שקרנים מגיעים בכל הצורות, הגדלים והמניעים הפוליטיים. הם הרי לא דבר חדש. אבל בעולם שבו מסיתים נגד משפחות החטופים, דונלד טראמפ נבחר ושנית ואילון מאסק משחרר אנטישמים ב-X, כבר ברור שהאמת לא משנה יותר לרוב האנשים. וזה חבל, כי אנחנו אוהבים את האמת. היא לרוב מגלה הרבה יותר מהשקר. נגיד, האמת שנחשפה אמש בנתוני ימי המילואים, שגילו כי למרות מה שהחרדים אמרו, תל אביבים דווקא כן מתגייסים, ואפילו יותר מרוב מוחלט של ערי ישראל – גם במספרים, גם באחוזים וגם במספר ימי מילואים. זה, כמובן, לא יעצור את בעלי האינטרסים שמנסים להכשיר חוק השתמטות מלהמשיך ולשקר – אבל אנחנו נישאר עם האמת, וננפנף להם אותה בפנים כל עוד יש לנו ידיים. וזה מזכיר לנו שיש עוד כמה שקרים שמספרים עלינו, והגיע הזמן שנכה בחזרה עם המציאות. אמן שיגדל לכם האף, שקרים.

>>האפי ויודע: 28 השעות השמחות הכי משתלמות במסעדות בתל אביב

התל אביבים לא מתגייסים

נתחיל עם הבסיס – תל אביבים מתגייסים יותר מכם, יא משתמטים. לפי הנתונים שפורסמו אמש התל אביבים אחראים על 8.45 ממשרתי המילואים בין ה-7.10 לסוף 2023 – הכי הרבה מכל המדינה. היינו אחראים על 2.2 מיליון ימי מילואים, שהם הרבה יותר מכל הערים האחרות. ואם מישהו הולך להתקטן על כך שתל אביב היא העיר השנייה בגודלה, דעו קודם כל שתל אביב היא מקום 9 בהתגייסות במדינה באופן יחסי למספר תושבים, וגם עוקפת את העיר הכי גדולה בישראל, ירושלים. תעמידו פני מופתעים.

הם כולם אוכלי סושי

חלאס, באמת נמאס עם השקר הבוטה הזה. על השלכה שמעתם? כי בתל אביב אמנם יש כמה סושיות מצליחות, ואין ספק שמפעם לפעם גם תל אביבים יתפסו עם צ'ופסטיק, אבל בואו נעשה ספירה מה יש יותר – סושיות תל אביביות יומרניות, או סושיות פריפריה שמדפיסות מגשים על על ימין ועל שמאל. תיחנקו עם הספייסי מיונז ותנו לנו לדפוק עוד סמאשבורגר או שיפוד בשר ברמה שלא הכרתם.

כל היום שותים אספרסו

נו באמת, אתם תקועים בקלישאות משנות ה-90. אנחנו מעדיפים הפוך גדול על בסיס שיבולת שועל, או אולי איזה קפה דור 3 מאתיופיה, אבל אספרסו? מה אנחנו, ג'ורג' קלוני?!

זו עיר של היפסטרים

שמחים שלפחות עברתם לקלישאות של 2014, השנה האחרונה בה המילה הזו תיארה מישהו אמיתי. תופעת ההיפסטרים באמת השתלטה על תל אביב, ואז התפוררה למרעה המיינסטרים הגדול, שם איבד משמעות עם אינפלואנסריות ששמות משקפים עגולים ללא עדשה ולבוש "אירוני" שלא מצליח להבין את המילה. תמצאו מילה חדשה, או שפשוט תקראו לנו תל אביבים.

