הרבה זמן לא היו לנו חדשות טובות בתחום התרבות, ובאמת שמגיעות לתחום הזה חדשות טובות, והנה הן באות: עיריית תל אביב-יפו והמון ווליום מציגות פסטיבל חדש, שאפתני וגרנדיוזי, אולי אפילו פורץ דרך, בארבעה ימים של חגיגה רב תרבותית ורב תחומית של מוזיקה ואמנות בניהולו האמנותי של שלומי שבן, וכל זה בלב של לב תל אביב. סמנו ביומנים ובטלו פגישות: 8.11-5.11, זה יוצא רביעי עד שבת,אולי כדאי שקודם תרכשו כרטיסואחר כך תמשיכו לקרוא.

ובכן, לפסטיבל החדש קוראים פסטיבל תל אביב, וכותרת המשנה שלו היא "מוזיקה. אמנות. עיר", כי לפסטיבלים צריכה להיות כותרת משנה. יותר מ-120 אמנים, אמניות, יוצרים ויוצרות יופיעו במהלכו וייקחו חלק ב-40 מופעים שונים, רובם מופעים מיוחדים לפסטיבל, מופעי מחווה חד פעמיים, הפקות בכורות וטרום בכורות לצד שיתופי פעולה ייחודיים שנוצרו במיוחד עבורו.

מופעי הפסטיבל יתקיימו במוקדי תרבות מרכזיים בעיר: מוזיאון תל אביב לאמנות (באולמות, בגלריות ובמרחבים הפתוחים), היכל התרבות תל אביב (בו יערך מופע הפתיחה) ובארבי נמל יפו (בו יערך מופע הנעילה). מלבד רכישת כרטיס להופעות באולמות המוזיאון, ניתן יהיה לרכוש "כרטיס טיול" שיקנה לרוכשים טיול אמנותי ותרבותי רב-ז׳אנרי בין הגלריות ומרחבי המוזיאון השונים בהם יהיו מופעים ומיצגים מיוחדים לפסטיבל (ורוכשי הכרטיסים לאולמות יוכלו לקבל "כרטיס טיול" ללא תשלום נוסף). מדי ערב יתקיימו ברחבת המוזיאון והמשכן מופעים פתוחים לקהל הרחב (מותנה בתנאי מזג האוויר).

מזל טוב נשמה. "כמו צמח בר", עטיפת האלבום

במופע הפתיחה, "כמו צמח בר" במלאת 50 שנה לאלבום של חוה אלברשטיין, יופיעו בהיכל התרבות אסתר רדא, אפרת גוש, דורון טלמון, דנה ברגר, ואלרי חמאתי, מאיה בלזיצמן, מירי מסיקה , מקהלת בת-קול בניצוח ענת מורג, נטע ברזילי, נינט טייב, סי היימן, עלמה זק, רונה קינן ושי המבר; במופע הנעילה בבארבי תחגוג זהבה בן יום הולדת ותארח את דודו טסה. ביניהם, לאורך ארבעה ימים, יעלו עוד עשרות מופעים מסקרנים שעין אדם טרם שזפה, בתוכניה המגוונת ואף מסחררת שרקח שלומי שבן כמנהל האמנותי של הפסטיבל.

"אני מקווה שהפסטיבל יטעין את כל מי שיבקר בו בהשראה, בתקווה וברצון ליצור דברים יפים וחדשים", אמר שבן בהודעה לתקשורת. "ניסינו לזקק שלושה עקרונות מרכזיים: הראשון – מנעד מוזיקלי רחב, מהניסיוני ועד הזרם המרכזי באותה נשימה; השני – רוב מוחלט של הפקות מקור, בכורות, טרום-בכורות, ניסויי כלים והצצות ראשונות; והשלישי – עקרון שאני מקווה לפתח עם השנים – מפגשים בין מדיומים וסיעורי מוחות ולבבות אמנותיים.על הפסטיבל גילתה לי שוב, כמה אומנים יוצאי דופן חיים ויוצרים, בתל- אביב-יפו ובמדינת ישראל".

