עוד לא הספקנו להתאושש מחופשת הקיץ הארוכה, והנה כבר מתנגשים בנו החגים עם חול המועד סוכות והשאלה הנצחית: מה עושים עם הילדים? יש לשאלה הזאת תשובות רבות, אך רובן כרוכות בנסיעות ארוכות או הוצאות כספיות כבדות או ערכים חינוכיים מפוקפקים. אבל זה לא חייב להיות ככה. כי הלונה ג'אנק חוזר אל פארק המיחזור חירייה.

פארק המיחזור חירייה של איגוד ערים דן לתברואה יקיים במרכז לחינוך סביבתי יריד ססגוני של סדנאות, סיורים ופעילויות לכל המשפחה בימים רביעי, חמישי וראשון של חול המועד סוכות (8.10, 9.10 ו-12.10) בשני סבבים בכל יום (בוקר בין 09:30 ל-12:30 וצהריים בין 13:30 ל-16:30) ויציע שורה של פעילויות חווייתיות ומעשירות בארץ הפלאות של הפסולת ובמחיר נגיש ביותר (65 ₪ לאדם, כרטיס משפחתי לחמישה – 280 ₪).הכרטיסים מחכים לכם כאן.

בין האטרקציות למבקרים יוצב בחצר המרכז לחינוך סביבתי מסלול מים מתפתל מצינורות להשטת סירות משאריות עץ, קיר קליעה עם רוגטקות ענק ועוד שורה של דוכני יריד מפתיעים היישר מהפח הירוק. עוד יתקיימו ברחבי המרכז לחינוך סביבתי סדנאות יצירה שמוקדשות במלואן לעבודה עם חומרים בשימוש חוזר, ובהן המשתתפות והמשתתפים יעניקו חיים חדשים לחומרים שהושלכו לפח.

בנוסף, יתקיימו סיורי "הפל"א של חירייה" במפעל מיון הפסולת ה-RDF שממיין בכל יום כ-2,000 טונות פסולת והופך אותן לדלק. במהלך הסיורים ישמעו המבקרות והמבקרים לאן מגיעה האשפה שלנו ומה עושים איתה. באולם הממוזג של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה ניתן יהיה לפגוש את "האשפתולוגים" של חירייה שיענו לכל שאלה שיש על זבל ואחר כך ללכת לאיבוד בתוך מבוך שכולו שאריות פסולת. עוד תוצב במקום סוכה כשרה וסביבתית שכולה מ"תוצרת חירייה", וגם סככת צל גדולה ומרבצי ישיבה במדשאה הרחבה של המרכז.

רעבים? "קפה חירייה", הממוקם במרכז לחינוך סביבתי, יציע לכם מגוון מיני מזון קל ושתייה. בית הקפה האקולוגי-חברתי מהווה מרכז הכשרה למתמודדים עם חסמים תעסוקתיים, והוקם במטרה להקנות להם מיומנויות תעסוקתיות מעולם המסעדנות, על מנת לייצר גשר תעסוקתי לעבודה בשוק החופשי. בית הקפה מעוצב בחומרים בשימוש חוזר ומציע תפריט בריאות מגוון המבוסס על עקרונות שימור הסביבה ותוך יישום התנהלות מקיימת המכוונת לצמצום ייצור פסולת.

"הלונה ג'אנק הוא הזדמנות מצוינת לבוא עם כל המשפחה לזמן איכות משותף ומעשיר בפעילויות שכולן כיף, עם ערך מוסף שיעזור לקבל החלטות מועילות בנושא הפסולת שאנחנו מייצרים ומשליכים לרגל השנה החדשה", אומר ראובן לדיאנסקי, יו"ר חירייה – איגוד ערים דן לתברואה והמשנה לראש העיר ת"א-יפו. "זו גם הזדמנות להכיר קצת יותר מקרוב אתר תשתיות לאומי שקולט וממיין קרוב לרבע מכלל הפסולת העירונית בישראל, וללמוד כמה חשוב לצמצם את הצריכה, לבצע שימוש חוזר ולמחזר".

