פיתה בג'סמינו

ייצאתם ממסיבה או סתם התעורר בכם רעב אימתני של אמצע הלילה? מזל שיש ג'סמינו. אל תיבהלו מהתור האימתני הנשפך למדרכה ותמהרו לעשות את הדבר שהכי נכון לכם: להזמין פיתה עם שקדי עגל ומלא טחינה (גם קבב זה טוב, אם אתם נלחצים מנתחים פחות שגרתיים). הפיתה מהונדסת הכי נכון שיש, עם איזון מדויק בין הבשר, הרוטב, הירקות ולפיתה שמצליחה להחזיק את כל המשתתפים ביחד – כנראה כי מדובר בפיתה הכי נכונה במזרח התיכון, בכל השעות באשר הן. אה, ולא לפחד מהעמבה. העמבה היא חברה.
אלנבי 97, ראשון-רביעי 11:30-02:30, חמישי 11:30-05:00, סגור בשישי, שבת 19:00-02:30

קריספי צ'יקן בלאקל בורגר

כדאי לעבור לפני הבילוי כדי לרפד את הקיבה והכבד כמו שצריך, או לאחר הבילוי, כשכבר מאוחר מדי לנקוט בצעדים מניעתיים וצריך לנחם את הקיבה והכבד המסכנים שלכם. כאן תוכלו לאכול קריספי צ'יקן מבורך בלחמנייה נהדרת, או בסמאשבורגר נהדר לא פחות משוח בחרדל, מיונז וקטשופ. גם המיקום נוח וקרוב למקומות בילוי רבים, ופתוח עד שעה מאוחרת מספיק לכל הצרכים שלכם.
אחד העם 30, סגור בראשון, שני-רביעי 18:00-02:00, חמישי 18:00-04:00, שישי 12:00-22:00, שבת 18:00-02:00

המנזר

המנזר הוא מקום לכל עת ולכל מצוא, והוא תמיד מתאים לאיזה וייב שאתם לא נמצאים בו. חזרתם שבורים ממסיבה וצריכים לטרוף דבר מה לפני שתישברו עוד יותר? נקניקייה. הייתם בדייט מעפאן שנמשך יותר מדי זמן? טוסט. יציאה מעיקה עם החברה מהלימודים? סלט קיסר.המנזר מחכה לכם עם אוכל שמנוני ומנחם וכוס בירה צוננת גם עד ארבע בבוקר בכל יום, והוא נפתח גם ב-8 בבוקר במקרה שנשארתם בקלאב עד אור הבוקר באמת.
אלנבי 60, ראשון-שבת 08:00-04:00

פרנק

ואם כבר אוכל שמנוני, בפרנק אפשר לאכול נקניקייה כהלכתה עד 4 בבוקר בימי חמישי. עוף, בשר לבן או עגל, בלחמנייה רכה ואווירית עם מלא תוספות (כרוב, ברור שכרוב) ואפשר להגיד, או לפחות לקוות עד מחר בבוקר שאמרנו, ביי להנגאובר – ושלום לשינה הערבה.
אבן גבירול 21, ראשון-רביעי 12:00-2:00, חמישי 12:00-4:00, שישי 12:00-3:00, שבת 12:00-1:00

בנדיקט רוטשילד

אם תרצו לסיים את הלילה עם איזו הרעלת סוכר ישנה וטובה, ברור שהדרך האולטימטיבית לעשות זאת היא עם ערימת פנקייקים מהסרטים. פנקייקים שמנמנים ודשנים עם תועפות מייפל וקצפת, או עם שוקולד וקצפת, או עם אוכמניות וקצפת, העיקר שתהיה שם קצפת. גם אגז בנדיקט עם רוטב הולנדייז או קרוק מאדאם באמצע הלילה עוד לא הרגו אף אחד. טוב, לפחות לא מישהו שאנחנו יודעים עליו באופן רשמי.
רוטשילד 29, פתוח 7\24

