אוקטובר-נובמבר 23, ואני כועס מאוד. ומתוסכל מאוד. ועצוב וכואב. ושוב כועס, הכל יותר מדי. אני מפחד מאוד, ואני גם מפחיד את עצמי – מחשבות אלימות שבחיים לא העליתי בדעתי שאחשוב לא עוזבות. הדברים שהיו חשובים מאבדים משמעות לחלוטין. למשל – לקח יותר משלושה חודשים עד שנהיה בכלל מקום לחשוב על האלבום שעבדתי עליו עם הלהקה שלי ״סניקי״ – כמעט חמש שנים של עבודה – ששחררנו בהתרגשות ב-6 לאוקטובר, יום לפני הכל. גם הייתה מתוכננת ל-11 אוקטובר השקה גדולה וחגיגית לאלבום, עם אורחים רציניים וכל העניין. התכוננו הרבה. איזה שטויות כל זה לעומת המציאות האלימה.

>>איפה זה פוגש אותכם: "טיפול לילי" מסומנת להצלחה בפסטיבל בקאן

גם ברגיל, להתעסק במוזיקה או ביצירה בכלל מרגיש כמו שטויות – האם יש לי הזכות לעסוק בדבר כל כך מופשט, ולא בדברים הקונקרטיים, "האמיתיים״, כמו רפואה, בנייה, חקלאות. במלחמה בכלל, השאלות האלה משתלטות לחלוטין. ב-7 לאוקטובר עצמו הופעתי באיסטנבול – החלפתי על הבס חבר בלהקת שאטלייטס, בפסטיבל גדול במרכז העיר. זה באמת סיפור כל כך זניח מול הדברים שקרו, אבל גם זה קרה – עוד לפני שהבנו מה מתרחש בארץ קיבלנו הודעה מהשגרירות להוריד פרופיל, לא להגיד שאנחנו מישראל. אח״כ התבטלו הטיסות חזרה, וכולנו קיבלנו מהמשפחות הודעות מבלבלות – תחזרו לארץ מיד, אל תחזרו לארץ, תברחו מטורקיה. רק אחרי יומיים של שיחות קדחתניות לנסות להבין מה ואיך לעשות, הצלחנו למצוא טיסות. איכשהו התפצלתי מהחבורה, ועד שנחתתי בארץ עברתי סדרה של סיטואציות בהן חוויתי פחד אמיתי שחוטפים אותי.

חזרתי לארץ. בת הזוג והחתול עברו אלי לשכונת שפירא, כי היה מפחיד ביפו, מתחת לטילים בבניין המתפורר. כל ההופעות, כמובן, מתבטלות לחודשים ארוכים. עבודות הנגינה מתבטלות. האינדינגב, שהוא הלב הפועם של כל סצינת המוזיקה אליה אני שייך, מתבטל. המארגנים והצוות סופגים סדרה של מכות ישירות מהמלחמה. הייתי אמור להופיע שם עם הלהקה של אלבום הסולו השני שלי, ששוחרר כמה חודשים לפני. האולפן שלי אז היה בתוך הבית, בדירת שני חדרים, ולא היה מקום לנגן ואי אפשר להיות כל כך הרבה זמן בתוך הסיר לחץ הזה ביחד בלי באמת לעשות כלום – אז מחפשים איפה ואיך להתנדב, ומרפרשים את החדשות. אנחנו נהיים חולים.

לקחתי שעות באולפן של חבר בדרום העיר שברח גם הוא, עם אשתו והתינוק, מיפו למשפחה בצפון. בחוץ משתוללת מלחמה, ואני תכלס לא יודע לעשות שום דבר חוץ ממוזיקה. אז אני סוגר את עצמי באולפן לשעות ארוכות, ימים שלמים. הכל נשפך מהר וחזק ואלים. הכעס הופך לתרועות מתפוצצות של חצוצרות וטרומבונים, התסכול למקצבי תופים שבורים, הכאב לסימפולים שרוטים ושרופים, הפחד לרעשים אנלוגיים מעורפלים. המוזיקה שיוצאת מתוך כל זה מרגישה לי כאילו לקחתי חומר גלם של ״רעשי מלחמה״, והקצנתי אותו לכדי אבסורד שמגלם בתוכו את התקופה הסבוכה-עד-בלתי-אפשרית שאני חי בה.