כולם פה שמאלנים

נו באמת, תל אביב היא אמנם העיר הליברלית ביותר בארץ, אבל זה לא אומר שהיא שמאלנית. ראשית, אין באמת שמאל בישראל. אחרי שהורדנו את זה מהלב, בואו נבדוק את תוצאות האמת של הבחירות האחרונות לכנסת, שהביאו עלינו את ממשלת הזוועה הזו – 33% מהישראלים הצביעו ליש עתיד, 11% למחנה הממלכתי, 9% לעבודה ו-%10 אחוז הצביעו למפלגת השמאל היחידה דאז, מרץ. אז אנחנו מוכנים לקבל "התל אביבים האלה מרכזניקים", אבל שמאלנים? איפה? חוץ מזה, 17% לליכוד, 4.5% לציונות הדתית, 4.3% לש"ס – זה בערך רבע עיר ימנית, יותר ממפלגות השמאל הבולטות. כלומר, כל עוד אתם לא נופלים לספין שכל מי שנגד נתניהו הוא שמאל.

או כנראה הומואים

בואו נשבור את המיתוס – תל אביב היא ללא ספק בירת הלהטב"ק הישראלית, ואנחנו גאים בזה מאוד, אבל אם מסתכלים על הנתונים, קשה להגיד שאנחנו יותר גאים מאחרים. ההערכה שנקבעה על בסיס סקר העיר של עיריית תל אביב שפורסמה לפני כחודשיים קבעה כי כ-10% מאוכלוסיית תל אביב מזדהה כלהטב"קית – נתון שתואם למחקר מ-2016 שנערך על ידי ד"ר זוהר מור וד"ר אודי דוידוביץ', שהעריך כי אחוז הלהטב"קים בכל ישראלים הוא כ-10%. חוץ מזה, איך אנחנו העיר הכי הומואית אם נשאר רק בר אחד לחברי הקהילה?

בוודאות מתנשאים

בחייכם, אם היינו מתנשאים האם היינו מוכנים לגור בקופסה עם כיור עבור 3000 ש"ח?

כלום לא מפוצץ את הבועה

הבועה כבר מזמן לא בועתית, ואם צריך הוכחות לזה יש בשפע – החל מחמ"לי האוכל העצומים שהוקמו מיד ב-8 באוקטובר, דרך ההפגנות השבועיות שתמיד מתרכזות לכאן ועד לעובדה שזו עיר מעורבת פוליטית ברמה היומיומית – אולי הבועה האמיתית היא מה שמחוץ לתל אביב.

אבל לפחות זו עיר ללא הפסקה

אוקי, אז הפעם מדובר בלי שום ספק בשקר שאנחנו הפצנו, אבל למרבה הצער הוא לא נכון כבר שנים. כבר שנים שמקומות שהיו פתוחים 24/7 נעלמים ומצמצמים משמרות, ולמרות שבימי הסופ"ש עוד רועש מדי פעם, זה יותר נוגע לאנשים מראשל"צ והרצליה שלא מוכנים לקחת עדיין מונית הביתה. חיי הלילה נפגעו באופן חסר היכר בקורונה, והוקרסו במהלך המלחמה, כך שהלילה התל אביבי עבר לאפטרים במיני קלאבים אפלוליים ולבתים, והרחוב מפסיק אי שם בסביבות 3 בלילה. בחייאת, תנו קצת לישון.

• ❤ תל אביב
• הבועה
• סאטירה
• עירוני
• חיי לילה
• שקרים
• קלישאות

“אנחנו תל-אביביים": ככה מתחיל סרטון הטיק-טוק הגרוע ביותר שתראו היום, באחריות. ואני אפילו לא מדבר על סרטון ספציפי, אלא על ז'אנר סרטוני ה"אנחנו X" בטיק-טוק – אתם יודעים, הסרטונים האלה בהם דמות מכריזה על עצמה כחלק מקבוצה ספציפית, ואז שופכת את כל הסטריאוטיפים שקשורים לקבוצה הנ"ל. זה ז'אנר גם ככה גרוע, אבל תוסיפו לו סטריאוטיפים תל-אביביים עצלנים, ויש לכם מתכון בטוח לכאפה לפרצוף של עצמכם. אבל למה הקלישאות האלו כל כך מעצבנות אותנו?

