>> שירי ברוק־שגיא (כדאי שתעקבו) היא משוררת ועורכת בעיתון "הארץ". נולדה ב-73' בקיבוץ איילת השחר ומתגוררת בתל אביב. ספר שיריה החדש, "נבואות לאחור" (השקה: חמישי 5.2, הנסיך הקטן), נע בין תקווה להכרה מפוכחת ובין נבואות קדומות לקינה עכשווית. ברקע מבצבצות סצנות תל אביביות יומיומיות. אתם יכולים ורוציםלרכוש את הספר כאן(שיר אחד מתוכו מחכה לכם בקצה השני של הטור)

>> חנות של פסנתרים ואהבה ובר שהוא בית // העיר של סי היימן
>> מקום מפגש מנחם וגן להיבלע בו עם ספר // העיר של נועה סוזנה מורג
>> מקדונלד'ס נוסטלגי ומקדונלד'ס עם כפיל של דרייק // העיר של גיאגיא

1. בית אריאלה

אני אוהבת לשלם מראש על קורסים כדי לסנדל את הלו״ז שלי כך שיחייב אותי ללמוד משהו כי שילמתי עליו ואז אין לי ברירה אלא להגיע. כך מצאתי את הקריאות המודרכות בהנחיית סופרים בבית אריאלה. המחירים לתושבי העיר מסובסדים, ויש אפילו קפה ותה פושטים (לצד הרגילים) במחיר מסובסד. עד כה הספקתי לקרוא בחברותא בכתבי פסואה, קאמי וסארטר, ורוב שיחות הספרייה זלגו למדרגות בסוף השיעור.יש משהו אופטימי, שלא לומר נאיבי, להתדיין בלהט על אקזיסטנציאליזם כרעיון מופשט, כשמעל ראשנו מרחף באופן תמידי איום קיומי קונקרטי, במיוחד במרחב שעד לא מזמן שימש ככיכר החטופים. ובכל זאת, לפעמים נעים לדמיין שאנחנו חיים ב"מקום תחת השמש", ממש כמו שם הספר שכתב פעם, ב־95' (כשעוד היינו תמימים) בחור צעיר בשם בנג'מין ניתאי, ולא ב"מקום תחת".
שאול המלך 27 תל אביב

2. הדשא ברוטשילד

אחרי יום עבודה אני אוהבת לצעוד ברגל, מרחוב העלייה דרך שדרות רוטשילד ועד הבימה, או לחוף בוגרשוב. אם צריך לבחור ספוט אחד שאליו מתנקז הכל, זה הקצה של השדרה שנושק לעיגולים של הבימה.בשעת השקיעה אני חולצת את נעלי היום, מתיישבת על הדשא (המלאכותי) ועושה לעצמי קיבוץ בלב העיר. אני נותנת לנערים ולנערות לשחק לפניי, וכשהם מתרגלים אקרו יוגה מקווה שאף לוליין לא ייפול, כדי שיהיה לי מה לצלם.גם אחרי 30 שנה בתל אביב אי אפשר להוציא את הכפר מהנערה. המתח בין הכפרי לאורבני חוזר אצלי שוב ושוב, ובספר יש שורה אחת שמדברת אותו במדויק:
אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל עִיר בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁיּוֹרְדִים בָּהּ כְּפָר
אני משתדלת לשמור על איזון דק בין הזהויות.

3. שוק לוינסקי

פעם בשבוע אני עוברת בשוק החמוד הזה כדי להצטייד באבות המזון שמרכיבים את התפריט שלי – פירות יבשים. בדרך, אני טוחנת כמות שמסכנת את ענף התמרים והקשיו. את תאוות השופינג אני מספקת בקפיצה ל"תבלינסקי" ולרוב יוצאת משם עם צרור מרווה לטיהור, פרחי לוטוס כחול וחליטת ורדים – שילוב שנראה כמו רשימת קניות של מכשפה. עם השקיות, אני עוצרת לנוח קצת בקפה קאימק על כוס צ'אי מקושטת בעלי כותרת.
>> תבלינסקי / לוינסקי 57 תל אביב // קפה קאימק / לוינסקי 49 תל אביב

