אפשר להרגיש את זה באוויר: סטודנטים עם מבט מבוהל בעיניים ממלאים את בתי הקפה ודורשים זה מזה ומשכניהם להיות קצת יותר בשקט, שותפים לדירה מסתכסכים על רקע הדרישה ללמוד בדממה יחסית או יוצאים למלחמת חורמה בשכן הסקסופוניסט. תקופת המבחנים בשטח – כל העיר במתח.

>> עודף מטשרניחובסקי: 16 הפיתות הכי טעימות בפחות מ-50 ש"ח
>> דאבל פארקינג: 7 דברים שחובה לדעת על הסדרי החניה בתל אביב

אבל למה ככה? אפשר גם אחרת. אחד הסודות הידועים בעיר, שלא עוברים מספיק מדור לדור, הוא שמדי תקופת מבחנים פותחת עיריית תל אביב-יפו את המחרשות שלה לטובת ציבור הסטודנטים. לא מחרשות לעבד איתן את האדמות החקלאיות שלכם, אלא חללי למידה לחרוש בהם את הנשמה שלכם לקראת המבחן כאילו החיים שלכם תלויים בזה (הם לא. אתם יודעים שהם לא).

המחרשות של עיריית תל אביב-יפו, שנפתחו היום לציבור הרחב ויישארו פתוחות עד ה-13.3, הן חללי עבודה ולמידה שקטים ומאובזרים היטב שמציעים הרבה ספייס, Wifi חזק, מזגן/חימום, מטבחון ופינת קפה, דומיה מופתית והמון שקעים לכל הלפטופים, הטאבלטים והסמארטפונים שלכם. ואולי הכי חשוב: חינם, ובמגוון לוקיישנים נגישים בכל רחבי העיר.

איך זה עובד? קל.בודקים כאן היכן המחרשה הקרובה ביותר למקום מגוריכםואת שעות הפתיחה, ומתייצבים מוקדם עם האוזניות שלכם ומשהו לנשנש שרכשתם בסביבה (רק לא לרשרששששש). המחרשות של בית הצעירים (מזא"ה 9), פארק התחנה ובית הצעירים ברחוב ולנברג – פתוחות גם בשבת לטובת חרשנים מתקדמים, ובחלקן ניתן גם להשתלט על חלל למידה קבוצתי. ולהלן הרשימה המלאה:

מרכז העיר

– בית הצעירים מזא"ה 9 (פתוח בשבת)
כתובת: רחוב מזא"ה 9
שעות פתיחה: א'-ה' 22:00-9:00, ש׳ 16:00-10:00​

– מונטי 9
כתובת: בית שמאי 9
שעות פתיחה: א'-ה' 18:00-10:00​
שימו לב, שעות הפעילות משתנות בהתאם לצורך ויש לבדוק בטלפון טרם ההגעה – 073-3844275​

– מוזיאון תל אביב לאמנות
כתובת: שדרות שאול המלך 27
שעות פתיחה: א'-ה' 18:00-10:00​​

-מחרשת האופרה – המשכן לאמנויות הבמה​
​כתובת: שדרות שאול המלך 27
שעות פתיחה: א'-ה' 16:00-10:00

​צפון העיר

– בית הצעירים ולנברג 32 (פתוח בסופ"ש)
כתובת: רחוב ולנברג 32
שעות פתיחה: א'-ה'- 21:00-9:00, ו' 17:00-10:00, ש' 18:00-10:00​

​ דרום העיר

​- פופ אפ הקשת
כתובת: שדרות ישראל גורי 61
שעות פתיחה: א'-ה' 17:00-9:00

– בית הצעירים ורדיאל 17
כתובת: ורדיאל 17
שעות פתיחה: ​א'-ה' 20:00-09:00

– פארק התחנה (פתוח בשבת)
כתובת: מתחם התחנה
שעות פתיחה: א'-ה', ש' 18:00-10:00

​ יפו

– בית הצעירים יפת 83
כתובת: יפת 83
שעות פתיחה: א'-ה' 21:00-9:00

– מרכז קהילתי בית רק"ע​
כתובת: הרב רובינשטיין 14​​
שעות פתיחה:
ראשון-שני 08:00-19:00, שלישי 08:00-15:00, רביעי-חמישי 08:00-19:00

• הבועה
• סטודנטים
• תרבות סטודנטיאלית
• תקופת מבחנים
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

תפסתי את האשכנזים באמצע חזרה למופע. החזרה נערכת בדירה של אחד מחמשת החברים. על השולחן יש ‏כבר כמה בקבוקי בירה ריקים, על מסך הטלוויזיה משוחק משחק וידאו של כדורגל, ועל הכורסה שממול ‏מוטלים רק ארבעה חברים.‏

אתם בטוחים שאתם באמצע החזרה? ‏

‏"אצלנו כל דבר יכול להיות מערכון", מספר עמית רייס, "אין לנו שעה בה אנחנו קובעים שמתחילה החזרה". ‏ואמנם כך זה עובד, החברים נפגשים 3 או 4 פעמים, מתרועעים, נהנים, צוחקים, חיים את החיים, וכך, מהחיים ‏הפשוטים נולדים להם כל המערכונים. ושלא תטעו, הם באים לעבוד, והם עובדים קשה. "כל אחד יכול להביא ‏רעיון", אומר נירו ברק, כאשר ממשיך אותו עמית, "הרעיון עובר הרבה גלגולים ותהפוכות, נוספים לו פאנצ'ים, ‏יורדים ממנו קטעים, עובדים עליו כדי שיצחיק." והכול באופן חברי מסתבר, "אין דבר כזה טקסט שלי", ממשיך ‏את דבריו של עמית, יואב כהן, "ברגע שהרעיון עובר את כל הגלגולים, הוא הופך להיות של כולנו, מה שחשוב ‏להבין כאן זה את ערך הקבוצה. המערכון הוא של כולם."‏

