כמדי שנה, גם את 2025 "רדיו הקצה" מסכם עם יום שידורים מיוחד שמוקדם כולו למוזיקה האלטרנטיבית של השנה החולפת, כפי שנבחרה על ידי מאזיני ושדרני הקצה – רק שהשנה נוסף ליום הזה אלמנט לא פחות חשוב מהמוזיקה. בשנים עברו יום השידורים המיוחד הוקדש כדי לאסוף כספים למטרות נעלות (למשל, מחאת שער בגין של משפחות החטופים), אך השנה מבקשים בתחנה העצמאית שבה כולם עובדים בהתנדבות, שתעזרו גם לה.

"מצבה הכלכלי של תנחת רדיו הקצה נמצא בקאנטים", כתב בפוסט מנהל התחנה מזה 14 שנים אייל 'קוואמי' פרידמן הנסיך. "כל חברותי וחברי לתחנה ואני עובדים בהתנדבות מלאה, ובפעם הראשונה החלטנו לקיים יום התרמה לתחנה. כל שקל יעזור, באמת". בפוסט שפורסם בעמוד התחנה עצמה נכתב על יום השידורים המיוחד ש"מצד אחד אנחנו באים לשמח אתכם עם יום שבו נחגוג שירים ואלבומים שאתם ואנחנו בחרנו כאלבומי ושירי 2025, ומצד שני – נשמח לכל עזרה שרק תוכלו לתת לנו, בין אם חד פעמית או קבועה".

המשדר המיוחד החל ב-10:00, וימשך עד 22:00 בלילה עם שידורים רציפים בהשתתפות מיטב שדרני הקצה. אם תמהרו תספיקו עוד לשמוע את קצה התוכנית של עידן אלתרמן ויאיר רווה, ואם לא לפניכם עוד יהיו שידורים עם הדר זילברשטיין ואסף בן קרת, תומר קופר ומני ארנון, דרור פויר וליבי רן, אלפרד כהן ועדי נוי, ומ-20:00 ועד לסוף השידור – ההיילייט של יום השידורים עם קוואמי ואקס כתב טיים אאוט אורי זר אביב, שגם יציגו את שירי השנה ואלבומי השנה שקיבלו את מירב הקולות מהמאזינים.

בשנה האחרונה עבר רדיו הקצה לבית קבוע בקומה התחתונה של גן העיר, שאמנם ויתרו לתחנה על שכ"ד, אבל זה משאיר להם תשלומי דמי מפתח, ארנונה – וזה מבלי לדבר על ציוד, תפעול אולפן, תשלומים לאקו"ם והפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות. בקיצור, להפעיל תחנת רדיו עולה כסף, וכאן אתם יכולים לעזור כדי להשאיר פיסת תרבות אלטרנטיבית חשובה.
לתרומה לרדיו הקצה, ומעבר לשידור הסיכום השנתי

• ❤ תרבות
• רדיו
• הקצה
• רדיו הקצה

שרלוט לוי היא שדרנית, די.ג'יי, עיתונאית והקול החדש של שעות הבוקר בתחנת 102FM. כחלק מהשינוי שעוברת התחנה, לוי מגישה את הרצועה היומית (א'-ה') בין השעות 7:00 ל-9:00, שם היא מציעה קו מוזיקלי בעיקרו (בניגוד לתוכניות דיבור ואקטואליה, כפי שהיה עד כה), כחלק מגל ההתחדשות של התחנה בהובלת אלדד קובלנץ ורועי דלמדיגו.