אבולעפיה

אוהבים פחמימות? אז אתם בטח כבר יודעים שמאפיית אבולעפיה באלנבי פתוחה כל יום, כל היום, כן, כן, 24/7 של סמבוסק תרד, בורקס פיצה, מלוואח עם בולגרית וסמבוסק נוטלה אחד ויחיד שנשמח לפתוח איתו בוקר אחרי שפיזננו כל הלילה, להמשיך אתו בצהריים לפני השנ"צ או לסגור איתו לילה מוגזם במיוחד. אולי גם נהיה.
אלנבי 45, פתוח 24/7

בורקס עמיקם

ואם כבר בורקס, אין הרבה קלאסיקות כמו בורקס עמיקם, מוסד מוכר וידוע באבן גבירול (שבעבר היו לו יותר סניפים. עצוב). במרבית ימי השבוע פתוח עמיקם מסביב לשעון ומגלגל בצק עם גבינה ופטריות בכל שעה שתרצו במטרה למלא אתכם בשמחה ובפירורים, ובשישי ובשבת סוגר את שעריו בחצות. כי גם לבצק מגיע לנוח.
אבן גבירול 21, ראשון-חמישי: 24 שעות ביממה, שישי: 16:00-00:00, שבת: 20:00-00:00

הפיצה של מיכאלה

מכירים את המשפט החבוט הזה על פיצה וסקס, שגם כשזה גרוע זה עדיף על כלום? אז הפיצה של מיכאלה. שלא תבינו לא נכון, היא לא באמת גרועה. היא בטח לא גורמה, אבל גרועה היא לא. היא סבבה, כי פיצה זה תמיד טעים ומספק. במיוחד שזה ב-4 בבוקר אחרי יציאה קשוחה במיוחד. בצק, גבינה ועגבניות – זו התורה כולה.
הרצל 8, ראשון-רביעי 11:00-23:00, חמישי 11:00-4:00, שישי-שבת 11:00-24:00

• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• ג'סמינו
• בנדיקט
• המנזר
• פרנק
• אבולעפיה

"העיר שלי" הפך להיות אחד המדורים האהובים היותר בטיים אאוט, עם רשימת המתנה לא קצרה, אבל מה שבאמת מעניין בו הוא התמונה הגדולה – ואחרי יותר מ-250 מדורים היא גדולה כמו שלט חוצות באיילון. ישבנו, בדקנו ושיקללנו את בחירותיהם של התל אביבים שהופיעו במדור לאורך השנהומתוכן ערכנו את הפרויקט שלפניכם בשלל קטגוריות. מסקרנת מכל הייתה השאלה שהרשימה שלפניכם עונה עליה: מהם המקומות שהתל אביבים הכי אוהבים? מתברר שבניגוד לתדמית רודפת הטרנדים של תושבי העיר, התל אביבי הממוצע מעדיף דווקא את המקומות שנדמה שהיו כאן תמיד או לכל הפחות הפכו למוסד מיד עם הקמתם.

>> לכל מדורי "העיר שלי"

10. אלון שבו בוחר בקונדיטוריה של אלון שבו

"פלורנטין היא כנראה אחת השכונות המכוערות בתל אביב, אבל איכשהו מכל המקומות מצאתי את עצמי דווקא שם ובחרתי להקים בה את שני העסקים שלי: הסטודיו, שבו אני מארח כמעט בכל ערב סדנאות קונדיטוריה. אני אוהב את החלונות הגדולים שלו, שגורמים לכל מי שעובר להיעצר בפליאה ולהסתכל דקות ארוכות על מה שקורה בפנים. וגם הקונדיטוריה שלי שנפתחה לאחרונה ונמצאת בנווה שאנן (מיקום שהפתיע הרבה אנשים) – משהו שם פשוט עובד לי. כנראה שהחספוס גורם לתחושה שהכול עוד יכול לקרות". (אלון שבו, קונדיטור)
צל'נוב 22

