Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
חולדאי שמר על נקמנותו עד הסוף, ורק עם ריצתו של אסף זמיר לכנסת הבשילו התנאים לצירוף סיעת רוב העיר לקואליציה. במסגרת ההסכם הקואליציוני שצפוי להיחתם היום (ב') ציפי ברנד וחן אריאלי ימונו לסגניות
השקת הקמפיין של אסף זמיר (צילום: דין אהרוני רולנד)
הסכם קואלציוני נחתם היום (ב') בין סיעת תל אביב אחת של רון חולדאי לבין הסיעה השנייה בגודלה – רוב העיר בראשות אסף זמיר. במסגרת ההסכם ציפי ברנד תהיה סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק המשפחות בעיר והחינוך לגיל הקדם יסודי, והפעילה הלהט"בית חן אריאלי תהיה סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק הרווחה והשירותים החברתיים. את מושבו של אסף זמיר (ששובץ במקום ה-19 במפלגת "כחול לבן") במועצת העיר, יחליף אייל אקרמן, סמנכ"ל ישראל חופשית וממייסדי העמותה. זמיר ימשיך לכהן כיו"ר התנועה.
המשא ומתן התקיים לאורך השבועות האחרונים, ומה שהקל על החתימה היא העובדה שזמיר, שטיב היחסים בינו לבין חולדאי לא חזר לקדמותו אחרי הבחירות, בחר לרוץ לכנסת. לרוב העיר שישה מושבים במועצה, ולחולדאי כעת קואליציית מקיר לקיר, כאשר רק ש"ס (לה שני מושבים) נותרה בחוץ לבינתיים, ושולה קשת מסיעת "אנחנו העיר", שבחרה להישאר באופוזיציה בניגוד לחבריה מהסיעה.
תמונה לסגנית. ציפי ברנד
בספטמבר האחרון חברה ברנד (מקימת סיעת שימו לב הורים) לאסף זמיר ו"רוב העיר" בשלהי המירוץ לראשות העירייה. ברנד מוכרת כמי שלקחה חלק פעיל (ואופוזיציית יחיד מול חולדאי) במאבק נגד בניית המגדלים בכיכר אתרים והקימה את קבוצת "גן זה לא מחסן" יחד עם דביר, שבין היתר הצליחה להוביל לשינוי תקנים במערכת החינוך והוספת סייעת שנייה בפעוטונים (טרום טרום חובה). דביר (ששובצה במקום השישי ברשימה) היא ממובילות "מחאת העגלות" ומנכ"לית עמותת 2bfriendly המקדם צרכנות חברתית-סביבתית.
בנוסף לשני מינויי הסגניות, המשא ומתן הקואלציוני קבע כי יניב ויצמן ירכז את תחום התיירות, חן קראוס תרכז את תחום צעירים ודרום העיר ושלי דביר תעמוד בראש ועדה לקידום השקיפות והנגשת המידע וגישור בין התושבים לעירייה.
מחן אריאלי נמסר כי "רוב העיר בראשות אסף זמיר זכתה לאמון הציבור בפעם השלישית והכפילה את כוחה מאז הבחירות הראשונות בהן התמודדה ואני גאה להיות חלק מנבחרת של נשים וגברים שלוקחים חלק בעשייה ציבורית, שהשפיעו בהרבה תחומי חיים על העשייה העירונית בעשור האחרון וימשיכו לפעול למען העיר במסגרת הקואליציה העירונית לצד ראש העיר וחברי וחברות המועצה. אני גאה גם בהחלטת הסיעה למנות משורותיה שתי נשים לתפקיד סגניות ראש העיר יחד עם חברתי ציפי ברנד. זה רגע מרגש ואפילו היסטורי לשמש כסגנית ראש העיר הראשונה מהקהילה הלהט"בית ולפעול למען הקהילה לצד חברי לסיעה יניב ויצמן וחברינו למועצה איתי פנקס ארד ומוטי רייף. יש מקום לשיתופי פעולה ואחווה בין נבחרי ציבור כפי שנעשה גם בעשר השנים האחרונות. משימות רבות לפנינו וזו זכות גדולה לשרת את הציבור בתל אביב יפו"