1. אדא קפה

מקום שמחזיק לי את השפיות בחודשים האחרונים, אז מגיע להם להיות ראשונים. קפה טעים לאללה, ובעיקר אנשים טובים מתוקים חכמים ואוהבי מוזיקה, תמיד יש שיר שכדאי לשזאם והבעלים עומר אקריש אפילו הוציא אלבום יפה.
רבי חנינא 9, זבולון 9, תל אביב

2. חוף גבעת עלייה

הכי קרוב לטבע פראי שיש בעיר. הטורקיז של המים מרגיש כמעט לא אמיתי, ולמרות השיפוצים, ההר שמתמזג לתוך החוף ממש מרגיש כמו חו״ל אם עוצמים עיניים חזק. חוץ מזה שהנסיעה לשם ומשם על אופניים או קורקינט היא הכי כיפית בעולם, לאורך הטיילת היפה של יפו. מקום שאני מוצאת בו שקט כבר שנים (אבל שימו עין על הטלפונים שלכם, כי פעם התעוררתי עם חברה משנ״צ ומישהו היה עם היד עמוק בתוך התיק שלה).

3. המבצר

מקום חדש במפעל ישן שהופך את הסמטאות מעבר להרי החושך של סלמה לקסומים again. ארבע קומות (נראה לי) שאחת מהן היא גג, עם תחושה של הרפתקאה באוויר. מפגשים רנדומליים, מוסיקה אקלקטית, ואווירה של אל.איי, איפה שבשתיים כשהכל נסגר הולכים לכל מיני מפעלים והאנגרים למסיבות לא הכי חוקיות, מה שהופך אותן להרפתקאה כל פעם מחדש. היום השווה שם הוא יום רביעי, אז אל תופתעו אם תגיעו בחמישי להופעה פרטית (אני אוהבת).
משה מאור 3, תל אביב

4. לוני וינטאג׳/ חנות העודפים של טריאנגל

שני הפכים שמשלימים – בלוני וינטג׳ מציאות מטורפות שלא מוצאים בארץ, הגעתי לשם יום לפני החתונה של אח שלי ויצאתי משם עם שמלה מקורית של אמיליו פוצ׳י (גיגלתי מי זה אחרי שהמוכרת אמרה) ממשי אמיתי, בדיוק בצבע שחיפשתי (ותודה ליעל שושנה כהן שבעת צרה אשכרה הציעה לי להגיע ולבחור שמלה מהארון שלה!). כשאהיה מיליונרית אקנה את כל החנות. עד שאהיה מליונרית – בצד ההופכי העודפים של טריאנגל בלוינסקי, מציאות מדהימות ב-20/30 שקל, לאנשים שאוהבים לנבור בערימות של וינטג׳ (היי).
לוני וינטאג', יועזר איש הבירה 6, תל אביב
טריאנגל, קינג ג'ורג' 69, תל אביב

5. כל מקום שבו ״דבק״ עושים אירוע

דבק, צוות (קומנדו של העירייה) של אנשים יפים ושווים שעובדים עם מוסדות תרבות בעיר, ועושים בהם את האירועים הכי שווים – מוסיקה קלאסית של הפילהרמונית בתדר, אסף אמדורסקי מתקלט במוזיאון תל אביב, אינדי נגב במוזיאון ארץ ישראל והכל תמיד באחלה מחירים. אוהבת אותם ועבדתי איתם, אבל ההתלהבות מהאירועים שלהם היא אובייקטיבית. חפשואותם באינסטוש.

מקום לא אהוב בעיר

מישהו צריך לדבר על שבילי אופניים שנגמרים בלי שום התראה ומשאירים אותך תקועה באמצע שום מקום כשאת כולך בשוונג – ופתאום. פתאום את או באמצע כביש, או באמצע מדרכה שגם עגלה לא עוברת בה, או לפעמים ליטרלי בדד אנד של איזה חומה של שיפוצים או משהו, ופתאום את מוצאת את עצמך נוסעת נגד כיוון התנועה על האופניים המתוקים שלך כשמולך אוטובוס ענקי עם נהג שמניד בראשו ונוזף בך עם הידיים, ואם את על קורקינט זה יכול גם להגיע בתוספת של פקח וקנס!

