• Facebook
• Twitter
• Email

אזעקת ניינטיז

20 שנה אחרי ש־ck1 הושפרץ לראשונה לאוויר העולם משיק קלווין קליין את ck2, במה שמסתמן כמשבר האלבום השני הכי ארוך בתולדות ענף הבישום. הניחוח שפותח מתאווה להיות איקוני לפחות כמו אביו הרוחני, שהיה לבושם היוניסקס הראשון בהיסטוריה. גם הבושם החדש לא בודק מה יש לכם בתחתונים ואף ממותג כ"ג'נדר פרי", יען נטול מגדר כליל. והריח? ערבוב של וואסבי, מנדרינה, סיגליות ובטון רטוב (בחיינו). תכף תריחו אותו בכל חור.

50 מ"ל: 199 ש"ח, 100 מ"ל: 279 ש"ח, להשיג ברשתות הפארם

קוריאנית חריפה

כשקניה ווסט ביקש לשכנע את כולם בתצוגה שלו בשבוע האופנה בניו יורק כי הוא אבי מהפכת אופנת היוניסקס בכבודו ובעצמו, אולגה מרון, המייסדת והקניינית של אתר האופנה האהוד We Must Shop, לא התרשמה במיוחד. מרון פוקדת זה כמה עונות שבוע אופנה אחר, זה המתרחש בסיאול, ובו היא רוכשת על בסיס קבוע את הקולקציות שממריצות את הדם של האתר שמאחוריו היא ניצבת. אם תשאלו אותה, המעצבים הקוריאנים יכולים ללמד דבר או שניים את ווסט: "יש להם את זה פשוט מלידה. אפשר לראות בהיסטוריה של הלבוש הקוריאני המסורתי שלאורך השנים מלבישים את הילדים והילדות בדיוק באותן צלליות ובאותם צבעים וחומרים. הם גדלים בצורה הזאת, ונפוץ מאוד לראות זוגות בקוריאה מסתובבים ברחוב בלבוש זהה או בהתאמת צבעים ודפוסים". בעוד האתר שלה פונה כרגע לנשים, הטי שירטס המודפסות והגיאומטריות של Rocket X Lunch יקרצו גם לגברים, ואפילו ז'קט הספארי של המותג Salad Bowl יעטוף בחן גם מסת גוף עתירת טסטוסטרון. אחרי הכל, מסרים כמו "Eat a lot, Sleep a lot", הרשום על גבו, הם חוצי מגדר.

199־799 ש"ח,באתר

הגיע הזמן

למרות העדפתנו הברורה את אורח החיים הבלתי תלוי במחויבויות מסוג כלשהו, מדי פעם אנו נאלצים להעיף מבט בשעון, ולו רק כדי לדעת אם הגיע זמן ארוחת הצהריים או ארוחת הערב. אבל מאז שתלינו על הקיר את השעון החדש של Pulp – המותג המקומי בעל האפיל החו"לי המובהק (והשם הכה נוסטלגי, היוש ניינטיז) – כל הפרוצדורה הסחית של התעדכנות בזמנים הפכה נסבלת ואפילו קצת כיפית. הקרדיט ברובו לבלוק הנייר המקיף את השעון, המזמין מיני שרבוטים, התחכמויות בכתב וכיוצא באלה דאחקות.

שעון: 65 דולר, בלוק נייר למילוי חוזר (100 דפים): 15 דולר,באתר

זיגי סטארדאסט

מפתיע, אבל אבות המזון של המותג זיגי פרידה אינם סטארדאסט וקאלו, אלא סבה של אודרי קאווה וסבתה של דבי שחר, צמד בלגיות בעלות חוש אופנתי מפותח שעשו עלייה. השתיים מייצרות בארץ אקססוריז בוהמייניים ובמקביל מייבאות מספוטים אקזוטיים יותר או פחות – מבאלי והודו עד צרפת. תיק הקילים שעשה את כל הדרך לתל אביב ממרוקו, למשל, הוא לא רק יפהפה אלא גם מתומחר בריסון.