ובתוך ההצטברות של הצלילים האלימים האלה פתאום מתחילים לצוץ רגעים של תקווה, של עדינות; או שפתאום משהו נהיה כבר כל כך שבור, שאני מתחיל לצחוק. אני מגלה מחדש תשובות ל-״למה אני עושה מוזיקה״ – כי זה מציל אותי. זה נותן לי כוח. זה מרים אותי מהקרשים ונותן לי סיבה לקום בבוקר. אני ממשיך ללכת לאולפן, והקטעים האלה הופכים להיות יצירה שלמה לתזמורת של כלי נשיפה מתכתיים, תופים ואלקטרוניקה. כל קטע מקבל שם שמתכתב עם התחושה שעולה לי ממנו: ״אני רוצה להמשיך אבל לא יודע איך״, ״מחסומים״, ״הלב המתפוצץ״ ״הארץ״ ״הצד השני״ ״שיר תפילה״.

בהמשך השנה הזו, תוך כדי המלחמה וההפגנות, מתחילות לחזור ההופעות. באמצע ההופעה הראשונה של סניקי, נילי פינק (השותפה שלי ללהקה) פתאום משתפת את הקהל בהתלבטות שהיתה לנו האם ראוי לקיים הופעה – ומצליחה להבהיר משהו שגם אני לא מספיק הבנתי לפני: המוזיקה חשובה לא רק לנו היוצרים, אלא גם לקהל. זו דרך לצבור אנרגיה כדי לחיות, כדי להמשיך ללכת להפגנות ולעמוד על מה שחשוב. כמה שעות לפני המתקפה האיראנית הראשונה, בערב של הופעות מחול בבת ים, אני פוגש את שחר מרום (במאי והמנהל של תיאטרון ״החנות״, שזכיתי ליצור מוזיקה לעבודות שלו בעבר), ומספר לו על המוזיקה לתזמורת הזו שכתבתי – שהיא מה שמעסיק אותי וממלא אותי לאורך השנה הזו.

ההזמנה להופעה

כמה ימים אחר כך שחר מזמין אותי להפוך את היצירה הזו למציאות: לאסוף נגנים לכדי תזמורת חיה, ולפתוח את פסטיבל Surround, הפסטיבל החדש בבית טפר, הבניין התעשייתי המשוגע של תאטרון החנות. התזמורת נקראת "FTW Orchestra", ראשי תיבות של ״Fuck The War Orchestra". המופע החד פעמי של התזמורת הזו, על 11 המוזיקאים האדירים שיקחו בו חלק, יתקיים במרכז החניון הרב קומתי של בית טפר – שבתכלס, נראה כמו זירת גלדיאטורים ברוטליסטית-פוסט-מודרנית, כך שאין מתאים ממנו למוזיקה הזו. אני מקווה שהקהל שיגיע יקבל דרך המוזיקה מנת אנרגיה טובה כדי להמשיך לחיות, ולפעול בעד החזרת החטופים ונגד המלחמה.
דניאל ספיר הוא מלחין, כותב שירים, ונגן בס וקונטרבס. באמתחתו 2 אלבומי סולו של שירים בעברית, אלבום אינסטרומנטלי עם הטריו סניקי, מוזיקה לעשרות מופעי תאטרון ומחול בישראל ובאירופה ופרסים עבור הלחנה ועבור נגינה. ליווה כבסיסט אמנים בולטים במוזיקה הישראלית, ומשמש כקונטרבסיסט סולן בתזמורת המהפכה.
פסטיבל "סראונד" של תיאטרון "החנות", 31.10-2.11, בבית טפר (תל גיבורים 5).
FTW Orchestra תהיה המופע הפותח, ב-31.10, בשעה 20:30.לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• מוזיקה
• תזמורת
• החנות
• שבעה באוקטובר

מאז שהכרתי את המוזיקה של אהוד בנאי, היא הילכה עליי קסם. הקול הכל כך מובחן שלו סיפר סיפורים מופלאים על דמויות מסתוריות ומסקרנות, והמוזיקה שלו הפגישה סגנונות מכל העולם. בכל שיר גיליתי עוד קצת עליו ובאופן מפתיע – עוד קצת עליי ועוד קצת עלינו. בדרך הצנועה וברוכת הכשרון שלו, הוא הצליח להפוך רגעים יומיומיים ודמויות "קטנות" לסיפור ישראלי מרובד וצבעוני.

