היא שכונה מבוקשת במיוחד מבין שכונות עבר הירקון. היא כבר לא מקום מגוריהם של כל השמנה והסלתה כמו שהייתה בעבר (כשרבין, פרס ונעמי שמר חלקו בה בלוק אחד), אבל היא עדיין אכסניה פופולרית בקרב אוכלוסיה מבוגרת ושקטה, לצד משפחות צעירות, וגם סטודנטים שרוצים לגור קרוב לאוניברסיטה.
המוקד של השכונה:גן סול וסיסי מרק, שבו נמצא גם בניין האיגוד הישראלי לשחמט, גינת כלבים פופולרית ושבט הצופים "אביב".
במי תוכלו להיתקל?בשרת החינוך לשעבר ונשיאת שנקר, יולי תמיר
איפה שווה לשבת?בחומוס של אהרל'ה, שמציע גם שיפודים ואוכל ביתי לצד חומוס פופולרי במרכז המסחרי ברחוב טאגור, או בקרם פרש, הקפה הוותיק של המרכז המסחרי בנווה אביבים המשמש בית לפרלמנטים המקומיים ולמאפים מצויינים, כריכים ועוגות.
>אהרל'ה, טאגור 30, ראשון-חמישי 10:30-21:00, שישי 08:00-15:00, שבת סגור
>קרם פרש, יהודה הנשיא 37, ראשון-שישי 08:00-18:00, שבת סגור