איגוד ערים דן לתברואה וסילוק אשפה מפעיל את פארק המיחזור חירייה וקולט מדי יום פסולת מהפחים הירוקים מכ-30 רשויות מקומיות בגוש דן וכ–30 קבלנים פרטיים. פארק המחזור חירייה משתרע על פני כ-180 דונם למרגלות הר חירייה, ומתבצעת בו מידי יום קליטת פסולת ממגוון גדול של סוגים, לצד טיפול הכולל מיון, הפרדה ושינוע למתקני קצה. האיגוד מוביל שינוי סביבתי גדול ומשמעותי בשוק הטיפול בפסולת בישראל, כשיעדיו העיקריים הם טיפול בפסולת המוניציפלית על סוגיה השונים תוך התייעלות ושיפור השירות לרשויות המקומיות, פיתוח פארק המחזור ובו מתקני מיון והפרדה למחזור ולהפקת אנרגיה מפסולת, שותפות בשיקום הר חירייה וניצול המשאבים שבאשפה המוטמנת בו, וקידום דיאלוג ציבורי ושינוי חברתי באמצעות המרכז לחינוך סביבתי.

>> לונה ג'אנק, המרכז לחינוך סביבתי חירייה // ימים רביעי, חמישי וראשון של חוה"מ סוכות – 8, 9 ו-12 באוקטובר, 12:30-09:30 ו-16:30-13:30// מחירים: 65 ₪ לכרטיס, כרטיס משפחתי לחמישה – 280 ₪, ילדים מתחת לגיל שנתיים – בחינם // חנייה צמודה בשפע //עוד פרטים וכרטיסים כאן

• עם הילדים
• פארק אריאל שרון
• מחזור
• סוכות

>> דלית מרחב היא אוצרת עצמאית ויועצת לרכישת אמנות המתמקדת בתחום הצילום. היא יזמה ואצרה את התערוכה "חבר נפש: על הדדיות בין כלבים ובני אדם" בהשתתפות מיטב הצלמות והצלמים הפועלים בארץ, המוצגת בימים אלה בחלל האמנות רוטשילד 69 בתל אביב ופתוחה חינם לקהל הרחב עד 28 ביוני. כל הרווחים ממכירת היצירות יוקדשו למיזם"אימוץ עם תקווה".

>> מבני תעשייה ישנים ופיסת טבע נסתרת מעין // העיר של תמי חומסקי
>> בית עם סקס אפיל וקפיצה קטנה לניינטיז // העיר של קרן מור

1. גן הפסגה

הנוף החלומי בגן הפסגה ביפו, בדרך לכיוון הים. לרגע שוכחים איפה אנחנו חיים.

2. המושבה האמריקאית

רחוב אוארבך וכנסיית עמנואל, המושבה האמריקאית, בועה של שקט בלב העיר והשכונה בה גרתי עם בנותיי. עבורי היא קסם וזכרונות מתוקים.

3. פארק אריאל שרון

כל שבת אני והכלב שלי אלבי יוצאים לשם לגיחה קטנה לטיול גם בעלות השחר. ירוק קסום, שקט ונקי מזבל.

4. בראסרי R48

תמיד טעים לאכול בה בכל שעות היממה, מחירים הוגנים ושירות פנטסטי. כיף לחזור אליה שוב ושוב.
רוטשילד 48

5. חוף העלייה

הבקרים בחוף העלייה ביפו, תחילה של יום עם חבורה קבועה של כלבים ואנשים נהדרים, כל בוקר יפה מקודמו, החול והים, רשרוש של המים, ברק השמיים ורק שלא ייגמר לעולם.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני אוהבת כל מקום בעיר, אבל ללא ספק המקום הכי עצוב בה בתקופה האחרונה זוכיכר החטופיםץכאב לא נתפס. הגרון חנוק מדמעות ומעצב, הלוואי וזה היה רק חלום בלהות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ימים מושלמים" הסרט של הבמאי והאמן וים ונדרס שצולם בטוקיו. יצירת מופת חכמה ומרגשת, שמראה לנו עד כמה אפשר להיות שלמים ומאושרים מהרגעים הקטנים והפשוטים של החיים, ואי אפשר שלא להזכיר את השחקן הראשי קוג'י יאקושו המוכשר והמהפנט.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אל תפחד", השיר של אהוד בנאי בביצוע העדין והמקסים של הזמר שי צברי. זה שיר שתמיד אהבתי ובתקופה הזו הוא מקבל משמעות חדשה. אפשר לשקוע איתו ולבכות איתו, והוא גם מסמל געגוע, אהבה ותקווה בתקופה של אי הוודאות בה אנחנו נמצאים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למיזם "אימוץ עם תקווה"מטעם מכון אדם וחיה ועמותת צער בעלי חיים רמת גן והסביבה, המחבר באמצעות מטפלים רגשיים, בין כלבים שזקוקים לבית לאנשים שזקוקים לסיוע נפשי ושיקום פיזי. העלאת המודעות לחשיבות של תמיכה בגישה ההדדית, מהווה קידום חיובי של ערכי אמון, ומעודדת בנייה, של חברה טובה ובריאה יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חברתי גל חכים אשר, פסיכולוגית חינוכית שעובדת בקליניקה עם בעלי חיים, מתנדבת ומפגינה מסביב לשעון. לוחמת חופש, בנחישות התמדה וענווה. לדבריה "דווקא בתקופה שבה אנחנו עסוקים בסבל האנושי, יש חשיבות מכרעת לדאגה ואמפתיה לבעלי חיים, הכל קשור באופן עמוק לעולם שאנחנו שואפים רוצים ליצור".