4. המציאון

אם הייתי בגד כנראה שהייתי שמלה שחורה קטנה. יש לי אוסף גותי שמתחרה בהיקפו בקולקציית הנעליים של אימלדה מרקוס. תקציב להרחבת האוסף קצת פחות. את רוב הבגדים שלי אני קונה ביד שנייה – גם חסכוני לכיס ולסביבה, וגם מזמן לארון הבגדים של מורטישיה אדאמס וריאציות חדשות על שחור. היתרון במציאון הוא החלוקה המסודרת לקטגוריות של צבעים, שמאפשרת לי לפסוח על כל הצבעים בדרך למדור האופל. ועוד נקודת זכות, בעיר של חמוצים, המוכרות.ים שם הכי נחמדים בעיר וגם הפלייליסט שמכבד את האוזן שעייפה ממקומות צעקניים. קיצר, אם מחפשות פרזנטורית, אתן יודעות למי לפנות.
דיזנגוף 50 תל אביב (דיזנגוף סנטר)

המציאון (צילום באדיבות דיזנגוף סנטר)

5. הסטריטס, יהי זכרו ברוך

נפלה עטרת ראשנו. כך חולפת תהילת עולם. זה לא כל כך נעים לראות סטריטס סגור. כל הקלישאות דומות זו לזו, אבל אנחנו אומללים על פי דרכנו – ולא קלה היא לא קלה דרכנו. כי בכל פעם שבתי ואני חולפות בדרך הקבועה מול הוויטרינות הריקות (שבטח תכף יתמלאו במשהו חדיש ומחודש), עולה בזיכרוני תמונה נוסטלגית מן העבר, שמככבת בה ילדה קטנה עם שניצל ענק. לנצח אחי, נזכור אותך תמיד.
קינג ג'ורג' 70 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

הבולען הבא של תל אביב.בגדול זה יכול להיות בכל מקום בעיר. הכל מזל. בעיר שחרתה על דגלה את חדוות החפירות ואת אימת רוכבי הוולט, כל מה שנותר הוא לייסד ריאליטי מוניציפלי נושא פרסים לסיכון הבא. ראו הוגרלתם. אפשר לפתח גם פורמט ארצי, כי המצב הכללי גם ככה נראה כאן under construction.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?

הסרט "כן" של נדב לפיד. מניחה שאמרו את זה קודם אבל זה לא משנה. אין נביא בעירו. לפחות פריז איז ברנינג. ישבתי בקולנוע הכי פצפון של לב עם עוד שניים וחצי אנשים ומה אני אגיד – ברגע הראשון התפוצצו לי העיניים מרוב דימויים. אחר כך התפוצץ לי הלב מכל הטו מאץ' הזה. אחר כך צחקתי, גם ההם לידי צחקו במקומות הלא נכונים. אחר כך בכיתי. זה היה מסעיר, פומפוזי, מניפסטי, קיטשי לפרקים, סרט אנטי־תיירותי – אבל לתיירים בלבד.

אבל החלק שמצדיק את קיומו כהמלצה כאן הוא לראות, ואשכרה להרגיש, את תל אביב חיה ונושמת בתוך מציאות רוויה מוות, מ־7 באוקטובר ועד הסיוטים מעזה. מצטרפת לדף המסרים הממש לא רשמי של הסרט: לא למלחמה, לא למיליטריזם, לא לקפיטליזם, לא לשחיתות. כן לאבות החתיכים על אופניים בשדרה. כן לחוף הים האהוב. כן לדירות הרעועות שמרגישים בהן צעירים לנצח. כן לקרחנה, אבל לא כמו זו הנובורישית שבסרט, אלא קרחנה של שמחת חיים. כן לסרט שמדבר, למרות כל האנטי, עברית ואהבה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
בניגוד להמלצה הקודמת, הגלויות של שושקה (זאב אנגלמאייר). הרבה יותר קל לבטא מחאה ברוח של אנטי. קשה יותר לזעוק על דרך החיוב. הציורים הצבעוניים של שושקה, מראשית המלחמה ועד סיום הפרויקט, הצליחו ליצור אהדה ואמפתיה – גם מחוץ להפגנות שם נישאו כשלטי ענק – הודות לבחירה באופטימיות, בסולידריות ובאהבה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
במקום מתוקן, המדינה הייתה צריכה למסד את התמיכה במשפחות החטופים ששבו, ולא היה נדרש שנור מהאזרח הקטן. אבל כיוון שאין אנו חיים במקום מתוקן אלא ברפובליקת בננה (כן ביחיד, מה יש?) – והמשפחות האלה צריכות מעטפת רחבה גם בהמשך החיים – מצווה לעזור. אני תרמתי ואמשיך לתרום ככל שידי משגת כמובן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל מי שלא ירש דירה מסבתא ונושא, כמוני, בעול השכירות העושק חודש בחודשו. מרימה לכםן, יודעת כמה זה כבד לבד. אבל לא רק למי שאין להן חדר משלהן, אלא גם לכל אלו שאין להן דרכון משלהן. גם אני נסיכה שנלחמת בדרכונים זרים, ואין לי אחד כזה.