225 ש"ח,באתר

בדרך לשוודיה עוצרים בעזריאלי

שוב מסעות, עוד קצת בוהו והרבה אווירת פסטיבלים כמיטב המסורת האביבית: קולקציית הסטודיו החדשה של H&M, שנוחתת היום (חמישי) בתל אביב, אולי לא תגרום לכם לנהור לעזריאלי באמוק משל הייתם ראשל"ציות בנות 15, אבל כמה פריטים מצטיינים ייתנו לכם בכל זאת סיבה טובה להצטופף עמן בכיף. הצעת ההגשה שלנו מורכבת מחולצת משי מכופתרת ומכנסי ברמודה קלילים בגוון שנהב כמעט תואם. בתיאבון.

מכנסיים: 179 ש"ח, חולצה: 349 ש"ח, H&M סניף עזריאלי

• Pulp
• We Must Shop
• קניה ווסט
• קלווין קליין
• H&M
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

1

הקלאסי

Gio של ג'ורג'יו ארמאני

סטטיסטית כנראה זה הבושם שהכי ממגנט נשים. וגברים. בעצם את כולם.

267־439 ש"ח ל־100 מ"ל

2

האלגנטי

Quatre של בושרון

ניחוח ועידון פרחוני נוטף קלאסה, עם נגיעות עוצמתיות ויציבות של שרף עצים.

299 ש"ח ל־100 מ"ל

3

האינטנסיבי

אקסטרים נואר של טום פורד

מעצב העל בגרסה חדשה לבושם המוכר – אלגנטי, דומיננטי אך לא שתלטני.

499 ש"ח ל ־50 מ"ל, 680 ש"ח ל־100 מ"ל

4

האנדרוגני

One Summer של קלווין קליין

גרסה מסחררת וטרופית ללהיט היוניסקסי מהניינטיז.

149 ש"ח ל־100 מ"ל

• One Summer
• טום פורד
• EXTREME NOIR
• אקסטרים נואר
• בושרון
• Quatre
• Gio
• קלווין קליין
• יופי וטיפוח
• CK
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

הקמפיינים של אביב 2015 עוררו גל חיובי בתקשורת בזכות גישתם המגוונת למה נכון, מה יפה ומה סקסי. לאחר שנים של מודל נשי רזה ולבן הציגו בתי אופנה כדולצ'ה וגבאנה נשים בגיל הזהב; בסן לורן הבליטו יופי הניבט מרגש שמקרינים הפנים; בסלין הבינו שאין דבר סקסי יותר מהקוליות שמייצגת ג'ואן דידיון וחשפו בפני חובבות אופנה צעירות את היצירות היחידות במינן של הסופרת בת ה־80.

ובזירת הגברים? למעט אית'ן הוק בפראדה – שגם מבחינת הגיל קשה שלא לחשוב עליו כסמל מין קונבנציונלי – קיבלנו את ג'סטין ביבר בקלווין קליין, שהופיע בתחתונים לפני או אחרי פוטושופ ועורר מיני שערורייה וירטואלית.

בפתיחת שבוע האופנה בניו יורק הופיעה קולקציית הגברים לסתיו 2015 של המותג ראג אנד בון, השואפת ליצור אפליה מתקנת ולהרחיב את מנעד הפרזנטורים העונתיים גם בזירה הגברית – שעד עתה התקבעה למעשה בסטנדרטים קשיחים לא פחות מאלה שמשלו בפלח השוק הנשי.

בלוק בוק של ראג אנד בון הוצגו שני פרזנטורים עונתיים – רקדנים שתועדו בלבוש בגדי הקז'ואל של המותג תוך כדי תנועה. אלה הם ליל באק, שעבורו אין זו הופעה ראשונה כדוגמן אופנה (אף שבחירת פרזנטור כהה עור עדיין אינה מובנת מאליה בשוק האופנה הגברי); ומיכאל ברישניקוב – רקדן הבלט והכוריאוגרף האיקוני בין ה־67 שלנצח ייזכר בקרב בנות הדור הזה כ"אלכסנדר פטרובסקי" – האמן הרוסי היהיר שכבש ושבר את לבה של קארי בראדשו בעונה השישית והאחרונה של "סקס והעיר הגדולה". לדברי צמד מעצבי המותג, ברשניקוב לוהק כדי "להדגיש את הניגודים העומדים בבסיס ה־DNA שלו, בין חדש לישן".

