שבוע בדיוק – זה פרק הזמן שיושבים 189 ילדי בית ספר יסודי בבית ולא בגלל הקורונה: העירייה הודיעה להורים, ממש מהרגע להרגע, על סגירת בית הספר עמיאל רמב״ם, מוסד חינוכי ממלכתי-דתי בשכונת עזרא בדרום העיר. ב-9.1 קבלו ההורים מכתב וב-11.1, שלושה ימים לאחר מכן, כבר החלה העירייה בפינוי המבנה שהוכרז כמבנה מסוכן.

בפני ההורים הוצגו שתי חלופות: לשלוח את הילדים שעד כה למדו בשכונה, לבית הספר מודיעין שנמצא ביד אליהו, באמצעות הסעות שארגנה העירייה; או לרשום אותם לבית הספר כפיר – בית ספר ממלכתי חילוני. אף אחת מהאופציות לא מקובלת על הורי התלמידים שמאז משאירים אותם בבית כמחאה. אופציה אחרת, אומרים בעירייה, אין. אבל הסיפור כמו תמיד – קצת יותר מורכב.

כבר עשור שהעירייה משפצת את בית הספר, שיסודות המבנה שלו בעייתיים. בכל קיץ משופצים היסודות, מושכים זמן וחוזר חלילה. לפני כשנתיים הכריזה העירייה סופית על המבנה כמבנה מסוכן, אך לא כזה המיועד לפינוי מידי. אולם למרות הזמן הרב שהיה לה – לא מצאה העירייה חלופה לילדי שכונות עזרא והארגזים. להורים שמשביתים את הלימודים במחאה התשובות ברורות.

״זה בחיים לא היה עובר בצפון העיר״, אומרת לילך חביב, יו״ר ועד ההורים עמיאל רמב״ם, ״זה פשוט חלק מההזנחה של השכונות. אנחנו לא בחרנו לשלוח את הילדים שלנו בהסעות לעל אזורי ואנחנו דוחים על הסף את הפתרונות כביכול שהעירייה נותנת לנו שהם לא פתרונות בכלל״. הורים נוספים עימם דברנו הציפו בפנינו תחושות דומות. ״העירייה צוחקת לנו בפרצוף״, אמרה לנו אמא לילדה בבית הספר שהעדיפה להישאר בעילום שם, ״הרי מודיעין בעצמם מתנגדים שהילדים שלנו יצטרפו לבית הספר שלהם והאופציה השנייה היא לשלוח ילדים שהגיעו מהחינוך הדתי לבית ספר חילוני. עושים מאתנו צחוק״.

ואכן, מנהיגות ההורים של בית הספר מודיעין הוציאה מכתב חריף בשם הורי בית הספר שנשלח למנהל החינוך העירוני ובו התנגדות חריפה לצירוף ילדי עמיאל רמב״ם, מתוך חשש לפגיעה במרחבים הלימודיים של ילדיהם. ״כל ילד בעיר יכול ללכת לבית הספר השכונתי שלו ורק הילדים שלנו לא?״, מוסיפה חביב, ״היו להם עשר שנים למצוא פתרונות ומה שהם מציעים לנו זה בית ספר חילוני או בית ספר על אזורי? אם 189 ילדים היו יושבים בבית באזור אחר בעיר האדמה הייתה רועדת. הם פשוט רוצים שנצא מכאן כי הם הבטיחו לתושבים ממגדלי TLV שיבנו להם בית ספר משלהם״.

גם סיגלית שלו, שגדלה בשכונה והיום פעילה מרכזית בה, חושבת שמדובר בתעדוף לפי שיקולים פסולים. ״הרי כבר משנות ה-70 מנסים לפנות אותנו מהשכונה, אומרים לנו קחו כסף ולכו. העירייה מנסה לעשות חילופי אוכלוסיות, רוצה לבנות כאן עוד מגדלים. צריך לזכור שרוב התושבים כאן, בדיוק כמו במקרה של גבעת עמל, נשלחו על ידי המדינה אחרי מלחמת העצמאות ליישב את האזור. המדינה שלחה אותם ואז לא הסדירה את מסמכי הבעלות. עכשיו מנצלים את זה כדי לגרש אנשים לטובת נדל״ן לעשירים. מה התכניות של העירייה שם? ביקשנו אבל הם לא משחררים״.