>>

קשה לדעת מתי בדיוק התחילו להיווצר סטריאוטיפים על תל-אביבים. יכול להיות שכבר ב-1909 תושבי ירושלים היו יורדים על ה"אחוזת-ביתים" הפלצנים והמתנשאים ששותים קפה ואוכלים לבן. אבל אין ספק שבעשורים האחרונים, אנחנו תושבי העיר ללא הפסקה סבלנו הרבה עלבונות מהשכנים שלנו (ועוד אחרי שהיינו כל כך נחמדים ונתנו להם לבקר פה!). אם כן, הגיע הזמן להפסיק את זה. או לפחות להפסיק ליצור תוכן אינטרנטי עצלני שמשתמש בסטריאוטיפים האלה. לא כי זה פוגע בנו כתל-אביבים, אלא פשוט כי זה לא מצחיק. אגב, הטרנד הזה היה לא מצחיק כבר לפני 11 שנה.

זה מרגיש כאילו כל יום אנחנו נחשפים למערכון טיק-טוק אחר בו אנשים מדברים באותה האינטונציה התל-אביבית הזאת שכולנו בבירור מדברים בה, ועושים דברים שכולנו עושים כמו… לדבר באנגלית? לקשקש על סלבס? ללבוש משקפיים? מה לעזאזל הסטריאוטיפים האלה אפילו אמורים להביע? מאיפה הם באו? והאם האנשים שיוצרים את הסרטונים האלה יכולים סוף סוף להיסגר על רשימת סטריאוטיפים מסודרת כדי שנדע איך אנחנו אמורים להתנהג?

הנושא הזה גדול יותר מסתם כמה יוצרי תוכן בטיק-טוק. אנחנו מופצצים בפרסומות שונות מעסקים כמו AM:PM, שמשתמשות בקריקטורות תל-אביביות שמרגישות כאילו באו ממערכון ישן של "ארץ נהדרת". שלא לדבר על העירייה שלנו עצמה, שמשתפת פעולה עם דמות התל-אביבי המעצבן הזה בכל מיני קמפיינים ויראליים. איך זה קרה שעיר שאמורה לייצג חופש להיות מי שאתה הפכה להיות ייצוג לאותה הדמות החוזרת. זה אפילו לא נכון! תל-אביביים הם בכלל מאוד רב-גוניים! כולנו אינדיבידואלים! טוב, בעצם אני לא.

יש הרבה דברים גרועים בתל-אביב, ועל לא מעט מהם תוכלו לקרוא כאן באתר זה ממש. אבל אני מרגיש שאנחנו צריכים לדרוש יחס טוב יותר, או לפחות שאם כבר מעליבים אותנו, שלפחות יעשו זאת בצורה מדויקת, חכמה והכי חשוב – מצחיקה! תשאלו כל קומיקאי שאי פעם השתתף ברוסט (הנה לכם קלישאה תל אביבית אמתית) – זה לא משנה עד כמה הירידה שלך טובה אם אין בה גרעין של אמת, אבל תמיד חשוב לדאוג גם שאנשים יצחקו. אחרת זה סתם מביך. כמו הסרטונים האלו. נו מה, אני תל אביבי. ברור שאני שונא את הטרנד הזה.

• מעצבן בתל אביב
• ❤ תל אביב
• קלישאות
• תל אביבים

• Facebook
• Twitter
• Email

1. קוק בשירותים

לתל אביב יש בעיית התמכרות קלה לקוקאין, סם שהוא סמל סטטוס שמניע חוגים מסוימים. לא רק במסיבות – יש שיאמרו כי משרדי הפרסום, התקשורת ועורכי הדין תלויים בו גם כן. "הסם של הלמעלה" אוהבים לקרוא לו באזורים הפריפריאליים.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
7 הצעירים שתשמעו עליהם בשנת תשע"ח
7 מגמות תרבותיות לשנת תשע"ח
הטרנדים לעונת סתיו חורף 2017-18 שאתם צריכים בארון

אבל התחייה של הקוקאין הפעם נטולת הסקס אפיל של תרבות הדיסקו הנוצצת, וגם ההרמות רק לכאורה. למרות הכל התורים לתאי השירותים ארוכים ושאריות האבקה הלבנה ניכרות: אנשים בעיר הזאת מוכנים לשלם בין 400 ל־ 600 ש"ח עבור הפעולה הריקה מתוכן של הסנפת חומר שכל קשר בינו לבין קוקאין הוא מקרי בהחלט.

