>> "האוצר האבוד" הוא פרויקט שנולד בימי הקורונה, ומטרתו לאסוף את כל מטבעות ה-10 אגורות ששוכבים בבתים ובעסקים ללא שימוש – כ-100 מיליון שקלים בסך הכל על פי הערכות בנק ישראל – כחלק ממיזם חינוכי שהולך ומתפתח והגיע כבר לאלפי מוסדות חינוך בארץ, כהדגמה לחשיבותן של נתינה, עזרה לזולת, שיתוף פעולה, אחריות ויזמות חברתית. בפורים הנוכחי (16.3-13.3) ישתף הפרויקט פעולה עם תנועת הצופים הארצית, כשבפורימונים של שבטי הצופים יוצבו קופסאות איסוף אליהן יוכל הציבור לשפוך את הצנצנות מעלות האבק שבהן הוא מאפסן את המטבע חסר השימוש.פירוט כל הלוקיישנים כאן.

>> איך לשמוח עכשיו: 13 דברים כיפים יחסית לעשות בפורים בתל אביב
>> התחפשנו לשפויים: 6 אירועי פורים במסעדות שלא ירוששו אתכם

ברוכים הבאים לאוצר האבוד.לעשות דברים גדולים ממניעים קטנים ואפילו קטנוניים זה בסדר גמור, מניסיון.
יש את הסרטונים האלה של יו גרנט בהם הוא מדבר על ה"Pet Peeve" שלו – הדברים הכי קטנוניים, שאין להם שום השפעה על החיים שלו, אבל מוציאים אותו מדעתו. הוא מספר שם, למשל, שהוא מתחרפן מזה שאנשים הולכים עם תיקי גב, ועוד יותר מתחרפן שאנשים הולכים עם תיקי גב תלויים מקדימה, ושאנשים מסתובבים עם בקבוקי שתייה גדולים למרות שיש מים בכל מקום. בקיצור, הוא מתחרפן מהכל.

אני התחרפנתי מזה שיש לי בבית צנצנת מלאה מטבעות של עשר אגורות שאין מה לעשות איתם. אני לא יודעת אם יו גרנט חשב להקים עמותה שתצא נגד אנשים שהולכים עם תיקי גב תלויים מקדימה, אבל אני ידעתי שאין מה לעשות עם המטבעות האלה, שזה לא הגיוני, ושאני חייבת לעשות עם זה משהו.

עכשיו, מה לי ולמטבעות? מה לי ולכל הדבר הזה? אני סתם בן אדם משועמם שסגור בבית בקורונה ונתפס לאיזו שטות. לא נולדתי פילנתרופית, ואני גם לא אמות כזאת, אבל באותו יום בסגר – זה חירפן אותי.התחלתי לברר. הבנקים לא מוכנים לקבל את המטבעות האלה, לא דיסקונט של רותם סלע ולא לאומי של גל תורן ולא טפחות של דביר בנדק (אני יודעת שלבנקים האלה יש גם בעלים אמיתיים. אגב, אני לא אתפלא אם זה אותו אדם בסוף). מטבעות של עשר אגורות הם מנת הדג בבופה בחתונות – אף אחד לא רוצה לגעת בה, אבל אי אפשר לבטל אותה משום מה.

והמטבעות האלה שם. מיליארדים שלהם. החלטתי שאני רוצה שילדים יחפשו וימצאו את האוצר הזה, כי בואו, גדלתי על "הגוניס". זה באמת חזק ממני.בשלב הראשון, הייתי צריכה להבין כמה כסף כזה מסתתר בבתים שלנו, כסף שלא נמצא במחזור הכלכלי. פגישה עם ראש מחלקת המטבע בבנק ישראל נתנה לתלונה הקטנונית שלי שם ומקום, הכילה אותה, הבינה אותה, נתנה לה מספרים ובאותה העת גם הציתה אותה. בישראל יש כ-100 מיליון שקלים במטבעות של 10 אגורות שתקועים לנו בבתים, בעסקים, בין החריצים של הספה, באוטו. נשמתי לרווחה. אוקיי, אני לא משוגעת.

אבל רגע, זה פסיכי. זה לא יכול להיות. זו כבר לא תלונה קטנונית שלי, זה מחדל. את המטבעות הללו ממשיכים להנפיק בכל שנה, אבל הבנקים לא מוכנים לקבל אותם. מה קורה פה?מרעיון שנולד מתלונה קטנונית, כביכול, נולד המיזם הזה, שהפך מאז לפלטפורמת איסף המטבעות הגדולה ביותר בישראל – האוצר האבוד. ברגע שהרעיון לאסוף את כל המטבעות האלה נולד, הוא כבר יצא מאזור התלונה הקטנונית שלי והפך למיזם חינוכי – ילדים ילמדו באמצעות איסוף המטבע הקטן הזה על נתינה, עזרה לזולת, שיתוף פעולה, אחריות ויזמות חברתית. מאז ועד היום פעל המיזם באלפי מוסדות חינוך בכל הארץ ולקחו בו חלק מעל רבע מיליון תלמידים.