מציפי ברנד נמסר: "לפני חמש וחצי שנים נבחרתי למועצת העיר כנציגת ההורים והמשפחות במהלך הקדנציה מהאופוזיציה, הובלתי את המאבק של גן זה לא מחסן להוספת סייעת שנייה בגני הילדים ואז הצורך שהעלינו נשמע לא מחובר למציאות, חלום רחוק. היום הוא בבסיס ההסכמות הקואליציונית שלנו ואני גאה על כך. כאמא לארבעה שמכירה את המערכת העירונית ,אני מודעת לחוויה של גידול משפחה בעיר לצד האתגרים ואני מתכוונת לתרום להובלת תחום המשפחות הצעירות וגילאי הגנים בעיר על מנת להנגיש את העיר כמה שיותר לטובת תושביה. סיעת רוב העיר שזכתה בבחירות באמון של אלפים רבים מחויבת לעשייה משמעותית. בבסיס ההבנות שאפשרו לנו להיכנס לקואליציה עומדת ההכרה שתושבי העיר קודם כל הם אלו שעושים את תל אביב למה שהיא והם ראשונים בסדרי העדיפויות, אם בהסתכלות על ההשקעה בחינוך, במנהל השרותים החברתיים ששותפתי לסיעה חן אריאלי תוביל, בביטחון של הולכי הרגל במדרכות או בדרום העיר".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
ב-30.10 יתקיימו הבחירות לראשות העיר תל אביב, ואנחנו מבולבלים מתמיד. פנינו למועמדים המובילים וביקשנו מהם לכתוב לנו מה הם מתכוונים לעשות עבורנו, ציבור הסטודנטים בעיר, ומדוע כדאי לנו לבחור דווקא בהם
בתור סטודנטים יש לנו צרכים ייחודיים, אנחנו קבוצת כוח שמהווה אחוז נכבד מתושבי העיר וחשוב שנדע לבחור במועמד שיקדם את האינטרסים שלנו באופן הטוב ביותר. מערכת הבחירות הזו ותוצאותיה יכולות להשפיע על תחומים שנוגעים לכולנו: סוגיית התחבורה הציבורית והנגישות לקמפוס, למשל, נוגעת גם למי שלא חי בעיר. זה נכון גם בנוגע לשינויים שמובטחים על ידי המועמדים בעלויות השכירות בעיר.
על מנת להבין טוב יותר מה מציע לנו כל מועמד פנינו לכל אחד מהם וביקשנו מהם לכתוב לנו, ציבור הסטודנטים בעיר, מכתב אישי שירכז את עיקרי החזון והמצע שלהם הרלוונטיים לחייהם של סטודנטים. השלושה נענו לאתגר, ומכתביהם מובאים לכם כלשונם, בתקווה שיעזרו לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם ועבור כלל הסטודנטים בעיר.
רון חולדאי (צילום: איליה מלניקוב)
חולדאי (74) הוא ראש העיר המכהן של תל אביב בשני העשורים האחרונים, ראש רשימת "תל אביב אחת" במועצת העירייה ומשויך פוליטית למפלגת העבודה.
סיעה:"תל אביב אחת"
מצע:צמצום פערים בחינוך, חיזוק חיי הקהילה בעיר, פתרון בעיות כמו יוקר הדיור והמחייה, בדידות בקרב קשישים, קידום בטיחות הולכי הרגל במדרכות ופיתוח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים, תגבור לשכונות אליהן הגיעו רבבות זרים, העצמת הקהילה הגאה, פיתוח מודל לחיים משותפים של ערבים ויהודים, פיתוח התרבות והספורט, עידוד כלכלה שיתופית.
״תל אביב-יפו מורכבת מאוכלוסיות מכל הסוגים, הגילאים והמינים. על אף הגיוון העצום, אנו עושים מאמצים כדי שכל אחד יוכל למצוא כאן את מקומו.
גם לכם, ציבור הסטודנטים והסטודנטיות, יש צרכים ייחודיים, ואנו מודעים לכך. סוגיות כמו יוקר המחייה והדיור, תחבורה (ובפרט תחבורה ציבורית), חנייה, חיי לילה וקהילה – הן סוגיות שמשפיעות על חייכם בעיר באופן ישיר.
בפרספקטיבה ארוכת שנים אני יכול לומר לכם שהמגמות בנושאים הללו הן דבר דינמי ומשתנה, אבל עיריית תל אביב-יפו תמיד נשארת "עם אצבע על הדופק" כדי גם לספק מענים מתאימים לצרכים הקיימים וגם לנווט את העיר לעבר שיפור בעתיד.
