מאז שהוקם לפני תשע שנים, תאגיד השידור הציבורי הוא ברובו הצלחה מסחררת. על חורבותיה של רשות השידור הישנה הוקם גוף שממלא את המטרה שלו: מביא יצירה עברית טובה, איכותית וזמינה לכולם בחינם. חוץ מאנשים שמתעקשים לא לראות את זה (מטעמי פוזיציה פוליטית בתוספת השאיפה הישנה לרמוס את התקשורת החופשית), ברור שגם הציבור הרחב אוהב את התוצרים של התאגיד – מסדרות הילדים והנוער של כאן חינוכית, דרך הרדיו של כאן רשת ב' ועד סדרות פופולריות כמו "קופה ראשית", "מנאייכ" ו"טהרן".

>> "גיים צ'יינג'ר": יש עוד מקום לדוקומנטרי חומל בטלוויזיה
>> פחד ותיעוב: ראיתי בעיניים את מה שקרה מתחת לבית של לוסי אהריש

אבל בדרך כלל, כשמדברים על היצירות הגדולות של התאגיד – מדברים על האפוסים. על הסדרות הגדולות מהחיים, הדוקואים המושקעים, יצירות המופת. והכוח הגדול של התאגיד דווקא לא מצוי שם. סדרות ישראליות גדולות קיימות גם ביס ובהוט ואפילו מדי פעם בערוצים המסחריים. הסוד הוא בשפה החדשה שהתאגיד מביא איתו, קצת יותר מתוחכמת, קצת פחות פאתוסית ועם המון מודעות עצמית. והיא בולטת דווקא בפורמטים הקטנים והקומפקטיים יותר.

פורמטים כזה הוא "אתה חייב לקרוא את זה". שם קצת ארוך ומסורבל שמייצג פורמט קצר ומגניב, בן שישה הפרקים, שחזר אמש (שלישי) לעונה שנייה. תכנית שעושה כבוד למילה הכתובה ולעולם הספר, וממשיכה לעשות את זה בדרך מחויכת עם האנשים הכי שנונים ומגניבים שאפשר למצוא.הפורמט פשוט וקל לעיכול: איש אחד נכנס לספרייה ומחפש משהו טוב וחדש לקרוא. מולו ניצבים הממליצים – שלושה ידוענים (בדרך כלל מעולמות הקומדיה, אבל לא רק), כל אחד עם ספר משלו שאמור לענות על הצורך של הלקוח. אחרי שכל אחד מסביר מדוע הספר שלו צריך להיבחר, מיודענו בוחר ביניהם ואחד הממליצים מנצח, בעוד השניים מפסידים.

מה מביאה איתה העונה השנייה? ובכן, הסגל הרחב ממילא שהוביל את העונה הקודמת (השמות הבולטים בו היו גורי אלפי, שיר ראובן, רביטל ויטלזון יעקובס וגיתית פישר – אבל היו בו עוד שמות רבים) – התרחב עוד יותר. אם בעונה הקודמת ראינו שמות שחוזרים על עצמם בין הפרקים, כאן כמעט ואין "ממליץ" שמופיע בשלישיה יותר מפעם אחת.זה מרגיש קצת עמוס מדי, והיה ערך רב יותר בסגל קצר, כולל פרסונות חוזרות שיאפשרו חיבור רגשי לצופים. הפרקים קצרים (24-25 דקות נטו), כמו גם העונה (רק שישה פרקים), מה שלא ממש מאפשר לייצר קשר של הצופה עם הדמויות שעל המסך. הוא אכן מתאהב בהן – אבל זה קצר וחולף, וזה קצת חבל כי יש המון אנשים שאפשר ללכת שבי אחריהם, אם רק היה איתם קצת יותר זמן.