>>מגנט לנשים, לגברים ולסרטי גנגסטרים: חייו וסרטיו של אלן דלון

שנים חיכיתי להזדמנות לעבוד איתו, ולנסות להבין קצת יותר לעומק איך הוא עושה את הקסם המיוחד כל כך הזה. לפני כשנתיים ההזדמנות הגיעה, כשהוא הצטרף אליי ואל התזמורת האהובה שלי, תזמורת ירושלים מזרח ומערב, לסדרת קונצרטים ברחבי הארץ. הסדרה, שנקראת "דיוקן אמן/ תחנות בזמן", מארחת בכל שנה מוזיקאית או מוזיקאי ישראלים למסע דרך השירים שלהם, אלה שמגדירים את המושג החמקמק שנקרא "מוזיקה ישראלית".

הסדרה עם אהוד הייתה הצלחה אדירה, שנמשכת עד היום, ונתנה לי את הזכות הגדולה לעבד מחדש כמה מהקלאסיקות שלו ולנסות לחדש בתוכן משהו עבור הקהל, אבל גם עבור עצמי. עכשיו, לפני ההופעה המשותפת שלנו באמפי מגידו, בחרתי חמישה שירים מתוך המופע כדי לספר על העיבוד שרקמנו להם ועל המבט המחודש בנכסי צאן הברזל שהביא לנו הטרובדור הכנעני האדיר הזה.

עבודה שחורה

לא צריך מאמץ גדול כדי להבין את הרפרנס של אהוד לאחינו ואחיותינו האתיופים, שמתמצה בשורה המהדהדת "מי יידע אם אברהם לא היה שחור?". כדי לקחת את השיר בחזרה לאתיופיה ולחזק את הקשר שלו לשם הוספנו ליינים בסולמות פנטטוניים שמתכתבים עם מוזיקה אתיופית. לקראת סוף השיר הגרוב מוחלף לגמרי לכיוון מקצב שקורץ לכמה מהקלאסיקות של הג'אז והפופ האתיופי.

עיר מקלט

השיר הזה כבר זכה לכמה עיבודים וקאברים, וברובם שמענו מנוסה מפני כוח גדול ומשחית. רצינו לשמור על תחושת הדחיפות הזו אבל להבליט גם את החיפוש אחר גאולה והצלה. כל הפתיחה (והסיום שחוזר אחרי כל הבלאגן) לוקחים את הטקסט והלחן למקום הרבה יותר אפל וקשה, כזה שמחפש להמחיש את הרצון להינצל. בין לבין, השיר הולך ונבנה עד לשיא של סולו תופים (של ידין אדר, מתופף התזמורת שהולם כאן את כל סערת הרגשות שבשיר) שהוא כולו כאוס מכוון

פלורנטין

בטח לא קראו לזה ככה כשהשיר נוצר, אבל הוא המנון ענק של העצמה נשית והיה לנו חשוב לתת לזה ביטוי בעיבוד. רצינו שמצד אחד ייתן מקום של כבוד לגיטרה של אהוד (אחד הסאונדים המזוהים והמובחנים במוזיקה הישראלית) כשהיא הופכת להיות כלי הסולו המוביל, ומהצד השני, הפזמונים שנפתחים, מתאווררים ומתרוקנים כדי לתת מקום לרומנטיקה ולמתיקות של הטקסט לצאת החוצה ובמקביל, לייצר קונפליקט פנימי שמתכתב עם הדמות של פלורנטין שאהוד מצייר. באמצע השיר שילבנו סולו בס (שבו סתיו אלפסי, בסיסט התזמורת, מככב בענק) שמצטט מתוך "האכ אה מאמה" של זוהרה אלפסיה, שהכירה לנו נטע אלקיים המופלאה, כהומאז' לנשים חזקות נוספות בתולדות המוזיקה הישראלית

