מיכל טמיר (כדאי שתעקבו), ציירת ומבעלי מכינת העיצוב "פושפין", תפתח ביום שבת הקרוב (21.2) את "אוהל אדום", תערוכת היחיד הראשונה שלה בבית האמנים בירושלים, בה היא בוחנת את השבט הנשי במשפחתה. באותו יום תינעל התערוכה הזוגית "גוף זר" (עם נטע בכרך) המוצגת בימים אלו בגלריה בנימין בתל אביב. את שתי התערוכות אוצרת נעמה הנמן.כל הפרטים כאן.

>> קרינג' בשדרה ומסעדה לאלטר אגו ג'יימס בונדי // העיר של ליאת פלדמן
>> בוקר מושלם בים וספה להתרסק עליה לשנ"צ // העיר של קרן אלכסנדר
>> גן עדן של ממש בתוך העיר וברושים מרגשים. העיר של תמר סון

1. פושפין מכינה לעיצוב

זהו הבית המקצועי שלי כבר 20 שנה. בן זוגי רוני אדרי ואני הקמנו את המכינה ב-2004. בשנים הראשונות שכרנו כיתה בתיכון לאומנויות, ולפני 16 שנים עברנו לחלל מקסים בבניין באוהאוס, עם מרפסת וגינה, בלב העיר – שהיא בעיניי השכונה הכי יפה בתל אביב. יש לי את העבודה הכי כיפית בארץ: אני פוגשת אנשים צעירים ויצירתיים ומדברת איתם על דרכים להביא את עצמם לידי ביטוי. זו פריבילגיה גדולה, עם הרבה סיפוק ותחושת שליחות, לעזור לאנשים להיפתח ולמצוא את הקול האישי שלהם. ומעבר לכל זה – זה גם העסק שלי. אני עובדת בשעות שנכונות לי, במספר הימים בשבוע שמתאים לי. החלטתי בגיל צעיר מאוד לחיות את החיים שאני רוצה – ולא לחיות כדי לעבוד. אני גאה על כך שעמדתי בהחלטה.
אחד העם 56 תל אביב

2. חוף בוגרשוב

כמעט כל יום כשהים פלטה, חברה שלי כרמית ואני הולכות לצוף. אנחנו נכנסות לעומק ומדסקסות עניינים שבלב במשך שעה, מקפידות להישאר בעומק – גם כדי שנמשיך להזיז רגליים וגם כדי שהדגים הקטנים לא יאכלו אותנו. כשאני צפה בים והעיר פרושה מולי – אני מרגישה שאני חיה במקום הכי מושלם על פני כדור הארץ, ושהכל יהיה בסדר.

3. מוזיאון תל אביב

אני אוהבת אותו כל כך. הדרך אליו מגינת דובנוב, המבנה החדש לצד המבנה הישן וגן הפסלים. תמיד הביקור בו מצליח לתת לי השראה ולהזכיר לי שאני חלק ממשהו גדול יותר.
שאול המלך 27 תל אביב

4. מרכז הגר"א

המרכז הקהילתי הדי קסום של נווה שאנן. פעם בשבוע יש שם מקהלה ששרתי בה, בניצוחו של ירדן לנדאו המצחיק והמופלא. חיפשתי מקום שבו אוכל לשיר עם אנשים שלא ממש יודעים לשיר – כמוני – והגעתי לאודישן. שרתי את “שרה ברחובות” של ריטה, ובסוף האודישן ירדן אמר לי שהתקבלתי… ושכולם מתקבלים… ושזה בכלל לא באמת אודישן…לשיר במקהלה הזו הייתה אחת החוויות היותר מרוממות נפש שעשיתי לעצמי.
הגר"א 28 תל אביב

5. יער הפיות

חנות הפיות בדיזנגוף סנטר. אין לי באמת מה להגיד להגנתי. זו הסטייה הקטנה שלי. אני נכנסת לשם ומיד חוזרת להיות מיכל בת 10 שמתלהבת מאבנים עם כוחות קסם וטבעות מנצנצות.
דיזנגוף 50 תל אביב (דיזנגוף סנטר)