האוצר האבוד הוא אנחנו: אזרחים עירניים, איכפתיים וקטנוניים, שמנסים לפתור את הצרות הקטנות והגדולות שהממשלה שלנו מרעיפה עלינו בלי הפסקה. האוצר האבוד הוא חברתי ושותפתי רוני הדר, האוצר האבוד הוא שלומי צדקי מנכ"ל עיגול לטובה, רפי חדד סמנכ"ל ברינקס לשעבר, האוצר האבוד הוא אנשי התדר, שעל קירותיו תלויה תיבת איסוף זמינה 24/7 שעיצב אלכס פדואה, גם הוא חתיכת אוצר. האוצר האבוד הוא צוותי החינוך בבתי הספר והגנים שהבינו כמה חשוב לחנך את הילדים שלנו מגיל צעיר לערכים של סולידריות' איכפתיות וקטנוניות שמניעה לפעולה. האוצר האבוד הוא הילדים שלנו, האוצר האבוד הוא דור העתיד.

בסוף השבוע הקרוב, בימים חמישי עד ראשון (16-13 במרץ) האוצר האבוד חובר לתנועת הצופים ולפורימונים האגדיים שלה הנערכים בשבטים בכל רחבי הארץ. בכניסה לכל פורימון יוצבו עמדות איסוף של אותם מטבעות שהמדינה שלנו מתעלמת מהם, אבל אנחנו מצאנו דרך להפוך אותם לזהב ולהעביר אותם למאות עמותות שזקוקות להם כל כך.

זהו שיתוף פעולה שני שלנו עם הצופים, וגם הפעם הכספים יועברו לעמותות המטפלות בנפגעי העוטף – מפונים, משפחות שכולות, נפגעים בגוף ובנפש, נוער בסיכון. יש כל כך הרבה, והמדינה נותנת כל כך מעט. בסיבוב הקודם אספנו סכום שנראה לנו דמיוני. – 350 אלף שקלים (!);עד היום נאספו באמצעות האוצר האבוד מעל מיליון שקלים במטבעות של עשר אגורות בלבד.עכשיו אנחנו רוצות יותר.
אגב, אני פרשתי מהצופים אחרי פעולה אחת בלבד. התעצבנתי שהמדים בצבע חאקי ולא בשחור. בן אדם קטנוני, כבר אמרתי.היו נכונים!
>> רשימת הכתובות של כל הפורימונים באתר האוצר האבוד:https://www.otzaravud.co.il/scouts

• ❤ תל אביב
• הבועה
• תנועת הצופים
• פורים
• טור אישי

את פרויקט "האוצר האבוד"מכירים בתל אביב היטבמאז פרץ לחיינו בימי הקורונה, ועיקרו פרויקט חינוכי – שהפך מאז לארצי – הפועל לאיסוף מטבעות של עשר אגורות בעיקר בידי ילדי גני הילדים ובתי הספר (אם כי רובנו מכירים את הפרויקט מקופסת האיסוף שלו שממוקמת ליד הבר בתדר), כשעד כה הועברו במסגרתו כחצי מיליון שקלים לתרומות. החל מיום שישי הקרוב יכירו אותו גם בכל מקום בארץ שבו נמצא שבט של תנועת הצופים.

המלחמה המתחוללת מולידה עכשיו שיתוף פעולה חברתי ייחודי ומרגש של "האוצר האבוד" עם תנועת הצופים הארצית, במסגרתו יוכל כל אדם להביא את המטבעות שברשותו לכל אחד מ-240 שבטי הצופים הפזורים ברחבי הארץ ולתרום אותם לעמותות הפועלות למען תושבי העוטף והדרום וכוחות הביטחון. אל מטבעות עשר האגורות מצטרפים באיסוף הזה גם מטבעות של חצי שקל, כי למה לא בעצם. מבצע האיסוף של שבטי הצופים שיתקיים ביום שישי הקרוב (10.11), שלישי (14.11) ושישי הבא (17.11), ימי הפעילות הרגילים של שבטי הצופים.

