ב-2008 פרץ המשבר הכלכלי העולמי כתוצאה מהשתוללות חסרת מעצורים של השוק החופשי. בשנים הבאות החלו לצאת למסכים סרטים כמו "גדולים מכדי להיכשל" (2011) ו"מכונת הכסף" (2015) שהציעו בחינה ביקורתית של אותה השתוללות ותוצאותיה. חלפו עוד כמה שנים, ומשבר נוסף שחוללה הקורונה, ונראה שבהוליווד החליטו שהגיע הזמן להזכיר לאמריקה את נפלאות הקפיטליזם והשוק החופשי. זה לפחות הרושם שמתקבל מצמד הסרטים "טטריס" ו"אייר" שהושקו בהפרש של ימים ספורים זה מזה. שניהם מגוללים מעין ביוגרפיות של מותגים מצליחים, מה שמזמין הגדרה של סב-ז'אנר חדש – אולי "מותגרפיה". כמו "המייסד", שסיפר על איש המכירות (מייקל קיטון) שהתלבש על הרעיון של האחים מקדונלד שפתחו מזללת המבורגרים בקליפורניה והפך אותו לרשת חובקת עולם, גם "טטריס" ו"אייר" מתמקדים באנשי שיווק. אלא שבניגוד לסרט המפוספס ההוא מ-2016 שניסח ביקורת על גיבורו הנכלולי, גיבורי הסרטים החדשים הם קפיטליסטים טובים והגונים ולא זאבים תאבי בצע.

בשלב מסוים במהלך הצפייה בסרט על הולדת המותג "אייר ג'ורדן" התחלתי לתהות על מה בעצם הסרט. כלומר, האם יש לו מסר בעל ערך כלשהו מעבר לסיפור על איך החברה האמריקאית נייקי ניצחה את אדידס הגרמנית (עם רפרנס לעבר נאצי). זה לא הפריע לי ליהנות מהשחקנים המשובחים, מהדיאלוגים השנונים, מהשחזור התקופתי, מהקצב הטוב ומהבימוי המיומן של בן אפלק (שאני מאוד אוהבת את סרטיו "גנב עירוני" ו"ארגו"), אבל בכל זאת תהיתי בשביל מה כל זה. הרי אפלק ומאט דיימון (שגם הפיק) הם הבחורים הטובים שמעורבים בפעולות הומניטאריות למיניהן, לא? לקראת הסוף זה הגיע, התירוץ לסרט כולו – לא רק נייקי עושה מיליארדים מנעלי הספורט שנקראו על שמו של מייקל ג'ורדן, גם הכדורסלן השחור מרוויח מאות מיליונים מדי שנה, כי אמא שלו דרשה תמלוגים, ומאט דיימון, כלומר נציג נייקי סוני ואקארו, הסכים. וככה יש לנו סיפור על אישה שחורה חזקה ונבונה שעומדת על שלה + חיווי על חלוקת רווחים, שמשתלבים בתוך הטקסט הקפיטליסטי על איך עושים המון כסף מלמכור לציבור מוצר לא הכרחי.

בארה"ב "אייר" קיבל ביקורות מצוינות, מהמבקרים ומהצופים שכבר הספיקו לראותו, וזה משום שהוא באמת עשוי היטב, עם הרבה אנרגיה והומור. אף שכאמור מדובר בתחרות בין תאגידים, הסרט מצליח לשכנע אותנו שמדובר בסיפור האמריקאי הקלאסי על האיש הקטן שנאבק במערכת וניצח. דיימון, עם תוספת של כמה וכמה קילוגרמים, נהדר בתפקיד איש השיווק סוני ואקארו שמזהה את כשרונו הייחודי של ג'ורדן עוד לפני שהחל לשחק ב-NBA ומאמין בכל ליבו שזה יהיה רעיון טוב לעצב נעליים במיוחד בשבילו. כך הוא רוצה לשכנע אותו לחתום על חוזה פרסום עם נייקי, שהנתח שלה בשוק נעלי הספורט הוא נמוך יחסית. הרבה אנשים אומרים לו לא, כולל הסוכן של ג'ורדן (כריס מסינה המצוין) שאפילו לא מוכן לתת לו לדבר עם הלקוח שלו (שאינו נראה בסרט), אבל ואקארו לא מוותר. כשנאמר לו שהאדם שהוא צריך לדבר איתו הוא האמא, לסרט מצטרפת ויולה דיוויס, שמפגינה כאן את כל עוצמת כשרונה. זאת הופעה קצרה ואדירה, ולפי הדיווחים היא לוהקה על פי בקשתו האישית של ג'ורדן. גם אפלק בתפקיד המנהל המייסד של נייקי, ג'ייסון בייטמן וכריס טאקר כעובדי החברה, מרלון וואיאנס כמאמן כדורסל לשעבר וכל השאר מצוינים.