״עמיאל רמב״ם הוא בית ספר שנועד לילדים מהשכונה, מקום ששייך לקהילה, ולעירייה יש כנראה תוכניות אחרות עבורו״ – אומר ליאור קיי אבישי, מראשי הפרלמנט האזרחי – קבוצה המאגדת מאבקי תושבים בכל רחבי העיר. ״זה קורה בכל העיר. העירייה מפנה מקומות שמשרתים את תושבי האזור ומנתקת אותם מהקהילה. הייעוד החדש בדרך כלל משרת את בעלי ההון. קהילות חלשות מאבדות את המשאבים שלהם לטובת קהילות חזקות בעיר וזה כל הסיפור״.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה דואגת בראש ובראשונה לבטיחות התלמידים. לפני כשנתיים כשהתגלו ליקויים במבנה, השקיעה העירייה בביצוע עבודות חיזוק ושיפוץ על מנת לא להידרש לפינוי התלמידים, תוך מעקב צמוד של בדיקות מהנדס שנתיות. דו"ח הביקורת האחרון לפני שבוע הראה כי לצערנו הבניין ממשיך להידרדר ואין ברירה אלא לפנותו. משרד החינוך והנהלת בית הספר עודכנו והוחלט כי החל מיום שלישי יעברו התלמידים ללמידה מרחוק עד למציאת פתרון קבע הולם.

בפגישה עם ההורים הוצגו חלופות שונות להמשך הלמידה כשלצערנו אין מבנה חליפי ריק שיכול להכיל את כלל התלמידים. כפי שנאמר להורים. בניגוד לנטען, העירייה עושה מאמצים כדי שהתלמידים לא יפוזרו והמצב כרגע הוא שהעירייה מצאה פתרונות עבור תלמידי כיתת הגן שילמדו במבנה אחד, תלמידי כיתת החינוך המיוחד שילמדו במבנה נוסף ו-6 כיתות האם שיוכלו להמשיך בלמידה יחד כולן במבנה אחד כבר ממחר, ואנו ממתינים לאישור משרד החינוך".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• חינוך
• שכונת הארגזים

כפי שדיווחנו בתחילת השבוע,שכונות עזרא והארגזיםבדרום-מזרח העיר יזכו לשם חדש (והלכה למעשה יתאחדו). הבקשה לשינוי השם הגיעה מהתושבים עצמם, ובעירייה החליטו להרים את הכפפה ולפנות בחזרה לציבור שיציע שם חדש.

שמות חדשים אנחנו אוהבים, ולכן פנינו אל קוראי Time Out כדי שירימו את הכפפה ויציעו שמות אטרקטיביים לשכונה המתחדשת. ההצעות כבר החלו לזרום אלעמוד הפייסבוק של Time Out, ולפני שנכריע ביניהם בתחילת השבוע הבא במשאל פייסבוק ונקודת שיפוט משרדית, כדאי להתעכב על כמה מהרעיונות שאהבנו בינתיים:

1. שכונת הדרום החדש:הצעתו של הקורא מור ביטאשו מתכתבת יפה עם המותג הצפוני הידוע, "הצפון החדש"; יתרונות: מדיף ניחוח חדשני ומתחדש; חסרונות: כל תל אביבי אמיתי יודע שהצפון החדש זה לא באמת בתל אביב.

2. שכונת נווה איילון:וגם "תל איילון", "נאות איילון" ועוד הטיות והסמכות שהציעו קוראים רבים וקשורות כולן לנחל האיילון העובר בסמוך לשכונות ומציף אותן מדי חורף; יתרונות: אקולוגי, מחובר לסביבה, מדגיש את הפוטנציאל הירוק; חסרונות: כמעט טבענו.

3. שכונת קוממיות:הצעה של הגולש Yan Yan, לזכרה של יונה קוממי, השוטרת הראשונה בישראל שנהרגה בשכונה תוך מילוי תפקידה ב-1965. יתרונות:זה סיפור די מרגש; חסרונות: תנסו להגיד חמש פעם מהר "קוממיות".