מקום לא אהוב בעיר:

הסטודיו שלי יושב ברחוב הנגב 7 – מקום שהוא מרחב אחר לגמרי מהעיר שאני מכירה. מציאות מקבילה. קשה להבין איך במרחק 3 דקות הליכה משדרות רוטשילד יש מקום כל-כך קשוח ומוזנח של אנשים שקופים. העולם הזה מתקיים לצד העיר המוכרת – כמו צל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע פלייבק של החבר'ה מאיכילוב, שלמעשה אין להם שום קשר לאיכילוב עצמו, פרט לשם של הקבוצה. פלייבק הוא תיאטרון אימפרוביזציה שבו אנשים מהקהל מספרים סיפורים אישיים, והשחקנים על הבמה ממחיזים אותם מיד, ללא כל הכנה מוקדמת. משהו בתהליך הזה, שבו סיפור פרטי מקבל צורה, גוף וקול, יוצר תחושה של נראות עבור המספר. לפעמים ממש נוצר קסם על הבמה – בזכות היכולת המופלאה של השחקנים המעולים הללו להפוך רגעים מחייהם של אנשים זרים לחוויה תיאטרלית מפעימה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
הספר "האוהל האדום" מאת אניטה דיאמנט מגולל את סיפורו התנ"כי של יעקב ונשותיו מנקודת מבטן. שם הספר מתייחס למרחב נשי נטול גברים – מקום של התכנסות נשית סביב מחזור ולידה – ושימש השראה לשמה של תערוכת היחיד שלי, "אוהל אדום", שתיפתח בבית האמנים בירושלים בשבת הקרובה, ה-21 בפברואר בשעה 12:00. בתערוכה אני בוחנת את השבט הנשי במשפחתי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתרום לארגון"חוזרים בתבונה" של נאור נרקיס– בעיניי זהו הארגון החשוב ביותר שפועל כיום בארץ. נאור והתנועה שהקים אומרים בקול ברור, ישיר ולא מתנצל את המובן מאליו: שלאזרח החילוני ליברלי אין עוד רצון או אפשרות להמשיך לממן חברה חרדית שפועלת על חשבונו – ובאופן מובהק נגדו. זהו מאבק מוצהר לחילון החברה החרדית, שנאור מוביל באומץ, בזקיפות קומה מעוררת הערצה. אני ממליצה לתרום לארגון ו/או להתפקד למפלגת הדמוקרטים ובבחירות הפנימיות לבחור בו – כדי שתהיה לו נוכחות והשפעה בממשלה הבאה, לכשתקום במהרה בימינו, אמן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רוני אדרי, בן זוגי, כתב ספר מצוין בשם "זר", שיצא בהוצאה עצמית. הספר מספר את סיפורו כאן בישראל מנקודת מבטו הייחודית – כחייל בודד וכעולה חדש מצרפת – ומשלב חוויות מהצבא וזיכרונות ילדות מצרפת.את הספר ניתן לרכוש באתר האישי שלו.

מה יהיה?
יהיה מדהים. הממשלה המושחתת תיפול, ובמקומה יבואו אנשים הגונים שיעשו סדר ויתקנו. המדינה תהיה פחות קיצונית ויותר פתוחה, נשים יובילו וינהיגו ממקום של אחריות ואכפתיות, המזרח התיכון יתמתן, ניסע ברכבת לדמשק לביאנלה לאמנות ויהיה סוף־סוף שלום.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• עיצוב
• חוף בוגרשוב
• מוזיאון תל אביב
• נווה שאנן
• דיזנגוף סנטר

חלל קטן ואינטימי, מטבח פתוח לקהל, ושף שפשוט מבשל אוכל מעולה. אין טריקים וטרנדים, אין דוואינים מיותרים ואפילו חומרי גלם משוגעים לא תמצאו כאן. אדרבא, השף פנחס "פיני" מלוטניק מצליח לייצר מחומרי גלם פחות מבוקשים, פוטוגניים או סקסיים מנות של אוכל יצירתי, מתובל במיומנות מרשימה וערב לחיך במיוחד. אין ספק, "גסטרו מכניקו" החדשה שהתמקמה בגינת צ׳לנוב היא מסעדה יוצאת דופן, שכמותה לא ראינו זמן רב בנוף העירוני.