9. עופרי ביטרמן ממליץ על קולנוע יפו

"בשלהי הקורונה חבר ילדות, שחקן אדיר ומועמד לאמי – רועי ניק – הציע לי להצטרף אליו למסע ההקמה של קולנוע יפו. במשך חצי שנה הקמנו בחלל יפואי בית ליוצרי קולנוע המשלב הקרנות בוטיק של סרטי איכות מהארץ והעולם שיחות עם במאים ועוד. תוך כדי ההקרנה ניתן שירות מלא לצופים, הישיבה בשולחנות ביסטרו קלאסיים, אפשר ליהנות מתפריט אלכוהול ויין מעולה של שירה צידון (נורמן, עדינה) ומנות בליווי הקולינרי של שף רז רהב ומשפחת OCD. אפשר לשריין מקום באתר, להגיע בספונטני להקרנה או סתם לדרינק, פופקורן ו-BLT בחצר שלנו או על הבר". (עופרי ביטרמן, שחקן וממקימי קולנוע יפו)
מרזוק ועזר 14

8. שרי אנסקי בוחרת בשרי הרינג

"אני שוחה בבריכת גורדון מגיל 21 ואוהבת אותה במיוחד בחורף, והכי כשיורד גשם. לפעמים נדמה היה לי שאני נגמלת ממנה והיום אני יודעת שבשבילי היא סמל לאהבת הארץ, לא פחות. אני אוהבת ללכת לאורך הים עד לשוק הנמל, לדוכן שפעם היה שלי והיום שייך לבתי וחתני, לקחת סנדוויץ' ולחזור לבריכה, לשבת במקום מסוים שמשקיף למרינה ולאכול. אחרי שאני שוחה בבריכת גורדון ואוכלת כריך של העסק שלי, אני מרגישה כאילו הוספתי משהו לתל אביב". (שרי אנסקי, עיתונאית והבעלים של שרי הרינג)
שוק הנמל, הנמל 12

7. אייל שכטר מפרגן לתיאטרון תמונע

"תמונע היא בית. אני משחק בתוכה, עובד בה, מבלה. הרבה פעמים אחרי הצגה אני שותה בירה קרה וצ'ייסר טעים, וכבר נשאר לראות את ההופעה שאחרי ההצגה שלי. זה מקום נפלא, עם אנשים מופלאים, הצגות מרשימות והכל בעמל גדול ותנופה כבירה ששמורה לאנשי מלאכת הפרינג'. בית אמיתי שמצאתי לפני הרבה שנים וכנראה שיישאר ביתי לנצח. יש לי עוד בית כזה בבאר שבע, אבל אנחנו עכשיו בענייני תל אביב". (אייל שכטר, מוזיקאי ושחקן בתיאטרון תמונע)
שונצינו 8

6. אריאל לייזגולד מזכיר את קלמטה

"המסעדה שהתל אביבים הכי אוהבים ונדיר שמבקרים בה. לא רבים יודעים שאני הבעלים שלה, בגלל שאני בעיקר מזוהה עם הברים שלנו בלב העיר (בלבוי, פנטסטיק, 223, פליקס), אבל בכל פעם שאני מעלה את קלמטה בשיחה אומרים לי: וואו איזה מקום נפלא, כמה זמן לא ביקרנו שם… אז קלמטה עדיין שם, פתוחה ומזמינה, עם אוכל ים תיכוני משגע, מלא יין ואוזו, והשקיעה הכי יוונית בארץ". (אריאל לייזגולד, ברמן אגדי והבעלים של קלמטה)
כיכר קדומים 10

5. אפרת אנזל בוחרת את כל התקלוטים של עמרי סמדר

"אני נשואה למוזיקאי יוצר שהוא גם דיג'יי, או בעצם דיג'יי שהוא גם יוצר. כך או כך מדובר בבחור שיודע לספר סיפור דרך האוזניים ולקחת אותי ואת הקהל למסע מלא ברגש. אז למרות שעמרי משמיע לי כל טרק חדש שיוצא, החוויה של מוזיקה בסאונד של מועדון היא עוצמה אחרת לגמרי. פעם בחודש ככה אני קופצת לקלאב שבו הוא מתקלט, ללילה של מוזיקה שגורמת לאנשים – ואני ביניהם – להתעלות רוחנית. כדי לדעת איפה התקלוט הבא אפשר לבדוקבאינסטגרםשלו". (אפרת אנזל, אשת קולינריה)