4. שכונת הפארק:מספר קוראים הציעו שמות הקשורים לפארק דרום המרהיב (פארק בגין) ולפארק אריאל שרון הסמוך, כדי להדגיש את האטרקציה המרכזית בשכונה. יתרונות: זאת האטרקציה המרכזית בשכונה; חסרונות: הלו? ראיתם פעם "סאות'פארק"?

עוד לא מאוחר לזכות בפרס הכיפי (הוא יהיה כיפי! לא גדול, אבל כיפי!):בואו להציע שמות בעמוד הפייסבוק שלנו

• הבועה
• עיריית תל אביב
• שכונת הארגזים
• פארק מנחם בגין
• פארק אריאל שרון

בימים האחרונים דווח כישכונות עזרא והארגזיםבדרום-מזרח העיר יזכו לשם חדש (והלכה למעשה יתאחדו). הבקשה לשינוי השם הגיעה מהתושבים עצמם, ובעירייה החליטו להרים את הכפפה ולפנות בחזרה לציבור שיציע שם חדש.

גם אותנו זה מעט מלהיב פה במערכת והחלטנו להצטרף למאמצים – דרככם. יש לכם רעיון מנצח לשם חדש לשכונה? משהו שמאפיין אותה היטב? ושיהיה ברור: אנחנו לגמרי רציניים ולא מחפשים שמות משעשעים בהכרח (אם כי אולי הגיע הזמן לשכונה עם שם מצחיק בעיר, ולא, הגוש הגדול זה לא שם מצחיק אלא נשמע כמו דו"ח אונקולוגי מדאיג).

בקיצור: הציעו לנו שמות לשכונה הדרומית-מזרחית! מה יוצא לכם מזה? ובכן, אנחנו מבטיחים פרס לא ענק (אבל שווה!) לזוכה ואת הצעתו נגיש בשם Time Out גם לעיריית תל אביב-יפו. איך תציעו? פשוט מאוד:בתגובות שלכם בפייסבוק לידיעה זו ממש. נאסוף את כל ההצעות שלכן ובקרוב מאוד נודיע מי הזוכה.

נזכיר רק שבשנים האחרונות התחדש האזור בשורה של מגדלים חדשים כשהאוכלוסייה בשכונות צמחה משמעותית. שכונת עזרא שהוקמה לפני קום המדינה נקראה במקור על שם החברה המשכנת שבנתה אותה, ושכונת הארגזים על שם מפעל שפעל במקום.

בשנים האחרונות מובילה העירייה תהליך של "פרצלציה" (שיוך נכסים) באזור, מה שיאפשר לתושבים להסדיר בעלויות בקרקע. ההצעות לשם חדש יבחנו בחודשים הקרובים וועדת שמות מיוחדת של העירייה תבחר אחת מהן.

• הבועה
• שכונת הארגזים
• דרום העיר מזרח העיר ויפו
• חידוש דרום תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

נחלת יצחק

מספר תושבים:8,438
שטח:556 דונם
אטרקציה:שניצל בקפה ג'ולי

תושביה הוותיקים מוטרדים בשאלת שייכותם לתל אביב או לגבעתיים, פרדוקס סכולסטי של ממש, שכן חלק מרחובותיה נחצים בין שתי הערים ואופייה גבעתיימי להחריד. בשנים האחרונות היגרו אליה משפחות צעירות מתעשיית ההייטק (השכונה מוקפת במוקדים משרדיים), והקיוסקים שאכלסו דמויות איקוניות כגון "חיים הוורוד" הוחלפו במעדניות לבעלי טעם פריזאי (ע"ע שרויטמן) ובבתי קפה מעודנים. פעם המוקד החברתי בשכונה היה "הגינה של הסופר", היום הוא קפה ג'ולי השוכן תחת מגדלי תל אביב.