נשמע אמורפי? הנה כמה דוגמאות: כשהחלה עליית המחירים הגדולה בדיור בישראל, פעלנו לפיתוח נושא הדיור בהישג יד. זה היה בזמנו מושג שרבים מדי לא הכירו ו/או הבינו. מאז הקמנו מספר הולך וגדל של פרויקטים חלוציים שמשמשים מודל ארצי. את הטיפול בתחום אנו מעמיקים באמצעות "מוצרים משלימים" כמו מעונות סטודנטים, מלגות דיור, יוזמה של דיור משותף ועוד.
יחד עם שוק הדיור, התחיל "להשתולל" גם שוק השכירות. יזמנו הסדרה בחקיקה ראשית שהסתיימה בחקיקת "חוק שכירות הוגנת" (שאינו מספק בעינינו, אבל נותן מענה מסוים). בנוסף, הקמנו את מרכז הדיור במרכז הצעירים מזא"ה 9 ושירותים רלוונטיים נוספים.
באשר ליוקר המחייה, עשינו כל מה שניתן כדי להקטין את העלויות בעיר: מיזמי כלכלה שיתופית (אוטותל, תל-אופן, תל וקח, המחרשות, האבים, מרחבי עבודה/למידה משותפים ועוד), הוזלנו שירותים עירוניים רבים (בריכות ומרכזי ספורט עירוניים, פעילויות פתוחות לציבור, חנייה חופשית בכל העיר ומוזלת בחניוני אחוזות החוף ועוד) שמרנו על ארנונה מהנמוכות במרכז, השקנו את דיגיתל (שמספק לכל תושב/ת הטבות והנחות באירועים, מופעי תרבות, סדנאות, מוצרי חוף וכיו"ב – והכל לפי תחומי העניין שלו/ה) – בקיצור, שברנו את הראש כדי לספק לכם כמה שיותר, בכמה שפחות.
גם בתחום התחבורה – שאמנם נמצא בסמכותו הבלעדית של משרד התחבורה – עשינו כל מאמץ כדי ליישם מהלכים שיקלו על העומס ההולך וגובר. כך, למשל, ראינו כיצד פרויקט תל-אופן שינה את פני התחבורה בעיר והחזיר את האופניים לרחובות, ובגדול. סללנו 160 ק"מ של שבילי אופניים; דאגנו לנתיבי תחבורה ציבורית ולאכיפתם; בנינו חניונים ציבוריים ופעלנו לקידום הרכבת הקלה.
קשה לתמצת כל כך הרבה פעילות בכמה פסקאות. יותר פשוט להסתכל סביב, על העיר שכולנו אוהבים – ולזכור שתל אביב-יפו לא תמיד הייתה כפי שהיא. לאחר ארבע קדנציות – שכל אחת מהן הסתיימה בנקודה טובה בהרבה מקודמתה – הצלחנו להפוך את תל אביב-יפו מעיר פושטת רגל ומוזנחת שתושביה עוזבים אותה, לעיר מאוזנת כלכלית ופורחת שהמונים רוצים לחיות בה. רק לשם ההמחשה – אנו מקימים 50 גני ילדים מדי שנה כדי לעמוד בקצב ההגירה החיובית של צעירים לעיר!
אנו רואים בכם אוכלוסייה חשובה מאוד במרקם העירוני ונמשיך לשרת אתכם גם בקדנציה הקרובה. יש הרבה מה לעשות ותמיד יש איך להשתפר".
אסף זמיר (צילום: דין אהרוני רולנד)
אסף זמיר, מ"מ וסגן ראש עיריית ת"א-יפו ומועמד לראשות העיר.
זמיר (38) הוא סגנו של ראש העיר המכהן רון חולדאי וממלא מקומו, מחזיק בתיק החינוך, והוא ממייסדי וראש רשימת "רוב העיר" – רשימת הצעירים של תל אביב-יפו.
סיעה:"רוב העיר"
מצע:קידום התחבורה הציבורית, קידום החינוך לגיל הרך, קידום בטיחות הולכי הרגל על המדרכות והוספת שבילי אופניים.
תל-אביב-יפו היא עיר מיוחדת במינה לא בזכות הבניינים, אלא בזכות האנשים שחיים בה. הסטודנטים שלומדים בעיר בשבעה קמפוסים שונים הם חלק משמעותי וחשוב לעיר. הם מביאים לעיר רוח של חדשנות, של עשייה קהילתית ושל רצון חזק להוביל שינויים בעיר.