4. ירון טראקס ממליץ על הבלוק

"הבלוק הוא מגרש המשחקים שלי, האקוסיסטם האלטרנטיבי, המרכז הקהילתי, החברה המתוקנת, הפנטזיה, הבית. אני באמת לא יודע אם כל זה יגמר בקרוב או יימשך עוד שנים, ויש משהו מעורר בחוסר הוודאות הזו. זה גורם לי להודות על כל רגע שזה עדיין קורה". (ירון טראקס, הבעלים של הבלוק)
דרך שלמה 157

3. גיא גמזו בוחר בבינגו

"לא בגלל האוכל עצמו (של שף גמזו) אלא בגלל הלוקיישן: אני אוהב לשבת שם במוצ"ש על הטריבונה, לראות שקיעה ולשתות בירה". (גיא גמזו, השף של בינגו)
הירקון 145

2. זאב טנא נאמן לפרנק

"מי היה מאמין שדווקא אני, מי ששר את השיר 'אני שונא גרמנים', יקדם אוכל המזוהה כל כך עם העם הגרמני. אבל החיים חזקים יותר ובעבודתי כמהנדס מזון למדתי לעמוד מקרוב על רזי הנקניקייה המושלמת. אני אוהב לשבת בסניף באבן גבירול כשברקע ציור קיר ענק, הומאז' לעבודתו של דודו גבע על האלבום 'חתול שחור', ללגום בירה ולהתבונן בעוברים והשבים. אבל את ההנאה הגדולה ביותר מסבים לי לקוחות כאלה ואחרים שחולקים איתי את חווית האכילה שלהם. אכן סגירת מעגל מושלמת". (זאב טנא, מוזיקאי ומהנדס מזון)

1. אורן ישולה זוכה בפרס מפעל חיים להמלצה עצמית

מלי מלו

"מקום שנועד לתת דינר ומסיבה יחד ומזכיר מקומות בגגות של מלונות בלוס אנג'לס. הוא מעוצב בסגנון יוקרתי ויש בו דואליות בכך שאחרי ארוחת הערב האורות מתעמעמים והמוזיקה מתגברת, כשבחוץ יש כל הזמן אווירת לאונג'. את מלי מלו הקמנו עם שף מאיר אדוני וזה המקום היחיד שיש לו בארץ. שיתוף הפעולה בין מלונות בראון ושפים מובילים נמשך בצ'נה, המסעדה החדשה של תומר אגאי, ובסניף של מלכה הכשרה של אייל שני, שיפתח בקומת הכניסה של מלון דברה בראון. אייל יביא את המסעדה והקולינריה ואנחנו נביא בר שיקבל את האוכל מהמסעדה, עם הסטייל והאווירה והטוויסט האלכוהולי שלנו".
יבנה 42 תל אביב

MATTA

"מועדון שמרגיש כמו סלון פרטי והוא חלק מחבילת בילוי במלון לייטהאוס, שכוללת גם את הרוף טופ הייקו. יש לי עסק די גדול עם כמות גדולה של מעצבים ואדריכלים, ומטה הוא המקום היחיד ברשת שבחרתי בו כל פרט בעצמי. אם שואלים אותי איך הטריפ שלי נראה אז התשובה היא מטה. זה ההפי פלייס שלי".
בן יהודה 1, תל אביב

פארק הירקון

"יש לי חברת הפקות בשם The Tripping שעושה פסטיבלים ענקיים כמו Day Zero, פסטיבל שהתחיל בטולום שבמקסיקו ואנחנו הצלחנו להביא אותו לישראל. בפארק הירקון עשינו את פסטיבל Elecrtic Sunrise, אירוע שהשתתף בו בלאק קופי שהוא די ג'יי ענק. בפורים נעשה בפארק את פסטיבל לונאר עם סוללת אמנים בדרגת איי ליסט מכל העולם". (אורן ישולה, איש חיי לילה)