הסרט מגחך על גברים לבנים בחליפות – רק השחורים נראים מגניבים בחליפות מחויטות – ומלביש את גיבוריו בסוודרים ובחולצות עם שרוולים קצרים. זה התסריט הראשון של אלכס קונבי שמגיע למסך והוא מלא חידודים וגם כמה מכות מתחת לחגורה – תמיד כיף לצחוק על הגרמנים (ביניהם אפשר לזהות את ברברה סוקובה, שבשנות השמונים היתה מזוהה עם ריינר וורנר פאסבינדר). הפסקול מוצף בלהיטי שנות השמונים – דייר סטרייטס, סינדי לאופר, צ'אקה קאן וכמובן "Born in The U.S.A." של ברוס ספרינגסטין. בתוך הצפה של בלוקבסטרים (בפוטנציה) מבוססי קומיקס ומשחקי מחשב, "אייר" מרגיש כמו סרט אמיתי.

4 כוכבים/ Air בימוי: בן אפלק. עם מאט דיימון, בן אפלק, ויולה דיוויס, ג'ייסון בייטמן, כריס טאקר. ארה"ב 2023, 112 דק'

• ביקורת סרטים
• מייקל ג'ורדן
• מאט דיימון
• המסך
• קולנוע
• נייקי

• Facebook
• Twitter
• Email

הקיום העיקרי של קונצרן הספורט "נייקי" מותנה בהקשבה לאתלטים, או כפי שאמר ביל באומן (ממייסדי החברה)– "אם יש לך גוף, אתה אתלט". ומה אתם יודעים, אם יש לך גוף, את/ה גם בן אדם. או בת אדם. בהתאם לרוחות של שנת 2017, ואולי גם כגל תגובה לדעות הקיצוניות שמקיפות מיעוטים מכל הגוונים – בקמפיין החדש שמלווה את הקולקציה של המותג מככבות נשים שיודעות דבר אחד או שניים על נחישות, כוח רצון והתמדה: ג׳ניפר קים (מעצבת בגדים), עדן יוחנן (תופרת), נגה רון (מאפרת) ומדלן מטר (ברמנית).

במילים אחרות, בקמפיין מככבות נשים טרנסג'נדריות – מילה שלא מופיעה בהודעה שיצאה לעיתונות (גם שמות הבנות לא מוזכרים) ולנו לא נותר אלא לתהות מדוע נייקי מפרגנים לקהילה המוקמית במחווה יפה אבל מסלקים כל זכר מילולי לכך בהכרזה החגיגית. כך או כך, אמנם תחילה היינו סקפטיים כי כל מותג גדול אוהב לנפנף ברמת הליברליות שלו, וגם עדיין לא ראינו את נייקי העולמית עושה משהו דומה, אבל אי אפשר להכחיש שיש בסדרת התמונות האלה משהו חזק ומעצים, לא משנה אם את סטרייטית או טרנסית. בשעה טובה נייקי.

אז כן, קולקציית הנשים של נייקי מטשטשת את הגבולות בין אימון להליכה נעימה ברחוב, אבל חשוב מכך – היא מוצגת לראווה על נשים שצריכות להופיע יותר בנוף הציבורי. יש כאלה שישערו שסדרת התמונות הזו היתה גורמת לגילה גולדשטיין להתגאות בה בצורה כזאת או אחרת (בצירוף מקרים מדהים, גולדשטיין הלכה לעולמה השבוע).