בעיריית תל אביב-יפו החליטו להשקיעבפסטיבל הייחודי כבמה מרכזית ליצירה המוזיקלית והאמנותית העכשווית בישראל, ברוח ערכי החופש המייצגים את תל אביב ובתמהיל עשיר של שילובים מוזיקליים ומפגשים ייחודיים שנעים בין קלאסיקה לחדשנות ומשקפים את הרב-תרבותיות של העיר.
>> פסטיבל תל אביב, רביעי-שבת 8.11-5.11, מוזיאון תל אביב לאמנות.כרטיסים והטבות למחזיקי ומחזיקות דיגיתל כאן

אבל רגע, אל תלכו, הנה הליינאפ:

מופעי מחווה חגיגיים:
>> מופע הפתיחה "כמו צמח בר",שרות חוה אלברשטיין, 50 שנה לאלבום "כמו צמח בר" //בהשתתפות:אסתר רדא , אפרת גוש, דורון טלמון, דנה ברגר, ואלרי חמאתי, מאיה בלזיצמן, מירי מסיקה , מקהלת בת-קול בניצוח ענת מורג, נטע ברזילי, נינט טייב, סי היימן, עלמה זק, רונה קינן ושי המבר.

>> לירון עמרם ואורי בראונר כנורות ב"צלילי תימן",מופע מחווה לגדול משוררי תימן אהרון עמרם ז"ל //אורחים:יהודה קיסר, רביד כחלני ותאיר חיים.

הופעות מיוחדות לפסטיבל:
שלומי שבן והפסנתר עם אורח מיוחד
שולי רנד, אירוע מתגלגל, מופע מוזיקלי תיאטרלי
KEREN ANN, LIVE
הילה רוחSTRINGSאורח מיוחד

מוּרה, מופע איחוד חד פעמי לרגל עשור לאלבום,אלון לוטרינגר, עומר קליין ושחר ברבש
עלמה גוב, שירים של אחרים עם חברים אהובים:ניר כנען, מיקה טל, דניאל יצחקי ויובל גוב.
רומי קופלמן ואנסמבל גלאס מנגנים מינימל קומפקט, אורח:סמי בירנבך
שאיי "פסנתר, כינור ושאיי", אומנות מודרנית שברה לי את הלב
שיעור גאגא בהנחיית אוהד נהרין, פסנתר: שלומי שבן

נקמת הטרקטורמארחים אתעמרי סמדר
הקרנף על הבמה, פודקאסט לייב מוזיקלי עםיואב רבינוביץ׳ ובניהולו המוזיקלי של נדב הולנדר. בימוי: יונתן בלומנפלד
אלון עדר"קסיו זעם" עשור לאלבום
מופע נעילה: זהבה בןחוגגת יום הולדת בבארבי, אורח מיוחד:דודו טסה.

מופעי בכורה:
ג'ימבו ג'יי "ג'ימבו ג'אז"
אפרת בן צורבמופע השקת אלבום חדש "אילה",אורח: יהלי סובול.
הטריו של אסף תלמודי, בכורה לאלבום The smoke detector’s lullaby
נועם ענבר והסופרגרופ , "איה רוחי", בכורה לאלבום החדש

מופעי טרום בכורה:

נעם רותם"אופק רחוק"
דאנה איבגימארחת אתנינט טייב, לקראת אלבום חדש
אהד פישוף"כִּישוּף וגננוּת", בכורה לקראת אלבום חדש

מופע לילדים:
סולני תל אביבוברק טלמציגים:פטר והזאב עם עוזי נבון

"כרטיס טיול":

הכניסה לגלריות ומרחבי המוזיאון השונים במסגרת "כרטיס טיול" יהיו על בסיס מקום פנוי – מספר המקומות מוגבל
Garden City Movement,Hybrid Set
עטר מיינר
Daskal, live electronic set
גלעד כהנא"חתירה אל ההווה"
יובל מנדלסון"אזרחות טובה, בקטנה"
GESHEM ואנסמבל מיתר במחווה לWarp records
רות פתיר/ארץ אם, מופע מיוח
נטע וינרבמופע של אמנות רב-תחומית ומוזיקה חיה
"אחד על אחד", אירוע חד פעמי של אמן אחד מול צופה אחד מהקהל. בהשתתפות:יבגניה דודינה,אמן בהפתעהועוד.
אסף ליברמן"דבר לקיר", גלריה ישראלית הופכת למרחב פתוח לדיאלוג בהנחייתאסף ליברמן, ובהשתתפות אנשי אקטואליה ותרבות, ביניהם:גורי אלפי וגלית חוגי, מנדי גרוזמן וישראל כהן, נדב העצני.
Both sides תם אורן ויובל כהן,תרגיל בהקשבה
Both sides עדי קיסר וגיא מינטוס,תרגיל בהקשבה
Both sides עידית מינצר ושי חזן,תרגיל בהקשבה
מקהלת בת-קול בניצוח ענת מורג. פסנתרנית: אפרת לוי
תקלוטעם שרון קנטור
תקלוטעם סמי בירנבך
Natalie WambaLive dj set