נולדתי בתל אביב, למדתי בה ובחרתי לעשות את התואר שלי במשפטים באוניברסיטת תל אביב. אני נושם את תל-אביב-יפו, חי בה ומכיר בה כל אבן. אני זוכר שכשהייתי סטודנט בתל אביב, מה שהכי היה חסר לי זה התחושה שהעיר שלי מחפשת להקל עליי את החיים. ההרגשה אז הייתה הפוכה, של עיר שרואה בי דייר זמני שמתישהו יקים משפחה ויעזוב, ולכן היא לא ממש צריכה לשרת אותי.
זה אולי יישמע לחלקכם מוזר, אבל לפני עשור לא היה ייצוג לצעירים במועצת העיר. כל פעם שחבריי ואני רצינו לבוא עם רעיון חדשני, דרך שונה לנהל תקציבים ואירועים, לא היה מי שיקשיב לנו, אז החלטנו פשוט לעשות בעצמנו, להשפיע מבפנים. ככה הקמנו ב-2008 את "רוב העיר" – סיעת הצעירים של תל אביב-יפו. בבחירות הראשונות קיבלנו שלושה מנדטים וחמש שנים אחר כך גדלנו לארבעה. נכנסנו למועצת העיר והפכנו להיות הפה והאוזן של תושבים רבים. קידמנו פרויקטים של דיור בר השגה לצעירים בעיר והקמנו קרן למלגות סבסוד שכר דירה לסטודנטים, כדי שסטודנטים יוכלו לגור בשכירות הוגנת. הקמנו 4 מרכזי צעירים בעיר שהפכו למודל לחיקוי לערים אחרות בכל הארץ, הרחבנו והתאמנו את אירועי התרבות והקהילה בעיר גם לציבור הסטודנטים, הכפלנו את תקציבי התמיכה בקהילה הגאה והעברנו שורה של הקלות לעסקים קטנים, ברים ומסעדות שהובילו לפריחה של חיי הלילה בעיר. יזמנו אפילו את תכנית המתמחים לחדשנות אורבנית, שמאפשרת לסטודנטים להתמחות בעירייה במגוון תחומים, מתוך הכרת הקושי ביכולת של סטודנטים רבים למצוא מקומות עבודה ולצבור ניסיון מקצועי.
מאז גדלנו. גם בגיל וגם בניסיון. אחרי 10 שנים כסגן ראש העיר אני חושב שהגיע הזמן לקחת את המושכות ולהוביל את העיר לשלב הבא שלה. אני רוצה שתל-אביב-יפו תמשיך להיות העיר שהכי טוב לגור בה אבל גם שכל אחד יוכל לגור בה ולהצליח לשלם שכר דירה בלי לשבור חסכונות. אני רוצה שמי שגר בדרום העיר ייהנה מאותם התשתיות והשירותים שמי שגר במרכז ובצפון נהנה מהם, ולהפך. יש הרבה מה לעשות כאן ואני נחוש לצאת לדרך.
תל-אביב-יפו זקוקה לתחבורה ציבורית יעילה ומהירה שתפחית את השימוש ברכב, צריך להרחיב ולהוריד את נתיבי האופניים מהמדרכות כדי שהולכי הרגל יוכלו ללכת בבטחה. אני חושב שהגיע הזמן שתהיה בעיר תחבורה ציבורית בשבת. זה אפשרי. צריך להגדיל את היצע הדירות הקטנות. אני רוצה להקים חברה עירונית שתרכוש דירות ותשכיר אותם במחירים שפויים כדי לשמור על גיוון האוכלוסייה בעיר. אני רוצה שחלק מתקציב העירייה יהיה תקציב משותף. שאתם, תושבי השכונות השונות בעיר, תוכלו להגיד לנו במה הכי צריך להשקיע. אתם אלה שמכירים את הבעיות והיתרונות מקרוב ויודעים הכי טוב. אני רוצה עירייה נגישה וחומלת שיודעת לא רק לתת קנסות ולאכוף חוקים אלא כזאת שקשובה לתושבים ולצרכים שלהם. אני רוצה לבקש מכם משהו. צאו להצביע. לפני עשור הובלתי מהלך שקרה לצעירים להתפקד למפלגות –
קראו לו "מתפקדים". הוא הגיע כי הבנתי שאנחנו חייבים להיות אקטיביים כדי להוביל שינויים. זו הרוח שאני רוצה להביא לעירייה. בואו נהיה אקטיביים. בואו פשוט נעשה ונוביל שינוי.