כדי לעודד את התרומות ולהניע לפעולה, נרתמו שחקני וכותבי הסדרה האהובה "קופה ראשית", ויצרו סרטון לרשתות החברתיות שבו הדמויות האהובות שירה שטיינבוך, כוכבה שביט ואמנון טיטינסקי נרתמים אף הם למאמץ. סרטון זה יתלווה אל סרטונים נוספים של הנעה לפעולה של כוכבי רשת, משפיענים וידוענים, כולם נרתמו בהתנדבות לסייע לפרויקט איסוף המטבעות הגדול בישראל.

"זה עומד להיות אירוע איסוף המטבעות הכי גדול שהיה עד כה בישראל," מציינות ענבל בוסיבא ורוני הדר, יזמיות ומנהלות האוצר האבוד. "בשנים בהן אספנו את המטבעות בבתי ספר בלבד וכחלק מתכנית חינוכית שיצרנו המלמדת על מעורבות חברתית ונתינה, קיבלנו אין ספור פניות לאפשר גם לאנשים שאינם הורים או לא נחשפו לפרויקט לתרום. מקומות כמו התדר במתחם בית רומנו בתל אביב ודיזנגוף סנטר העמידו לרשותנו נקודות לאיסוף בתל אביב, אך זו הפעם הראשונה שאיסוף כזה יוצא מגבולות העיר שלנו ומתקיים בו זמנית ב-240 מוקדים בכל רחבי הארץ. מניסיון של איסופים קודמים אנשים מגיעים מכל הארץ עם צנצנות, קופסאות ושקים של מטבעות שחשבו שלעולם כבר לא ימצא להם שימוש".

פרויקט "האוצר האבוד" נולד עם ההבנה שלפי נתוני בנק ישראל, ישנם ברחבי הארץ כ-150 מיליון שקלים במטבעות של עשר אגורות שאינם נמצאים במחזור הכלכלי. המטבעות נארזים בשקי "האוצר האבוד" ומועברים באמצעות משאיות הברינקס, שעובדות עם הפרויקט מיומו הראשון צמוד לחברת הברינקס, המשנעת את המטבעות בהתנדבות מלאה מנקודות האיסוף אל עמותת "עיגול לטובה", ומשם הם ישוגרו כתרומה ישירות לחשבונות הבנק של עמותות שונות הדואגות לרווחת השורדים, הנפגעים והנזקקים מתושבי העוטף והדרום שנבחרו על ידי חניכי הצופים בכל שבט ושבט.
"האוצר האבוד" בשבטי הצופים, יום ו', 10.11 – 16:00-18:00 | יום ג', 14.11 – 17:00-19:00 | יום ו', 17.11 – 16:00-18:00 //פרטים נוספים ורשימת נקודות האיסוף באתר האוצר האבוד

• תל אביב נרתמת
• הבועה
• קופה ראשית
• תנועת הצופים
• ענבל בוסיבא

• Facebook
• Twitter
• Email

רגע לאחר שנכנסנו לסגר שלישי, עיריית תל אביב-יפו מתחילה במיזם איסוף צעצועים ומשחקים לשימוש חוזר בתוך הקהילה. במסגרת הפרויקט יאספו עובדי עירייה (ברכב ה"אוטוסדר") צעצועים מבתי תושבים שיתנדבו למיזם – ויחלקו אותם למשפחות המעוניינות בהם.

לפי הודעת העירייה, יאספו צעצועים באיכות טובה שישונעו למרכזים קהילתיים שם ימוינו לפי גילים על ידי מתנדבים, חניכי שבטי הצופים ומועדוני הנוער העירוניים. משם יפוזרו הצעצועים בהתאם לביקוש. "תקופת הסגר מהווה אתגר לילדות ולילדים רבים, שמוצאים עצמם בשעמום ובבדידות, ללא משחק וללא עניין", הוסבר בהודעת העירייה. "מטרת המבצע העירוני לאיסוף הצעצועים ומשחקים, היא לרתום את הקהילה למעשה טוב ולהעברה הלאה".

מי שמעוניין להשתתף במיזם יכול להירשםכאן באתר העירייה. ההשתתפות וההרשמה ללא תשלום. האיסוף יחל ביום שני ה-4 לינואר ויסתיים ביום ראשון ה-10 בחודש. יצוין שזו השנה השלישית שבה העירייה עורכת מיזם של איסוף והעברה של חפצים וציוד בתוך הקהילה, כשבשנים קודמות היו אלה בגדים. השנה הוחלט על צעצועים לאור צרכים שעלו מתושבי העיר.