מה יהיה?
"הכלבים נובחים והשיירה עוברת". עוד זריחה, עוד קפה של בוקר, והחיים כאילו ממשיכים. אבל אנחנו נמצאים בגיהנום, הורגים ונהרגים, בדרך לחורבן. חייבים פה שינוי, אחרת לא יהיה.

• העיר שלי
• כלבים
• אימוץ כלבים
• גן הפסגה
• המושבה האמריקאית
• פארק אריאל שרון
• R48
• חוף העלייה

הפעם האחרונה שבה ניסיתי לגלוש הייתה לפני שנתיים כשנשלחתי למאוריציוס, שםגיליתי את האש שבוערת בקרבם של הגולשים ושני כוכבים ישראלים, וכמובן שגיליתי אז גם איך זה מרגיש לעוף בחוסר שליטה 100 מטר באוויר. הבנתי אז שקיטסרפינג – פחות בשבילי, ולא חשבתי מאז על לנסות לתפוס גלים שוב. לפחות עד שבמערכת הבינו שכיף לראות אותי מתרסק על המים שוב ושוב ושלחו אותי לפארק הגלישה החדש בפארק דרום.

>> יש רק קושיה אחת: תל אביבים מנסים לענות על השאלה "מה יהיה?"
>> ציפור קטנה לחשה: מקומות קטנים ונסתרים שתל אביבים אוהבים

ברוכים הבאים ללגונת הגלים המלאכותית הגדולה בעולם, שמטרתה להעניק לגולשים בארץ גלים גם בימים בהם הים רגוע. למרות שהחופים שלנו נחשבים לחופים הטובים בעולם, מצב הגלים בארץ הוא לא משהו בלשון המעטה. גולשים רבים מוצאים את עצמם טסים לא מעט לחו"ל בשביל לחוות יותר מגל אחד טוב ביום טוב, והפארק החדש, SRF Park TLV בשמו המלא, בא לענות על הצורך הכה בסיסי הזה בקרב הגולשים.

כשנכנסים לפארק הדבר הראשון ששמים לב אליו זו מעין תחושת יוקרה שמאפיינת, נניח, קאנטרי קלאבים במאליבו. אחד השותפים, תומר קנין, שהוא גם האדריכל שתכנן את הפארק, אפילו הבהירר שזאת המטרה: "רצינו מאד שתהיה אווירה ביתית, שאנשים ירגישו שהם מגיעים לחופש, באים לעשות פאן, כמו איזה וילה גדולה". במתחם עצמו יש מסעדה, בית קפה, בר וחנות גלשנים. מהכניסה כבר רואים את הלגונה ושומעים את פכפוך הגלים שמספק תחושה מאוד שלווה.

עוד לפני שנכנסים למים, קשה להישאר אדישים כשמקום כה שאפתני נפתח לנו מתחת לאף בתל אביב. הרי צפוף פה גם ככה, ואני לא מכיר באופן אישי המון אנשים שרואים שטח פתוח וחושבים "אה, אתם יודעים מה חסר פה? בריכת גלים עצומה!", אבל זה עובד, זה מרגיש כמו חלק מפארק בגין שתמיד היה שם ולא ידענו.