מה יהיה?
אלוקימי יודע, וכפי שזה נראה, הוא גם הכי מקורב כרגע למקום שמתקבלות בו החלטות. אמנם התנבאתי לא רע בספר (שהתחלתי לכתוב לפני יותר מעשור ורואה אור אחרי שרוב הסיוטים התממשו), אבל לא בא לי לבאס. תכל'ס, הכי קל ללכת על נבואות זעם בישראל, כי לרוב הן גם מתגשמות, ואז אנחנו יוצאים צודקים. הלוואי שנחליף אותן בנבואות טעם. יהיה כיפי, תרבותי וטעים, ובטח ייפתחו עוד מלא מקומות אוכל ובילויים בתל אביב. מה לא?

—

"יְמֵי פּוֹמְפֵּיי הָאַחֲרוֹנִים לִמְהִירֵי הַחְלָטָה וַחֲטָאִים קַלִּים" // שירי ברוק-שגיא

אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ עוֹמֵד בְּכִכַּר הַלֵּב
מַחְנִיק צְעָקָה פְּנִימִית וּמֵת
שֶׁמִּישֶׁהוּ יִשְׁמַע
אֲבָל הָעִיר שׁוֹתֶקֶת בַּאֲדִישׁוּת
הִיא סְתָם הוֹמְלֶסִית עֲיֵפָה
שֶׁלֹּא רוֹאָה מַטְבֵּעַ שֶׁל אֲגוֹרָה בְּתוֹךְ הַקִּישׁ קִישׁ קָרְיָא שֶׁלָּהּ
רַק תָּבִיא לָהּ עוֹד קָפֶה בַּחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים – שֶׁתִּתְעוֹרֵר כְּבָר.

בַּלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים הִיא כָּל הַזְּמַן עֵרָה
עַד שֶׁהִיא מְסֻגֶּלֶת לִשְׁמֹעַ חֲתוּלִים מְיֻחָמִים
בֵּין הַחֹשֶׁךְ לְזַנְבוֹת הָאוֹרוּבַלֵּילוֹת הַלְּבָנִים הָאֵלֶּה
הַתִּקְרוֹת הַגְּבוֹהוֹת מְחַשְּׁבוֹת מַסְלוּל מֵחָדָשׁ
כָּמָה זְמַן יִקַּח עַד שֶׁהַטִּיחַ יָבִין אֶת הַסְּדָקִים
הָעִיר נֶהֱפֶכֶת לְמִטָּה עֲמֻקָּה לָגוּר בָּהּ
לִתְקֹעַ בָּהּ יָתֵד בְּלִי לְשַׁלֵּם אַרְנוֹנַת תְּשׁוּקָה
רַק לִשְׁתּוֹת אֶת הָרֶגַע בְּדוּכְנֵי הַמִּיצִיּוֹת שֶׁמִּתַּחַת
וּבֵינְתַיִם בַּיָּמִים, הַחַיִּים בַּחוּץ מַמְשִׁיכִים לִקְרוֹת לַאֲחֵרִים
כְּשֶׁאַתָּה, אֲנִי וְהָעִיר – כְּבָר יוֹתֵר בַּרְזֶל מִנּוֹצוֹת

נוֹשְׁמִים תִּקְוָה בַּלֵּילוֹת
וּמֵתִים חַיִּים בַּיָּמִים
וְיֵשׁ לְהַכּוֹת עָלֵינוּ
יֵשׁ לְהַכּוֹת חָזָק
כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ חַמִּים.