>> הפסגה הקולינרית: מסעדות הפיין דיינינג הכי מומלצות בתל אביב
>> לאכול בגדול: מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי מומלצות בתל אביב

לשף מלוטניק ישנו רקורד מרשים, והיד המנוסה שלו בהחלט מורגשת במקום החדש – הוא היה סו שף של ישראל אהרוני והוא גם השף של קפה אדמונד, שהפך כבר למוסד עירוני מכובד. אבל גסטרו מכניקו זה כבר סיפור אחר. "זה מקום שהוא לגמרי שלי, ואני בא לעבוד בו קשה", מסביר מלוטניק. "אני בא לתת כבוד למכניקה של האוכל, שמורכבת מהמפגש בין טכניקה לחומרי גלם. להבין אוכל זו עבודת כפיים, בסופו של דבר, וזה מה שאני בא לעשות כאן".

ואכן, כשתשבו על בר השיש שניצב במרכז המסעדה הקטנטנה – שנפתחה בחלל שאיכלס בעברו את פיצריית דאבל זירו – תמצאו את מול מלוטניק עומד מעל הפלאנצ'ה, לצד בראל דנון, ומבשל את המנות המופלאות שישכיחו מכם את העובדה שאתם ברחוב צ'לנוב רווי ההומלסים. את המקום עיצבה אשתו, שמה סטארק מלוטניק, שמרגיש כמובלעת אלגנטית בשכונה המחוספסת שמסביב.

התפריט נפתח עם לחם חמים, שמוגש עם חמאה וסחוג טרי (אך לא חריף) שמספק פתיחה אידיאלית לארוחה (28 ש"ח), אשר אחריו תגיע צלחת ירוקים רעננה ונדיבה במיוחד, הכוללת אספרגוס בגריל, אפונים טריות, אפונת שלג, אבוקדו, ברוקולו ובאק צ'וי עשויים כהלכה, בתוספת גבינת ריקוטה טרייה (76 ש"ח) – מנה מצוינת שבזכות גודלה, מלווה את הארוחה כולה. לצידה הגיעו לנו כיסונים שמהודקים במלאכת מחשבת, וממולאים בחלקי פנים. הביס המנחם הזה מונח ברוטב שזיפי בר, שמשאיר טעמים עמוקים לכל הדעות.

משם מגיעים לנתחים הפחות מבוקשים, לכאורה, שמלוטניק היטיב להפיח בהם טעמים נבונים וייחוד – אחוריים של דג, כלומר הצד של הזנב ולמעלה ממנו, צלוי ברוטב נהדר שמבוסס על זית, צלפים, שאלוטס, שמיר, פטרוזיליה ולימון (72 ש״ח), או מנת עוף מיוחדת שנקראת "אנד סקין צ׳יקן", הלא היא כדור עוף ממולא עוף, כרישה ומצופה בעור של עוף שנותר קריספי במיוחד (68 ש״ח).

ואמנם הבטחנו שלא מדובר במסעדה טרנדית, אבל השיפודים מצאו את עצמם גם במסעדה הזו – בכל זאת, כנראה שמדובר כבר יותר בקלאסיקה מטרנד – וכאן טעמנו שיפוד מסקרן ביותר של ספינאליס, שהוא למעשה סטייק עין (כלומר, חלק מאנטריקוט), ברוטב חמאה וחרדל צרפתי ואוממי במיוחד. זאת לצד שיפוד רטטוי טבעוני מצוין, שיפוד שקדי עגל ברוטב תטבילה חמצמץ, ושיפוד דג ים (בין 29-39 ש״ח לשיפוד).