• ❤ תרבות
• מוזיקה ישראלית
• שלומי שבן
• עיריית תל אביב
• המון ווליום
• מוזיאון תל אביב
• היכל התרבות
• בארבי

>> אביתר ברעם הוא איש יין טוטאלי, והוא מנהל כיום את תחום היין במלון דה ג'ורג' שהחליף לאחרונה בעלים אך נותר נהדר. הוא היה גם ממקימי בר היין המעולה בוסר, ובנוסף הואמוציא טיולי יין לרחבי העולם דרך Vinspirationומייעץ למסעדות וברי יין. בקיצור,אם אתם אוהבים יין – חובת מעקב(אבל אם אתם מסתבכים עם אישומי סטוקינג והטרדה זאת בעיה שלכם). "כיוון שכל המקומות שבחרתי מוכרים לעייפה עד בנאליות – ואין צורך לספר עליהם כי כולם מכירים אותם, אכתוב על כל אחד מהם מה המשמעות שלו בשבילי", הוא מבהיר.

1. בר 51 // בוב (ואל תכריחו אותי לבחור ביניהם)

הבית הראשון שלי בעיר. עברתי לתל אביב מירושלים כדי לפתוח את בר 51 בתור המנהל והסומלייה, והוא היה דריסת הרגל שלי בעיר והצלחה ענקית ומרגשת. לשמחתי הרבה הרגע עברתי לגור ממש קרוב אליו, ועכשיו אני שורץ שם וב"בוב" – בר היין החדש של הקבוצה, מקום נעים ושפוי, שילוב נדיר מאוד בעיר הזאת. את בוב מוביל חבר קרוב וסומליה פנטסטי, מור בן שמעון, שזכיתי להיות המעסיק הראשון שלו בעיר ולקחת אותו ופשוט לתת לו לעשות מה שהוא יודע. ביום שהכרנו אמרתי לו שהוא יחליף אותי כשאעזוב, וכך היה.
הירקון 59 תל אביב // טרומפלדור 17 תל אביב

2. הבסטה

אין מה לעשות. הבית. המסעדה האהובה עלי כשאני צריך מסעדה, הבר האהוב עלי כשאני צריך בר, הקהילה שלי והאנשים שאני הכי אוהב. איך העזתי לכתוב "קהילה" על מסעדה? כי כשארגנתי מכירה של הספר של אבא שלי ז"ל כדי לגייס כסף לטיפול הרפואי שלו, בסטה קנו 16 עותקים כדי לחלק לקבועים שלהם, ואפילו לא סיפרו לי שהם עשו את זה.
השומר 4 תל אביב

3. ג'יאקונדה

ה-מקום שלימד אותי יין עוד לפני שעברתי לפה בכלל. חלוצות, אמיצות, קשוחות, זועמות ונפלאות. הכרנו כשהן התארחו במונא לספיישל איטליה של שי דגן ואני הייתי מלצר נלהב מאוד. לאחר מכן הן הזמינו אותי לטעימה המקצועית הראשונה שהייתי בה בחיי ונסעתי מירושלים לכיכר מסריק לטעום 28 יינות (עדיין יש לי את רשמי הטעימה איפשהו – לשבת אצל (ועם) ענת ורפאלה זה שילוב של תרפיה, אקדמיה והדוניזם.
פרישמן 73 תל אביב

4. פרא

עוד חבורה של אנשים שאני מעריץ. אני משתדל לבוא להפריע להם לעבוד לפחות פעם בשבוע, והאוכל (הפנטסטי) זה אפילו לא האישו מבחינתי. אין אווירה יותר כיפית בעיר מלשבת על הבר של פרא, וזה הדייט הקבוע של קורל, בת הזוג שלי, מהרגע שהתחלנו לצאת. שווה לציין שתפריט היין נפלא ומתומחר נמוך מאוד ביחס לעיר.
נחלת בנימין 27 תל אביב