2. יש לנו בעיית מחויבות

בתל אביב כולם מזיינים את כולם אבל בעצם מחפשים אהבה, לכולם קשה להתחייב עד שהם מתנגשים עם הפרצוף בקיר ונמרחים כלפי מטה במין משבר גיל 40 עצוב במיוחד. בתל אביב מקיימים מערכות יחסים פתוחות בשם הליברליות, אבל הולכים לישון מכווצים מקנאה בלילה כי זה הורג את הנפש. בתל אביב יש אינספור אפשרויות של הכל מהכל, וכל כך קשה להחליט ולהתחייב למישהו אחד. זה כמו להיות ילד שנכנס לחנות ממתקים ומרוב שהוא רוצה הכל הוא לא מצליח לבחור כלום ונשאר בידיים ריקות. מרוב מחויבות לחוסר מחויבות בעיר ללא הפסקה, אנחנו נכבלים במחויבות לכלום.

[tmwdfpad]

3. שוב נוסעים לברלין

ברירת המחדל האולטימטיבית וחסרת המעוף. חבל רק שאין אוטובוס של אגד מדרך נמיר שיכול להגיע לברלין. כולם היו לובשים שחור, חובשים כובעי גרב, מרכיבים אוזניות ולוקחים קלונקס ביחד כדי שיהיו קצת פחות לבד והם יוכלו להרגיש שיש עוד בני אדם כמוהם. הגרסה המשודרגת של חופשה בברלין היא "לגור בברלין", סיטואציה שבה אדם נורמטיבי לכאורה מתעקש לעבור למדינה זרה שהקשר היחידי בינו לבינה הוא אותו ניסיון השמדה המוני מלפני שלושה דורות. שם הוא יוכל להיות עני במקום זר שבו הוא אינו יודע את השפה ולספר בפייסבוק שנורא זול שם ואפשר לחיות באמת.

4. כולם שמאלנים מנותקים

אולי תל אביב באמת קצת מתה מבפנים כי נדמה שלפעמים הפכה שבויה, במעין פעולה מודעת אך עם זאת אידיוטית, בקלישאת השמאל ההיפסטרי כפי שהציג אותו נפתלי בנט באותו סרטון מ־ 2014 . לכאורה בתל אביב כולם אוהבים לדבר נגד הכיבוש, לכתוב עליו שירים וספרים, לעשות עליו סרטים, להתכרבל איתו בלילה. בבחירות 2015 50 אחוז מהתל אביבים הצביעו למפלגות שמאל (העבודה, מרצ, הרשימה המשותפת) ואפילו יש עיתון קומוניסטי שיוצא לאור (אף אחד לא קורא אותו). אבל קשה להיזכר בפעם האחרונה שיצאה מכאן בשורה פוליטית אמיתית וכנה שמתייחסת לכיבוש (הייתה לנו המחאה החברתית לרגע, אבל כולם התעקשו שהיא "לא פוליטית"), כזאת שיכולה לגבש תחת רעיון ולא ליצור עוד אליטה אינטלקטואלית מיותרת, אליטיזם תחת מעטה של אקטיביזם, כזה שלא באמת משנה שום דבר אבל אוהב לדבר על איך שהוא תכף משנה את העולם, שרוצה שכולם יקשיבו לו ויידעו כמה הוא מבין בזמן שהוא בעצמו מסרב להקשיב לכל דבר שהוא לא הוא, כי רק הוא יודע. כי מי שחי בתל אביב יודע, לא ככה?