אפשר לזהות בעונה הזאת עלייה מסוימת בגיל הממוצע של המשתתפים; בעוד העונה הראשונה שידרה משהו צעיר יחסית, הפעם המנעד התרחב, וכולל גם שמות מעולים כמו צדי צרפתי ורבקה מיכאלי, שמוסיפים בהחלט מניסיונם ומהקסם האישי שלהם. באחת השלישיות, אפשר למצוא את אמה אלפי (22), יובל מנדלסון (43) ואת מיכאלי (87) – שלושה דורות של קומדיה ושנינות, פאנל מקסים דווקא בגלל השוני ביניהם ומה שכל אחד הביא מעצמו.

שווה לשים כאן ספוט על גיתית פישר: אחת הקומיקאיות הכי טובות של העת הזאת על המסך ובכלל. כמי שחזר מהופעות סטנד אפ שלה עם לסת כואבת (אבל היה כיף), גם ההופעה שלה ב"אתה חייב לקרוא" מצוינת: היא מביאה את ההומור המתפרץ, היא אנרגטית והיא כובשת אותך בשנייה. יש בסדרה הזאת המון אנשים שכיף להתחבר אליהם, אבל ממנה אתה יוצא עם הרושם הכי עמוק. כמו כן, גם עם התחושה שתנו לה כבר תוכנית משלה – "זאת וזאתי" הייתה התחלה טובה, מה נתקעתם – היא הוכיחה אלף פעם שהיא ראויה לזה.

בסוף, מה שטלוויזיה טובה יכולה וצריכה לעשות – היא לייצר את תחושת הפמיליאריות. הטלוויזיה הישנה (שרשות השידור ז"ל היא המייצגת המובהקת שלה) התייחסה למסך בתור משהו מקודש – איש בחליפה מספר לך מה קורה ואתה יושב וצופה בו. היופי של תכניות מסוג "אתה חייב לקרוא את זה" היא התחושה שאין את החלוקה בין מנחה וצופה, אלא שזה קצת הכל ביחד. הפאנל שנוצר שם מרגיש לא כמו "תכנית", אלא כמו שיחה פתוחה וכיפית (אולי גם ברוח הפודקאסטים) שאתה משתתף בה – גם אם אתה לא נמצא שם פיזית.

כאן מגיע החיבור המוצלח לעולם הספר: זו סדרה שמלהיבה אותך על ספרים, כי היא לא מחנכת. הספרים הם מרכז הסדרה, אבל הם לא מרכז העולם, הם עוד נדבך בשיחה המגניבה בין הממליצים לבין "הלקוח", שיחה שבה אפשר בקלות לסטות מהנושא או לצחוק על משהו אחר. הספר מגיע כחלק מרצף תודעה וכך הופך מעניין יותר – ואפילו מסקרן, גם למישהו שספרים הם לא כל כך חלק מהעולם שלו (אם להודות על האמת)."אתה חייב לקרוא את זה" היא לא סדרה "חשובה" – אבל אם יש בה חשיבות, זו העובדה שהיא מכניסה את הגרוב מחדש לעולם הספרים. היא הופכת אותם ממשהו קצת אנכרוניסטי (אני בדור שעבר כל כך הרבה מדיומים שונים) למשהו שכיף להתמסר אליו – כי אם אנשים כאלה מגניבים אוהבים אותם, כנראה ששווה לתת לזה צ'אנס. יש מצב שבסוף אני באמת חייב לקרוא את זה.

• ביקורת טלוויזיה
• כאן 11
• ספרים
• ספרות

אנחנו לא מפסיקים – וכנראה שגם לא נפסיק לעולם – להתבכיין על כך שהוליווד ויתרה על הרעיון של סיפורים מקוריים ועסוקה בעיקר בסיקוולים, רימייקים ועיבודים ליצירות קיימות. עם זאת, צריך להודות, פה ושם יוצאות מזה גם יצירות מוצלחות, ולחובבי הספרים מצפה שנה שאפשר להתענג עליה, בקולנוע ועל המסכים הביתיים. בין ענקי הספרות שעבודותיהם זוכות לעיבוד השנה נמצאים אמילי ברונטֵה, מרגרט אטווד, אניד בלייטון, אלבר קאמי ודון וינסלו. והכי מרגש: אבי הסיפור האפי, הומרוס, זוכה לטיפול של כריסטופר נולאן בפורמט IMAX עם עיבוד קיצי של "האודיסיאה". בשב​יל זה למדנו חמש יחידות ספרות.