5. אברי

מעבר לזה שזה נאו-ביסטרו פריזאי באותה המידה שהוא תל אביב, שהאוכל של אדר לוטן פנומנלי ואינטליגנטי. אני מת על מקומות בילוי דינמיים – ואברי עושה את זה נהדר. זו מסעדה לכל דבר שיכולה להיות קז'ואלית ויכולה להיות פיין דיינינג בהתאם למצב הרוח, זה בר יין, וזה גם מקום המפלט שלי לשבת עם אדר, מיכאל וגנאדי אחרי משמרת ולהוריד את הסרוויס יחד.
אחוזת בית 5 תל אביב

>> הבניין הכי מכוער בעיר ומקום לערוך בו משתה // העיר של ניר קליינר
>> היסודות הסמויים של העיר וחוף פראי ומשוחרר // העיר של ישי בן משה

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חשוב:
כל מקום בו יש דרי רחוב שלא מקבלים אף מענה, לא מהמדינה, לא מהעירייה ולא מהסביבה.

לא חשוב:
המזרקה בביאליק מכוערת ולא מתאימה לשאר הכיכר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שלומי שבן חוגג 20 שנה ל"עיר" (למרות שהאלבום יצא ב-2007) באופרה תל אביב.כי אני אוהב אותו מאוד כיוצר וכחבר (גילוי נאות: כל המדור הזה גילוי נאות).כי "עיר" היה האלבום ששמעתי כל יום בכיתה י"ב, כי שלומי הרים מופע שאפתני, מרשים, מרגש, יפהפה וקורע מצחוק – וכי זו הפעם הראשונה שקורל ואני הלכנו להופעה יחד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"במחילה מכבודה של אשת המערות"של אופיר טושה גפלה. כי הוא הסופר הישראלי שאני הכי אוהב מגיל 14, כי זה ספר על אבא שנפטר שיצא בדיוק כשאבא שלי נפטר, וכי הכתיבה של גפלה כל כך מרגשת ומנתקת אותך מהעולם שאתה נמצא בו – שזו המחמאה האולטימטיבית שאפשר לתת לספר.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד, כי אני מהדור בו "שלום" ו"שותפות ערבית-יהודית" לא היו גסות, כי זה היה מאבק חייו של אבא שלי ואני חייב לו את זה וכי אין שום ברירה אחרת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אסף ויותם דוקטור, שהעשייה החברתית שלהם אפילו יותר מרשימה מהעשייה הקולינרית המאוד מאוד מרשימה שלהם. עקרונית, הייתי מצביע למפלגה שלהם בלי לחשוב פעמיים.

מה יהיה?
הרבה יותר חשוך, אפילו מהמצב המזעזע הנוכחי, לעוד כמה שנים עד שישתנה. לאחר מכן דור של תקווה ושל שינוי ושל מקום הרבה יותר טוב, ואז גם ככה ההתחממות הגלובלית תגמור עלינו. סליחה, אני דאונר.

• העיר שלי
• יין
• דה ג'ורג'
• אברי
• פרא
• ג'יאקונדה
• הבסטה
• בר 51
• כיכר ביאליק
• שלומי שבן

>> נטלי מרכוס היא מהטובות שבתסריטאיותנו ובימאיותנו, יוצרת "היהודים באים", "צפוף" ו"הנחלה", תסריטאית ב"פאודה", "טהרן" ו"זהו זה" ובימאית בסדרות "צפוף", "לבד בבית" ועוד. מרכוס תקח חלק באירוע CoPro TV, הכנס הבינלאומי הראשון בישראל המוקדש כולו לתוכן טלוויזיוני מתוסרט. הכנס, שמאורגן על ידי עמותת קופרו במסגרת המהדורה ה-27 של שוק הקופרודוקציות הישראלי, יתקיים ביום חמישי הבא (29.5) בבית ציוני אמריקה.אתם רוצים להיות שם.

>> היכל שבו נרקמים חלומות וגן ילדים פלאי // העיר של מיכל ויץ
>> מרכז מסחרי מהסבנטיז וחופש לבחור // העיר של מיכל שרון

1. טיילת הפארק החופי // חוף תל ברוך

לכל תל אביבית יש את החוף שלה, ומאז שעברתי לצפון העיר גיליתי את חוף תל ברוך. באמצע שבוע הוא ריק לגמרי, בחלקו הדרומי יש לגונות קטנות שברגע שאני מתיישבת באחת אני לא קמה כמה שעות טובות, ולא מזמן פתחו אתהטיילת החדשה שממשיכה לחבר את קו החוף צפונה. השביל משתלב בטבע הפראי בלי להתערב בו, ובחלק הכי גבוה ישנה נקודת תצפית, שביום טוב רואים ממנה את כל החוף עד יפו. זה יפה ומנחם.