5. ההיפסטרים השתלטו

קשה לחשוב על מושג חבוט יותר ונדוש יותר מ"היפסטרים", מילה שנועדה לתאר תת תרבות שאין בה שום דבר תרבותי. היפסטרים זאת קלישאה שמצליחה לקלוע בתיאור דור שלם של תל אביבים שנראה כאילו נשלפו מקטלוג אורבן אאוטפיטרס מהעשור הקודם, כאלה שמתעקשים לשוחח על נושאים שאין להם שום מושג או כישרון בהם כמו אמנות, פוליטיקה ותרבות, ועוד להעז לחשוב שיש בכך שמץ של גאונות או לכל הפחות מקוריות. זה לדבר בשם הנאורות ושוויון בין המינים אבל עדיין לחפצן בלי בושה מבעד לעדשות המשקפיים חסרי המספר.

via GIPHY

6. דירות שותפים לנצחאיש אינו יודע מהי הנקודה המדויקת שבה מושג שנועד לתאר קשר כל כך עמוק בין שני בני אדם שלא לומר קשר שבנפש, הפך למושג המתאר אדם זר לחלוטין שאיתו עברנו להתגורר בדירה שלא שייכת לנו רק כי אין לשנינו אין כסף לשכור דירה משלנו. השאלה הפתוחה היא, כמובן, אם אנחנו כבר חולקים אסלה עם זרים, למה אנחנו מתעקשים להמשיך לגור כאן ולא
בקומונה היפית בגליל?

7. "זה רחוק לי"

עם המעבר לתל אביב ידוע שמשתנים גם חוקי הפיזיקה. במרחב ובזמן מתבצעת מניפולציה אכזרית, ועם שינוי כתובת המגורים במשרד הפנים נעשה בלתי אפשרי להרחיק לכת מעבר למסלול של קו 25 . קשרים יישרפו. גשרים יתמוטטו. ההורים והמשפחה יישכחו עד ליום שבו תוקרא הצוואה. יש הסבורים כי מקור התופעה המטאפיזית הידועה בשם "רחוק לי" מקורה במעבדת ניסויים מתחת לבסיס הקריה, שם ביצעו בעבר ניסויי פרינג' דוגמת פתיחת שערים ליקומים מקבילים. ניסוי לא מוצלח במיוחד גרם לניתוקה של העיר מהתודעה הקולקטיבית אל מקום לא ידוע, חסר שם וחסר צורה.

• דירות שותפים
• תל אביבים
• היפסטרים
• שמאלנים
• קלישאות
• קוק
• ברלין
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

כל הגברים פה מפונקים

האמת היא שבני האדם הם נוראים, ועוד בצורה די דומה. רובם היו שמחים לחיות על חשבון מישהו אחר אם היה אפשר. אבל בכל מה שקשור לגברים התל אביביים הייתה פה היסחפות. לא כל בחור שמסרב להביא לך שייק חבושים באמצע הלילה הוא עצלן ולא כל מי שמציע להזמין טכנאי במקום להחליף מדחס במקרר בעצמו הוא מפונק. ובכלל, אולי הבעיה היא לא שגברים מפונקים מדי, אלא שהנשים קשוחות מדי?

כל השווים תפוסים/הומואים

תל אביב עיר גדולה, וכל אחד רואה בא מה שבא לו. אם בא לך רק את מה שאת לא יכולה להשיג, אז כדאי שתדעי שהבעיה היא בך ולא בחצי טריליון הגברים שמסתובבים כאן (חלקם סטרייטים, לפי השמועה). בין אם מדובר בניסיון לשיפור הדימוי העצמי על ידי בוז לכל הגברים שאת רואה, ובין אם זאת פנטזיה על הידיד ההומו שיבין אותך באמת (זה כי הוא לא רוצה לשכב איתך, אגב), בכל מקרה הגיע הזמן להתעורר ולעבוד עם מה שיש. ואגב, הקלישאה הזאת היא בת דודה צעקנית פחות של הטוקבק "כל הישראליות מכוערות! בשבילי רק אוקראיניות!".

כל הנשים פה נוירוטיות

נכון, לנשים בתל אביב 2016 יש דעות ומחשבות לגבי הדברים שהן רוצות מהגבר שלה, ווזה קונספט שקצת קשה לעכל אחרי שנים של חיים שקטים ורגועים מעל תקרת הזכוכית. אבל אולי, רק אולי, במקום לפרש כל רצון או בקשה של בחורה כקפריזה לא הגיונית, אפשר גם אשכרה לתקשר איתה לפני שהיא מאבדת את זה? ממש עם מילים והכל? התוצאות עשויות להפתיע.