לקינוח תמצאו במקום טארט דבש ויוגורט של אלון השכן, הלוא הוא הקונדיטור הנפלא אלון שבו שנמצא בצידו האחורי של הבניין (46 ש״ח), או תותים בקצפת, שאין הרבה מה להוסיף לגביהם מלבד העובדה שמדובר בסיום אידאלי לארוחה (44 ש״ח). פינה שקטה מחוץ לשדרה המרכזית של המסעדות, באזור שעוד עתיד להתפתח ולהשתדרג, גם אם כרגע הוא עדיין אזור מחוספס יותר מאחרים בעיר.
גסטרו מכניקו, צ'לנוב 22, ב'-ה', 19:00-23:00, שעות הרצה. טלפון: 050-4391292

• אוכלים שותים
• נווה שאנן
• מסעדות חדשות

>> אנה ברשטנסקי (כדאי שתעקבו) היא אשת יחסי ציבור ומפיקה בתחום התרבות, מייסדת ועורכת מגזיןBANDITKA, ובימים אלה היא מציעה ליוצרים.ותפגישות אישיות, הדרכה וייעוץ בנושא יחסי ציבור עשה זאת בעצמךבמרכז הכי קסום בעיר, מרכז קהילתי הגר"א. "אם אתם רוצים לקחת את השליטה על הנראות שלכם", היא אומרת, "קבעו פגישה ותלמדו איך לעשות זאת באופן עצמאי. הפגישות מסובסדות, אז תשתמשו בי!"

>> רחוב מזמן אחר וחנויות ספרים מתוקות // העיר של רני בלייר אלקבץ
>> הבר הכי יפה בעיר ומפגש עם משורר מזון // העיר של גלעד כהנא
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. מרכז הגר"א

בשלוש השנים האחרונותמרכז הגר"אהוא עבורי בית וגם מקום ליצירה, מפגש והשראה. במרכז מתקיימים קורסים, סדנאות ואירועים בדגש על אמנות ותרבות. המרכז גם מקדם קיימות ומטפח גינה קהילתית עצומה ומטריפה!! לפני כחודש קטפנו אשכול בננות!בהגר"א אני גם עובדת וגם רוקדת:בימי שלישי אני קורעת את התחת בדאנסהול פימייל עם שקד גבאי המהממתובימי רביעי אני מתענגת עם מאור מאיה בשיעורי ווג פאם.
הגר"א 28 תל אביב (נווה שאנן)

2. מתחם תקווה

בימי שני אני עפה על עצמי בשכונה הסמוכה, במתחם"תקווה",חלל שייסדה לאנה יוכין, שהיא מספר אחת באימוניאקרובטיקה אווירית ואמנות הקרקס. לאנה היא הרבה יותר ממאמנת, היא השראה, לב ענק וגלגל ההצלה שלי. היא מקיימת שיעורים בכל עת – בזמן מלחמה, חגים, קורונה ומה שלא יקרה – אני יודעת שלאנה תשמור על השגרה והשפיות שלי.והיופי במתחם הוא שכל זמן שאין שיעורים, אפשר להתאמן עצמאית במחיר סמלי. לכן לעיתים קרובות אני מגיעה לשם להתאמן עם הבנות שלי, זה תענוג של בילוי משפחתי.

3. ימי שישי בשוק התקווה

לעולם לא אוותר עלשוק התקווה!ההליכה לשוק עבורי היא לא משימה, אלא בילוי בפני עצמו. אני מתחילה באפטר צ'ייסר בסאלוף, ממשיכה לפיצוחים בנעמה, מתארגנת על בשרים אצל האחים אהרון, ממול – גבינות וסלטים במעדניית אמיגה וקוויאר מרוסיה באהבה. ריחות, צבעים, מוזיקה, צעקות של מוכרים – הכל מתערבב לרקמת חיים. כיף!!

4. יד אליהו

כבר 16 שנים אני מתגוררת עם משפחתי בשכונתיד אליהו, השכונה הכי ירוקה ואהובה עלי במיוחד. כל ערב אנחנו יוצאים לטייל עם JBL, החתול והכלבה, בין הפארקים והחורשות ושמחים לפגוש בדרכנו טווסים, יאוריות, תרנגולים, קיפודים ועוד חיות מפתיעות שנמצאות בשכונה.