10 מקומות לתרום בהם בתל אביב

חבר המועצה ויו"ר הקואליציה בעיריית תל אביב- יפו, גל שרעבי: "הערבות ההדדית בעיר תל אביב-יפו היא ערך עליון. העירייה שמה לה למטרה לחזק את החלש באמצעות פרויקטים ומיזמים רבים, כאשר 'אוטוסדר' הוא אחד מהם והוא צפוי לשמח הרבה מאד ילדים למשפחות שידם אינה משגת".

• הבועה
• צעצועים
• עיריית תל אביב
• תרומה
• הישרדות: קורונה
• תנועת הצופים

• Facebook
• Twitter
• Email

כשמקס נורדאו (כן, ההוא מהשדרה) טבע במאה ה־19 את הביטוי "יהדות השרירים", הוא ניסה להדגיש את הצורך בעיצוב יהודי מסוג חדש שיהווה אנטיתזה ליהודי הגלותי. זה היה הבסיס להקמת תנועת הנוער מכבי צעיר בשנות ה־20 בצ'כיה. בימים אלה, התנועה שפעלה בעבר בתל אביב חוזרת לסיבוב נוסף עם מטרה שאפתנית במיוחד – להציב אלטרנטיבה למונופול העירוני של תנועת הצופים.

"הנהגת תל אביב (של הצופים – י"ז) היא הנהגה מאוד מורכבת, לא כל ילד מוצא את עצמו בתוכה", מסבירה ליאור ויטלין, מנהלת החינוך של המכבי הצעיר בתל אביב. "מתוך האמונה שכל ילד צריך להיות בתנועת נוער, אנחנו מנסים להעניק אלטרנטיבה לתנועה א־פוליטית, בעיר שבה כולם רגילים ללכת לצופים".

חכמים בדיעבד

רובנו נוטים לבכות את הדור הצעיר שגדל פה, להאשים אותם בכך שהם מחוברים יותר למסכי הסמארטפונים ופחות לערכים, אבל ייתכן שההפך הוא הנכון. בתל אביב־יפו פועלים לא פחות מ־69 סניפים, שבטים וקנים של תנועות נוער, ומספר החניכים בהם נמצא בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים. הבחירה בתנועת נוער זו או אחרת היא אמנם חופשית והחלוקה היא לרוב פונקציה של אזור מגורים, אך בכל זאת, עבור רוב בני הנוער הפכה תנועת הצופים לברירת מחדל.

"הצופים בתל אביב זה המגניבים, מי שלא בצופים הוא לא מגניב. רוב החבר'ה מגיעים לצופים רק כי החברים שלהם הולכים, לא כי הם רוצים לחוות את הצופיות או מתחברים לערכים", אומרת אריאל בן דב, מרכזת בוגרת בשבט דן שבשכונת רמת החייל. "רק אחרי שמסיימים אפשר להבין מה התנועה נתנה לך".

דין צהלה כדין יפו?

במקום השני, מאחורי הצופים העבריים בתל אביב, ניצבת תנועה שדווקא יש לה שיוך פוליטי (שמאלני) מובהק – הנוער העובד והלומד, וחבריה בכלל לא מתביישים בזה. "בצופים באים להעביר את הזמן אחר הצהריים ופה זה נגמר. אנחנו תנועה יותר אקטיביסטית", מסביר רוי, מדריך במועדון הדורבן של הנוער העובד והלומד. "אצלנו אתה לומד, מלמד, מקבל ומעביר ערכים. הצופים היא תנועה חסרת אידיאולוגיה, ואצלנו זה ההפך. אצלנו לא מדובר רק ביום פעילות והולכים הביתה". וכמובן, ההבדלים בין צפון תל אביב לדרומה בולטים גם בעולמן של תנועות הנוער.

"לכל שבט בדרום יש שבט בצפון או במרכז שכביכול מאמץ אותו. השבטים בדרום העיר קטנים משמעותית מאלו שבצפון ופשוט אין להם מספיק אנשים", מסבירה בן דב. "בצפון תל אביב רק מחכים לרגע שאפשר להגיע לצופים, אצלנו זה לא ממש ככה", אומר דניאל, מדריך חמישיות בשבט יפו. "אני זוכר שפעם הייתה לנו תוכנית ללמד ילדים למחזר בקבוקים, ואח שלי, שבזכותו הגעתי לצופים, אמר לי 'בצפון תל אביב זה יכול לעבוד, ביפו לא'".