• העיר שלי
• שירה
• בית אריאלה
• שדרות רוטשילד
• שוק לוינסקי
• קאימק
• יד שנייה
• הסטריטס

1. קפה לוינסקי

מקום שאני אוהבת לא רק בגלל הגזוז. יש שם אווירה כיפית, המון צנצנות מעניינות ומשקאות שונים ומשונים כמו קמבוצ'ה וקפיר, שכבר אפשר להשיג במקומות אחרים אבל כאן הם היו הראשונים. זה מקום אסתטי מאוד ואם מבקשים מבני יפה הוא לפעמים מסכים לפתוח את המעבדה שנמצאת ליד הקפה.
לוינסקי 41

2. קפה קאימאק

מקום עם אופציות טובות לאוכל צמחוני פשוט וטעים. שלומציון אחראית כמעט על כל הבישולים ויש לה ידי זהב. כיף שיש מקום כזה, שאפשר להגיע אליו בצהריים או בערב ולאכול אוכל טעים, בריא ומזין ולא יקר. מבחינתי זה עדיין שוס.
לוינסקי 49

3. עזרא גבאי

אני קוראת לחנות מאיר גבאי, כי כך כולם מכירים אותה – חנות פיצוחים ותבלינים בבעלות משפחתית, אבל יש בה הרבה יותר מכך. מעבר לעובדה שמאיר איש נחמד והפיצוחים שלו אולי הכי טובים בשוק, תמיד יש לו מוצרי קצה מעניינים שהוא נותן לי לנסות. היציאה הזו עושה את המקום לקצת אחר לעומת מקומות אחרים בשוק.
נחלת בנימין 101

4. דלידה בר

אחד המקומות היותר־סקסיים שיש בשוק. אני גם קצת מוטית כי הם שכנים שלי ואני אוהבת אותם מאוד, אבל תמיד כיף לשבת בבר, שיש בו אווירה של עוד – בואו ניקח עוד משהו ונטעם עוד משהו. אני אוהבת את הקוקטיילים הטעימים והעיצוב.
זבולון 7

5. ביפראחכ

חנות פרחים־משתלה עם צמחים שאין בכל מקום. בבוטיק הפצפון יש את כל הדברים הכי יפים ומיוחדים ואני קונה שם מלא. אני אוהבת את הכלים שיש שם ושילובים שרויטל יודעת לעשות, אישה מתוקה שתמיד יודעת להסביר בסבלנות ולתת שירות בכיף.
זבולון 14

• העיר שלי
• שוק לוינסקי
• קאימק
• פיפי'ז
• דלידה

• Facebook
• Twitter
• Email

תל אביב עמוסה בבתי קפה שעובדים סביב השעון, וזה הזמן לעשות להם כבוד ולהבין איפה נמצאים בתי הקפה השכונתיים הכי טובים. מתוך אינספור בתי קפה בתל אביב רבתי ביקרנו בעשרות ולגמנו כמויות קפאין שיעירו מתים כדי לאתר את הטובים ביותר לפי הקריטריונים הבאים: שירות, חיבור לקהילה (רמת האינטימיות והקרבה בין העובדים ללקוחות ובין הלקוחות עצמם; עד כמה בית הקפה מחובר ל־DNA של השכונה והפך חלק אינטגרלי ממנה), איכות הקפה, תפריט האוכל והמאפים והשירותים הנלווים (גישה לאינטרנט אלחוטי, מבחר העיתונים והמגזינים), אווירה ועיצוב. רק בתי קפה עצמאיים, שאינם חלק מרשת גדולה – ובעליהם נמצאים לרוב בעסק ומנהלים אותו – הועמדו לבחירה.

למועמדים באזורים אחרים בתל אביב:
המועמדים לבתי הקפה הטובים במזרח תל אביב
המועמדים לבתי הקפה הטובים מעבר לירקון בתל אביב
המועמדים לבתי הקפה הטובים במרכז תל אביב
המועמדים לבתי הקפה הטובים בלב תל אביב
המועמדים לבתי הקפה הטובים בצפון תל אביב
המועמדים לבתי הקפה הטובים ביפו

דא דא ודא

קפה? בראסרי? כל זאת ועוד, באריזה נאה במיוחד. למרות שהוא בסביבה רק מעט יותר משנתיים "דא דא ודא" כבר צבר מוניטין כאחד המקומות המומלצים בעיר לבראנץ', בזכות מנות הביצים המיוחדות והמאפים המשובחים.

דא דא ודא

רוטשילד 12

בית הקפה השיקי להדהים של קבוצת R2M עם תפריט קצר ומדויק. לפתיחת היום, לצהריים משרדיים או למפגש חברתי רגוע, הכל באווירת חו"ל נקייה וממכרת.