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
״אמא שלי קראה לי רוטווילר״ של אוריה ג׳ורג׳י בצוותא. הצגת יחיד שמשחקת עם הלב בצורה קיצונית – רגע אחד צוחקים ורגע אחרי מגדז׳דרים מבכי, ולפעמים עושים את שניהם יחד, ובסוף מלאים בנזלת והעיניים אדומות אבל לאף אחד לא אכפת כי אתם כל כך אוהבים אחד את השני כי רק אתם יודעים מה עברתם הרגע ביחד. כתיבה שנונה ומצחיקה ועצובה ושורפת (וגם גילוי נאות, אוריה חברה שלי). אולי הצגת היחיד היחידה שלא סבלתי בה בחיי (חוץ מהטווס).

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
וואי, "לחוש את האור" של שקל והמסך הלבן – שיר חדש יחסית וכזה מתוק שפשוט עושה טוב בלב, גם אם בכלל לא תכננתם להסכים לשמוח היום.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מרגישה שבשנים האחרונות תרבות של סולידריות פשוט בכל סיטואציה תמיד עם הלב והעזרה במקום הנכון. האמת שעוקבת מרחוק וצריכה גם אני להתנדב שם. וגם – אני תמיד בעד פשוט לפתוח את הלב ברחוב – לפעמים לענות להומלס שאין כסף אבל להציע סיגריה או משהו אחר זה לא פחות חשוב מהמעשים הגדולים יותר. לא מזמן מישהו קם בשבילי באוטובוס מירושלים, הייתי עם מלא תיקים ואוברול שבאמת היה סטייל מדי למדרגה הזאת בסוף של האוטובוס שעליה באתי להתיישב. לא אשכח לו את זה בחיים ונשבעת שהפכתי לבן אדם טוב יותר אחרי ומאז מנסה להעביר את זה הלאה (וגם לא הספקתי להגיד תודה אז אם אתה כאן- תודה יא מלך).

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
איתמר ויצמן – הקים (בין היתר) את רדיקל ומביא לשם את הדברים הכי יפים ונכונים. איש אמיץ שמחזיק והחזיק את התקווה שיכול להיות כאן טוב גם ברגעים הכי קשים, תמיד שמח לעזור וחי כדי להפוך את המקום הזה לטוב יותר. אוהבת אותו גם כחבר.

5. מה יהיה?
יהיה או ממש גרוע או ממש טוב, תלוי מה נעשה מכאן אנחנו (ואיתמר ויצמן). נראה לי, רוצה לקוות לפחות כי אם יש דרך שיהיה טוב זה חד משמעית תלוי בנו.

• העיר שלי
• רדיו
• רדיו תל אביב
• מוזיקה

עידן בן-טל הוא איש רדיו ועורך מוזיקלי, מפיק מוזיקלי ודי.ג'יי, שידר בגלי צה"ל וגלגלצ ועד לאחרונה ערך והגיש את רצועת המוזיקה האלקטרונית היומית "משמרת חצות" בכאן 88. לשעבר המנהל האמנותי של ה"רפי" בתדר וחלק מצוות התוכן של מתחם. בקיצור, אושיית תרבות כלבבנו, ואין לו שום דבר לקדם וליחצן כרגע חוץ מאהבה לעיר ולמקומותיה. אז זהו.

>> רחם מתחת לאדמה וגג לנשום בו היפהופ // העיר של דוד בן ארזה
>> חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב // העיר של מאיה קניג

1. ענן

הענן הוא הבר שלא ידענו שאנחנו צריכים. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מהסאונד, העיצוב וסלקשן התקליטים המצומצם אך מדויק, לצד אווירת הנונשלנט הייחודית, הופכות אותו לבר שמרגיש כמו סוד כמוס והמקום הכי חם בעיר בעת ובעונה אחת – מינימום פוזה, מקסימום וייב. בנוסף, נפתח לאחרונה "קפה ענן" של נועם אוחיון שפועל בשעות היום במקום, ונותן עוד סיבה טובה לצאת מהבית גם בבוקר.
רענן 36