כעת, עם הצטרפותה של מכבי צעיר למשפחת תנועות הנוער בתל אביב, יוכלו בני הנוער שיבחרו להצטרף לתנועה ליהנות מיחס אישי, אך גם המנהלת החינוכית ליאור ויטלין, צופיפניקית לשעבר בעצמה, יודעת שאין סיכוי לנצח בקרב. "אני לא באה להתחרות בצופים, אין לי דרך לעשות את זה, אנחנו רוצים לספק אלטרנטיבה. עשינו מיפוי שיאפשר לנו להבין איפה יש פחות פעילות של תנועות נוער, והמוקדים שלנו הם בינתיים בית הספר עירוני ה' שבצפון הישן ובית הספר דוד ילין במעוז אביב. ברור שיהיה דבילי מבחינתנו לפתוח סניף באזור של שבט דיזנגוף הענקי למשל".

בין שהקאמבק של מכבי צעיר יצליח או לא, השורה התחתונה נשארת זהה: לא משנה אם זה הצופים, הנוער העובד או בני עקיבא, הדור החדש שגדל פה מחפש את המסגרות הערכיות האלו. אם חשבתם שסדר היום של המתבגר הממוצע כולל בעיקר ישיבה מול המחשב או הטלוויזיה, תחשבו שוב. הפעם תוסיפו למשוואה גם ישיבות צוות, קשירת סנדות והתנדבות בקהילה.

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• חינוך
• תנועת הצופים
• נוער
• מכבי צעיר
• תנועות נוער
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

קבוצת הורים מרחבי העיר הקימה השבוע שדולה חדשה לקידום צורכיהם של הורים וילדים בתל אביב. איילת עטיאס, דוברת השדולה מספרת: "השדולה היא ארגון א־פוליטי שמנוהל כולו בהתנדבות. התחברנו כדי לפעול בענייני הורים. אנו מחפשים את הפתרונות הנכונים לבעיות השונות של הורים לילדים בגילים שונים ומתכוונים לפעול בשיתוף פעולה עם העירייה ומול גורמים צרכניים". בקבוצה חברים כ־30 הורים ויש בה גם רכזים המטפלים בכל קבוצת גיל. החברים בשדולה מתכננים לפעול במישור הציבורי והצרכני, לייצר גוף מחקר לגבי הצרכים העירוניים של הורים לילדים ולהעניק סיוע משפטי במקרה הצורך. עטיאס מספרת כי ההורים נתקלים במגוון רחב של בעיות הדורשות טיפול, ומציינת לדוגמה את בעיית חסימת המדרכות על ידי פחים ומכוניות חונות המקשה על הורים עם עגלות ללכת בבטחה, ואת האפליה בקבלה לגני ויצו ונעמת.

אחד הנושאים שבהם מנסה השדולה לסייע הוא פיטוריו של ניר קלינר, ראש שבט צופי דיזנגוף. קלינר פוטר מתפקידו על ידי הנהגת הצופים לאחר שניסה לפנות לעירייה כדי לשמר את החורשה המשמשת את ילדי השבט בסמוך לגימנסיה הרצליה, שעליה מתכננת העירייה לבנות קאנטרי קלאב. השדולה מנסה לסייע להחזירו לתפקידו, ואף הוציאה נייר עמדה להנהגת הצופים בנושא. עטיאס מספרת: "ניר עשה הכל בהתנדבות למען הילדים, זה אנטי דמוקרטי לפטר אותו רק כי ניסה לעזור".

חגית כספי יעקובי, אם לשלושה ילדים חניכים בשבט דיזנגוף, החברה בוועד פעולה שהקימו הורים לילדי השבט, מספרת: "הילדים נסערים ומתכוונים להילחם על החורשה שהיא הבית שלהם וכבר פתחו עצומה שצברה הרבה חתימות. כהורים נפעל במישור הסטטוטורי ומול העירייה לשינוי התוכנית. אנחנו מאמינים שאפשר בוודאות לקיים את הקאנטרי ואת החורשה ביחד". בנושא ראש השבט אומרת כספי יעקובי: "חורה לנו שראש שבט כל כך אהוב פוטר, הוא מאוד משקיע ומאוד אכפתי".

מתנועת הצופים נמסר בתגובה:"לצערנו, לא מדובר במקרה יחיד בו בחר ראש השבט להתנהל בשם הצופים, באופן עצמאי שאינו מתואם עם הגורמים בתנועה. גם בנושא בניית הקאנטרי פעל במנותק מצוות המו"מ הרשמי שפועל בעניין וזאת שוב, מבלי לתאם עם הגורמים הרשמיים בתנועה. התנועה אינה יכולה לקבל התנהלויות כגון אילו, שתוצאותיהן יכולות לפגוע בחניכיה וביעדי הצופים, אי לכך ובהתאם לזאת נאלצנו לבקשו לעזוב את תפקידו".

• תל אביב
• שבט דיזנגוף
• צופים
• תנועת הצופים
• עירוני