היום

העיבוד נפתח ונסגר באפקט פיציקטו אביבי, שלוקח את הטקסט לכיוון החלום המתוק שהוא מתאר. בין לבין, העיבוד יוצר חגיגה אלג׳יראית-קובנית-ספרדית, כי הלחן המקורי של אהוד מפתה מדי לעשות את זה. אחד השיאים בשיר הוא סולו החצוצרה של עידית מינצר שמגיע לפני ״כל כך הרבה זמן״, ומכניס לחגיגה גם רגע של הירהור וסערת רגשות

בלוז כנעני

נדמה שהסגנון הזה קיים כבר עשרות שנים, אבל הפך להיות מוגדר ומובחן רק כשאהוד טבע את הביטוי הנפלא הזה. את האווירה הכנענית יצרנו מהשילוב של חליל נאי ועוד (שמנגנים, בהתאמה, יצחק ונטורה ואליאס ווכילה האדירים) ובאמצעות ציטוטים משירי מאיר אריאל. העיבוד נפתח עם השריקה המפורסמת מ״לילה לא שקט״ (אדי קשווין, נגן הוויולה של התזמורת, שורק סולו בלתי נשכח) ובאמצע, בשיא השיר, כל התזמורת עפה על הפזמון של "נשל הנחש".
אהוד בנאי יופיע עם תום כהן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב ב-5.9,לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים

• ❤ תרבות
• אהוד בנאי
• מוזיקה
• תזמורת

• Facebook
• Twitter
• Email

למטאליסטים שביניכם, ולמען האמת גם לאלה שלא, נדווח שלהקת אורפנד לנד המצליחה תציין ביוני הקרוב 30 שנות פעילות בקונצרט מיוחד בהיכל התרבות עם התזמורת הקאמרית. מדובר בהפקה מושקעת בשיתוף 45 נגני התזמורת שילוו את הלהקה ברפטואר השירים הרחב שלה המשלבים פיוטים ופסוקים מהמקורות.

הקונצרט יתקיים ביום חמישי, ה-10 ביוני, וכרטיסים כבר נמכרים בעלות של החל מ-179 שקל. מארגני המופע מציינים כי מדובר ביריית פתיחה למיני-פסטיבל בשם Rock the symphony, כך שצפויות הפתעות נוספות לקהל המעריצים של ההרכב. ההופעה פה בתל אביב תוקלט ותצא כאלבום בהמשך.

להקת האוריינטל-מטאל נחשבת לאחד ההרכבים המצליחים ביותר שיצאו מישראל. היא הוציאה עד כה 9 אלבומים וקיימה הופעות במדינות רבות בעולם. "דווקא במקום שבו סגנון המטאל נחשב לאלים, קיצוני, מלא שנאה ודיסטופי, הלהקה נשארה נאמנה לאורך כל הדרך למסרים של שלום וגישור בין כל העמים ללא קשר לאומה ולדת", מתארים מפיקי ההופעה את ההרכב המצליח, שנוהג לשיר בעברית, אנגלית וערבית. קהל מעריציו בהתאם נפרס בין מדינות רבות במזרח התיכון, ובהן אירן, עירק, סוריה, לבנון ועוד.
לרכישת כרטיסים באתר "לאן"

• מוזיקה
• מטאל ישראלי
• היכל התרבות
• אורפנד לנד
• תזמורת

• Facebook
• Twitter
• Email

תאים באוניברסיטה

תא אנימלס – אוניברסיטת תל אביב

מטרת התא:סטודנטים וסטודנטיות הפועלים/ות למען בעלי החיים במסגרת מוסדות הלימוד שלהם, אשר צמצום ומניעת סבלם של בעלי החיים בסביבת בני האדם עומד לנגד עיניהם.

מה עושים?הפעילות מתבצעת במגוון דרכים: החל מהסברה בדוכנים ופעילות שטח, דרך ארגון הרצאות ודיבייטים ועד הנגשת הטבעונות בקפיטריות. בין אם זה עידוד לאימוץ חתולים וכלבים מהסגרים או עידוד הפסקת צריכת מוצרים מתעשיות המתעללות בבעלי חיים – בתא פועלים בכדי להעלות את המודעות בקמפוס לנושאים אלו ומה שביניהם.

איך להצטרף?אפשרלמלא טופס הצטרפותבאתר האינטרנט, ליצור קשר דרךעמוד הפייסבוקשל התא וכמובן להיפגש פנים מול פנים בדוכנים בקמפוס ובפעילויות השונות.