2. בית של סולידריות

הפרויקט המדהים של דניאל קנטור ועלמה בק, שהחל בחלוקת סלי מזון בימי הקורונה, הפך למתחם אקטיביסטי-תרבותי בבית רומנו. יש שם הופעות, הרצאות, הקרנות, היוצרים מופיעים בהתנדבות, וכל ההכנסות מהכרטיסים הולכות לתרומות. אם אתם יוצרים שמחפשים איפה לתרום ואתם לא מפחדים להביך את עצמכם מול קהל – לכו תשתתפו בדיבייט של דנה פרנק או בערב כשלונות של עמית חכמוב, ואם אתם רוצים לתרום ואוהבים לראות יוצרים מביכים את עצמם – תקנו כרטיסים. זה רווח נקי לכולם.
בית רומנו, דרך יפו 7

3. בר 51

הבר הפך כבר מזמן למוסד קולינרי תל אביבי שכולם מכירים, האוכל של מושיקו גמליאלי, האווירה, הצוות, פשוט הכי טובים בעיר. זה המקום שאני אביא אליו את האורחים השווים שלי מחו"ל, אבל גם את הילדים השווים שלי מהבית, וכ-ו-ל-ם יריבו על האניולוטי האחרון. הבר זה תמיד רעיון טוב. כמו פריז.

4. אוזריה

בשלוש מילים – הכרובית של אביבית. באחד הלוקיישנים האהובים עלי בעיר בשוק לוינסקי, אביבית פריאל אביחי מכינה אוכל כל כך טעים ומשמח. זה המקום לבוא אליו כשרוצים להיזכר שכיף פה. אני תמיד יוצאת משם שיכורה ומחויכת.
מטלון 44

5. תיאטרון הבית

התאטרון העצמאי ביפו, ששוכן בסטודיו של ניסן נתיב, הוא תזכורת לזה שאומנות זו שפה שאפשר לחדש בה כל הזמן, ולא צריך הרבה בשביל לעשות את זה. לאחרונה צפיתי שם בהצגה ״מוות קטן״ של מיטל רז ובמופע המחול Everything Must Go של דנה רוטנברג שהעיפו לי את המח והרחיבו שלי את הלב.

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית חדשה. החלום להחיות את קו 100 לקהיר התנפץ למפגע תברואתי וחברתי שחייבים לטפל בו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שלומי שבן באופרה לכבוד 20 שנה לאלבום "עיר". אחרי שנתקפתי הלם ואז דיכאון בהכרה שעברו 20 שנה – ולא חודשיים – מאז שהייתי בת 20, נותרתי ללא מילים מהמופע המרהיב הזה שכולו שיר אהבה של משורר לעירו. בכיתי במונולוג "תודה וסליחה תל אביב" שהזכיר לי כמה הרגשתי תמיד בת מזל לגור פה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
האמת שאני בתקופה שכל יצירה חדשה טובה מעוררת בי תקווה, תזכורת לכך שבני אדם יכולים לעשות גם דברים יפים ומרוממי רוח, ואפילו בזמנים הכי קשים. למשל הסדרה "ילד רע" של דניאל חן, רון לשם ומשה מלכה שביימה הגר בן-אשר, הפגיזה בנטפליקס והחזירה לי את התקווה שסיפור טוב יכול לחצות גבולות, גם אם הוא מסופר בעברית. והספר החדש ״שיעורים בפיתוח קול״ של דורית רביניאן שהתענגתי על כל מילה בו. אם אפשר לכתוב ככה – יש תקווה למין האנושי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מטה החטופים. זה הדבר הכי חשוב כרגע, להחזיר את החטופים. ולעצור את המלחמה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לחברתי מרב שפר שחזרה ממש הרגע ממגורים בפריז (העיר שהיא תמיד רעיון טוב), הישר אל קיץ מהביל ומלחמה בתל אביב. היא מוכרת בעיר בתור "במבינה", עושה הצגות, סדנאות צחוק ואימפרו, ואנחנו כל כך זקוקים לאנשים אינטילגנטים ומצחיקים. מזל שהיא חזרה לעשות פה את מה שהיא עושה.