• העיר שלי
• טיים אאוט סופ"ש // גיליון 903 // העיר שלנו
• אלון שבו
• שרי הרינג
• תיאטרון תמונע
• קלמטה
• אריאל לייזגולד
• ירון טראקס
• הבלוק
• גיא גמזו
• זאב טנא
• פרנק

1. חוף גורדון

או במילים אחרות: חוף ימה של תל אביב. על החוף הזה נכתב לפני הרבה שנים השיר הראשון שלי "לא לגעת": "חוף ימה של תל אביב; אווירון הולך סביב; ואני לא נים לא ניע; רק שוכב שם ומזיע”. הזיעה אותה זיעה, אבל החוף השתנה לבלי הכר. המשטח הצר שבקושי הספיק לשחקני המטקות, התרחב עד מאוד ומספק כר פעולה נרחב ומקסים לשחקני פוצי-וולי וכדורעף חופים. אחרי טיול קליל לאורך שדרות בן גוריון, אני יורד אל קו המים ושם תחת דגל ברזיל, שוכבים להם הסאפים שנראים כמו לווייתנים מעולפים שנפלטו זה עתה אל החוף. בעבור סכום סמלי של 80 שקל אני מפיח רוח חיים באחד מהם וחותר אל הלא נודע. רק אתמול, בתקופת הסגרים הקשוחים ,זו היתה הדרך היחידה לפגוש את המים המרעננים של חופי תל אביב (ספורט יחידני, זוכרים?). בדרך חזרה, בעודי שם את ידי על ארטיק שוקולד מרענן, אני עוצר לא פעם ועוקב בהשתאות אחרי ביצועיהם המדהימים של שחקני הפוצ’י-וולי והכדורעף. גם הם, כמו מסעדות החוף, מתקני הספורט, שבילי האופניים וצי הגולשים – מספרים לי עד כמה שינה "חוף ימה" את פניו. ורק את החול אל תשנו, בבקשה. ועוד לא דיברנו על שקיעות.

2. קפה שפירא

אי שם בלב שכונת שפירא נטוע לו בית הקפה הזה. שמורת טבע בלב הכרך, ממש קרחת יער. יונתן הלו הוא "מיצי" רוקח כאן מיצים אלכוהוליים מפוארים פרי התנסותו רבת השנים. לגימה הגונה תהפוך במהרה את הביקור במקום לחוויה מתקנת. יונתן ,המארח האולטימטיבי ,יצר מקום הגזור על פי דמותו. מקום שמקבל את מבקריו באהבה ומשרה עליהם שלוות נפש פסטורלית-מדברית בלב הכרך ההומה. ריהוט הגן המרשים מורכב רובו ככולו מרהיטי רטרו/וינטג’/יד 7 שנבחרו בקפידה וכך גם מתחמי הפעילות לילדים ועוללים הפזורים בשטח הרחב. בלילות יש סיכוי רב שמתקיימת לה פעילות תרבותית כזו או אחרת ,אבל על זה, בכתבה הבאה. אני הכי אוהב להופיע ב"שפירא".

3. דוק

כשחזרתי הביתה לתל אביב לפני כחמש שנים, בעודי ממתין לגימור המטבח, הפכתי בעל כורחי לצרכן אוכל רחוב לתקופה מוגבלת. באותו הזמן עשתה מסעדת הרחוב "דוק" את צעדיה הראשונים. כך נחשפתי לתעלוליו המופלאים של אסף דוקטור השף והאדם. אסף חרט על דגל המקום את השימוש בחומרים מקומיים בלבד. הקפדנות בבחירת החומרים, שילובי הטעמים הנועזים והלא צפויים הפכו אותי מיד למעריץ מושבע. משהפכתי לסועד קבוע במקום (קבלן המטבח התבקש להאיט את הקצב), אפילו צורפתי לטיול צוות כשאחת ממשימותיו היתה איסוף פרחי חרדל בהרי ירושלים. בימים אלה, עקב אילוצי הרכבת שבאה לקראתנו, התקרבה "דוק" לעברי. מיקומה החדש בצמוד לחנות הפסטה הטרייה "איל פסטיו" הוא חדשות טובות מאוד בשבילי, שכן המרחק משם לרחוב מגורי "השופטים", הוא ממש זניח. הרחבה המוריקה שיצרו "האחים" מנתקת אותך משפת הכביש ההומה ,המנות תמיד מפתיעות מחדש והשירות והאירוח לא פחות ממושלמים. זכיתי.