בתמונותיו בלוק בוק נראה ברישניקוב קוּל ומשוחרר יותר מכפי שנצרב בזיכרון הקולקטיבי כפטרובסקי הקפוץ וחובב השליטה; ועם זאת חושני לא פחות מכפי שהיה בתקופה שבה כינתה אותו קארי "המאהב הרוסי שלי". כמו דידיון, גם הוא מייצג רוח של יצירתיות ואינטלקט ניו יורקי שאין לו זמן וגיל, ומשמעות קלאסית אלגנטית למושג "סקסי".

• קלווין קליין
• ג'סטין ביבר
• אית'ן הוק
• ראג אנד בונד
• אופנה
• החיים היפים
• מיכאיל ברישניקוב

• Facebook
• Twitter
• Email

אם בחירתו של בית קלווין קליין בדוגמנית שמייצגת רוב נשי מוחץ עוררה בעולם סנסציה, הרי שביצתנו המקומית זכתה לסערה בכוס תה עם שניים סוכר. אלמה דישי, הכוכבת הבלתי מעורערת בסדרה הממכרת "איש חשוב מאוד", קטפה קמפיין ראשון: לא לנעלי נוחות, לא לתחבושות ריחניות ולא לקורנפלקס מחיטה מלאה, כי אם לקולקציית ההלבשה התחתונה של טריומף. גם אצלנו קרה תהליך דומה לזה שהתרחש בעולם עת העזה דוגמנית במידה 44 לדגמן נשיות תקינה: גבות הורמו, פוסטים שוחררו ואייטמים מיהרו לנתח את הבחירה בדישי – אישה אמיתית לחלוטין שהמדיה נוהגת לכנות ללא בושה "שמנה" – לקמפיין הסקסי.

אם נתעלם לרגע מהביקורת המגעילה שנכתבה על הנושא ב"ישראל היום" (שהוכיחה שביקורות קשות על נשים נשמעות דווקא מנשים, שבמקום לברך על סנונית קטנה שאולי תאפשר לנו בעתיד להשתחרר מדימויים מצמצמים ומדכאים מתעקשות לשמר מציאות חולנית שבה הגוף הנפלא שלנו הוא גם האויב הגדול שלנו) – נראה שהתעשייה מתחילה להבשיל לנשים בשלות. ישבתי לא אחת בתצוגות של הלבשה תחתונה ומעולם לא הבנתי את הבחירה בדוגמניות דקיקות שלא מצליחות למלא את החזייה ואת התחתונים בבשר. כלומר, יש נשים שנולדו רזות ושהתבגרו רזות וגם הן רוכשות הלבשה תחתונה; אך חזיות, שנועדו לתמוך בשדיים, זקוקות, אהם אהם, לשדיים.

בארצנו הים תיכונית שבה מרבית הנשים נראות כמו אלמה דישי – הווה אומר לא בלונדיניות עם חזה שטוח וישבן שנראה כמו המשך ישיר של הגב – היינו מצפות שקמפיין בכיכובה של דישי יחלוף לידנו בטבעיות. הרי היא הדבר הכי חם עכשיו, ומן הראוי שחברה מסחרית תניח עליה את היד כדי לנצל את מניותיה הרותחות. אך הבאזז סביב הקמפיין לא נובע מההכרה בכך שדישי היא ה"איט וומן" של הרגע, אלא מהעובדה שמישהו שם למעלה במגדלי חברות הפרסום החליט לאהוב אותנו. כי ממש כמו בתפוצות, גם לנו קשה לשחרר את ההרגל המגונה הזה של צפייה בפוסטר ענקי של בחורה שאין לנו שום דרך להזדהות איתה, להרגיש חרא על כך שלעולם לא נוכל להזדהות איתה ואז לרוץ למעצב השיער, לדיאטנית ולפלסטיקאי בניסיון נואש להזדהות איתה בכל זאת, בכוח.

קשה לנו להתמודד עם קמפיין שמציג, בשיא הנונשלנט ומבלי להתנצל, מודל שפוי של נשיות. שבאמצעות אישה מוכשרת מוכיח שיש המון סוגים של מבני גוף, ושהם לגיטימיים, יפים, סקסיים ולא תאמינו – אפילו יכולים למכור. זה קצת מפחיד באמת, שהרי זה יאלץ אותנו להביט במראה בעודנו חצי עירומות ואולי קצת לאהוב את עצמנו. ואם נאהב את עצמנו, מה נעשה עם כל הזמן הפנוי שיתפנה לנו ממכוני השיזוף, משיעורי הספינינג ומההלקאות העצמיות?