תשכחו מכל מה שידעתם על בריכת גלים

בתוך הפארק הצמידו לי את המדריך דור שעזר לי להתכונן לגלישת הגלים הראשונה שלי. הוא הכין לי גלשן על היבשה כדי שנתרגל מה עושים במים, ואין מה להגיד – זה הרבה יותר קל על היבשה. ברגע שחשבתי שהבנתי הכל נכנסנו למים. זה לא דומה לשום בריכת גלים שהכרתי בעבר. כשאומרים לי בריכת גלים אני בדרך כלל חושב על שפיים, כלומר בריכה המונית מלאה בילדים שמשתינים במים ועולים אחד על השני בזמן הגל. זאת ממש לא התחושה כאן.

בתור התחלה – מספר הגולשים מוגבל בכל זמן נתון, עם 18 גולשים מתקדמים בכל צד בעומק הבריכה ו-30 גולשים מתחילים בקדמת הבריכה. כשנכנסתי סוף כל סוף למים והתחלתי לעלות על הגלשן, ראיתי מרחוק את הגולשים האחרים ולרגע עלה החשש שאחד מהם בטעות יוריד לי את הראש. דור הבטיח שזה לא משהו שיקרה והוא צדק. היה לי לגמרי את המרחב שלי להתאמן ולהתרסק למים כאוות נפשי. למעשה הגוף שלי עדיין כואב מזה ולא רק בשרירים שנתפסו, אלא גם בנפילות שהיו לא קלות כמו שהבטיחו לי.

ולמרות הכל – פעם אחר פעם חזרתי ונכשלתי לתפוס את הגלים, כי יש גם משהו כמעט תרפויטי בלהתמודד עם מכשול פיזי פעם אחר פעם עד לרגע הניצחון, שבמקרה שלי ארך שניה וחצי כשהצלחתי לעמוד על הגל ונפלתי שתי שניות אחר כך. למעשה, הבעלים של הפארק כבר הבינו את היתרון הטיפולי בגלישה והם חרטו את המטרה הזאת על דגלם.

מנכ"ל הפארק, יואב לאור, הדגיש מספר פעמים שהפן הטיפולי, במיוחד בתקופה הזאת, הוא דבר הכרחי. "המסר המרכזי שאני אשמח שתצאו איתו – זה מקום שקורים בו דברים טובים", אמר לאור והמשיך: "אחת הפעולות שאנחנו הכי מתגאים בה היא כל מה שאנחנו עושים לטובת נפגעים בנפש ובגוף. זה תחום שהיה מאוד רחב לפני המלחמה, ובמהלך השנה וחצי האחרונות הוא הלך וצבר תאוצה לדאבוננו".

שרון זיסטר, שאמונה על התחום, סיפרה שסקר ביחידות הקרביות בדק ומצא כי הפעולה המועדפת עליהם היא גלישה. למעשה התפקיד שלה נועד כדי ליצור קשר עם עמותות, בעיקר עמותות צבאיות, ולהביא לכאן מתמודדי נפש שימצאו את השלווה הפנימית שלהם בגלים. לאור מבטיח שלא מדובר פה רק בביזנס. "מי שבא לכאן וחושב שזה רק ביזנס נקי, טעות בידיו. צריך לאהוב את זה, צריך לרצות את זה, צריך לעבור גם מהמורות וקשיים", הוא אומר. "יש לנו שלל פעילויות שהן לא ביזנס, אנחנו עסק שמטרתו להרוויח, אבל יש לו עוד רצונות".

לי כל גל נושא מזכרת. וזה לא זול

התגובה הצינית המיידית שלי הייתה לפקפק בנאמר, במיוחד לאור המחיר, 149 ש"ח, שלא נשמע זול במיוחד.המחיר מרתיע. 149 ש"ח בשביל בריכת גלים נשמע מוגזם. ולמרות זאת, אחרי ההתנסות ושיחות עם אנשים, הבנתי שביחס למקומות דומים בעולם המחיר די סביר ואפילו זול. לצורך השוואה – כניסה לבריכת Wave Garden (שמפעילה גם את הלגונה בפארק דרום) בשוויץ עולה 160 דולר, ובמקומות אחרים המחירים נעים בין 40 ל-60 דולר בממוצע, ויש שיעורי גלישה פרטיים שעולים בין 250 ל-400 דולר. ביחס לעולם, המחיר של 149 ש"ח נשמע פתאום זול ומשתלם.