>>שנה פיצוץ: 26 סדרות, משחקים וסרטים שיעשו לכם את 2026
>>מריח כמו 2026: 27 הסדרות הכי טובות שבטח תרצו לראות בינואר

אנקת גבהים // Wuthering Heights

העיבוד הספרותי של אמרלד פנל צפוי לזרוק בקבוק מולוטוב לכיוונה הכללי של השיחה התרבותית של תחילת 2026. סיפור האהבה הרעיל של אמילי ברונטֵה מקבל עכשיו "פֶנֶלינג" אמיתי, עם שירים של Charlie XCX, קאסט מדובר (מרגו רובי, ג'ייקוב אלורדי) וסימני מרכאות פרובוקטיביים סביב הכותרת על הפוסטר, כאילו אמורים להגיד אותה בטון ציני. אמנם Wuthering Heights נחשב לרומן רומנטי מכונן, אבל הוא ממש לא רומנטי עם "ר' קטנה", ולכן הסלוגן "סיפור האהבה הגדול ביותר בכל הזמנים" עלול לבלבל כמה טיפוסים ספרותיים.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 13 בפברואר​

אחסון קר // Cold Storage

דייוויד קֶפְּ כתב את העיבוד ל"פארק היורה" של מייקל קרייטון, אבל כתסריטאי-במאי יש לו גם מפלצת באווירה קרייטונית משל עצמו, בדמות הרומן שלו מ־2019. הספר מגיש רעיון מדע־בדיוני מתקופת המלחמה הקרה בהקשר מודרני, כשחדירה למתקן צבאי מובילה לשחרור של פטריית־טפיל על העובדים במחסן לאחסון עצמי. ליאם ניסן, ג'ו קירי מ"Stranger Things" וסוזי בייקון יקוו להתחמק מהגוש המפלצתי. האחרונה יכולה לבקש טיפים להישרדות מאביה, קווין ביקון, כוכב קלסיקת האימה "Tremors".​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 13 בפברואר​

שבור // Broken

הרומנים של דון וינסלו כבר עובדו בידי ג'יין קמפיון ("כוחו של הכלב") ואוליבר סטון ("Savages"), הקולנוען האחרון שצולל אל עולמות האלימות שלו הוא בארט לייטון מ"המתחזה", שחוזר סוף־סוף עם עיבוד נואר־לוס־אנג'לסי לאחת מהנובלות בקובץ הנובלות של וינסלו מ־2020, "Broken: Six Short Novels". זהו מותחן פשע לחובבי "Heat", עם כריס המסוורת' כגונב תכשיטים חלקלק ומארק רופאלו כשוטר הדולק בעקבותיו.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 13 בפברואר​

בעל זבוב // Lord of the Flies

הסרט של פיטר ברוק מ־1963, המבוסס על רומן ההתבגרות הקודר של ויליאם גולדינג, נשאר עד היום חזון מצמרר של האכזריות הטבועה בבני האדם. ג'ק ת'ורן, התסריטאי של The Hack, Help ו־Toxic Town, מכיר דבר או שניים על מה שקורה לבני אדם במצבי קיצון, והוא יביא זווית רעננה על קלאסיקת גולדינג בעיבוד הטלוויזיוני הזה ל-BBC. עם קאסט של שחקנים ראשונים בגילאי 10–13 ונופים מלזיים מרהיבים, זו צפויה להיות טלוויזיה עוצמתית ומעוררת מחשבה. ייתכן שאפילו תהיה זו ה"התבגרות" של השנה.​
על מסך ה-BBC באפריל

"בעל זבוב" (צילום: יסי ציבור/ BBC)