סדרת הצילומים הופקה בישראל בקונספט של חציית גבולות, פריטים מקטגוריות האופנה, האימון והריצה. בין היתר תוכלו לאתר בקולקציה החדשה חזיית ספורט וטייף גמישים במיוחד ומחטבים, חולצת בטן עם בד שקוף, בדי רשת בחיתוכי לייזר וחצאית ספורט מבד פוטר. בתחום הנעליים – האיי פורס 1 והדגם הקלאסי של הקורטז ממשיכים לשלוט ביד רמה (ראו הוזהרתן, הן כבר נמצאות על כל תיכוניסטית/בלוגרית ברדיוס של קילומטרים).

• כושר ובריאות
• נייקי
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

אם נראה לכם שימים קרים אלה הם זמן טוב להתבצר מול התנור ולחכות לניצני האביב, אתם טועים. האם מיכל צפיר הייתה נרקבת עם קרמבו על הספה? לא. היא הייתה שותה עשב חיטה ויוצאת לרוץ בשלג. עד שיירד לכם שלג מול הבית, תיאלצו להסתפק בקניון עזריאלי, שבימים מסוימים עמוס כמו החרמון, ולכן איש אינו פוקד אותו. אבל עכשיו אין מנוס: חברת נייקי, האוחזת בחנות קונספט מרשימה בדיזנגוף סנטר, חונכת חנות חדשה ומהממת, שמצליחה להושיע את עזריאלי מעצמו.

החנות משתרעת על פני 560 מ״ר של כל מה שיניע אתכם להזיז את הישבן. אינספור נעלי ריצה מחרמנות מסודרות על ה־Waffle Wall, קיר קונספט שעוצב לפי תבנית הוואפל שבה השתמש מייסד נייקי, ביל באוורמן, כדי להכין את הסוליות הראשונות של נעלי הריצה של החברה בשנות ה־70. לצד אלו תוכלו למצוא גם נעלי אופנה, עם דגמים איקוניים כמו נעלי ה־ Air Max וה־Air Force 1 בצד הסניקרבוטס המאובזרות בהגבהה פנימית מחומרים אטומים לגשם ולקור. חובבי הכדורגל יזנקו למראה קיר נעלי הפקקים, ואלה שמעולם לא נאלצו לעלות על סולם יוכלו להתמסר לקולקציית הכדורסל.

בנישת הביגוד הספורטיבי, שבו מגלה החברה הצטיינות יתרה מדי עונה, תמצאו קולקציה רחבה של מוצרי ריצה אופנתיים אך גם פרקטיים: מטייצים זרחניים, דרך חזיות ספורט צבעוניות ועד קפוצ'ונים ומכנסי טרנינג מחממים (אל תוותרו על מכנסי הקמופלאז', הם יתאימו אפילו ליום זרוק במיוחד במשרד). הנשים שבינינו ישמחו לערוך היכרות עם מתחם תאי המדידה הייעודיים, שבהם עמדה למדידת חזיות ספורט בהתאמה אישית. בכלל, התאים מושקעים, נגישים לבעלי מוגבלויות וכוללים פינת לאונג' מזמינה המשקיפה על נתיבי איילון ומזכירה כי את כל האופנה היפה הזאת אנו אמורים לממש מחוץ לכותלי הקניון.

נייקי, 50־1,299 ש"ח, קניון עזריאלי (קומה 2), 6953033־03

• סניקרבוטס
• Waffle Wall
• נייקי
• ספורט
• כושר ובריאות
• מכנסי הקמופלאז'
• החיים היפים
• ריצה
• עזריאלי
• בגדי ספורט
• נעליים

• Facebook
• Twitter
• Email

ריבוק – שובם של הוויקינגים

החסות שמעניקה ריבוק למשחקי הקרוספיט בעולם היא ללא ספק הדבר הכי טוב שקרה לחברה מבחינה אופנתית ומיתוגית. נכון, ריבוק תמיד ניחנה בעיצובים קלאסיים (לראיה, נעלי הסניקרס הלבנות שהפכו לפריט הכרחי גם במגירת הנעליים של אלה שמרימות משקל רק במסעות שופינג), אך תחום האימונים העצמיים של מפלצות הכושר האמיתיות מצריך ביגוד שצורח "שקו לנו בטוסיק המוצק": בדים הדוקים בעצימות גבוהה למניעת מקרים המחייבים עצירת פעילות לצורך סידור שד סורר או מפשעה מיוזעת, חומרים פולטי לחות ששומרים על המתאמנת יבשה והכי חשוב – עיצוב פאנקי שנותן זריקת מוטיבציה.