5. תדר

בסופי שבוע אנחנו אוהבים לרכב באופניים לים. בדרך אנחנו תמיד עוצרים בתדר, וכאם סובייטית אני מפרגנת בפיצה וגלידה – בתנאי שרוקדים איתי. אני מאוד אוהבת את התדר, זה מקום שמתאים לכל רגע ביום: המוזיקה מעולה, רחבה ענקית לנוע, או סתם לסתלבט עם כוס בירה. כעת גם הגלריה של קיבוץ בארי התמקמה במתחם, לאחר שנשרפה לחלוטין בשבעה באוקטובר, ומוצגת שם התערוכה הכי חשובה לדעתי לזמנים אלו "אוצרות מארכיון בארי: הזורעים בדמעה" באוצרותו של גלעד מלצר.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

יש תופעה בעיר שאני ממש מקווה שתשתנה – מוזיאונים וגלריות שנסגרים מוקדם מדי. הייתי רוצה לראות אותם פתוחים לפחות עד חצות, במיוחד בערבי פתיחות, אך לא רק – גם בערב אחד לפחות במהלך השבוע. בנוסף, הייתי שמחה להחזיר את הימים שבהם בכל פתיחת תערוכה היה מינימום די.ג'יי, כי למה לא להפוך פתיחה לאירוע תרבותי חי ותוסס שמרחיב את קהל המבקרים. המיזם המבורך "דבק" של אגף התרבות והאמנויות בעיריית תל אביב-יפו כבר התחיל לעשות זאת במוסדות מובילים – והלוואי שכולם ידבקו.

השאלון:

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
נוכחתי לפני כחצי שנה בגלריה "קולות" – גלריה עברית לאמנות מחאה ברחוב לוינסקי 71 -במיצג שלפולינה ליאחוביצקיPolymer"ברוכים הבאים: כביסה גדולה", שהפך לי את הראש, את הבטן ואת הלב. פולי היא אמנית מולטי-דיסציפלינרית שפועלת בכל מדיום, ובעצם יוצרת בכל רגע חי, ומתמסרת לחלוטין לעבודה שלה ולרזי חייה. היא טוטאלית, ואף הייתי אומרת – מטורפת בצורה מרתקת. כחלק מהמיצג היא חרצה על החזה שלה את המילה "WELCOME" שעם חזרת החטופים סוף סוף יכולנו לחגוג אותה.אמנות גוף, איך לומר בעדינות, לא ה"cup of tea" שלי, אך המפגש עם פולי עורר בי צרור של רגשות וגם שאלות אמנותיות, אנושיות ונשיות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה לתרום ליוזמות תרבותיות שמסייעות לשמור על רוח האדם, מעניקות תקווה ומספקות מרחבים להתמודדות ולריפוי. כל מעורבות בתחום הזה היא דרך משמעותית לתמוך בקהילה ולהשפיע לטובה.אחת הדרכים המעשיות והחשובות לתמוך בתרבות היא להרים למגזינים עצמאיים, שמספקים במה ליוצרים ולכותבים ומעשירים את השיח התרבותי.מגזין בנדיטקהשהוקם בשנת 2015 מפרסם תדיר ראיונות, ביקורות והמלצות על אירועי תרבות ומהווה במה ליוצרים ולכותבים עצמאיים.תמכו בבנדיטקה והפיצו.תרומתכם תאפשר לנו להמשיך ליצור, לכתוב ולהפיץ אמנות ותרבות.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים ללאה אביר, היא לא רק אוצרת וכותבת בולטת בשדה האמנות העכשווית בישראל, אלא גם אחת הקולות שמעצבים את השיח התרבותי כאן. אביר מובילה אמנותית את המרכז לאמנות עכשווית בערד ואת גלריה "לחם ושושנים" בתל אביב, ושתי התערוכות שאצרה לאחרונה ממחישות את העומק, המחויבות והרגישות של עשייתה:בערד מוצגת כעת תערוכת הרטרוספקטיבה הראשונה של האמן הבדואי פורץ הדרך בשיר אבו-רביע, הזדמנות נדירה להיחשף לגוף עבודות מרהיב שממקם אותו בהיסטוריה של האמנות המקומית והערבית בכלל.

