Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

סבידה

כתבות
אירועים
עסקאות
שווארמה דג בסבידה (צלום: רן בירן)

תודה על הדגים: עוד לא טעמתם שווארמה כמו של מסעדת סבידה

תודה על הדגים: עוד לא טעמתם שווארמה כמו של מסעדת סבידה

סבידה שפעלה בעכו שש שנים תסגור את הדלתות בסוף השנה. שווארמת הדגים שלה מספרת את סיפור האהבה שקיימה עם הים

שווארמה דג בסבידה (צלום: רן בירן)
שווארמה דג בסבידה (צלום: רן בירן)
27 בדצמבר 2018

דן שמולוביץ יושב באחת מפינות מסעדת סבידה ומביט בנו במבט מתנצל. בסוף 2018 ייאלץ בגלל תנועה דלילה לסגור את המסעדה. סבידה היא הרבה יותר מאשר עוד מסעדה שמצטרפת לסטטיסטיקה העצובה. מאז פתח לפני שש שנים עם שותפו לשעבר את המקום הנפלא הזה – בתחילה בבזאר הטורקי בעכו ובהמשך במקום גדול יותר בכניסה לשוק – עסק למעשה במחקר ימי על הדגה המקומית, שכן רוב תפריט המסעדה נשען על עבודה מול סוחרי הדגים של העיר.

מדי יום קיבל שמולוביץ עדכון מספק הדגים שלו, שמרכז את כל תנובת הדגה של הדייגים בעכו. אלו שיוצאים מדי לילה לים על ספינה קטנה (להבדיל מהטרולים הענקיים) ודרכם למד להכיר כמעט כל סוג דג שעלה ברשת או בחכה. סבידה היא מסעדה קטנה ומבוססת על תפריט יומי משתנה שכמעט כולו דגים, פירות ים על האש, וכמה סלטים מסביב – ולכן הצליח להגיע לרזולוציות נדירות, שמסעדה שמאכילה עשרות אנשים בתל אביב לא יכולה לגעת בהן.

״רק בעבודה יומיומית מול הדייגים אתה מבין את המגוון של הים ומופתע מחדש״, הוא מספר, בעודו מוזג עראק נדיר בטעמו מירדן. ״אתה לומד לחוש ברמת הזיהום של הים ובהתחממות המים לפי טעם הדגים. יש דגים שאתה מקבל מהם כמה פריטים בודדים בשנה. למשל, האבו חאשב שהוא מעין לוקוס שעשה סקס עם סלמון ומושט צפה מהם מהצד. את הידע הזה אתה רוצה להעביר כל יום לסועד. כדי לחוות את הדג בשיאו הוא חייב להיות טרי. אני לא יכול להשאיר דג במקרר ואז לשקר ולומר שהוא נהדר. אם לאמת הזאת יש מחיר כלכלי, אשלם אותו״.

שווארמה דג בסבידה (צלום: רן בירן)
שווארמה דג בסבידה (צלום: רן בירן)

קחו למשל את מנת הדגל של המסעדה: שווארמה דג. בעונה זו מכין שמולוביץ את המנה מפלמידה אדומה. דג בשרני, מוצק ומלא טעם – שהטריות שלו היא עניין קריטי. זה דג שלא שוכב יום מיותר אחד במקרר. את הפילטים הבשרניים הוא צולה על גריל פחמים מרשים. רחב, עצום, עם גלגלת שמעלה ומורידה את הרשת. הכל נבנה ארטיזנלי על ידי אומן־חרש ברזל בהזמנה אישית. הגחלים, אורחי חוץ מפרגוואי ואינם ספוגים בחומרי בעירה רעילים. ניסוי יום יומי מניב גם מסקנות לגבי הצליה האולטימטיבית. מריחה בחמאה מזוקקת מדי פעם מביאה גם לקרמול עדין וגם מונעת ייבוש על הגריל הלוהט, שבין גחליו נצלים גם תפוחי אדמה בלדי גדולים.

אבל תוכניות לחוד וים לחוד. היום האדומה לא עלתה ברשתות, ושמולוביץ התלבט בין פלמוד, הלוא היא הפלמידה הלבנה, הפרגית של הים כפי שקוראים לה הדייגים, שלך תדע איך הצליח להסתנן לאחרונה לים התיכון. שמולוביץ בוחר בפלמוד. אותה גם כבש למנה הראשונה במלח ל־35 דקות, ואחר הניח באמבט מי קרח ועטף בשמן זית ותבלינים. את הדג הוא צולה ברשתות מברזל שאותן מסרב להחליף. כמו מחבתות שהכילו אלפי מנות על האש, אין על הפז״מ.