מה יהיה?
אם יש משהו שלמדתי באלפי שעות צפייה בסרטים – זה לא רק שהטובים מנצחים בסוף, זה גם מה שהקהל בקולנוע רוצה שיקרה.

• העיר שלי
• היהודים באים
• טיילת הפארק החופי
• בר 51
• אוזריה
• בית של סולידריות
• תיאטרון הבית
• תחנה מרכזית תל אביב
• שלומי שבן

שכונת נווה שאנן לא ידועה כמקום אהוב במיוחד בתל אביב, אחרי שנים של הזנחה מכוונת בצילה של התחנה המרכזית החדשה, אבל בשנים האחרונות משנות אותה מגמות הג'נטריפיקציה והבהלה לנדל"ן, ויחד עם הרבה אמנות רחוב מתחילות את תהליך הפיכתה לשכונה ראויה למגורי אדם. בעיריית תל אביב-יפו דוחפים חזק בכיוון, וכמדי קיץ זה יתבטא גם השנה בהופעות, סיורים, מפגשים ותערוכה חדשה שיתפרשו על פני החודשיים הבאים.

>> כמה את יאפא: המקום הכי יפה בתל אביב עומד להיות יפה יותר
>> לראות אותה היום: 14 תערוכות חדשות שילטפו לכם את הלב השבוע

גולת הכותרת של המהלך היא סדרת הופעות חיות תחת כיפת השמיים תחת הכותרת "חי בנווה שאנן", רובן חינם לתושבי השכונה ובהנחה משמעותית לשאר תושבי העיר. ההופעות יהיו בעלות אופי אינטימי ויתקיימו ברחבת מרכז קהילתי הגר"א, כשמספר הכרטיסים מוגבל מראש. ראשונה תגיע ותתייצב דניאלה ספקטור כבר ביום חמישי הקרוב (1.8 20:30) עם מופע חי ממיטב שיריה היפים, בשבוע הבא (8.8 20:30) ינחת שם אריק ברמן, וב-29.8 יגיע שלומי שבן עם הכריזמה והפסנתר שלו כדי לפרוט לכם על מיתרי הלב.

בנוסף, תעת הכותרת "הולכים על נווה שאנן", תקיים עיריית תל אביב-יפו סיורים ברחובות השכונה שיכללו מפגשים עם בעלי עסקים ומשהו מתוק בכל סיור, על מנת לייצר היכרות מחודשת עם פינות קסומות ומקומות מומלצים בשכונה. היום (שני, 29.7 19:00), אם תספיקו, יתקיים סיור קולינרי בין המאכלים המיוחדים והמכולות הנדירות של השכונה, ובשבוע הבא (5.8) באותו יום ובאותה שעה יתקיים סיור אמנות ברחובות בעקבות אמנות הרחוב הנהדרת שמעטרת את השכונה.

בנוסף, גלריית חלון הראווה "בית המשאבות" תציג תערוכת יחידה חדשה של האמנית רחל רבינוביץ', "מחשבות נוף" (20.9-8.8, רחוב רשי"ף 13) – מיצב ציור פיסולי עשוי נייר, העומד צמוד לחלון הראווה, מזכיר מרחוק וילון ורטיקלי ועליו ציור נוף מדברי פתוח. גלריית בית המשאבות, באוצרות חגי אולריך, מתמקדת בשנתיים האחרונות בהצגת עבודות של כמה מן האמנים והאמניות הפועלים בשכונה. ולא חסר מה להציג. רק תבואו.
>> אירועי "קיץ בנווה שאנן" החל מה-29.7,פרטים, כרטיסים והרשמה כאן

• ❤ תרבות
• הבועה
• נווה שאנן
• הופעות
• עיריית תל אביב
• שלומי שבן

כנרת רוזנבלום היא יועצת ארגונית, סופרת ושותפה-מייסדת בעמוד האינסטגרם המוערך@Creativity_For_Democracy. ספרה השני, "בני טובים",יצא בימים אלה בהוצאת "כתר". אנחנו ממליצים.