יד אליהו

מספר תושבים:15,559
שטח:1446 דונם
אטרקציה:קהילת הורים פעילה ומגובשת

השכונה המרכזית במזרח תל אביב הפכה שם קוד לזוגות במשבר גיל 40 הנוטשים את המרכז לטובת דירות מרווחות במזרח, ומגיחים לעתים נדירות לנילוס או לבלוק כאורחים הבוררים את בילוייהם בפינצטה, מתנשאים על החברים שנשארו משועבדים לבילוי האקססיבי במרכז. ביד אליהו אין עדיין בתי קפה, אבל יש קהילה מקומית של הורים צעירים המנסים להפיח בה רוח קיבוצית עתירת שיתופי פעולה חברתיים. לאחרונה הוקם בה סקייטפארק, שגם הוא, בדרכו, מנסה לשוות לשכונה עוקץ רענן ומצליח בקושי רב.

תל חיים

מספר תושבים:4,515
שטח:370 דונם
אטרקציה:חפשו במקום אחר

שמה כמו נוצר במחולל שמות של שכונות, אך היא הדבר הקרוב ביותר לפורסט גאמפ של החזון הציוני, שבה ופוגשת בו בתחנות ארעיות ושוליות למדי. במאורעות 1936־1939 הייתה בסיס אימונים של ההגנה (תל חיים היא זו ששכבה על הגדר בשביל יד אליהו והתקווה), ועד שנת 2004 עוד אכלסה את אחת מתחנות השידור החשובות במדינה, שמתוכה שודרה הכרזת העצמאות של המדינה. היום היא שכונה המתנכרת לשכנותיה (יוקרתית יותר מיד אליהו אבל לא מרגישה צורך להשוויץ בכך), ויש לה את בית הספר עציון, בית ספר ממלכתי דתי עם רקורד מצוין.

רמת הטייסים

מספר תושבים:2,052
שטח:326 דונם
אטרקציה:ויכוח פוליטי רווי תשוקה במקום של דידי

קרבתה לרמת חן עוררה ברמת הטייסים צמא לחיי מושב נינוחים בגבולות העיר, ולא נגזים אם נגדירה כפנינה המעונבת של המזרח. הבתים ישנים אך מרווחים וצמודי קרקע לרוב, פארק וולפסון במרחק הליכה, ו"המקום של דידי", ספק קיוסק ספק בית קפה, מרכז את פעילות הפרלמנטים בשכונה.

עזרא והארגזים

מספר תושבים:3,115
שטח:765 דונם
אטרקציה:סקי מים בפארק דרום

אין דימויים נוסטלגיים או רומנטיים שיעדנו את אומללותה של השכונה ושל תושביה, שכעת חלקם עומדים בפני פינוי לאחר שבילו בה את כל חייהם. מדובר בשכונה שהוזנחה במשך שנים, וגם היום הניחוחות של מתקן חירייה מקשים על חיי התושבים בה. פארק דרום הוא מוקד הכיף הבודד באזור, מתוך הנחת מוצא שאם החיים בזבל אז כבר לא יזיק להתאמן קצת בסקי מים.

כפר שלם רבתי

מספר תושבים:21,510
שטח:1587 דונם
אטרקציה:תספורת ושיחת נפש אצל גיא דויטש

אם אדם מכנה את פארק וולפסון "גבעת בטיח", סימן שהוא מכפר שלם. אולם הכפר שלמים – תושבים למודי קרבות היסטוריים מול רשות המקרקעין – כבר מזמן לא נתלים רק בגבעת בטיח שלהם, שכן כרגע יש להם מתחם עתיקות ביזנטי שהתגלה בראשית המילניום וגם את פארק ראש הכפר המעוטר בבריכת דגים. ככלל, כפר שלם רבתי – הכולל מלבד השכונה שקמה על חורבות סלמה גם את השכונות נווה כפיר, נווה צה"ל, נווה בארבור, נווה אליעזר, נווה חן, ניר אביב ואורות – הוא מרחב שופע בבעלי חיים. תוכלו להיתקל בטווסים על כל שעל, כמו גם בתרנגולות ובסוסים. הדבר היחיד שאין בכפר שלם הוא מקומות להעביר בהם זמן (שלא ברחוב על ספסלי כתר), ולשם כך תושביה מתארחים בקאנטרי בית בארבור ובבר הסמוך לו. המקום שאליו עולים לרגל בשכונה הוא המספרה של גיא דויטש, גבר מסביר פנים הבקי בצרותיו הצבעוניות של כל תושב כאילו היו דמויות של דיקנס.