בזמן שהדג נצלה מכין שמולוביץ' את הצלחת, עם קרם של טחינה־יוגורט־חצילים קלויים על האש ונגיעה של עמבה. ״הוא נולד כשהייתי צריך להגיש מנת צלעות טלה מפורקות מהעצם בחתונה של חבר. הוא טומן בתוכו את כל הטעמים שאני רוצה״. הר של בצל סגול בסומק משלים את המנה. שווארמה או לא שווארמה.

סבידה, סאלח א דין 14 עכו, 04-9019062

סעודות אחרונות עד סוף השנה. הדלתות נפתחות ב־12:00

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

סבידה שפעלה בעכו שש שנים תסגור את הדלתות בסוף השנה. שווארמת הדגים שלה מספרת את סיפור האהבה שקיימה עם הים

מאתאלון הדר27 בדצמבר 2018
חריימה לוקוס, מחניודה. צילום: רן בירן

פרסי האוכל 2018: המסעדה הטובה ביותר מחוץ לתל אביב

פרסי האוכל 2018: המסעדה הטובה ביותר מחוץ לתל אביב

הן נמצאות מחוץ לעיר, הן טעימות במיוחד והן ייחודיות בנוף הקולינרי של סביבתן. 8 מסעדות שהן נקודות חובה בכל טיול מחוץ לתל אביב

חריימה לוקוס, מחניודה. צילום: רן בירן
חריימה לוקוס, מחניודה. צילום: רן בירן

גם מחוץ לעיר יש לא מעט מסעדות נהדרות, והיה קשה במיוחד לבחור רק שמונה מהן לקטגורטיה הזו, אבל בכל זאת הצלחנו. אלו הן שמונת המסעדות שאנחנו הכי אוהבים לבקר כשאנחנו יוצאים מהעיר.

גוז' ודניאל, בני ציון

מסעדה קסומה המשקיפה על פרדסים ומטעים במושב בני ציון שבשרון. התפריט הקלאסי מושפע אמנם ממטבחים איטלקיים וצרפתיים, אבל גם עושה שימוש בחומרי גלם מקומיים־עונתיים ברוח הפארם טו טייבל – תפיסת עולם שהתגבשה אצל שף המסעדה, שניר אנג סלע, בזמן שעבד אצל השף דן ברבר במסעדה המוערכת בלו היל שבניו יורק.

גוז' ודניאל. צילום: אנטולי מיכאלו
גוז' ודניאל. צילום: אנטולי מיכאלו

מונא ,ירושלים

מפות לבנות, אווירה סקסית ושירות מצוין – מונא היא כנראה מסעדת הפיין דיינינג היחידה בעיר, והיחידה שתתברג בקלות גם לרשימת המסעדות הטובות בארץ. השף מושיקו גמליאלי ושותפיו הצליחו להפוך את מונא למקום שיכול לשרת באותה מיומנות זוג בערב רומנטי, תייר בודד על הבר או משפחת גרגרנים.

מונא. צילום: יח"צ
מונא. צילום: יח"צ

מחניודה, ירושלים

מסעדת השוק השמחה של אסף גרניט ואורי נבון, שכבר הפכה למסעדת האם של המיני – אימפריה של המסעדות שמקימים השניים בחו"ל, מתמזגת במרחב הירושלמי עם טרטר שער שכם, שקשוקית קבב מפורק ופולנטה ראגו פטריות. האווירה הפרועה מוכיחה שככל שהמצב בירושלים נעשה קשוח יותר, הקשוחים נעשים שמחים יותר.

מחניודה. צילום: רן בירן
מחניודה. צילום: רן בירן

מיכאל, לימן

השף מיכאל גרטופסקי מתמסר לחיי הכפר במושב לימן ומכין אוכל בלדי אפוף רומנטיקה ועשן מגריל פחמים. המנות משתנות בהתאם לחומרי הגלם: מלפוף, מפתול, פאקוס ושוק טלה מהג'וספר. פסטות טריות נמתחות במטבח, ודגה טרייה זולגת מחוף הים הסמוך ומטופלת ביד בוטחת.