תזמורת אגודת הסטודנטים והסטודנטיות

מטרת הפרויקט:לנגן ולהופיע ביחד. התזמורת מקיימת כ-3 קונצרטים בפני הקהל הרחב בכל שנה, במסגרתם הנגנים מנגנים מוסיקה ממגוון סגנונות ותקופות (מוסיקה קלאסית, מודרנית, ג'אז, מוסיקה מסרטים, מוסיקה ישראלית וכו').

מה עושים?התזמורת קיימת מזה עשור ומורכבת מסטודנטים ובוגרים של אוניברסיטת תל אביב, אשר נפגשים פעם בשבוע לחזרה בימי חמישי בערב. בכל שנה התזמורת מקיימת קונצרט בסוף כל סמסטר, וכן קונצרט נוסף במהלך חודש מרץ. השנה, התזמורת קיימה קונצרטים בתחילת חודש ינואר בנושא "מלחינות מרחבי העולם", תקיים קונצרט במרץ בנושא "מוסיקה מסרטי אנימציה" וכן קונצרט סוף שנה במהלך חודשי הקיץ. בנוסף לחזרות ולקונצרטים, התזמורת שמה דגש משמעותי על הפן החברתי, ומקיימת מספר רב של פעילויות ומפגשים חברתיים במהלך השנה.

איך להצטרף?נגני כלי נשיפה/ כלי הקשה אשר מעוניינים לקחת להצטרף בתזמורת מתבקשים לשלוח מייל לכתובת המייל של התזמורת tau.band@gmail.com . יתכן שנגנים חדשים יתבקשו לעבור אודיציה לפני קבלתם לתזמורת. יש גםעמוד פייסבוק!

האחווה הגאה – אוניברסיטת תל אביב

מטרת התא:ליצור קהילה של סטודנטיות.ים להטא"בים וחבריהם שתקדם את טובת הקהילה ותעורר מודעות, קבלה ומרחב בטוח בקמפוס ומעבר לו.

מה עושים?נפגשות אחת לשבועיים לפעילות חברתית שכוללת פעולה מתודית, עיסוק בתכנים להט"בים כמו נטיות מיניות פחות מוכרות, הקהילה הטרנסית ועוד. בנוסף, האחווה מקדמת אירועים לכלל הסטודנטים בקמפוס בנושאים החשובים לקהילה הגאה.

איך להצטרף?יש לאחווהדף פייסבוקוקבוצת ווטסאפ. בנוסף, ניתן ליצור קשר עם אייל, מנחה האחווה: 052-6948373.

תל-אביביות: התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל-אביב

מטרת התא:קידום השיח והעשייה הפמיניסטיים באוניברסיטת תל-אביב ובקרב סטודנטיות באוניברסיטה.

מה עושות?התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל-אביב, תל-אביביות, הוא קבוצה של נשים, ע"י נשים, ועבור נשים בקמפוס. אנחנו גוףאקטיביסטישפועל בתוך אוניברסיטת תל-אביב סביב נושאים שמעסיקים ומשפיעים על סטודנטיות ועובדות אוניברסיטה. אנחנו שואפות להיות הפנים של פמיניזם בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, להנגיש את העשייה הפמיניסטית, ולייצג מגוון רחב של סטודנטיות באוניברסיטת תל-אביב, ממגוון אתני ודתי, ומכלל הפקולטות. הצטרפו אלינו, וביחד נפעל לקמפוס בטוח ופמיניסטי יותר, עבור כל הסטודנטיות והסטודנטים!

איך להצטרף?מוזמנות לעקוב אחר פעילות התא בפייסבוקובאינסטגרםולשלוח הודעה אם אתן רוצות להצטרף לתא ולפעול איתן. מוזמנות גם לפנות עם כל שאלה, בקשה, או הצעה.

התנדבות ומלגות

זהב לגיל הזהב

מטרת הפרוייקט:שיפוץ בתים של קשישים קשי יום.