4. פראנק

מי היה מאמין שדווקא אני, מי ששר את השיר "אני שונא גרמנים", יקדם אוכל המזוהה כל כך עם העם הגרמני. אבל החיים חזקים יותר ובעבודתי כמהנדס מזון למדתי לעמוד מקרוב על רזי הנקניקייה המושלמת. אני אוהב לשבת בסניף באבן גבירול כשברקע ציור קיר ענק, הומאז' לעבודתו של דודו גבע על האלבום "חתול שחור", ללגום בירה ולהתבונן בעוברים והשבים. אבל את ההנאה הגדולה ביותר מסבים לי לקוחות כאלה ואחרים שחולקים איתי את חווית האכילה שלהם. אכן סגירת מעגל מושלמת.

5. מרסנד ז"ל (בשלב זה)

בחרתי את המקום הזה שבצומת הרחובות פרישמן ובן יהודה למרות שהוא איננו עוד. לפתע, בחסות הקורונה, נעלם מחיינו בית הקפה המונומנטלי הזה שהתחיל כמעוז היקים והפך להיות לאחד ממרכזי חיינו. כאן הוגש אחד האספרסואים הטובים בעיר, כאן ישבנו מידי שישי, עם מיטב המוחות האסטרטגיים, מרימים כוסית "שטיקלה" ומברכים "לחיים איתן!”. כאן יכולת למצוא תמיד את בועז הבעלים ולהבין עוד משהו על החיים. לאן יתגלגלו פני הדברים? איפה נעשה את צרכינו באזור בן יהודה? איפה נשתה בירה בדרכנו חזרה מהים? לפתע אנחנו עדר ללא רועה. בועז תעשה לנו קפה!!! השיבו לי את "מרסנד", אפילו במחיר ירושלים.

מקדם בימים אלה את אלבומו "מקולקל" שיצא באחרונה בגרסת ויניל תחת הלייבל "זהב שחור" של האוזן השלישית. משחרר בקרוב את האלבום "וולפקינדר" – פרי עבודה משותפת עם רייסקינדר

• העיר שלי
• קפה שפירא
• חוף גורדון
• זאב טנא
• קפה מרסנד
• פרנק
• דוק

• Facebook
• Twitter
• Email

פרנק

טוב שהיה מי שהבין שלנקניקיות יצא מוניטין מפוקפק שלא בצדק, ושהגיע הזמן לתת להן להתבטא. זאב טנא – מוזיקאי, זמר מחאה וטכנולוג מזון בהכשרתו – הוא העומד מאחורי רשת הנקניקיות האהודה שהפכה תוך שנים אחדות למוסד תל אביבי. תריסר סוגי נקניקיות איכותיות מונה היום התפריט, מברטוורסט ופרנקפורטר קלאסיות ועד לנקניקיית עגל עם אמנטל או קארי וורסט, ואל הנקניקיות (כשרות ולא כשרות) מצטרפים שישה סוגי חרדל ושלושה סוגי מיונז, לא פחות. נקניקייה עסיסית, מוגשת בלחמנייה לבנה רכה לצד סלט תפוחי אדמה – ליותר מזה לא נצרך אדם בחייו כדי לחוש ולו לרגע מאושר. או לכל הפחות ברלינאי (25־31 ש"ח).