>> העיר של יפעת קלדרון: מקום לעמוד בו כל יום ומקום שמרפא את הנפש

1. כיכר אתרים

כבר חמש שנים עברו מאז עקרתי מלב העיר אל הצפון הישן, ברחוב קטן ליד הים, ועדיין אני לא מרגישה פה בבית. עוד לא מצאתי את הקפה שלי ואין לי מכולת להשאיר בה מפתח למישהו. עם זאת, די מהר הפסקתי לפחד מכיכר אתרים, המבוך המוזר והמצחין משנות השבעים.

למעשה, למדתי לאהוב אותה. זאת הנקודה היחידה שבה העיר מתחברת לים, השקיעות ממנה שוות מיליונים, היא המקום היחיד שיכול לשכן בכפיפה אחת משרד אדריכלים עתיר זכויות, מלון עם שטיחים שזקוקים לחפיפה ואוסף אמנות מרשים, מכוני קרוספיט וחנות גלשנים, סטודיו של אמבטיות קרח ואת האיש שכנראה גר שם באחד המחסנים ובחלוק אמבטיה חוצה את הרחבה עד למעקה שבשוליה, נשען עליו בנחת, וצופה אל האופק כמו מהבלקון הפרטי שלו.

הסיפור מאחורי הכיכר, מצדדיה ומלפניה, יכול – וצריך – לפרנס סדרת מתח שלמה וכל הכבוד והיקר מגיעים לדדי הברפלד, שבאומץ והתמדה הצליח למנוע או לפחות לעכב, בינתיים, את הגזילה של המרחב היקר הזה מהציבור ומכירתו בנזיד עדשים לידיים פרטיות. מאז התושבים לקחו אותה לידיים, היא כבר לא מסריחה משתן ונעשתה מקום שנעים לעבור בו ואפילו לשהות בו.

2. השמורה

בעצם, בלי ששמתי לב, גדלה לי לאחרונה חתיכה של שכונה. "השמורה" בגורדון 30 היא בועה נעימה של תנועה, של עניין ושל השראה. יש בה שיעורים של שירה וסדנאות של כתיבה, מפגשים של ליבוד וסריגה, בניית קלימבות ורקיחת קוקדמות. אל תשאלו אותי, יש לכם גוגל בשביל זה. אבל זה לא באמת משנה, כי האחיות אילנה פריאנטה ורינה לורבר קזנסקי יודעות מה טוב ובמיוחד מה טוב בשבילנו.

כשהן הקימו את המקום המתוק הזה, שיש בו ספרים וצמחים, אור רך וחצר מאווררת ומיטב המורים והמדריכים לשלל דברים, הן עדיין לא ידעו כמה נצטרך שישמרו עלינו. מתחילת המלחמה אני מתרגלת שם יוגה עם חברתי, נוהר רז-פוגל, מורה ליוגה מאסכולת ג'יוואמוקטי, ועם קבוצה נעימה במיוחד, שלפעמים חשה בחסרוני. כשמישהו מברר איך זה שלא רואים אותך, כנראה שיש לך שכונה (תשכחו מזה, אין יותר מקום בשיעורים של נוהר, לכו על הקוקדמה!).גורדון 30

3. הכניסה לים בין שובר פרישמן ושובר בוגרשוב

הדרך הכי טובה מהלוקרים אל מעבר למזח עוברת בחוף פרישמן. הקבועים בשולחן הקבועים מאירי פנים, המצילים בעדנו ומפלס קרקעית הים יורד באופן מתון ותכליתי מקו החוף ועד המקום שבו אין ברירה אלא להכניס את הראש.

מעבר לשובר, מחכה גן עדן זמני. בימים כתיקונם, או לפחות בזרמים כתיקונם, אנחנו שוחים מהשובר שמאלה, כלומר דרומה. שניים או שלושה שוברים, בנחת. כשיש נחת. בדרך חזרה, במרווח שבין השובר של בוגרשוב לשובר של פרישמן, כשפתאום זרמים קרים בכמה מעלות מרעידים לרגע את הגוף, זה הזמן להחליט: אם ממשיכים ישר ובאותו קצב, במקביל לשובר של פרישמן מבחוץ, כלומר לכיוון עומק הים, וחוזרים כלעומת שבאנו, או שחותכים פנימה. שם, מימין לשובר של פרישמן, מתקיים בין הסלעים ספארי דגים שוקק ומגוון, קצת מפחיד לפעמים אבל מושך. יחד איתנו מתבוננים בדגים גם השחפים או קורמורנים, מסיבותיהם שלהם. זה אמנם לא כל כך ספורטיבי מצידנו, אבל הרבה יותר מדיטטיבי.