רוטשילד 12

דלאל – הקונדיטוריה

החלל קטן והוויטרינה מלאה כל טוב: מאפי בוקר מלוחים ומתוקים, קישים, פיצות, כריכים, לחמים ופטיסרי. מומלץ להגיש לצד קפה ובריזה בשולחנות החיצוניים.

דלאל הקונדיטוריה

נינה

הקפה־מסעדה של מלון הבוטיק באותו שם. ממוקם היטב בשכונת נווה צדק ומתהדר באווירה אירופאית מפתה. עם תום הבראנץ' התפריט עובר להציע פסטות, פיצה ומנות דגים.

קפה נינה

קאימק

קפה־מסעדה צמחוני בשוק לוינסקי. המנות מורכבות כולן מחומרי גלם מהשוק וגולת הכותרת היא התבשילים הביתיים, העשירים בקטניות ובתבלינים. העיצוב, כמו האווירה, קולי, פשוט ולא מתייפייף.

קאימק

בתה וגריגה

מנות קטנטנות במחירים נחמדים, וייב משוחרר ושתייה חמה בקנקני מתכת – זה המקום לשרוץ בו במשך שעות עם חברים פטפטנים ולבושים היטב.

בתה וגריגה

Uber

קפה פינתי קטן, גיי פרנדלי וסימפטי בגן החשמל. תערובות קפה של דנסי וכריכים מלחמי המאפייה השכנה, מוציא הלחם, לצד מנות ערב חדשות שהצטרפו לתפריט לאחרונה לצד הרחבת שעות הפעילות.

Uber

פטיט קפה

בית קפה סימפטי במיוחד מבית היוצר של הקייטרינג הנושא את אותו שם. אף אינסטגרם איננו שלם בלי ערימת המיני־פנקייקים ויש עוד מגוון של ארוחות בוקר, מנות קלילות וקינוחים מפוארים תוצרת המקום.

פטיט קפה

קפליקס

בית קפה שכונתי (שלו שני סניפים: במתחם נגה ביפו ובשלמה המלך במרכז העיר) שכולו קפה ספציאלטה איכותי לסקרנים ולמביני עניין. פולים ותערובות מרחבי העולם לצד עוגיות שוקו־צ'יפס ענקיות. הלקוחות הקבועים זכאים להנחה ולספל שמור על שמם.

קפליקס מרחביה

קפה שפירא

קפה שכונתי עם מצפון חברתי, המארח אירועים תרבותיים וקהילתיים ובעליו העידו שהוא "יותר מתנ"ס מקפה". מעין רחבה פתוחה מלאה בשולחנות שבמרכזה קיוסק קטן, המשחרר מנות בריאות, טעימות וזולות.

קפה שפירא

גצל

פינה צבעונית ושמחה המפגישה את התושבים הצעירים והוותיקים של שכונת שפירא. התפריט צמחוני ומשתנה ומציע בין היתר לחם בוכרי, ממולאים ביתיים ומיצים סחוטים.

גצל

סיטי קפה

המיני־רשת העירונית כנראה כבר לא תהיה הארומה הבאה, אבל סניף האם בפלונטין עדיין חי, קיים ומתקרב לחגיגות העשור. אל מבחר המאפים ומגוון מנות הצהריים הצטרף לאחרונה גם תפריט קינוחים מושחת במיוחד.

סיטי קפה פלורנטין

קפה הפינה

בוטק'ה זעיר ומתוק בפינת פרנקל אברבנאל, המציע קפה משובח לצד שלל מאפים וסנדוויצ'ים, שייקים ומיצים ומנות כמו לביבות, קישים ומרקים.

קפה הפינה

* מתחם הקפה, שבמרכזו בחירת בתי הקפה השכונתיים הטובים ביותר בתל אביב, הוא חלק משיתוף פעולה מסחרי בין Time Out לבין קפה עלית. התכנים בו נבחרו, נכתבו ונערכו באופן עצמאי ובלתי תלוי על ידי מערכת המגזין, ולקפה עלית לא הייתה מעורבות בהם.

• אוכלים שותים
• גצל
• קפה פינה
• בתה וגריגה
• רוטשילד 12
• קפה שפירא
• דא דא ודא
• קפליקס
• דלאל
• קאימק
• בתי קפה בתל אביב
• בתי קפה

• Facebook
• Twitter
• Email

לילך רווה, שעבדה בין השאר בכתית של מאיר אדוני והתמחתה במטבחים בדרום מזרח אסיה, תבשל בקפה קאימק. היא תכין סלט בורמזי, כיסני בצק באן גואי ממולאים טופו, וקרם אורז וחלב קוקוס עם קולי פירות עונתיים ואגוזים בקרמל מלוח.