2. תדר

לא נראה לי שיש צורך להציג את התדר או להסביר את חשיבותו לעיר בעשור, עשור וקצת האחרונים. עבורי, אנשי התדר, ובראשם וולטר ולאחר מכן אור מגל, היו מהראשונים שהאמינו בי ונתנו לי הזדמנות לבטא את עצמי ואת הדברים שאני מאמין בהם אומנותית – מתקלוטים ברדיו, ברומנו ועד כמובן ה"רפי" שאותו גם ניהלתי אומנותית, ולנצח יהיה לו מקום מיוחד בליבי. בתדר תמיד היה ברור, שהתוכן והאמנות מגיעים לפני השיקולים המסחריים, לא דבר מובן מאליו לעסק בכל מקום, ובמיוחד לא בישראל באקלים התרבותי והפוליטי הנוכחיים.
דרך יפו 7

3. פארק צ'ארלס קלור

כשגרים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, נוטים לקחת את קיומו של חוף הים כמובן מאליו. כשגרתי תקופה מסויימת בברלין הבנתי עד כמה הנוכחות של הים חסרה לי. כשחזרתי לארץ, הבטחתי לעצמי שאלך לים כמה שיותר ושלעולם לא אקח אותו שוב כמובן מאליו. די מהר הבנתי שאולי החול והשמש הקופחת הם לא בדיוק כוס התה שלי. כפשרה, אני משתדל ללכת לצ'ארלס קלור ולשבת על הדשא מול הים, בעיקר בזמן השקיעה. זה לא מחייב, בקיץ הרבה פחות חם מבכל מקום אחר בעיר, וחובי האישי לים ולמצפוני משולם.

4. הברקפסט (לשעבר)

המקום שלפני יותר מעשור גרם לי להתאהב במוזיקה אלקטרונית, והראשון שנתן לי במת תקלוט. למרות שהייתי במועדונים ובפסטיבלים הכי גדולים בעולם, המסיבות בברקפסט של תחילת-אמצע העשור הקודם, ביניהן הלייטר (הליין של עפרי גופר, ניב הדס, עידית פרנקל ובנג'י), יהיו לנצח המסיבות הכי טובות בעולם ולזיכרון מתל אביב מסויימת שלא תחזור.
רוטשילד 6

5. סביח השרון

בתור כפר סבאי מלידה שנהג לאכול בסניף המקורי, הביס בפיתה שלא נקרעת לעולם תמיד יזכיר את הבית. בנוסף, זה די נחמד כששואלים אותך "מלך העולם, לשים חריף"?
נחלת בנימין 61

מקום לא אהוב בעיר:

רציתי לכעוס (ובצדק) על ההזנחה של העירייה את דרום העיר, אבל אולי זה חלק ממה שהופך את האזור לאפשרי למגורים של אמנים ויוצרים. זה לא אמור להיות ככה, אבל זה כנראה מה שיש. במקום, החלטתי לכעוס על בעלי הדירות בעיר, שאילו היו מקום, היו בראש המקומות השנואים, ללא מתחרים.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
באוגוסט האחרוןנפטר עפרי גופר, מנהל תחנות המוזיקה של התאגיד, המורה הרוחני שלי, מעיין נובע של ידע, הדי.ג’יי הכי טוב שהכרתי ובעיקר חבר אמת. בדצמבר הפקתי ואצרתי מטעם התאגיד והתדר (זה הזמן להגיד תודה למאור ענבה אקא הקטיק, שבלעדיו כלום לא היה קורה)מופע מחווה לעפריבהשתתפות חבריו הקרובים ומוזיקאים רבים שאהב והעריך. מעבר להופעות המרגשות, הלב התרחב מכמות האנשים מכל קצוות עולם התרבות, שבאו להביע את אהבתם לעפרי, שהיה לאישיות וכישרון חד פעמיים בנוף המוזיקה הישראלית. כמה שהוא חסר.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אין ארץ אחרת",של באסל עדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור. לא נתן לי כוח, תקווה או השראה, אלא סטירת לחי מצלצלת, שלפעמים זה מה שצריך.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות, הארגון היחיד לדעתי שמסתכל למציאות בעיניים ולא מבחין בין עוול לעוול.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אוטרקי, נדב שפיגל המוכשר שהוציא אלבום חדש בחודש שעבר. תמיד חכם, כנה ובעיקר לא מתפשר.