4. רחובקפלן

או הבימה. או שער בגין. או כיכר דיזנגוף. או כיכר החטופים. הרברט סמואל מול השגרירות האמריקאית. רחבת ההסתדרות. מול הכנסת, לפעמים. תלוי מתי שואלים. וצריך לשאול. אין שום מקום אחר חשוב יותר להיות בו עכשיו. אין אנשים טובים יותר מאלה לעמוד לצידם, לצעוד איתם, כתף אל כתף, בדרך הארוכה הזאת, החשובה הזאת.

אלנבי פינת גאולה

כבר בקושי יש אלנבי, ועוד הרבה שנים הוא יהיה בעיקר חפירות וגדרות. אבל עדיין, כשמגיעים לפינה של אלנבי עם רחוב גאולה זוכים במבט הכי יפה לים. לפעמים, השמש שוקעת ממש שם. אם מחליקים את כל הרחוב, במורדו, הים ממלא חלקים גדולים והולכים של שדה הראייה ואפשר להרגיע קצת את העצבים.

מקום לא אהוב בעיר

חוף הים. לא כי הוא לא נהדר,אלא כי אנחנו לא שומרים עליו מספיק. רצועת החוף התל אביבית והטיילת שלאורכה הן מקור של אושר, אוויר, יופי וחופש, אבל הן מגיעות עם מיליון הערות אזהרה: שעות הפעילות של סוכות ההצלה לא קרובות בכלל לשעות הפעילות של הרוחצים, כל גשם שוטף נגמר בזיהום כללי כי טרם נמצא פתרון טוב יותר מהזרמת הנגר העילי לים (ואף אחד לא מחפש ברצינות), סוף סוף יש מקלחות חמות בחלק מהחופים (אפילו בפרישמן!) אבל הן והשירותים כמעט תמיד מטונפים. ואני כבר לא מדברת על המיקרופלסטיק, המדוזות ותופעות האקלים האחרות שחורגות משטח השיפוט שלנו.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ניכוס" של הילל קוגן ושל רקדני אנסמבל בת שבע, היא יצירה מרוממת רוח, מחרוזת סוערת של פרודיה, חיקוי או השאלה של סגנונות ריקוד משלל איזורי זמן ומרחב והקשרים תרבותיים. אני לא מכירה הרבה עבודות מחול שהקהל מתפוצץ בהן מצחוק, בזמן שהוא מתמוגג גם מהיופי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"נורי" של שלומי שבן סוחף ומערבל לי את הבטן ואת הלב, ביופיו, בכוח ובכנות שלו. יחד עם העולם האמיתי והמשוגע (והמשוגע בהרבה מאז נכתבו המילים), השיר מציע לי את ה"אני שומר עליך ואתה שומר עלי". אני יודעת שזאת אשליה, לא יותר, אבל היא נעימה לי לרגע. שומרת עלי לרגע.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בימים הקשים האלה, הדוקרניים והכבדים כדאי לתעל אנרגיות כדי לעדן ולשכך קצת את היומיום. הלוואי שכולנו נתנדב להיות קצת יותר נחמדים ואדיבים בחדר המדרגות, בכביש, לנותני השירות. בטח ברשתות. העולם זקוק לרכות. אני זקוקה לה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני עפר לרגליהן של המפגינות הקבועות של שער בגין, ערב-ערב ב-18:30: עינב, אביגיל, דנה, נעה, יעל, חגית, ענת, ועוד לא מעט נשים וכמה גברים שלקחו על עצמם לא לתת לחטופים להישכח, לא להניח להם להפוך להיות נזק אגבי ולא להשאיר את המשפחות שלהם לעמוד לבד בכאבן. זה עניין של חיים ומוות.

מה יהיה?
יהיה בסדר, אני מקווה בכל לבי, אבל זה ייקח המון זמן, יגבה מאיתנו מחירים כבדים ויעשה אותנו אנשים אחרים. וגם זה לא יקרה אם לא נילחם על זה.

• העיר שלי
• ספרות ישראלית
• כיכר אתרים
• חוף פרישמן
• רחוב קפלן
• רחוב אלנבי
• אנסמבל בת שבע
• שלומי שבן