הם כל הזמן מדברים על קבוצתיות, על חברות, על כמה הם נטולי אגו בדרך ליעד משותף. אז איך באמת ‏הכרתם? ‏

‏"נפגשנו כולנו בבית הספר למשחק של ניסן נתיב בתל אביב", אומר פיש, שלחלקיכם אולי מוכר כיאיר השחקן, ‏מהעונה האחרונה של האח הגדול, "אמנם יואב, עמית ואני גם למדנו ביחד באותה כיתה בבית ספר תלמה ילין. ‏את נירו (ניר ברק) ואורי זלצמן פגשנו בניסן נתיב." ‏

ואיך מזה שאתם סטודנטים פרצתם הלאה?‏

‏"הכול התחיל בערב שנקרא 'אלטרנטיב', מעין ערב שנותן אפשרות לסטודנטים לעלות לבמה פתוחה ולהופיע", ‏מספר יואב כהן, וכרגיל ממשיך אותו עמית, "הערב הזה אפשר לנו ליצור קטע שאורכו היה 4 דקות. כאן הבנו ‏לראשונה שאנחנו יודעים גם לכתוב", אומר ומעביר לפיש את זכות הדיבור, "כסטודנטים ייצגנו את ניסן נתיב ‏באליפות אימפרוביזציה וזכינו. באליפות השנייה הפרס היה עשר הופעות במועדון הצוותא בתל אביב."‏

ומאז הם לא יוצאים משם. לאחר שצלחו את עשר ההופעות, המשיכו להופעות נוספות ומגוונת. התחילו להופיע ‏מול חברות, מול בתי ספר, וכן המשיכו את דרכם בצוותא ובאולם בגבעתיים והיד כאמור עוד נטויה. "הרבה ‏סטנדאפיסטים מצחיקים אותי", אומר עמית, "אבל מה שאני אוהב אצלנו, זה שאנחנו מדברים על חיי היום־יום ‏והם האירועים שמצחיקים. בנוסף, חיי היום־יום שלנו הם חיים של צעירים בגילאי העשרים ואין הרבה אנשי ‏בידור לפני גיל 30, אז אנחנו מדברים לאנשים מכל המינים ובכל הגילאים וזה המופע."‏

במהלך הראיון, כמו סטנדאפיסטים טריים, שאלו אותי החברים: מאיזה מערכון הכי נהניתי. חשבתי ועניתי מכל ‏הלב כי המחמאה הכי גדולה שיכלו לקבל זה שקרה לי מה שקורה אחרי הופעות סטנד־אפ שבהן היו קטעים ‏מצחיקים, וזה שפשוט אני לא יכול לזכור את כל הקטעים. אולם, קטע אחד תפס אותי במיוחד – הקטע במועדון, ‏בו חמישה אשכנזים תמימים החליטו ללכת למועדון של ערסים כבדים. "זה אנחנו, צוחקים על עצמנו, צוחקים ‏על כולם", אומר פיש ויואב ממשיך אותו כבדרך קבע, כאילו הם באמצע מערכון, "אין דבר כזה פרות קדושות, ‏אם זה מצחיק זה נכנס, אם לא, אז לא. אין שום דבר שעוצר אותנו מלבד אם הבדיחה טובה או לא. אם היא ‏מצחיקה, היא תופיע."‏

באחת מתוך עשר ההופעות הראשונות בצוותא, אלו שקיבלו בפרס שזכו, ראה אותם דני קרפל, מי שזכור ‏לכולנו משלל דמויות מוכרות מהתכנית "פלטפוס". קרפל התלהב מהחבר'ה הצעירים שהופיעו שם, וקרא להם ‏לשיחה מיד לאחר ההופעה. מאז הוא צמוד אליהם בתור היועץ האומנותי שלהם, ואני לא יכולתי שלא להשוות ‏בין הקטעים של פלטפוס לבין המופע של האשכנזים. החברים לא רואים את הדמיון כאחד לאחד. יואב מספר לי ‏כי "הדמיון בינם לבין פלטפוס הוא בזה שהם עשו מה שמצחיק אותם והצחיקו כך את כולם ואנחנו עושים מה ‏שמצחיק אותנו, ומצחיקים כך את כולם." אולם כששאלתי אותם מה המערכון האהוב אצלם, תחילה אמרו ‏בו־זמנית שזאת לא שאלה הוגנת, ואז בלי הכנה מראש, כולם ענו ביחד: איש החרגול, במעין מחווה קטנה לדני ‏קרפל שהולך איתם. ‏

ומה הלאה? ‏

‏"בתור בוגרים טריים של בית ספר למשחק שנטו כאמור להומור", מספר עמית, "אנחנו לא מקטלגים את עצמינו ‏רק לז'אנר הזה, אלא פתוחים לכל הז'אנרים, בנוסף, ברגע שהמופע יהיה רשמי ומופק בצורה גדולה נעבוד על ‏מופע נוסף, אנחנו עובדים כמה דברים לטלוויזיה, יש לנו המון המון סבלנות, לא ממהרים לשום מקום, חלום ‏אחר חלום."‏

• תזה - מגזין הסטודנטים של תל אביב
• תרבות סטודנטיאלית