התקופה הזאת קשה. לפעמים קל לשכוח שאנחנו לא פה סתם
"יחד חלמנו מין שבט קטן ששר לבניו הצעירים שיוצאים לחיים המנון שילווה אותם בדרכם" \\ שי צברי מוציא סינגל ראשון מהאלבום החדש שבדרך וכותב עליו טור אישי יפהפה
אלה ימים משוגעים. חוסר הוודאות שנלווה אליהם והשגרה ששכחתי מה היא מוציאים אותי לפעמים מדעתי.
לפני כמה שנים, אחרי שיצא “שחרית” ואחרי סיבוב ההופעות האינטנסיבי שבא אחריו (שנפסק רק בעקבות הקורונה), יצאתי למסע אל עבר האלבום השני שלי. התחלתי לעבוד על שירים חדשים בעזרת חברים ולפעמים לבד והתחילה להיווצר אסופה יפה של שירים, אבל משהו לא נתן לי מנוח. הרגשתי שאני עושה כדי לעשות ולא כדי להגיד את מה שיש לי לומר באמת. עצרתי את העבודה וניסיתי להקשיב פנימה. להתבונן. לכוון.
מתוך ההתבוננות הזאת עלתה מילה שחזרה אליי מכל מיני מקומות – שבט.
גדלתי בתוך קהילה קטנה ודי סגורה וכילד וכבוגר באתי ויצאתי ממנה בחופשיות. הקהילה הזאת הייתה לי משענת ושורש, הייתה בה תמיכה ואהבה ועזרה הדדית, אבל יכולתי לראות בה גם את הדברים הפחות טובים – את הפחד מהשונה, את ההסתגרות את הקושי לקבל את החריג. ככה זה כשחיים בשבט.
הבן הבכור שלי חגג השנה בר מצווה. זה היה טקס ביתי וצנוע ששודר באינטרנט לקרובים ולחברים. אבא שלי לימד אותו לקרוא בתורה ויחד שרנו לו וחגגנו ואז הבנתי שהעיסוק שלי בשבט הוא חלק מהעיסוק שלי באבהות שלי.
התחלתי לשיר את המילה הראשונה בשיר כאילו הייתה ניגון חסידי, אלון ענה לה בהרמוניה נפלאה והאיר את הקשר בין "דע" ל"גדל" – כאילו רק אם תדע את פלאיותך תוכל לגדול באמת
בזוהר הקדוש יש משפט יפה: "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו… ואומר לו גדל". לפני כמה שנים, ביום ההולדת שלי, חבר העניק לי במתנה את הספר של אבישי חורי ששואב את ההשראה שלו מאותו משפט וכשקראתי אותו מהמקום בו אני עומד בחיים שלי, ראיתי בו שיר חניכה נפלא לבן – שמזכיר לו שגם ברגעים הקשים ביותר בחיים שלו הוא צריך לזכור שהוא לא
כאן סתם, שיש משמעות להיותנו – שהיה מלאך שירד ושמר עליו ואמר לו גדל.
ההלחנה של השיר התרחשה כמו קסם, ישבתי אצל חברי היקר אלון לוטרינגר, הוא מול הפסנתר ואני על הספה הצמודה התבוננו במילים היפות ואני התחלתי לשיר את המילה הראשונה בשיר כאילו הייתה ניגון חסידי, אלון ענה לה בהרמוניה נפלאה והאיר את הקשר בין "דע" ל"גדל" – כאילו רק אם תדע את פלאיותך תוכל לגדול באמת, וניגנו ושרנו והתרגשנו ויחד חלמנו מין שבט קטן ששר לבניו הצעירים שיוצאים לחיים המנון שילווה אותם בדרך שלהם.
התקופה הזאת קשה. לפעמים קל לשכוח שאנחנו לא פה סתם. שיש בנו פלא. שהיה מלאך ושיש עוד רבים בתוכנו. בשביל שאני אזכור בעצמי ובשביל הילדים שלנו המתוקים אני שר את "דע".