פרנק

[tmwdfpad]עוד כתבות שיעניינו אתכם:
כדור נגד דיכאון: הפלאפליות הכי טובות בישראל
ניגוב עניינים: החומוס והסביח הטובים בישראל

ויטרינה

שום אימוני פוטבול אמריקאי מפרכים לא יכינו אתכם לקרבות המרפקים בתורים של הוויטרינה, המזללה שהחלה כעמדה למכירת נקניקיות והפכה להמבורגרייה הכי נחשקת בעיר. בהיכל התהילה: קציצת המבורגר כרסתנית מבשר צוואר עם גבינת אמנטל ורוקפור, צ'יפס בטטה ותפוח אדמה עם גרידת לימון, ועל הכל מרעיפים קטשופ סלק סגול. מי שהתייאש מהתור האינסופי המשחר לפתחו של הסניף המקורי באבן גבירול יתנחם בתור הקצת יותר קצר בסניף החדש ורחב הידיים שנפתח ברחוב לילינבלום (28 ש"ח לנקניקייה, עד 60 ש"ח לארוחת המבורגר).

ויטרינה

יומנגס

הגודל הכי קובע, לגמרי קובע, לחלוטין קובע ורק הגודל קובע. זה מה שהחליטו במזללת המבורגרים מוגזמת שהפכה למוקד עלייה לרגל לחובבי בשר והמבורגר מכל רחבי הארץ. בתפריט המבורגרים שונים (קלאסי, מקסיקני עם פלפל חריף וצ'יפוטלה, צרפתי עם כבד אווז וכמהין ועוד כיד הדמיון הטובה) המוגשים במשקל רגיל, במשקל גדול ובמשקל ענק (660 גרם). ההקפדה על איכות הבשר ורשימת התוספות היצירתיות לקציצות (כולל מבחר נקניקים וגבינות מיובאות) מקשים את מציאת השולחן הפנוי ברוב שעות היום והלילה (47־166 ש"ח, תלוי במשקל הנתח).

יומנגס

בורגר סאלון

רשת ההמבורגרים שפזורה מחיפה ועד ראשון לציון שייכת לבעלי האטליז ומסעדת הבשרים לימוזין, שהקימו בוקרים שהתמחו בגידול בקר ובקצבות. בבורגר סאלון מכינים המבורגרים שנקצצים במקום לעיני הלקוחות מנתחי בקר שמקורם בחווה שבעמק יזרעאל. הבשר מתובל רק במלח, בפלפל ובבצל – הרי בשר טוב אינו נצרך לתוספות נוספות – ומוגש בתוך לחמניות טריות הנאפות במקום. שווה לנסות גם את כריך הסלופי ג'ו (37־66 ש"ח).

בורגר סאלון(ברחבי הארץ)

ביירן מרקט

מסעדת ביירן הביאה לעיר העברית הראשונה טעמים ונינוחות בוואריים בדמות מיני פרצעל ותבשילים עשירים ומנחמים. בדוכנים הבוואריים השוכנים בשרונה מרקט ובסינמה סיטי מגישים את גרסת אוכל הרחוב של המטבח הגרמני־אוסטרי: מבחר נקניקיות (כולל קאריוורסט, נקניקיית קארי קלאסית) המוגשות בלחמניות חלב רכות ומעליהן הר של גבינה מותכת; קוביות שניצל וינאי; טוגני תפוחי אדמה ובצל ועוד (22־44 ש"ח).

ביירן מרקט

קניבר

מזללת ההמבורגרים החיפאית מגישה כבר 15 שנה קציצות המבורגר איכותיות הנטחנות במקום מבשר בקר נהדר. ההמבורגרים מגיעים בשני גדלים – 220 גרם ו־440 גרם למיטיבי לסת – ובמגוון טעמים כמו המבורגר אסייתי או המבורגר טלה עם טחינה וצנוברים בהשראה לוקאלית. לצמחונים מגישים כאן המבורגר צמחוני טוב על בסיס פטריות ופולי סויה, ויש גם גראטן תפוחי אדמה ושניצלונים ברוטב קארי. האווירה שכונתית ומסבירת פנים, גם בזכות עיצוב ספון עץ המתכתב עם מזללות ודיינרים אמריקאיים (47־71 ש"ח).