פרויקט הייל מרי // Project Hail Mary

רומן המד"ב של אנדי וייר, "The Martian", הפך לאחד הסרטים הטובים של רידלי סקוט בשנים האחרונות. עכשיו מגיע תורם של פיל לורד וכריסטופר מילר מ־21 Jump Street להפוך את המדע הבדיוני הקשוח של הסופר האמריקאי לחוויה בלוקבאסטרית מסעירה. שני העיבודים של וייר חולקים תסריטאי מבריק אחד, דרו גודארד, שייתן למורה־שהפך לאסטרונאוט של ראיין גוסלינג לא מעט תרגילי חשבון בזמן שהוא מנסה להציל את האנושות.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 20 במרץ​

העץ הקסום // Magic Faraway Tree

סדרת הספרים משנות ה-40' של אניד בלייטון היא סיפור מטורלל לגמרי על עץ שהוא בית למגוון דמויות משונות במיוחד ולחבורת ילדים שובבים שמטפסת עליו. זה בעצם "פחד ותיעוב" בגרסת בלייטון, או "חלום ליל קיץ" אנכי יותר, חלום צ'דר בריטי־מאוד של הרפתקה ובריחה אל בין העננים. סיימון פרנבי, התסריטאי השותף של "פדינגטון 2", עומד מאחורי העיבוד המודרני הזה, מה שמבטיח כמה בדיחות מצוינות.​
בבתי הקולנוע בבריטניה ובאירלנד: 27 במרץ​

הזר // The Stranger

סטודנטים בוהמיינים, חובבי The Cure ופאשניסטות עם כובע ברט – לשמוח! הנובלה האיקונית של אלבר קאמי על ניכור קיומי ודכדכת פוסט־קולוניאליסטית זוכה לעיבוד מתובל של פרנסואה אוזון, עם בנז'מן וואזן מ"Summer of 85" כמֶרְסו, הרוצח הלא־מובן. עם 159 עמודים דקיקים בלבד, הספר של קאמי מ־1942 הוא כנראה האורך המושלם לעיבוד קולנועי. ייתכן גם שאוזון הוא היוצר המושלם למשימה הלא פשוטה הזו.​
בבתי הקולנוע: 10 באפריל​

האודיסאה // The Odyssey

הומרוס פוגש את כריסטופר נולאן. הסופר הקדום פוגש את הבמאי פורץ הדרך. שיעורי ה"בגרות" שלך ביוונית קלאסית נפגשים עם הגאולה. ייתכן שזה הסרט המצופה ביותר של 2026, והטקסט המכונן הזה, מבחינת מה שסביבו נבנה רוב הסטוריטלינג המערבי ב-2000 השנים האחרונות, קם לחיים קולנועיים מרהיבים ומשודרגי IMAX. מאט דיימון הוא אודיסאוס, החוזר אל אשתו (אן האת'אוויי) ואל בנו (טום הולנד) אחרי שנים של לחימה במלחמות טרויה, רק כדי לגלות שדווקא החזרה הביתה היא החלק המסובך.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 17 ביולי

תעתוע // Verity

קולין הובר, מחברת "It Ends with Us", כנראה תתפלל שהעיבוד הקולנועי הגדול הבא ליצירתה לא יסתיים בעוד קרב משפטי מכוער. הבמאי מייקל שולטר נשמע כמו וייב טוב, וב"The Idea of You" הוא כבר הצליח להפוך פאנפיק לקומדיה רומנטית מחושבת על פערי גיל. "Verity", שיצא במקור בהוצאה עצמית של הובר ב־2018 (ובארץ נקרא "תעתוע"), מאחד מחדש את שולטר עם אן האת'אוויי, במותחן על סופרת צללים (דקוטה ג'ונסון) שמגלה שסופרת רבי־המכר (האתאוויי) אינה מי שהיא נראית.​
בבתי הקולנוע ברחבי העולם: 2 באוקטובר​

Whalefall

הנה שאלה: האם אתה עדיין "רוכב על לווייתן" אם אתה נמצא בתוך הלווייתן? זו בדיוק הסיטואציה המתוארת ברומן ההישרדות של דניאל קראוס משנת 2023. אוסטין אברמס ("Weapons") מגלם צוללן שנבלע בידי לווייתן זרע באורך 80 רגל, ויש לו שעה אחת בלבד להימלט לפני שייגמר לו החמצן. ג'וש ברולין מגלם את אביו המנוח של הצוללן – ורוח הרפאים של אבא היא דווקא החלק הכי פחות מטורף במאש־אפ עתיר הקונספט הזה בין "הכחול הגדול" ל"קבור".​
בבתי הקולנוע ברחבי העולם: 16 באוקטובר​