ביצרון ורמת ישראל

מספר תושבים:5,958
שטח:698 דונם
אטרקציה:הפלאפל הכי טוב שאתם לא מכירים

ברגע שבו מבינים ששדרות ההשכלה לא יצליחו לשמש חיקוי מהימן לשדרות רוטשילד, אפשר למצוא בהן מידה ייחודית של חן. ביצרון היא הפרדס חנה של מזרח תל אביב, עם ג'נטריפיקציה פסאודו היפית וברנז'אית המשמשת בערבוביה עם האוכלוסייה הוותיקה בשכונה. חומוס המשורר הוא נקודת ההתכה של שתי האוכלוסיות (יש האומרים שהוא נותן פייט לא רע לחומוסיות של המרכז), והפיצרייה פיצרון (מתבקש, מתבקש מדי) משביעה את העיתונאים של חדשות 12 העובדים בסמוך. ברמת ישראל הפנינה השכונתית היא פלאפל שף, שתושביה נשבעים בו ובשירות האדיב של עובדיו.

לבנה וידידיה

מספר תושבים:5,130
שטח:1,145 דונם (כולל פארק דרום)
אטרקציה:פארק בגין ופארק אריאל שרון

לבנה וידידיה נשמעים כמו זוג אשכנזים מזדקן המתגורר ברעננה, בעוד שבפועל השכונות המזרחיות, הגובלות בדרך לוד ובפארק אריאל שרון, נוסדו על ידי יהדות חבאן התימנית. הקרבה למתקן חירייה אינה מיטיבה עם השכונות, כמו גם נחל כופר החוצה את שכונת ידידיה, שבמקום לשוות לה מראה פסטורלי גורם להצפות תכופות בעונות החורף. שכונת לבנה קרובה יותר לפארק בגין מאשר לפארק אריאל שרון, ושם פינת החי היא האטרקציה האטרקטיבית ביותר לילדי האזור.

התקווה

מספר תושבים:10,754
שטח:946 דונם
אטרקציה:השוק הטוב ביותר בעיר

ללא כל ספק השכונה עם הכי הרבה אופי במזרח, בעלת שוק לתפארת, קבוצה בצמרת הכדורגל הישראלי וקרדיט על עפרה חזה. בשנים האחרונות התקווה ממותגת כמעין שכונת שפירא חדשה, הנושאת עמה הבטחה עתידית להשתלטות סטודנטיאלית. פרויקטים לא מעטים כבר אוכלסו בה, אבל המחסום התודעתי של חציית נחל איילון הופך את השינוי לאטי יותר. ורדיאל 17, בית הצעירים הממוקם בשכונה, דואג לקרב בין תושבים ותיקים לחדשים, והקבב המעולה של עדאל הוא קונצנזוס משל עצמו. באזור מתנ"ס בית דני משפחות הפשע המקשישות עוד נאבקות זו בזו, אך בימים אלה לא מעט מהאלימות בשכונה קשורה גם בחיכוכים בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה.

• עירוני
• שכונת התקווה
• שכונת הארגזים
• יד אליהו
• נחלת יצחק
• מדריך השכונות
• שכונת ביצרון
• הבועה

• Facebook
• Twitter
• Email

לפני כשנתיים עברה אביבית שגיא להתגורר בשכונת עזרא (הארגזים). היא לא דמיינה, אפילו בסיוטיה הקודרים, שריחות רעים וטורדניים – שמקורם במתקן שיקום הזבל בחירייה – יהיו חלק מנוף חייה החדשים. ב־2017 נחנך במקום מפעל RDF (דלק שמקורו בפסולת) שמאחוריו איגוד ערים דן לתברואה, מפעל נשר ברמלה וחברת ורידיס. מגיעים אליו מדי יום כ־3,000 טונות פסולת מ־30 רשויות בגוש דן.