מה עושים?אחת לחודש נפגשת קבוצה של מתנדבים ובעלי מקצוע, ומשפצת דירות במצב קשה בהן חיים קשישים. השיפוץ בסיסי, אך משנה את איכות חייהם של הקשישים בצורה ניכרת. הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה העירוניות, שמפנות את הפרוייקט למקרים הזקוקים לעזרה.

איך להצטרף?צרו קשר במייל zahavlegilhayahav@gmail.com

פעמונים

מטרת הפרוייקט:חינוך וליווי כלכלי למשפחות

מה עושים?ארגון פעמונים שואף למציאות שבה משפחות בישראל מנהלות חיים כלכליים מאוזנים ואחראיים בדרך ישרה, מציאות שתסייע לבניית חוסן כלכלי וחברתי. הארגון פועל בכל רחבי הארץ באמצעות אלפי מתנדבים, ומספק מענה רחב ומגוון לעשרות אלפי משפחות בשנה. ההתנדבות בפעמונים לסטודנטים, כוללת ליווי משפחות שנקלעו לקשיים כלכליים. תפקיד המלווה הוא ללוות ולהדריך את המשפחות כיצד לנהל נכון את כלכלת הבית השוטפת וכיצד להתמודד עם חובות העבר. הליווי מתבצע בזוגות של סטודנטים מכל תחומי הלימודים, העוברים הכשרה מקיפה ומגובים ע"י ראש צוות וסוללת מומחים ממגוון תחומים.

איך להצטרף?ניתן לפנות במייל: tau@paamonim.org

"לא משאירים אף סטודנט לבד"- הנחיית קבוצות מקוונות לתמיכה בסטודנטים.

מטרת הפרויקט:הפלטפורמה של 7chairs הוקמה כדי לתמוך באנשים המתמודדים עם מצבי חיים. תמיכה של קבוצת שווים בהנחייה מקצועית, המאפשרת אנונימיות, נגישות טכנית וכלכלית. הפתרון פוגש את האדם במקום ובזמן שהוא צריך ובמידה המתאימה לצורת החיים הנוכחית. עד היום השתתפו אלפי אנשים בקבוצות והוכשרו מאות מנחים. קיימות קבוצות לחולי סרטן, בני משפחות, בעלי צרכים מיוחדים, גירושים, פיטורים, חולים כרוניים ומתמודדי נפש.

מה עושים?מרכז מקוון לתמיכה קבוצתית מרחוק בסטודנטים לפי שיטת 7chairs. קבוצות של 7 משתתפים ומנחה הנפגשים פעם בשבוע למשך שעה בהתכתבות במרחב מקוון ייעודי המאפשר שיח קבוצתי ושיתוף. הפלטפורמה שומרת על הסטינג (Setting) היחודי של קבוצה, חלל מוגן ובטוח עם 7 משתתפים ומנחה הנפגשים פעם בשבוע למשך שעה וחצי. הקבוצה סובבת סביב נושא מסוים והמשתתפים קבועים. ניתן להיות אנונימים כלפי חברי הקבוצה האחרים.

איך להצטרף?ניתן לשלוח מייל: info@koone.org

הלל באוניברסיטת תל אביב

מטרת הפרוייקט:לחזק את זהותם היהודית של סטודנטים ישראלים ולהעמיק את תחושת שייכותם לעם היהודי.

מה עושים?במסגרת הלל באוניברסיטת תל אביב יחשפו סטודנטים ישראלים למגוון הרחב של קהילות וזהויות יהודיות הקיימות בעולם. הארגון מזמין סטודנטים לקחת אחריות על זהותם האישית – להיחשף, לחקור וליצור עולם אישי וקהילתי המחובר לאלפי שנות תרבות יהודית מגוונת ועשירה. במסגרת הפעילות, הלל מבקשים ליצור קהילה מעורבת בחברה הישראלית ובעם היהודי – זאת תוך התמקדות בשלוש פלטפורמות מרכזיות: 1. תכניות תהליכיות. 2. אירועים לקהל הסטודנטים. 3. תכניות "מפגש" – מפגשים עם צעירים מהעולם.

הלל באוניברסיטת תל אביב פועל במסגרת ארגון הלל העולמי – ארגון הסטודנטים היהודיים הגדול והוותיק בעולם אשר פועל בלמעלה מ550 מרכזים בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, רוסיה, אירופה, ישראל ועוד.