אסף הראל (צילום: שירז גרינבאום)
הראל (46) הוא יזם, תסריטאי, במאי, קומיקאי, מנחה טלוויזיה, מוזיקאי, שחקן ופובליציסט אשר הודיע באוגוסט האחרון על החלטתו לרוץ לראשות העיר תל אביב.
סיעה:"אנחנו העיר"
מצע:לקדם חתונות אזרחיות, שימור המבנים והמראה בקו החוף, בניית דיור בר השגה לאוכלוסייה הערבית ביפו, הרחבת אפשרויות התעסוקה למבקשי מקלט.
מי אני? אסף הראל, 46, סטודנט לשעבר לאדריכלות באוניברסיטת ת״א. מועמד לראשות עיריית תל אביב-יפו.
מה החזון שלי עבור הסטודנטים בעיר תל אביב? דבר ראשון, שיהיו גאים בעיר שלהם ובערכים שהיא מייצגת. שהצירוף סטודנט בת״א-יפו יגיד עליך הרבה דברים, כמו השקפת עולם ליברלית, פלורליסטית וסובלנית. הסטודנטים בעיר הם העתיד ולכן הם צריכים לייצג את המציאות שאנחנו שואפים לחיות בה, מציאות ללא כפייה, הדרה, אפליה או פגיעה בקבוצות אוכלוסייה בעיר. מציאות שיש בה חופש תנועה (גם בשבת), חופש עיסוק (גם בשבת!) ובעיקר שוויון, שוויון, שוויון. ללא הדרה של נשים, מיעוטים או קבוצות אוכלוסיות אחרות. זה החזון שלי לעיר ואני מאמין שאין כמו הסטודנטים כדי להוביל אותו.
ישנן מספר סוגיות מרכזיות שחשוב לי להתייחס אליהן לגבי הסטודנטים בתל אביב:
תחבורה:נדרשים יותר קווים של תחבורה ציבורית ישירה לאוניברסיטה. אני מתכוון להוסיף מוניות שירות שיגיעו ישירות לאוניברסיטה מדרום העיר, יפו, מזרח העיר, מרכז העיר והצפון הישן. ואני לא מדבר על קווים מאספים אלא קווים ישירים! בנוסף, כמעט בלתי אפשרי להגיע היום לאוניברסיטה עם אופניים. כחלק מהמהפך הכללי שאני מתכנן בתחבורה, שייתן עדיפות לרוכבי אופניים ותחבורה ציבורית, נדאג שיהיה אפשר להגיע לאוניברסיטה בבטחה בשבילים ייעודים לאופניים מכל רחבי העיר.
דיור:אם עיריית ת״א תחייב את הקבלנים להקצות 20% מהדירות שהם בונים לדיור בר-השגה, ייתווספו לעיר מדי שנה מאות דירות, שחלקן יהיו מיועדות לסטודנטים, שיוכלו סוף סוף להרשות לעצמם לשכור דירה בעיר במחיר שפוי. הכל מתחיל במדיניות שמעודדת בניית מגורים ולא רק משרדים, כנהוג היום. בנוסף, העירייה יכולה וצריכה לעודד את בעלי הדירות להשכיר את הנכסים בשכירות ארוכת טווח במחירים קבועים. שלפחות במהלך התואר שכר הדירה לא יטפס.
ספורט:המחירים כיום למנויים במרכזי הספורט עדיין גבוהים מדי, כרטיס לבריכה בשבת דורש הלוואה מהבנק ואין סיבה שזה יהיה ככה. צריך לבנות יותר בריכות, לדאוג להנחות גדולות יותר לסטודנטים, ולאפשר להם לרכוש כרטיסים מוזלים לאירועי ספורט של הקבוצות שהם אוהדים. העירייה צריכה לעודד סטונדטים לעשות ספורט ולא להסתכל על זה כעוד מקור הכנסה.