קניבר

המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים

סלופי ג'ו, כריך הבשר האמריקאי המפורסם, מכיל בשר בקר טחון מושחם עם בצלים, פלפלים חריפים ושום ומוגש בלחמניית המבורגר. בגרסה הישראלית של המוסד לכריכים מיוחדים מדובר בבשר אונטריב מבושל במשך שעות לרכות נהדרת ואז מפורק, מתובל ברוטב ברביקיו ומוגש בתוך לחמנייה רכה עם סלט קולסלאו. הבשר הטוב מגיע מהאטליז של אחד השותפים, בן למשפחה ארגנטינאית, ולצד העונג הצרוף הזה מוגשים גם טוגני תפוחי אדמה (10 ש"ח לצ'יפס, 38 ש"ח לכריך, 50 ש"ח לכריך, צ'יפס ושתייה).

המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים

בחירת המערכת: שניצל ציון

"אצל ציון הירקון פינת טרומפלדור/ בין הדואר וקולנוע דן/ שמים הרבה הרבה לב בצלחת/ בשביל מעט מעט כסף קטן/ שמים הרבה אהבה בפיתה". מילים ולחן: מאיר אריאל. מי שהכיר את השיר לא היה יכול שלא להסתער על הכוך הזעיר שמאכיל את רעבי תל אביב זה שלושה עשורים בשניצל ביתי, מהסוג שהרבה הורים לא טרחו לטגן מעולם לילדיהם אבל מעלה מיד בועת מחשבות על בית ישראלי אוהב. השניצל אצל ציון מטוגן ברגע ההזמנה ומוכנס חם לפיתה עם סלטים טריים, קצת חריף וחיוך ענקי (25 ש"ח).

שניצל ציון

• בורגר סאלון
• Top Street Food 2016 - אוכל הרחוב הטוב בישראל
• יומנגס
• קניבר
• אוכלים שותים
• המבורגר
• זאב טנא
• ביירן
• נקניקיות
• שניצל ציון
• פרנק
• ויטרינה
• ביירן מרקט
• המוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים

• Facebook
• Twitter
• Email

לילך רווה, שעבדה בין השאר בכתית של מאיר אדוני והתמחתה במטבחים בדרום מזרח אסיה, תבשל בקפה קאימק. היא תכין סלט בורמזי, כיסני בצק באן גואי ממולאים טופו, וקרם אורז וחלב קוקוס עם קולי פירות עונתיים ואגוזים בקרמל מלוח.

23.6־24.6, החל מ־17:00

לקאימק

השף כאמל השלמון יתארח בחאן מנולי ביפו ויכין מנות רחוב בהשראת ילדותו עם השף המארח פליקס רוזנטל – פיתה עראיס ממולאת תערובת קבב דגים או בקר וצלויה על גחלים, ומנת חומוס פאטה הכוללת קרעי פיתה, יוגורט וסמנה.

24.6, החל מ־18:00

לחאן מנולי

השף יונתן בורוביץ' הזכור בערגה מקפה 48 (עכשיו הוא ב־M25 החדשה) יתארח בפרנק ויכין כריך שפונדרה של קפה 48, לחמנייה עם נקניקייה, תבשיל צ'ילי קון קרנה, בצל וגבינת צ'דר, ואת הקראק פאי שהמכורים בעיר אורבים לו.

24.6־25.6, החל מ־12:00

לפרנק

צ'ארלי רואן, השף הראשי של גילז פיש אנד צ'יפס בלונדון, יתארח בסניף קינג ג'ורג' של המזנון. עדיין לא ידוע מה יכין שם, אנחנו יכולים לנחש שכרוכים בזה דגים מטוגנים.

22.6־23.6 החל מ־12:00

למזנון

[tobutton text="%22%u05E4%u05E8%u05D8%u05D9%u05DD%20%u05E0%u05D5%u05E1%u05E4%u05D9%u05DD%20%u05D1%u05D0%u05EA%u05E8%20%u05E4%u05E4%u05E1%u05D9%20%u05DE%u05E7%u05E1%22" link="%22http%3A//pepsimax.co.il/%22" theme="red1" target="blank" ]

• כאמל השלמון
• צ'ארלי רואן
• אוכלים שותים
• חאן מנולי
• קאימק
• יונתן בורוביץ'
• TOP STREET FOOD - אוכל הרחוב הטוב בישראל
• מזנון
• פרנק
• לילך רווה