Remain

ניקולס ספרקס ו־M. Night Shyamalan אולי נשמעים כמו אחד הצמדים הכי לא סבירים מאז ניק קייב וקיילי מינוג, אבל הסיפור העל־טבעי הזה הוא כנראה תוצאה של כמה עשורים של ניסיונות משותפים של הסופר והבמאי. כמו בספר שכתבו יחדיו, הסרט יעקוב אחר אדריכל מתאבל (ג'ייק גילנהול) שנוסע לקייפ קוד לצורכי עבודה, ורק שם פוגש אישה מסתורית (פיבי דנוור) שהופכת את חייו על פיהם.​
בבתי הקולנוע בארצות הברית: 23 באוקטובר​

Ebenezer: A Christmas Carol

סוף־סוף, עיבוד חדש של "A Christmas Carol"! בגרסה הזו, זהו סיפורו של הדמות המושמצת ביותר בחג המולד שיוצאת לדרך שעשויה להוביל לגאולה. כן, ג'וני דפ הול בעקבות אלסטייר סים, מייקל קיין ואחרים, וגלם את אבנעזר סקרוג' הקשוח וחסר הרחמים של דיקנס. המעניין הוא שהסרט הזה מבוים על ידי טיי ווסט מ"MaXXXine", במאי בעל כישרון למהלכי אימה צבעוניים אך יצירתיים. יש מצב שהפעם זה אפילו יהיה מפחיד.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 13 בנובמבר​

זריחה על האסיף // Sunrise on the Reaping

ספר הפריקוול השני של סוזן קולינס ל"משחקי הרעב" יצא בתחילת 2025, אבל הוליווד לא מחכה לאף אחד – והנה מגיע כבר עיבוד הקולנוע. "The Ballad of Songbirds and Snakes" סיפר את סיפורו של קוריאולאנוס סנו הצעיר; "Sunrise on the Reaping" מחזיר אותנו לשנות ההתהוות של היימיץ' אברנייתי (ג'וזף זאדה), המנטור הציני של קטניס, שגילם וודי הרלסון בטרילוגיה המקורית. לפי החישובים שלנו, זה משאיר רק פריקוול מתקופת הגור של החתול באטרקאפ.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 20 בנובמבר​

אחיינו של הקוסם //The Magician’s Nephew

חשבתם שהכול התחיל עם "האריה, המכשפה וארון הבגדים"? טעיתם. למרות שזהו הרומן השישי שפורסם בסדרה, "The Magician’s Nephew" הוא לגמרי סיפור המקור האמיתי בסדרת "דברי ימי נרניה" של סי.אס לואיס, ולכן יש היגיון מוצק בכך שהרומן מ־1955 הוא גם נקודת הפתיחה של פרנצ'ייז הפנטזיה החדש בן שבעת הסרטים של נטפליקס וגרטה גרוויג. זהו הסיפור שמביא את בריאת נרניה, כמה ילדים אנגלים שובבים וכמובן – החתול הגדול מכולם, אסלן.​
בבתי קולנוע ברחבי העולם: 26 בנובמבר​

חולית: משיח // Dune Messiah

עלייתו ונפילתו של פול אטריידס מתוארות ברומן השלישי בסדרת "חולית" של פרנק הרברט, "Dune Messiah", והן – יחד עם מלחמת הקודש שמביאה לחורבן המוני על פני אראקיס והגלקסיה – אמורות להוות את עמוד השדרה של החלק השלישי בטרילוגיה של דני וילנב. אבל מה בעצם אומרת כותרת הסרט? האם "Part Three" תצלול גם אל "ילדי חולית" (1976)? כך או כך, הולך להיות מאוד ספייסי.​

• המסך
• ספרים
• ספרות
• קולנוע