אי הפללה:עוד אין לי את הפתרון איך עושים את זה, אבל זאת תהיה המשימה הראשונה של היועצים המשפטיים של העירייה – תמצאו דרך לאפשר לצעירים בעיר הזאת לעשן מה שהם רוצים! (ואולי גם לעובדי העירייה, על הדרך)
יש עוד המון נושאים שרלוונטים לסטונדטים בעיר: חתונות אזרחיות, העתיד של דרום ת״א, התכנית לשדה דב – הכי טוב שפשוט תיכנסו לאתר שלי –www.AssafHarel.co.il– תוכלו למצוא שם את כל הפירוט.
אני יודע שאתם קוראים עכשיו את כל מה שכל המועמדים כתבו ומתלבטים מה הכי מדבר אליכם, אז תזכרו דבר אחד: זה הטקסט היחיד שמועמד כתב בעצמו. בניגוד לכל שאר המועמדים אין לי כותבים בשכר שמקבלים כסף כדי לקלוע לטעם שלכם. כל מילה פה אני כתבתי. בדיוק כמו שכתבתי כל מילה באתר שלי וכל מילה במונולוגים שלי בשלוש שנים האחרונות. אתם יודעים מה אני חושב. מה השאר באמת חושבים? אני חושש שלעולם לא נדע.
אם יש לכם רעיונות נוספים – מוזמנים לכתוב לי. תמיד כיף לשלב רעיונות טובים ורלוונטיים לתכנית העבודה שלי, יכולים לשלוח לי מייל ל: AssafHarelTLV@gmail.com או הודעה פרטית בפייסבוק ל:https://www.facebook.com/AssafHarelTLV/יאללה ביי.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
העדפותיה של שרת התרבות והספורט בעניין חלוקת התקציב וההתערבות שלה בתכנים גרמו לתחושה שאת השינויים שיקרו תחת שרביטה, יהיה קשה מאד להפוך בחזרה. אבל הכותרות הצבעוניות שמייצרת רגב מאפילות אולי על הרגעים הטובים שלה. אז הנה, קחו אחד כזה: במשרד התרבות והספורט התקבלה השבוע החלטה להעלות את סכומי התמיכה באירועי התרבות של הקהילה הגאה ביותר מ-200 אלף שקלים, וארבעה פרויקטים של המרכז הגאה בתל אביב נכנסו לרשימה.
"לפני הכל, כשיש צעד חיובי אני מברך עליו", פותח איתי פנקס, חבר מועצת העירייה ויו"ר המרכז הגאה בתל אביב. "בשורה התחתונה, מירי רגב העלתה באופן משמעותי את תקציבי התרבות לקהילה הגאה וזה מבורך. אני לא חשוד בתמיכה בליכוד, אבל חושב שהיחסים שלה עם הקהילה והגישה שהפגינה כלפינו היא חיובית וחותרת לשוויון באופן עקבי. שוויון מתבטא גם בחלוקת משאבים, וזה קורה בתקציב שהיא אחראית עליו". הפרויקטים שזכו לתמיכה ממשלתית הם להקת הנוער של אנסמבל המרכז הגאה, כפר הגאווה, הגייזמרים (המקהלה הגאה) והגלגל, תיאטרון קהילתי לקשישים.
הגדלת התקציב היא עוד צעד בדרך לשוויון מלא. מצעד הגאווה האחרון (צילום: מיכאל שבדרון)
מאחורי הקידום התקציבי לקהילה הגאה בעיר עומדות סיעות מרצ ורוב העיר שמיוצגות בעיריית תל אביב, בשיתוף פעולה עם יניב ויצמן, מחזיק תיק הקהילה הגאה. הפעילות שלהם הניבה פרי נוסף: תקציב מטעם עיריית תל אביב לתכנון של הרחבת המרכז הגאה בגן מאיר. "מדובר בבנייה של קומה נוספת, וסוף סוף תהיה מעלית שתנגיש את המרכז לכולם. הולכים להיות שינויים גדולים", ממשיך פנקס. לדבריו, התמיכה הכספית משקפת את שביעות הרצון מתוצרי המקום. "המרכז עמוס בפעילות, עד שלפעמים אנחנו נאלצים לדחות אירועים. אביהו מיזן, רכז התרבות במרכז הגאה ומנהל המרכז יובל אגרט עושים עבודה מצוינת שמושכת עוד ועוד אנשים למקום. הגדלת התמיכה של משרד התרבות היא עוד ביטוי לזה שהפעילות התרבותית במקום איכותית ומבוקשת וזוכה להכרה מצד הגורמים המקצועיים, גם ברמה ברמה הלאומית".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אסף זמיר ורשימת הצעירים של רוב העיר היו הפתעת הבחירות הקודמות, עם שלושה מנדטים שהנחיתו את זמיר היישר בכיסא סגן ראש העיר. האם הוא יצליח לשחזר את ההישג או שמפלגות ההורים החדשות יגנבו לו את המצביעים?