השוס: מסרי מוטיבציה נסתרים שיפתיעו אתכן עת תהפכו את הבגד לפני הכביסה, נוסח "I’m the strongest girl I know" או "Be stronger than your excuses". פייר, צודקים.

החל מ־149 ש״ח, ברשת מגה ספורט, ברשתות הספורט המובחרות ובמועדוני קרוספיט

H&M – יש מתאמנות זיגזג

שיתוף הפעולה שיצרו ב־H&M עם מר אלכסנדר וונג הוליד, בצד פריטי לבוש שווים, את כפפות האגרוף הכי יפות בשטח. אבל גם בלי וונג, קולקציית הסתיו החדשה כוללת פריטים כיפיים ויפים כמו טייצים בפסי זיגזג ומחזירי אור לטובת המתאמנות שלא מעוניינות להימעך על ידי משאית בריצה אורבנית. הרבה אפור יש בקולקציה הזאת, אך גם הבלחות של אדום, ורדרד, כחול וסגול, שלא יהיה לשומני החג משעמם.

השוס: הגזרה הגבוהה של הטייצים, שתשטיח גם בטן שובבה.

החל מ־50 ש״ח, להשיג בחנויות הרשת

פומה – לא רואות ממטר

משהו קורה לפומה, ואני מוכנה לקבל את הדבר הזה באבקה. ייתכן אגב שלא מדובר באבקת חלבון, אם מתייחסים למנהלת הקריאטיבית החדשה של החברה – ריהאנה, שתתחיל לתת את הטון באמת רק ב־2016. בתוכנית: שיתופי פעולה מיוחדים ופריטים בווייב שכולו "Bitch better have my money". בינתיים אפשר להסתפק בקולקציה המשותפת עם בית האופנה הלונדוני Swash שמתאפיין בהדפסת דוגמאות ביד חופשית. אותה יד תגרום לכן לרצות לחטוף חליפת אימון לימים החורפיים שבדרך, בייחוד בהדפסים של שחור, לבן וברווזים. שיתוף פעולה מבורך נוסף הוא עם Vashtie – אמנית, מפיקה, אייקון אופנה ובעלת קו האופנה הניו יורקי Violette‏- שהוליד פריטי יוניסקס שעוצבו בהשראת סגנון החיים העירוני של האייטיז והניינטיז.

השוס: חולצת הטוניקה הממוספרת בשילוב מכנסי הריצה הקצרים יכניסו קצת הארלם שיק בצפונבוניות של הלבנט.

החל מ־90 ש"ח, בפקטורי 54 ובחנויות האופנה המובחרות

סטלה מקרטני לאדידס – הזיעה כשאנל 5

אומר לכן מה הבעיה עם הקולקציות של סטלה מקרטני לאדידס: אחרי שכבר הצלחנו למכור שחלה ולהתחדש בפריט מבית מעצבת הפרימיום, אין לנו לב להזיע בו. כמו לקנות נעליים של פראדה בצבע לבן ולצאת לנקות את הרפת. איפה ההיגיון? אם ניחנתן בלב פלדה ובארנק נחושת, תשמחו לשמוע שהקולקציה הדנדשה כוללת, כרגיל, את כל מה שלא שגרתי: פריטים בהדפסי נמר, אותיות הלוגו ששזורות בפריטי הלבוש ופרינטים של כוכבים עושים את העבודה אך אינם באים על חשבון פונקציונליות. הדובדבן הוא הדנים – בחירה לא שכיחה בעולם הלבוש הספורטיבי – שמשולב במכנסי טייץ והופך אותם לסקיני ג'ינס שתמיד רציתן לשיעור הזומבה.

השוס: גרביים גבוהים שיעניקו טוויסט חצוף גם למכנסוני ריצה קצרצרים וגם לטייץ ארוך.