• קלווין קליין
• אלמה דישי
• טריומף
• הלבשה תחתונה
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

בשבוע האחרון געשו וסערו הרשת והעיתונות הכתובה על שערוריית דוגמנית המידות הגדולות של קלווין קליין. הדבר עבר ממדורי האופנה אל ראש החדשות והיה אחד הנושאים החמים בטוויטר במשך ימים. אם לא נתקלתם בתגובות, הנה סקירה מקוצרת: בית האופנה האמריקאי יצא בקמפיין לקו הלבשה תחתונה. לצד הדוגמניות ה"סטנדרטיות" לוהקה מיילה דלבסיו בת ה־27 שמידת בגדיה שוות ערך למידה 40 אצלנו. הבחירה עוררה גל מחאה על כך שמידה זו נחשבת בחברה בכלל ובתעשיית האופנה בפרט כ"פלאס סייז"; ושדלבסיו החטובה אך המקומרת יחסית היא בכלל "דוגמנית למידות גדולות".

הסטנדרט הרזה והאחיד מאוד מבחינות משקל, מבנה גוף, מוצא, גון עור וגיל של נשים בעולם האופנה הוא לא פחות ממקומם, ולמרות הביקורת הקשה שהוא מעורר, נראה שהוא רק הולך ומקצין.

האחידות הבעייתית הזאת היא סיבה טובה לברך על ההחלטה של קלווין קליין, או להבין את משמעותה לעומק לפני שנוקטים עמדה נחרצת בעניין. סטנדרטים, שגויים ככל שיהיו, אינם משתנים בן לילה. הדבר נכון לכל תחום ולכל ענף, על אחת כמה וכמה במערכת הסבוכה של עולם האופנה.

ארגונים שקוראים להצגת מודל יופי מגוון ואחראי יותר, כמו All Walks הבריטי, נתקלים במלכוד של "ביצה ותרנגולת": עורכי המגזינים טוענים שהדגמים שהם מקבלים מהמעצבים לצילומים הם במידה 36, בעוד המעצבים טוענים שהם חייבים לייצר במידה הזאת בשביל להיכלל מראש בהפקות האופנה.

אבל גם בקמפיינים – שבהם יכולים בתי העיצוב לעשות כרצונם – נשמר האידיאל השגוי הזה, מלבד במקרים מעטים שבהם מתיימרים בעלי הקמפיין לתעד "נשים אמיתיות", כאילו הדוגמניות הרזות אינן בנות תמותה.

בשביל לתקן את העוול הזה חייבים להרחיב את המנעד, שכעת כמעט אינו קיים. הופעתה של דלבסיו בקמפיין של קלווין קליין – חברה שבניינטיז עוררה את תופעת ההירואין שיק בקמפיינים בכיכובה של קייט מוס – הוא צעד קטן אבל משמעותי מאוד לטווח הרחוק. 40 היא לא באמת מידה גדולה, והשתתפותה בקמפיין יכלה לחלוף על פני הרדאר ללא סערה מכיוון שלמעשה הדוגמנית לא נראית חריגה במיוחד לצד עמיתותיה. זה כל היופי שבדבר: כשהעין תתרגל לראות בקמפיין אחד מידות שונות 36, 38, 42 ועוד – יתחולל בהדרגה שינוי חיובי, בעיקר בקרב נשים צעירות שעל פי מאות מחקרים מושפעות לרעה מקונצנזוס המידה הקטנה – דבר שמוביל לפגיעה פסיכולוגית או אף גופנית.

מיילה דלבסיו היא אישה אמיתית כמו כל דוגמנית אחרת, כמו כל אחת מאיתנו. העובדה שאחרי הצילומים היא העידה שחשה לא בנוח לצד הדוגמניות הדקיקות, מעידה שהבחירה בה היא עדיין צעד אמיץ וקריאת תיגר עדינה ולא קוריוזית מול מוסכמה נוקשה – קריאה שעשויה לעודד את התעשייה כולה ליצור דגמי צילום במידות רבות יותר, ואולי לשבור את אידיאל האחיד והקשה מאוד להשגה של מידה קטנטנה.

• קלווין קליין
• מידות גדולות
• מיילה דלבסיו
• אופנה
• החיים היפים