שבוע לפני הבחירות, ולאסף זמיר אין זמן. לפגישה שלנו בבית הקפה שמול המטה של רוב העיר הוא מגיע עם חור ענקי בג'ינס שהתחתונים מבצבצות ממנו ועם שקיות מתחת לעיניים של מי שראה הרבה יותר מדי חוגי בית בשבועות האחרונים. כמעט כל דקה מישהו אחר ניגש אלינו כדי להגיד שהוא צחק מסרטון הבחירות של רוב העיר שהפך לוויראלי או סתם כדי לאחל הצלחה, והסמארטפון לא מפסיק לצלצל לשנייה. ובכל זאת אנחנו מספיקים להשחיל כמה מילים בין לבין.
"המון דברים שהעירייה נמנעה מלהתעסק בהם או הייתה סגורה אליהם מחשבתית, אנחנו שמנו אותם על השולחן", הוא מסכם את חמש השנים האחרונות ועובר לניימדרופינג: "אולם להפועל, אינטרנט אלחוטי, התיירות הצעירה והגאה, בית הצעירים במזא"ה 9, רפורמת החניה, תל אופן, קירות גרפיטי, נגני רחוב, מסיבות רחוב, ביטול מתחמי הבילוי הסגורים – כל אלה דברים שלא היו קורים בלעדינו.
כשנבחרתי לעירייה התחלתי לפמפם לכולם שחשוב להביא לאירועים של העירייה להקות אינדי ולא רק מיינסטרים, ואחרי מיליון פעם שחזרתי על זה, מנכ"ל העירייה נשבר ואמר שהשנה צריך להביא ללילה לבן להקות הודיות כי זה נורא חשוב לאסף. אתה מבין? הם אפילו לא יודעים מה זה אינדי!".
הרבה אנשים שהצביעו לך בפעם שעברה כבר הספיקו להקים משפחות. אתה מודאג מזה שתאבד מצביעים לטובת רשימות ההורים החדשות שצצו?
"ברור. כשנבחרתי לעירייה לא הייתה בעיה כזאת. היו נרשמים לגן בשנה 9,000 ילדים והעירייה הייתה ערוכה לזה. בחמש השנים שלי בעירייה המספר הזה קפץ ל־19 אלף בשנה. זה חדש. זה אומר שצעירים שפעם היו נדחקים החוצה דווקא נשארים פה. מי שיצטרך להתמודד עם האתגר הזה בשנים הקרובות יהיה אני. אני לא חושב שיש הצדקה להצביע לרשימה שאתה לא יודע מה עמדותיה בנושאים שהם לא הורות.
"לפני חמש שנים אף אחד גם לא דיבר על הפליטים, ועכשיו יש לך שש מפלגות בדרום העיר שמתיימרות לטפל בדבר הזה, ובסוף מה שקורה זה שיש לך מועצה מפוררת של רשימות קטנות, ויכולת הייצוג של כל אחת מהן נהיית קטנה בהרבה. בן אדם שיש לו מנדט אחד לא יכול לעשות כלום. יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות בעירייה, ואני פוחד מאי מימוש הפוטנציאל. זה מפחיד אותי ללכת לחמש שנים שבהן ההשפעה שלי תהיה קטנה מדי, שבהן אני אצטרך לצעוק ולהיאבק במקום להכתיב את הטון. הפער בין אם יהיו לי שני מנדטים או חמישה הוא דרמטי, וזה מפחיד אותי, כי יש המון אנשים בעיר שהבחירות האלה לא מעניינות אותם".
פוזל לראשות העיר. זמיר. צילום: יולי גורודינסקי
אתה מתגאה בכך שפעלת לטובת חיי הלילה בעיר ולטובת העסקים הקטנים, אבל עדיין התהליך של להוציא רישיון עסק נגוע בביורוקרטיה איומה.