איך להצטרף?מוזמנים לעקוב אחרי מגוון ההזדמנויות שהארגון מציע בפייסבוק, באינסטגרםובאתר האינטרנט.
לקביעת פגישת היכרות כללית ניתן לפנות למנהלת ההלל, קרן דיקסטרו: 03-6407961,kerend@hillelisrael.org

קורסים עם ערך מוסף

קורס "היבטים אתיים וחברתיים של מדעי המחשב והנדסת תוכנה"

מטרת הקורס:להפגיש סטודנטים למדעי המחשב עם ההשלכות העמוקות של הטכנולוגיה על החברה, וליצור שיח על הקשר שבין טכנולוגיה ואתיקה, על האפשרויות החדשות לחיים יחד שנוצרות, עם ההזדמנויות והסכנות שבהן.

מה עושים?במסגרת הקורס, שמועבר הסמסטר לראשונה בין כתלי האוניברסיטה, נוצר דיון ער ועמוק בקשר שבין עולם התוכנה לחברה, למשפט ולעולם האמיתי. בקורס דנים בסוגיות מגוונות החל מאחריות של כותבי קוד, דרך פרטיות ומשילות, שוויון ואפלייה הנגזרות ממערכות בינה מלאכותית ועד למערכות לנשק אוטונומי. המרצה של הקורס היא ד"ר תומר שדמי, המתמחה במשפט וטכנולוגיה וחוקרת זכויות אדם ודמוקרטיה במרחב הדיגיטלי.

איך להצטרף?הקורס מבוקש מאוד וההרשמה אליו פתוחה לסטודנטים וסטודנטיות מתארים ראשון ושני ממדעי המחשב ומהמסלול המשולב של מדעי המחשב והנדסת תוכנה.

"תשומת לב: קשישים צעירים ומשחקי מחשב" – קורס משלב עשיה חברתית.

מטרת הקורס:להבין מהו קשב בצורה לא שגרתית – מצד אחד ללמוד מהו קשב לפי דיסציפלינות שונות, מצד שני ללמד קשישים לשחק במשחקי מחשב שמאמנים יכולות קשב מסויימות.

מה עושים?במסגרת תכנית "מתחברים פלוס" פועל קורס משלב עשייה בו לומדים מהו קשב מזוויות שונות (פילוסופיה, חקר המוח, פסיכואנליזה ועוד), מגבשים אסטרטגיות להבנת הקשב במימדים שונים, ומיישמים את היידע שנלמד בפעילות עם קשישים המגיעים למרכזי יום ומועדונים חברתיים. משחקי המחשב נועדו לאמן לתת תשומת לב לכמה אובייקטים בו זמנית.

איך להצטרף?ניתן להרשם לקורס בשנת הלימודים תש"פ דרך הבידינג (מספר קורס 1883-0103-01). הקורס מזכה ב-4 נקודות זכות בחוגים מסויימים (קולנוע, רפואה, התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח, מסלול הנדסה-רוח).

רוצה לצרף פרוייקט חברתי לכתבה? צרי/צור איתנו קשר בעמוד הפייסבוק של מגזין תזה

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• תזמורת
• קורס
• זכויות בעלי חיים
• פמיניסטיות
• גיל הזהב
• מעורבות חברתית
• אנימלס
• יוזמה חברתית
• יהדות
• טבעונות
• קורסים
• קשישים
• אוניברסיטת תל אביב
• פמיניזם
• בעלי חיים
• התנדבות
• סטודנטים
• שיפוצים

• Facebook
• Twitter
• Email

לקראת השקת האלבום "Let Go" שלההודנא אפרוביט אורקסטרהשתתקיים בתחילת יוני בבארבי, האזינו לסינגל השני מתוכו – "Let Go", שהוא גם שיר הנושא של האלבום. התזמורת הדרום-תל אביבית מורכבת מ-14 נגנים היוצרים יחד שילוב מקורי ברוח האפרוביט, אפרו-פאנק ואתיו-ג'אז. כמו כן, היום הוא יומו האחרון של קמפיין ההדסטארט למימון האלבוםשל התזמורת. עשו את הדבר הנכון בעיניכם. הנה השיר לפניכם:

• תזמורת
• הדסטארט
• סינגל
• בכורה
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• תרבות