סבידה,עכו

סבידה היא הגרסה הצעירה והמודעת לעצמה של הדגיות הוותיקות שכולנו מכירים. גם פה המחיר קבוע מראש וכולל סלטים ואחריהם עיקרית, אבל בכל זאת לא מדובר בעוד דגייה רגילה. במקום עשרות סלטים פשוטים, תקבלו פה 5-6 סלטים מושקעים הרבה יותר ובמקום עוד דג פשוט על הגריל העיקרית פה משתנה לפי מצאי הדגים הטריים של אותו היום. כמעט תמיד יהיה מדובר ביותר מדג אחד, אבל תמיד מדובר בדגים הכי טריים שיש, וזה לא עניין של מה בכך, אחרי שהתרגלנו לדגי בריכה מעט חסרי טעם במסעדות רבות.

פסקדו,אשדוד

במבט נקי מדעות קדומות אשדוד היא ריביירה אופטימית, ובהתאם לכך בנה כאן השף יחי זינו בנה מעין ביסטרו באווירה נינוחה ונעימה ומטבח ימי עם סביצ'ה, סשימי וגם פסקאדו על הפלנצ'ה. מי שמתעקש ימצא כאן גם מנות בשר מושקעות.

פסקדו. צילום: שני רייך
פסקדו. צילום: שני רייך

רוטנברג, גשר

המסעדה שבלב עמק המעיינות יצרה לעצמה שם של מקום שמיועד לפודיז מהסוג המעמיק, שמתעניין בהיסטוריה של האוכל. האג'נדה המוצהרת של המקום מחוברת למטבח מקומי עונתי שמוביל לתהליך למידה של האזור ולשיתופי פעולה מעניינים. בעזרת ד"ר אורי מאיר צ'יזיק חוקר צוות המטבח בראשות השף יזהר סהר מתכונים בני מאות שנים ויוצר קשר עם אנשי קולינריה שמתייחסים למגמות כמו סלואו פוד, nose to tail ועוד. התפריט מבוסס על תוצרת מקומית כגון בקר מרמת הגולן, שמן זית וחומץ מיצרנים מקומיים ועוד, שמרכיבים ארוחה שהיא הרבה יותר מאשר סך כל חלקיה.

רוטנברג. צילום: חיים יוסף
רוטנברג. צילום: חיים יוסף

תלפיות, חיפה

מסעדת השוק האמיתית הראשונה של חיפה היא גם זו שהחזירה מעט צבע ללחיים של שוק תלפיות המנומנם. אילן פרון, תל אביבי שעבר לעיר הנמל הצפונית, מקיים פה מטבח שוק אמיתי, עם תפריט שמתכתב עם העונות והמצאי בבסטות השונות של השוק, עם הרבה אלכוהול מסביב. חמארה לבילוי או מסעדה של ממש? נשאיר לכם את ההחלטה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הן נמצאות מחוץ לעיר, הן טעימות במיוחד והן ייחודיות בנוף הקולינרי של סביבתן. 8 מסעדות שהן נקודות חובה בכל טיול מחוץ...

מאתמערכת טיים אאוט12 ביוני 2019
תמנון בז'אז'ו בר יין. צילום: אביב אילון

בזרועות פתוחות: איך השתלט התמנון על מסעדות תל אביב

בזרועות פתוחות: איך השתלט התמנון על מסעדות תל אביב

יש לו זרועות ארוכות ומלטפות, טיפול ארוך ומסור מרכך אותו והוא בחיים לא יוותר על פחמימה טובה, אז מה הפלא שהתמנון הפך לחומר הגלם הפופולרי בתל אביב?

תמנון בז'אז'ו בר יין. צילום: אביב אילון
תמנון בז'אז'ו בר יין. צילום: אביב אילון
15 בדצמבר 2015

אם התמנון הממוצע היה פותח פרופיל טינדר, אין אחת שלא הייתה מחליקה ימינה: יש לו זרועות ארוכות ומלטפות, טיפול ארוך ומסור גורם לו להתרכך והוא בחיים לא יוותר על פחמימה טובה. זמינותו של חומר הגלם והמחיר הנוח שהתקבע בעקבות הביקוש יצרו מנה פופולרית שנמצאת עכשיו בשיאה במסעדות העיר.

"דווקא הקיץ הוא שיא עונת התמנונים. בין מאי לספטמבר, כשהמים חמים, אפשר לדוג אותם בכמויות בים התיכון", מסביר גיל ססובר, מחבר הספר "הים שלנו". "אלא שלהבדיל מדגים, הקפאה לא פוגמת באיכות של משפחת הראש־רגליים (סבידה, קלמרי, תמנון) ולפעמים אף תורמת לריכוך הבשר ולכן לשפים רבים אין בעיה לעבוד עם תמנונים קפואים במקום טריים. הם מגיעים מהמזרח תמיד באותו המשקל, הזמינות שלהם גבוהה תמיד ולכן קל לעבוד איתם וליצור מנות קבועות בתפריטים".