"נכון, אבל המצב השתפר. היום יש כתובת, יש זמינות, ואני עושה הכל כדי להילחם בביורוקרטיה הקפקאית של העירייה. עובדה שהיום יש במרכז העיר יותר ברים מאי פעם, ושהעירייה כמעט לא סגרה מקומות בילוי. אבל אין ספק שעוד לא עשיתי בתחום הזה של רישוי עסקים את כל מה שצריך, שזה למשל להקים מכון רישוי שירכז את כל ההיבטים השונים של רישיון העסק – מכבי אש, משטרה, איכות הסביבה וכו'".
מה עם דיור בר השגה? זה אולי הדבר שהכי חשוב לצעירים בעיר, וכרגע הוא פשוט לא קיים.
"יש כרגע מעט מאוד דיור בר השגה והוא יקר מאוד, זה נכון, אבל אנחנו בונים. בגני שפירא נבנות 45 דירות שיתאכלסו בינואר ואז 34 דירות ביד אליהו ואז 74 בשוק העלייה. עשינו מאות מלגות סבסוד שכר דירה לסטודנטים, קידמנו את המעונות החדשים באוניברסיטה. אבל עדיין האתגר האמיתי מבחינתי הוא איך אתה מרחיב את הגבולות של מה שנקרא תל אביב, כדי שאנשים כמוך ירצו לגור גם מחוץ למרכז העיר".
העירייה העלתה לא מזמן את הארנונה לחדרי חזרות בעיר. איך הרשית לדבר כזה לקרות?
"עניין הארנונה לחדרי חזרות נמצא במצע שלנו. ישבתי עם בעלי האולפנים וחדרי החזרות אצל מנכ"ל העירייה והוצאתי ממנו הבטחה שהוא מתקן את צו הארנונה ומוצא סעיף מיוחד שישווה אותם לבתי מלאכה. ואני גם הולך צעד קדימה במצע שלי ומבטיח לתקן את צו הארנונה לאמנים, כך שיחול לא רק על פסלים וציירים אלא גם צלמים, אמני וידיאו ארט, רקדנים וכו'".
הרבה אנשים חושבים שאתה הפודל של חולדאי. שאתה משמש בתור עלה התאנה שלו בזמן שהוא ממשיך להפוך את תל אביב לעיר לעשירים בלבד.
"בעיניי יש שתי מפלגות בעירייה עם אינטגריטי: רוב העיר נכנסה אול אין לקואליציה ואמרה: 'אני אשנה כמה שיותר מבפנים ותשפטו אותי לפי ההישגים שלי'. עיר לכולנו יצאה אול אאוט נגד הכל ודגלה בגישה של הכל חרא. כל השאר הן באמצע, ואני לא יכול להיות כזה. אני לא יכול להיות כמו מרצ שכבר עשר שנים מזגזגת בין הקואליציה והאופוזיציה. הרבה מהאמנים והצעירים שאני מייצג הם אנטי ממסדיים, אבל צריך להבין שבמועצת העיר אם אתה באופוזיציה אין לך כוח, רק בקואליציה אפשר להוביל מהלכים. לכן בקדנציה הבאה לא משנה מי יהיה ראש העיר, אם הוא ייתן לי לקדם את הדברים שחשובים לי אני אלך איתו".
אולי די עם הבובה? זמיר. צילום: יולי גורודינסקי
אז אתה לא תומך בחולדאי?
"חד משמעית לא. גם בפעם שעברה לא הבעתי תמיכה".
איזו ביקורת יש לך עליו? עם אלו דברים שהוא עשה אתה לא מסכים?
"אני לא רוצה לדבר לא על חולדאי ולא על ניצן הורוביץ. רוצה שזה יהיה ראיון עליי".
עכשיו אתה מתחמק. מה היית עושה אחרת אם היית בנעליים של חולדאי?
"הייתי מעורב הרבה יותר בשוק הדיור, הייתי קשוב הרבה יותר לצרכים של עסקים קטנים ולביורוקרטיה שהם עוברים וגם לביורוקרטיות של הליכי תכנון ובנייה, והייתי משתדל להפוך את האכיפה העירונית כך שתפעל למען התושב ולא נגדו".
ואתה מתכנן עוד חמש שנים לנסות לרשת את הנעליים האלה?
"אני מרוכז רק בבחירות האלה, לא חושב על מה יהיה עוד חמש שנים. אבל אני יודע שאם לא נגיע לתוצאות מרשימות בבחירות האלה, אז השאלה שלך לא תהיה בכלל רלוונטית".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