היום עם הטינדר/פייסבוק כל אחד יכול למצוא אהבה

כן, אי שם ב־2008 היה נראה שיש כאן בשורה אמיתית לכל עוכבי הזיווג. היום כבר אפשר להודות בזה שאפליקציות ההיכרויות על שלל סוגיהן (ובמיוחד הספציפיות מדי: "בואו לפגוש אקדמאים עם תואר שני במנהל ציבורי עם התמחות בהנדסת מחטים – בדיוק כמוכם!") הפכו ללא יותר ממגבר לעולם האמיתי: מי ששווה נהנה מהיצע חסר תקדים של גברים ונשים משעממים וחסרי ייחוד (וואו! שניכם עשיתם לייק ל"חמש עם רפי רשף"!), בעוד שעבור הפחות אטקרטיביים מבינינו, מדובר בהזדמנות נדירה להידחות על ידי הצד השני עשרות פעמים בתוך דקות ובאופן אנונימי. למעשה, פלח השוק היחיד שהרוויח מהפריחה באפליקציות ההיכרויות הוא מגזר המכוערים הפוטוגנים (זה שמסתיר את הכרס מאחורי הגיטרה? הוא שמן. ודוש).

היום עם טינדר/פייסבוק אי אפשר למצוא אהבה

אל מול הנודניקים מהסעיף הקודם, ישנם כמובן הבלתי נסבלים מהסעיף הזה (אם רק הייתה דרך לשדך ביניהם!). אהבה היא כמובן דבר בלתי סביר, בעולם הפיזי כמו בדיגיטלי, אבל מי שמשתמש בקלישאה על הרומנטיקה שנעלמה בהינף סמארטפון, הוא בדרך כלל גם מי שיכול להרשות לעצמו לוותר על השיטות הקונבנציונאליות של צ'אט מתיש ← שיחה משמימה ← בירה בינונית ← נשיקה על הלחי ← בכי לכרית. כמו שבסרטים אהבה ממבט ראשון היא בדרך כלל לא בין גוץ מקריח וממושקף לבחורה עגלגלה עם שומה, כך גם במציאות: האהבה נוחתת מהשמיים רק על יחידי סגולה. רובנו נצטרך להמשיך להחליק ימינה בשביל הזכות לשאול מישהי במה היא עובדת וכמה שנים היא למדה בשביל זה.

אין/יש דבר כזה ידידות בין גברים לנשים

מה שמעצבן בויכוח העתיק הזה הוא המחשבה שיש סתירה בין ידידות למשיכה. בני אדם מעדיפים להקיף את עצמם באנשים יפים ומושכים וזה דבר טבעי: לא נראה לי שלהרבה מאיתנו יצא להגיד משהו כמו "סליחה, אנחנו אמנם אוהבים את אותם סדרות אבל לצערי את יפה מדי אז ביי" (לדיון על האישה שעשתה מהדיון הזה סרט שלם, ראו עמ' XX).

אי אפשר למצוא אהבה בתל אביב

אנשים אוהבים להאשים מקומות בבעיות שלהם. כשמישהו אומר לכם שהוא היה רוצה לעבור לברלין, הוא לא באמת רוצה להיות במקום אחר, אלא להיות אדם אחר במקום הזה. כשהחבר שבדיוק עבר עם אשתו ושני הילדים שלו למודיעין אומר לכם בפרצוף מאושר שאי אפשר למצוא אהבה אמיתית בתל אביב, הוא באמת מתכוון לומר שהוא מתחרט על הבחירות שלו בחיים והיה רוצה לחזור לתל אביב ולזיין כמה שבא לו. מה שכמובן לא קרה גם כשהוא היה גר בתל אביב.

• מיוחדים
• אהבה
• ט"ו באב 2016
• אהבנו: שאלות עכשוויות על אהבה וזוגיות
• קלישאות