החל מ־230 ש"ח, להשיג בחנויות אדידס

נייקי – לא מזיעים ממאמץ

האם הרוחנית של חברות הספורט, נייקי, לא נשארת מאחור במירוץ אחר בלוטות הזיעה שלנו. גיחה אחת לחנות המותג בסנטר היא כל מה שצריך בשביל להיכנס לכושר (ואם לא, אז גם שופינג זה קרדיו), עם קולקציה שממשיכה את הקו הנהדר לנשים. תמצאו כאן הדפסים משמחים, צבעים מרוממי רוח וישבן וגזרות מחמיאות. בגזרת הבדים מככב אריג ה־Dri-fit מנדף הזיעה שמרפד גופיות וחזיות ספורט ומבטיח שאיש לא יחשוד שאת מתאמצת. בכלל, נייקי מאמינה גדולה ב"התקלפות" הנחוצה למתאמנים, בייחוד אלה שהמירו את המכון בפארק. לכן מושקים מדי עונה פריטים שמתכתבים זה עם זה וניתנים למיקסוס – ז'קט קפוצ'ון, וסט, גופיות נושמות עם מפתחים נדיבים וחזיות ספורט שמחזיקות היטב את הציצים, גם כשהם מבקשים לנוס על נפשם במהלך הריצה.

השוס: סט שחור לאימוני סטודיו שכולל חולצת בטן בעלת שרוולים ארוכים וטייץ עם פאנלים שקופים המדגישים את קימורי הגוף.

החל מ־170 ש"ח, להשיג בחנויות נייקי

• סטלה מקרטני
• פקטורי 54
• נייקי
• אדידס
• פומה
• ריבוק
• ריהאנה
• H&M
• בגדי ספורט
• החיים היפים
• כושר ובריאות

• Facebook
• Twitter
• Email

בקיץ 2012, ערב השקת נעלי ייזי 2 שעיצב קניה ווסט לנייקי, הופתעו קברניטי החברה לגלות מדוחות המכירות שנעל אחרת גנבה לווסט את ההצגה. נייקי רושי וואן – שפיתוחה החל בשנת 2010 כדי לרענן את ההיצע של תאגיד הספורט הענקי, בעיקר במוצרים הנגישים ביותר לצרכן – הפכה בתוך פחות משנה להשקתה לקאלט בקרב אצנים רציניים וחובבי נעלי ספורט מטעמים אסתטיים, עם עיצוב נקי וקלאסי, אפילו מופשט.

דילן ראש, שהיה אמון על פיתוחן, סיפר שהנעליים פותחו בהשראת תרגילי מדיטציה אשר המעצב עוסק בהם. אפילו השם "רושי" הוא תואר שניתן למאסטר זן. רושי ביקש להמחיש בדגם שעיצב את התעלות הרוח והמיקוד שמושגים באימוני מדיטציה, אך לא באימוני ריצה. השלב הראשון היה להשמיט מנעל הריצה את כל האלמנטים המוכרים פרט לבסיסי התמיכה ההכרחיים, ומשם לפסל את צלליתה בקווים הזורמים ביותר.

שלוש שנים לאחר מכן הפכו הרושיז לאחד הדגמים המזוהים ביותר של נייקי, ממש כמו דגמי ה"אייר", ומדי עונה הם זוכים לצבע ודפוס חדשים כדי להעשיר קולקציות של אספנים ולהעניק אופציה לא שגרתית למי שמבקש לרכוש נעלי אימון חדשות שללא ספק יעניקו בוסט של מוטיבציה לרוץ למכון הקרוב. העונה הן מעוטרות בנקודות פולקה ברוח שנות ה־50 בשילובי צבעים קלאסיים כגון שחור־לבן ולבן־אדום ואף נועזים יותר כצהוב־שחור וירוק־לבן, והן מוכנות להפוך למרענן הרשמי של ריצות הקיץ שלכם.

549 ש"ח, להשיג ב־Sneakerbox ופקטורי 54

• דילן ראש
• נייקי רושי וואן
• קניה ווסט
• נייקי
• NIKE
• רושי
• אופנה
• החיים היפים
• ריצה
• נעליים