במקביל, בגלריה "לחם ושושנים", אצרה את התערוכה "הסתר לב" של אוהד מטלון, שנסע בקביעות אל גבול עזה כדי לתעד במו עיניו את ההרס והזוועות המתרחשות שם. מטלון הרכיב מהצילומים פנורמות רחבות במיוחד, הכוללות קילומטרים של שכונות שחרבו. העבודה המרכזית בתערוכה מתעדכנת שוב ושוב – תצלום מוחלף באחר מאותה נקודת מבט. מהלך זה מדגיש את ממדי ההרס שאינם ניתנים לייצוג: מבט מתמשך, מרובה פרספקטיבות, שמבקש להכיל את הכישלון ולייצג גם את העיוורון.הצילומים הם נדבך מרכזי בתערוכה שאצרה אביר, שביתה עצמה נחרב במתקפה האיראנית בזמן שעבדה עליה. עשייתה חורגת הרבה מעבר לשדה האמנות, היא מקדמת דיאלוג מתמשך בין קהילות יהודיות וערביות, מטפחת סולידריות נחוצה ומהווה השראה לעשייה תרבותית המבקשת לשנות מציאות.

מה יהיה?
מה שיהיה, יהיה. בואו נתמקד במה שחשוב באמת. שמרו על טוב לב והיו נדיבים.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• תדר
• יד אליהו
• שוק התקווה
• אקרובטיקה
• נווה שאנן
• גלריות

>> לניצן רז יש רזומה מעורר קנאה שנמשך על פני עשרות שנים: הוא עבד בניו יורק בנובו, ז'אן ז'ורז' וסושי סמבה, שהתפרסמה בעקבות הסדרה "סקס והעיר הגדולה" כמקום הבילוי הכי לוהט דאז בתפוח הגדול, הקים את סושי סמבה ברמת החייל ופתח לעיני המצלמות את מסעדת UNO האיטלקייה, שתועדה בריאליטי "פותחים מסעדה". ועוד בענייני ריאליטי, רז עשה כבוד לקולינריה הישראלית כשהעפיל לשלב רבע הגמר בתוכנית "קרב סכינים", ואף הנחה את "הצילו אני לא יודע לבשל" – תוכנית שבה מיכל ינאי, יעל בר זוהר ועוד סלבריטאים קלולסים במטבח התחרו בהכנת חביתה וקציצות.

בהמשך הצטרף רז לקבוצת גרקו ופתח בשדרות בן גוריון מסעדה ששרדה תקופה קצרה, רק כדי להבין שהוא אוהב להיות בבית, עם האישה והבנות. מזה שנתיים הוא השף הראשי של דה ג'ורג' – שילוב של מלון ומועדון חברים, מתחם עבודה, חלל כושר ועוד פינוקים, ומתוקף כך גם שף האול דיי בראסרי Loft. כדי שלא ישעמם לו וגם לממברים הקבועים, מקפיד רז לתבל את התפריט בפופ אפים מרחבי העולם. אחרי וייטנאם ומקסיקו, חודש נובמבר מוקדש למטבח התאילנדי על מחוזותיו השונים, ממנות בחריפות בוערת בנוסח איסאן ועד גרסת פיין דיינינג לבננה לוטי.

1. טוטו

עבדתי בטוטו שנתיים, ולשף ירון שלו מגיע כל הפירגון שבעולם. הוא הטבח הכי טוב שאני מכיר ולקח על עצמו משימה לא הגיונית: להיות שף ובעלים לבד. חוץ מזה האוכל שם מדהים וסופר מדויק. התפריט לא משתנה כי טוטו היא מוסד, ואתה יודע שאם תגיע היום או עוד חודש או שנה – תקבל בול אותה מנה. וזאת הגדולה של ירון.
ברקוביץ' 4 תל אביב

2. 206

אני מת על 206 והולך לשם פעם בשבוע. זה מקום ענתיקה שגם הוא מוסד, והחומוס והסטייק לבן טעימים.
משה סנה 54 תל אביב

3. שוק האוכל בתחנה המרכזית הישנה

פעמיים-שלוש בשבוע אני מגיע לאזור התחנה המרכזית הישנה, לחנות האסיאתית דרגון (ראש פינה 6 תל אביב) ולחנויות עם ירקות שאין בשום מקום אחר. אני מת על המקום הזה, לקנות קצת ירקות וסתם להסתובב ולהסתכל על אנשים כולל הנרקומנים, שגם אותם אני אוהב.