5. מה יהיה?
אסור לי לגלות.

• העיר שלי
• רדיו
• ענן בר
• תדר
• סביח
• ברקפסט קלאב
• פארק צ'ארלס קלור
• עפרי גופר

בקצה של שכונת רמת ישראל, ממש בנקודת החיבור שלה , נמצא שנים מבנה נטוש ומשונה שרק מי שהתעקש לברר יכול היה לדעת כי זהו בית השידור הראשון – הלוא הוא תחנת שידור תל חיים, המקום שבו פעלה תחנת שידור מחתרתית ממנה שודרה הכרזת העצמאות. המבנה שימש שנים רבות את בזק, ולאחר שנעזב הוזנח במשך עשורים. כעת הסתיים תהליך השיפוץ והשימור שלו, ועיריית תל אביב-יפו לא רק פתחה אותו לקהל הרחב, אלא גם מצאה לו שימוש מצוין במיוחד.

>> תל אביב החדשה ירוקה: אושרה הקמת שלושה פארקים בשדה דב
>> חורשים בדמעה: 10 מרחבי לימוד ששששקטים לסטודנטים בתל אביב

כבר בימים אלו, ממש עם פתיחתו, מתחיל בית השידור הראשון לפעול כמרכז קהילתי עירוני ייחודי המציע מגוון חוגים וסדנאות למגוון גילים בעולמות השידור, רדיו, קול ועוד, ובליבו פועל אולפן רדיו ופודקאסט קהילתי. לצד שימור המבנה ההיסטורי בדרך משה דיין 114, נשמרו גם חפצים היסטוריים בתוך המבנה ובראשם משדר הרדיו ששידר את ההכרזה והמשדרים הראשונים מהם שידרה תחנת קול ישראל לאחר קום המדינה. במקום הוקמה גם תערוכה אינטראקטיבית (אוצרת: יערה גלאור) המנגישה את סיפורו ההיסטורי של המקום דרך תסכית רדיו. בנוסף מציע בית השידור הדרכות חווייתיות למגוון גילים אודות הסיפור ההיסטורי והערכים המשמעותיים שגלומים בו.

וזה ממש לא הכל: במסגרת המנדט המחודש שלו, בית השידור הראשון הוא בית לאירועי תרבות ייחודיים בתחומים אלה, ומייצר שיתופי פעולה מעניינים עם יוצרים ויוצרות מתחומי הרדיו והתקשורת. לרגל יום הרדיו הבינלאומי שיתקיים ביום חמישי הקרוב (13.2), ייערך במרכז אירוע חגיגי המשלב קהילה, יצירה ותוכן מקצועי מעולמות הרדיו:

17:00סתיו פלטי נגב ותמר הוכשטטר, יוצרות ומגישות הסכת הילדים המצליח 'הסכתוס', מגיעות למפגש מיוחד על היצירה של ההסכת, ההבדל בין יצירת הסכת להגשת תכנית רדיו, ועל והיצירה הרדיופונית המשותפת שלהן כבר יותר 20 שנה.
מיועד: לילדות וילדים בגילי 7 ומעלה, הורים וכל מי שסקרן לשמוע את נשות התוכן והרדיו המעולות הללו.

18:30-16:30:אולפן נייד קהילתי וסדנת יצירה; תיפתח עמדת לייב של שידורי תושבות ותושבים, בוגרי קורס הפודקאסט, שיעלו עם רצועות שידור מיוחדות ליום הרדיו. הקטנטנים יהנו מסדנת יצירת מיקרופון מהטבע (בליווי מבוגר).