אם זה הספורט שלכם, אז כנראה שמדובר במגרש האימונים הכי טוב שיש באזור, מבלי להיות תלויים בגחמות הים ובעונות השנה. אם זה משהו שאתם רוצים לנסות – אולי לפני שתקנו כרטיסיה תקנו כרטיס בודד כדי להבין אם אתם אוהבים את זה. מה שבטוח זה שהבעלים של המקום מאוד אוהבים את זה, וזה ניכר בכל פרט ופרט. אני מאמין להם כשהם אומרים לי שהם רוצים לעשות גם מעשים טובים לקהילה ולא רק כסף.

פארק הגלישה SRF Park TLV הוא הבית החדש של הגולשים בישראל, זה המסר המרכזי שאני יוצא איתו מהחוויה הזאת ואלה גם הדברים שחלק מהגולשים המקצועיים שהיו באירוע אמרו לי. ההתרגשות לקראת הפתיחה החגיגית דולה, ולמרות הכל, הייתה שאלה אחת שהייתי חייב לשאול – האם זה יכול להחליף את הים? כל מי ששאלתי אותו חייך אלי ברחמים וענה בשלילה.

"אנחנו כמובן לא מתחרים בים", אמר לי תומר קנין, האדריכל שגולש בעצמו בלגונה המלאכותית וגם מדריך קיטסרפינג, "אנחנו לא רוצים להחליף את הים אבל זה מוצר משלים כל כך מושלם וטוב, אני אומר את זה בתור מישהו שגלש כאן בשלושה חודשים האחרונים. גם הכושר עלה, גם היכולת הפיזית עלתה, ההרגשה הנפשית יותר טובה, הגמישות, האלסטיות, זה משנה את כל מה שדמיינתי וזה עלה על כל הציפיות". זה עלה גם על הציפיות שלי. היה כיף להתנסות ובסופו של דבר הצלחתי לעמוד על גלשן. לשנייה וחצי, אבל כל אחד והניצחונות שלו. עכשיו תסלחו לי, הלכתי להביא שקית קרח חדשה לשים על הסימנים הכחולים.
לאתר SRF פארק TLV

• הבועה
• גלישת גלים
• מועדון גלישה
• פארק אריאל שרון

אלה הולכים להיות שבועות ארוכים שימתחו את העצבים של כולנו בהמתנה להשלמת עסקת החטופים על כל שלביה, וגם ככה כבר לא היו לנו עצבים, וכל דבר קטן מביא לנו את הסעיף, את הקריזה, את החלסטרה ואת כל צבאן. כולם על הקצה. צריך להירגע. אין הרבה מקומות רגועים באמת בעיר הצפופה והעצבנית שלנו, אבל אם מחפשים טוב אפשר למצוא אפילו בתל אביב כמה וכמה מקומות שאפשר לשבת בהם רגע בשקט, לנשום, לנוח, לארגן את המחשבות ולתת ללב להירגע. בחרנו להמליץ היום על שלושה מקומות מיוחדים כאלה. לא טוב לכם?נסו אותנו ביום אחר.

>> ראמן מאניה: כך הפך המרק היפני להיסטריה החדשה בתל אביב (שוב)
>> קזו'אל סקסי: 29 מסעדות הקז'ואל הטובות ביותר בתל אביב

הכי סטייל // אלון שבו X דה ג'אפה

למה כדאי:את חנויות המאפים ותוצרי הקונדיטוריה המהפנטים כולם כבר מכירים (אנחנו מקוות), אבל בקיץ האחרון השיק אלון שבו את השלוחה שלו בלובי המעוצב של מלון דה ג'אפה המהמם ביופיו, והפך מיידית לבית הקפה הכי רגוע, נעים ומלא בסטייל מאופק שאפשר למצוא בצד הזה של הים התיכון, עם הפחמימות הכי מרגיעות ומנחמות שיש.
מה טעים:אתם פה בשביל המאפים והעוגות וכל בחירה שתעשו תהיה נבונה. תשאירו לנו את הקווין אמאן ואת הבורקס חציל גבינת בושה והכל יישאר רגוע.
אווירה:של זמן ומקום אחר.
>> לואי פסטר 2, 17:00-08:30

הכי נעים // לייבררי בר

למה כדאי:הבר של הנורמן הוטל הוא לוקיישן מועדף שמככב ברשימות רבות שלנו, פלא של Coziness בתרבות שאין לה אפילו תרגום טוב למילה הזאת, מקום שמיד עם הכניסה אליו נוסך בך שלווה אירופית מאופקת ונינוחה וזה עוד לפני שדיברנו על הדרינקים המשוקשקים ביד אמן והתפריט המוצלח (והלא זול בכלל).
מה טעים:השפים של אלנה מפיקים עבור הלייבררי תפריט משתנה אך מהודק של מנות קטנות (וכמה גדולות). טעים, מוקפד, יקר.
אווירה:אירופאית ואלגנטית.
נחמני 23, 23:30-10:00