4. איוו

קצבייה בשוק הנמל ששייכת לראם, שהוא אלוף העולם בבשר. אני מגיע אליו כמה פעמים בשבוע סתם כדי להסתכל וללמוד, ובשר כמו שיש שם אין באף מקום אחר בארץ, באחריות שלי. הכרנו בטוטו, כשהוא סיפק בשר למסעדה ונעשינו חברים. היום הוא מספק לג'ורג' נתחי פרימיום ואני מת על החנות שלו.
שוק הנמל, האנגר 12, נמל תל אביב

5. חוף הקאנטרי

החוף שלי. גדלתי שם, גלשתי שם כל החיים ואני עדיין הולך לשם עם הכלבים שלי. זה הבית שלי.

מקום לא אהוב בעיר:

הפקקים משגעים אותי. אני מגיע מרמת השרון, וכשאני יוצא בחמש בבוקר לג'ורג', לוקח לי רבע שעה להגיע. בחזור, בשש בערב, לוקח לי שעה להגיע הביתה. זה לא הגיוני. חוץ מזה, אני אמנם חונה בחניון הצמוד אז אין לי בעיה, אבל ככלל אין חניה בכלל באזור, הכל אדום לבן.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אין לי סבלנות לטלוויזיה, אבל לסדרה "הדוב" הייתי מרותק. היא מראה פחות או יותר את העולם האמיתי במטבח של מסעדה, ואיך אם מאמינים ושוברים קירות – אפשר להצליח. אני לא מחזיק מעצמי עילוי והצלחתי בזכות הרבה עבודה קשה. אם החלטתי משהו – בסוף אני אשיג אותו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"שבעה באוקטובר", הספר של הצלם זיו קורן. בצבא שירתתי בשייטת, ואם הייתי יכול בשבעה באוקטובר לרדת להילחם הייתי עושה את זה, אבל הבנות שלי לא הסכימו. לי הספר נותן כוחות, איך אנחנו עכשיו אחרי מה שעשו לנו. כשאני רואה את התמונות הקשות זה מדרבן אותי להיות חזק ולהיחלם על מקומנו.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לכל ארגון שתומך במשפחות הנופלים ובפצועים. כשמבקשים ממני אני הולך ומבשל וזאת בעיניי מטרה נעלה לתרום לה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בועז דורפמן, המנכ"ל של דה ג'ורג', שממרום גילי למדתי ממנו המון בשנתיים שאנחנו יחד. הוא עושה עבודה מטורפת ויש לו יכולת הכלה אדירה. אני רוצה לפרגן גם לבעלים דני זלקינד, שלמרות שהוא טייקון הוא מעורב בכל פרט במלון עד לרמת העגבנייה בהמבורגר. אני מסיר בפני שניהם את הכובע.

מה יהיה?
יהיה טוב. יותר עמוק מהבור שהגענו אליו לא יכול להיות, אז חייב להיות טוב.

• העיר שלי
• דה ג'ורג'
• ניצן רז
• טוטו
• איוו
• מסעדת 206
• נווה שאנן
• זיו קורן
• הדוב

כשאומרים לתל אביבים את המילה "מרתון" הם חושבים על כבישים סגורים לתנועה ופקקים מסביב כשכמה אלפי משוגעים רצים ברחובות עד עילפון. אבל כשאומרים לירושלמים "מרתון" הם חושבים על סיורים באתרים עירוניים היסטוריים, כי כבר 28 שנים שמרתון הסיורים השנתי של יד בן צבי הוא אירוע חובה בעיר הקודש. ועכשיו, בחול המועד סוכות, הגיע גם הזמן של תל אביב.