אין הרבה שפים שיודו בקול רם שהם עובדים עם חומרי גלם קפואים, אך כאמור הקפאה היא לא מילה גסה כשמדובר בתמנונים. "בתהליך ההקפאה של התמנונים מהמזרח מחדירים ג'לטין וחומרי שימור שמשנים קצת את חומר הגלם", מספר תומר אגאי ממסעדת סנטה קתרינה, "ועם זאת, כשאני קונה תמנונים טריים מהדייגים אני מיד מקפיא אותם. ההקפאה הטבעית יוצרת תהליך מולקולרי שגורם לריכוך הזרועות ועוזרת בסופו של דבר לבישול. מלבד זאת, התמנונים של הים התיכון שונים בטעמם מאלו של המזרח ולכן תמיד אעדיף לעבוד עם הדגה המקומית, גם אם היא לא תמיד סדירה".

קרפצ'יו תמנון של מסעדת בינדלה. צילום: דניה ויינר
קרפצ'יו תמנון של מסעדת בינדלה. צילום: דניה ויינר

להכות עם צנון

לא קל לבשל תמנון, ואולי זו אחת הסיבות לפריחתו המאוחרת. לשפים לקח זמן להתמקצע בשיטות השונות לריכוך הזרועות, שכוללות בין היתר עיסוי, הכאה ובישול ארוך במים. "תמנון זו החיה הכי קשה שיש לים להציע. ביפן יש טקס שלם סביב הכנתו לסשימי וצריך להיות בעל מיומנות גבוהה מאוד כדי לחתוך אותו באופן מסורתי ומדויק", מספר מידן סיבוני, שף המתמחה במטבח היפני. "הצורה הקלאסית להכנת תמנון מושלם היא להפריד את הראש מהזרועות, לשפשף אותן בקערה מיוחדת עם מלח, לעסות היטב, להכות בהן עם דייקון (צנון יפני), לטבול שש שבע פעמים במים עם אצות קומבו, מי דאשי ושבבי בוניטו, ואז לבשל עם סויה כשעה וחצי. אין הרבה אנשים בארץ שעושים את כל התהליך הזה, כולל תלייה וייבוש של הזרועות. אלה שכן עושים זאת, מייצרים סשימי וניגירי תמנון מושלמים".

אז מה בכל זאת הפך את התמנון לחומר גלם כה פופולרי שמוגש ביותר מ־20 מסעדות ברחבי העיר? אם תשאלו את איתן ששון, השף הראשי של קבוצת גוצ'ה, הכל מתחיל ונגמר בלקוחות: "ברגע שאנשים רואים עולם, מטיילים ואוכלים בארצות רחוקות הם מתפתחים קולינרית. לפני עשר שנים אנשים לא אכלו מולים, והיום אפשר למצוא אותם בכל מסעדה בווריאציות שונות. נוסף לכך, יוון היא יעד פופולרי מאוד בקרב ישראלים, ושם אין מסעדה בלי מנת תמנונים. החך הישראלי התבגר וגם בבית רוצים אותו דבר".

ההתפתחות הקולינרית שייכת לא רק ללקוחות, אלא גם לשפים ולמסעדנים שנמצאים כל הזמן בחיפוש אחר הדבר הבא. "אנחנו מדינה ים תיכונית, וכחלק מהאבולוציה של המטבח המקומי נזכרנו שגם הים הצמוד אלינו מגדיר את המטבח הישראלי", מסביר עז תלם, חוקר אוכל ובעל האתר Kitchen Coach. "התמנון הפך לפופולרי כי גילו שהוא חומר גלם זמין ומקומי, גם בצורתו הקפואה והמיובאת. עשבי התיבול הערבים־גליליים נמצאים שנים מתחת לאף ופתאום הפכו לטרנד. כולם בחיפוש אחר ההגדרה הנכונה למטבח מקומי, והנה גם התמנונים באים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

יש לו זרועות ארוכות ומלטפות, טיפול ארוך ומסור מרכך אותו והוא בחיים לא יוותר על פחמימה טובה, אז מה הפלא שהתמנון...

מאתנועה רוזין15 בדצמבר 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!