20:30: "למצוא את התדר" –עומר גפן, מהשדרים הבולטים של גלגלצ ומגיש ההסכת המצליח "האזנה מודרכת", מגיע להרצאה ושיחה על האהבה הכי גדולה שלו – הרדיו. עומר יספר בקצרה על ההיסטוריה והאתגרים של המדיום הוותיק, סיפורים מאחורי הקלעים של גלגלצ, ועל הדומה והשונה בין הרדיו לפודקאסט, ויציע מבט לאן הולכת התעשייה מכאן.
>> בית השידור הראשון, משה דיין 114.עוד מידע והרשמה לפעילויות מתעדכנות כאן

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רמת ישראל
• רדיו
• פודקאסטים
• פרפורמנס
• תיאטרון קליפה

בפייסבוק זאת נראית כמו הודעה די לקונית. יש אתר חדש לתדר. הפוסט מלווה בלוגו של Teder.fm, זכר לכך שהכל התחיל מתחנת רדיו אינטרנטית ששוטטה בפולקסווגן מיני-וואן ישנה ברחבי העיר אי שם לפני כ-2,700 שנים בשנת 2010. מנקודת הפתיחה ההצנועה ההיא הלך והפך התדר למקדש התרבות האלטרנטיבי החשוב ביותר בתל אביב, כזה שגם העירייה הכירה בו ודאגה לראשונה לאבטח את קיומו. ולמקום כזה מגיע אתר אינטרנט מעודכן. יופי. אבל האתר החדש של התדר הוא הרבה יותר מזה. הוא מסמך תרבותי עצום מימדים שמתעד תקופה משוגעת בחיי התרבות של תל אביב. נכנסנו ואמרנו "וואו" בקול רם.

>> "גילה וננסי" של אייל שני וה-Pag היא מסעדה מסוג שהעיר עוד לא ראתה

מעבר להיותו מוצר ווב נאה שעושה סדר בלוח השידורים, כמו גם בלוח האירועים העתידיים והפרישה שלהם במרחב של בית רומנו, אתר התדר החדש עושה משהו חשוב בהרבה. לאורך השנים התקיימו בתדר מאות הופעות חיות ועוד אלפי שעות שידור, ארכיון שהוא מסמך תרבותי עצום מימדים המתעד תקופה משוגעת בחיי התרבות והלילה של תל אביב. הארכיון הזה הופך עכשיו לספרייה קלה ונגישה שכיף וכדאי לחקור לעומק.

כן, הבנתם נכון, האתר מכיל עכשיו כפתור סרץ' ידידותי ואפשרות חיפוש מתקדמות שיובילו אתכם לכל מה שאי פעם קרה והוקלט בתדר. התכניות הכי טובות של הסלקטורים הכי טובים, הקלטות מהופעות היסטוריות, שעות על שעות של תיעוד ממסיבות ועוד אינספור ג'יגות של זהב מוזיקלי, מהאינדי המקומי ועד עילית המוזיקאים בעולם.

יותר טוב מזה אפילו: האתר החדש מכיל פיצ'ר של פילטרים שיסייעו לכם לנווט סגנונית ואווירתית בנבכי 15 השנים האחרונות, מהקלאב לצ׳יל, דרך ההיפ־הופ לראסטה, ועד פילוחים גיאוגרפיים כמו "אפריקה" או "מזרח תיכון". הכי כיף: אפשר להצליב בין כמה פילטרים ולחפור מהאוב תכניות, מסיבות והופעות שיתאימו בול לסטיות המוזיקליות שלכם. התוצאה: יותר מדי כיף וסכנה מיידית שנשאר לשחק בו בבית במקום לצאת לשם הערב.כל זאת והפתעות עתידיות נוספות בקליק אחד כאן ועכשיו.

• ❤ תרבות
• תדר
• מוזיקה
• הופעות
• רדיו
• חיי לילה