כך, אחרי כמעט שלושה עשורים של הצלחה, נודד מרתון הסיורים של יד בן צבי לראשונה לתל אביב, וישתלט על העיר למשך ארבעה ימים בחול המועד סוכות (11.10-8.10), במהלכם יתקיימו לא פחות מ-40 סיורים מרתקים עם מיטב המדריכים והמדריכות של יד בן צבי, שיציגו את תל אביב מזוויות חדשות ומגוונות שעשויות להפתיע ולחדש גם למקומיים.

המשתתפים יוכלו לגלות את הסיפורים החבויים של יפו העתיקה ונמל תל אביב, לטייל בסמטאות הציוריות של נווה צדק ונווה שלום, לעבור בשכונות צבעוניות כמו שפירא והתקווה, ולבקר במתחם שרונה, רוטשילד, כיכר השעון, פארק הירקון ועוד.

בין הסיורים הבולטים בתל אביב במהלך חול המועד:

בין חזון למציאות:מסע עירוני לאורך טיילת הים
חג ומועד בעיר העברית:סיור במרכז תל אביב
עיר נושקת לים:סיור מגן העצמאות לנמל תל אביב
עיר לבנה, עיר שחורה:על עבר והווה בשכונת נווה־שאנן ובקהילות המהגרים
נשים ואהבים בנווה צדק:מבט על קורות השכונה מהזווית הנשית
ימים אדומים בעיר הלבנה:סיפורם של מחתרות, שידורים חשאיים והבלשים הבריטיים
שכונת התקווה:סמטאות חבויות, טעמים, ריחות ודמויות מקומיות
סיפורה של יפו:מסע מכיכר השעון אל הנמל, ראש התל וכיכר קדומים
סיור בנווה שאנן:150 שנות אדריכלות בחצר האחורית של תל אביב
סיור בשכונת ג’באליה ביפו:ביקור במסגד שהפך לבית כנסת, בתי קברות נוצריים, ביתו של מפקד הפלמ”ח ושיכוני קצינים בריטיים
שכונת שפירא מתעוררת לחיים:סיור בין גלגולי עבר והווה מרתק
המתחם הרוסי באבו כביר:סיור עם איש הכנסייה הרוסית

"הסיורים מציעים הצצה מעמיקה לאופי הייחודי של תל אביב –סיגל מנור בנגה, רכזת מרתון הסיורים של יד בן-צבי, "מההיסטוריה של התפתחות העיר ועד השכונות הפחות מוכרות ומדוברות בעיר. נלמד על השינויים שעברו הפארקים והמרחבים הירוקים, נבין את תהליך הקמת השכונות ואת הדינמיקה שמאפיינת עיר גדולה, ונחשוף סיפורים מפתיעים על אזורים פופלארים אשר טומנים בחובם היסטוריה מרתקת. כל סיור נותן פיסת מידע חדשה על תל אביב שלא הכרתם".

"מרתון הסיורים של יד יצחק בן־צבי יוצא לראשונה מגבולות ירושלים ומגיע לתל אביב, כדי לחשוף את סיפורה המרתק של העיר", הוסיף ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן-צבי. "תל אביב, על אף היותה צעירה יחסית, טומנת בחובה עושר נדיר של היסטוריה, תרבות וקהילות מגוונות. המרתון הוא חגיגה של ידע, מפגש ואהבת מקום, והפעם – הזדמנות להסתכל על תל אביב בעיניים חדשות". נשמע לנו כמו תוכנית לחג.
>> מרתון הסיורים של יד בן-צבי בתל אביב // 11.10-8.10 בכל רחבי העיר //עוד פרטים, הרשמה וכרטיסים כאן//אורך כל סיור: 90 דקות // גילאים מתאימים: 14 ומעלה // מחיר סיור: 45 ש"ח.

• ❤ תל אביב
• הבועה
• סיורים
• העיר הלבנה
• נווה שאנן
• יפו
• נווה צדק