הכי פסטורלי // עברי בפארק

למה כדאי:פרויקט השימור היפה של חוות שלם בקצה המזרחי של תל אביב הוא גם כך אחד המקומות הכי רגועים ופסטורליים בעיר, עם השקט והנוף של פארק אריאל שרון. זה שיש בו בית קפה של מחלבת עברי הופך אותו לספוט אידיאלי של פיקניקים אפופי צ'יל, רומנטיים או משפחתיים. לא להאמין שיש מקום כזה בעיר.
מה טעים:הגבינות של מחלבת עברי וכל מה שהם עושים איתן, כולל פיצה בוראטה וסלט עגבניות בוראטה ותנו לנו גם בוראטה.
אווירה:החיים הם אגם אקולוגי ארוך ורוגע.
>> חוות שלם, פארק אריאל שרון, 16:00-08:00 (ועד 14:30 בשישי. סגור בשבת למרבה התוגה)

• אוכלים שותים
• לייבררי בר
• אלון שבו
• דה ג'אפה
• פארק אריאל שרון
• המלצות המערכת

משטחי דשא, אגם אקולוגי, מסלולי הליכה, בתי חווה, גן שעשועים, מרכז צפרות ועוד – כל אלה מחכים לכם באחת הפנינות הנסתרות של מרכז הארץ. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

>>לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

הפארק המטרופוליני אריאל שרון (חירייה לשעבר), הוא אחת הריאות הירוקות היחידות בגוש דן. הוא ידוע כאחד מהפרוייקטים הגדולים בעולם בתחום השיקום הסביבתי, ומשתרע על שטח של כ-8,000 דונם – פי 2.5 משטחו של הסנטרל פארק בניו יורק (נשבעים).

חוות שלם, שממוקמת בכניסה הצפונית לפארק אריאל שרון, הוקמה בשנת 1949 על ידי האגודה החקלאית השיתופית "הזרע" שעסקה בגידול, פיתוח והפקת זרעים לחקלאות בארץ ישראל. בראשית ימיה חולקה לשני מתחמים עיקריים – המתחם המשקי שבו התקיימה הפעילות החקלאית ומתחם המגורים שכלל חמישה מבני מגורים דו משפחתיים, שבהם התגוררו עובדי החווה ומשפחותיהם.

בחוות שלם תוכלו לבלות יום שלם – עם ילדים או בלעדיהם: לטייל בכל הירוק, לעצור לאכול באחת המסעדות, לבדוק מה מוצג בגלריה הרב תכליתית שבמתחמה ואם היסטוריה עושה לכם את זה – תוכלו להכיר את הסיפור שלה מקרוב במרכז המבקרים.

בסמוך למבני החווה הוקמה פרגולה מרשימה שאורכה רבע קילומטר וגובהה 12 מטר. הפרגולה מהווה את ציר הכניסה המרכזי לאזורי הפארק השונים, שבהם מתקיימים. סמוך למבנים שוכן גם גן השעשועים (גם בו, אם תרצו, אפשר להנות גם בלי ילדים).

ואם כבר הגעתם לפארק אריאל שרון – יש בו עוד כמה דברים שאולי לא תרצו לפספס: את נחל כופר שכולל מדשאות, מסלולי ריצה ואופניים; מרפסת תצפית על גוש דן; מתחם הופעות "קו רקיע"; "אואזיס" – אגם אקולוגי עם דק עץ ומתחם לאירועים; מרכז צפרות, מגוון ביולוגי ובריכת חורף וגם בית הקפה הנהדר של מחלבת עברי (סגור בשבת) ופוד טראק אם יתעורר בכם הרעב.

אבל הכי חשוב, כמו שאתם יודעים – הוא להנות מהשקט ומהרגע. ומה הולך טוב יותר עם שקט מבקבוק יין של פורטה 6 ומבט גבוה אל השמיים?

חוות שלם, להשיג בפארק אריאל שרון

>>לאתר Porta 6//אינסטגרם//פייסבוק

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• פארק אריאל שרון
• טבע בעיר
• פארקים
• אקולוגיה וסביבה
• עם הילדים
• טיול משפחתי