ג'ניפר דוחבני, תושבת נווה אליעזר הסמוכה, מספרת: "זה ריח חריף, כמו מיץ זבל הכי מסריח שהרחתי. בערך באותו זמן הלכתי לסיור בפארק בחירייה, כחובבת אקולוגיה, ופתאום זה התבהר: זה היה אותו ריח שלא הרחתי אף פעם לפני שעברתי!". השתיים יצרו קשר עם קבוצת תושבים ביישובים סמוכים (אזור, חמד וגנות) ועם תושבי שכונות דרום־מזרח תל אביב (כפר שלם, התקווה, יד אליהו ושפירא). כולם התלוננו על ריחות דומים בשעות הלילה המאוחרות.

בהמשך נועדה אביבית עם אלון לוי, מנהל אתר הפסולת, ודורון ספיר, סגן ראש העירייה ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה. "הם רצו להוכיח שהם בסדר ושלא ייתכן שעל כל ריח קטן מאשימים אותם. טענו שהם שעיר לעזאזל, ושבטח עברה משאית זבל באזור. בטח, כל דרום תל אביב מריחה משאית. זה מעליב שמזלזלים בך", היא מתקוממת. מאז החל מעין משחק פינג פונג מתיש: אביבית פנתה למנהלי האתר כשהופיע הריח, ופעם אחת הצליחו לגרום להם להגיע. היא מספרת כי הם זיהו את הריח ואישרו שמדובר במתקן ה־RDF. "אלון הסביר שזה ריח חמוץ של זבל, ולא ריח של זבל רגיל", היא נזכרת.

"הם התחילו לתת כל מיני תשובות לא מקצועיות, כמו: לשלוח להם מייל בכל פעם שעולה כזה ריח. הם גם טענו שרק אני מתלוננת אבל בעצם כולם התלוננו. יש פה הרבה דברים מסריחים, ולא רק בחירייה", משתפת ג'ניפר בחוויה דומה. "הם הקימו פה מפעל מפלצת ליד אזור מגורים, והתושבים שחיים פה הם אנשים עובדים וקשי יום. הם שואלים 'מה אני אעשה', ומשלימים עם זה שאין להם כוח. זה אנשים שאף אחד לא שומע, והם צריכים קול".

הן החליטו להגיש תביעה מול חברת ורידיס ואיגוד ערים דן, ועתה מבקשות עזרה במימון המונים. חוות דעת של מומחה מוערכת בכ־25 אלף ש"ח. העברה בנקאית אפשרית לחשבון נאמנות על שם עו"ד אסף פינק (בנק הפועלים-12, סניף 748, חשבון 635297) או לאפליקציית bit לאביבית שגיא (0543976012).

מאיגוד ערים דן לתברואה נמסר:"ראשית יש לציין שמדובר בתלונות ישנות ובחודשים האחרונים לא נרשמו תלונות על מפגעי ריח. האיגוד נקט ונוקט שורה של צעדים לצמצום פליטת הריחות מהמתקנים השונים שבאתר ומניעת פגיעה בתושבים. מבדיקה שביצע האיגוד באמצעות חברת מטאו־טק, עולה כי מרבית תלונות הריח מקורן אינו בחירייה. באזור כמה מקורות פוטנציאליים: נחל איילון ונחל שפירים, אדמות חקלאיות שמעובדות באמצעות דשן אורגני, חוות שלם, חוות שורגי, ביוביות השופכות בפאתי פארק בגין ועוד. עם זאת, האיגוד אינו מקל ראש בתלונות התושבים ונקט שורה ארוכה של פעולות, השקיע משאבים רבים על מנת לוודא טיפול ראוי במקורות פוטנציאליים של ריח במפעלים הפועלים בתחום פארק המיחזור".

תגובת עיריית תל אביב־יפו: "הנושא בטיפול המשרד להגנת הסביבה וכולל בין היתר פתרון לקירוי הבור והתקנת פילטרים, הצפוי להפחית את מטרדי הריח מהאזור. העירייה מסייעת למשרד בקידום פתרונות ארוכי טווח לצמצום המטרדים ככל הניתן".

• עירוני
• שכונת הארגזים
• זבל
• פינוי זבל
• זיהום
• תל אביב