23.6־24.6, החל מ־17:00

לקאימק

השף כאמל השלמון יתארח בחאן מנולי ביפו ויכין מנות רחוב בהשראת ילדותו עם השף המארח פליקס רוזנטל – פיתה עראיס ממולאת תערובת קבב דגים או בקר וצלויה על גחלים, ומנת חומוס פאטה הכוללת קרעי פיתה, יוגורט וסמנה.

24.6, החל מ־18:00

לחאן מנולי

השף יונתן בורוביץ' הזכור בערגה מקפה 48 (עכשיו הוא ב־M25 החדשה) יתארח בפרנק ויכין כריך שפונדרה של קפה 48, לחמנייה עם נקניקייה, תבשיל צ'ילי קון קרנה, בצל וגבינת צ'דר, ואת הקראק פאי שהמכורים בעיר אורבים לו.

24.6־25.6, החל מ־12:00

לפרנק

צ'ארלי רואן, השף הראשי של גילז פיש אנד צ'יפס בלונדון, יתארח בסניף קינג ג'ורג' של המזנון. עדיין לא ידוע מה יכין שם, אנחנו יכולים לנחש שכרוכים בזה דגים מטוגנים.

22.6־23.6 החל מ־12:00

למזנון

[tobutton text="%22%u05E4%u05E8%u05D8%u05D9%u05DD%20%u05E0%u05D5%u05E1%u05E4%u05D9%u05DD%20%u05D1%u05D0%u05EA%u05E8%20%u05E4%u05E4%u05E1%u05D9%20%u05DE%u05E7%u05E1%22" link="%22http%3A//pepsimax.co.il/%22" theme="red1" target="blank" ]

• אוכלים שותים
• חאן מנולי
• קאימק
• יונתן בורוביץ'
• TOP STREET FOOD - אוכל הרחוב הטוב בישראל
• מזנון
• פרנק
• לילך רווה
• כאמל השלמון
• צ'ארלי רואן

• Facebook
• Twitter
• Email

בעורפו של מתחם נגה ביפו פתחו לפני כשנתיים יעל ופיליפ שפר את בית הקלייה הקטן שלהם, קפליקס, מצוידים בהמון ידע ויד טובה לתערובות של פיליפ, שרכש השכלה בנושא בברלין. יעל מצדה הנהיגה סגנון אירוח שהפך את המקום למרכז קהילתי קטן ובו מדפים שעליהם הכוסות של השתיינים הקבועים, ואפשרות להשאיר מפתח לשותף לדירה. כשהחלו להיווצר פקקי תנועה באזור נגה בגלל לקוחות שבאו במיוחד מחוץ ליפו כדי לרכוש פולי קפה, החליטו בני הזוג שפר לפתוח קפליקס נוסף בתוך דירת מגורים ברחוב שלמה המלך עם שני שותפים נוספים – אופיר בן הרוש ויניב גולדברג.

השבוע פתחה החבורה בית קפה נוסף בפינת הרחובות יוחנן הסנדלר והעבודה, בדירה שבה פעלה במשך שנים מכולת. על העיצוב חתומה אנה גולדברג, אשתו של יניב. לתערובות הקפה (11־15 ש"ח לקפוצ'ינו) נוספו מאפי בוקר ועוגות מלחמנינה (12־15 ש"ח) ומוצרי מאפה טבעוניים המגיעים מקיאמק (14 ש"ח למאפה).

הקפה הכי מפורסם של קפליקס נוצר בשיטת טפטוף אטית ומיועד להכנת קפה קר, אבל זה כבר יהיה להיט אוף שינקין לקיץ. בינתיים תרגלו את הדיבור על קפה חד זני, פירותיות נמוכה, טקסטורה כבדה וגוון רך ומעושן. קפה תובע קהל לא פחות ידעני, פלצני ומשקיעני מיין, רק שבסוף המשקה אתם אמורים לחזור לשגרת היום שלכם חדים ומפוקסים במיוחד.

• אוכלים שותים
• קפה
• לחמנינה
• קאימק
• קפליקס
• חדשות האוכל
• מסעדות חדשות