היום שאחרי מחר

8/10

געגועים למחר; סיפורים מאת שחר אבן־דר מאנדל, ליאת אלקיים, רוני גלבפיש, אמיר בן־דוד, לביא תדהר ורותם ברוכין, בעריכת אלכס אפשטיין, 100 עמ', הוצאת בוקסילה

שוק הספרים הדיגיטלי הישראלי מתעורר, ושחקנים חדשים נכנסים למרחב הספרותי המקומי. השחקנית החדשה היא בוקסילה. מאז השקתה הוציאה בוקסילה קובצי סיפורים בעריכת יותם שווימר ועמיחי שלו, ספרי סיפורים קצרים של נעה סיון ויריב גוטליב, וכעת גם את "געגועים למחר", אסופה של שישה סיפורי מדע בדיוני בעריכת אלכס אפשטיין.

כל הספרים זולים (12־15 ש"ח לספר), וכולם יותר ממצדיקים את התמורה. ואיך הסיפורים? מצוינים, ולא רק במחיר של 2 ש"ח לסיפור. אלמלא היה מדובר בז'אנר ותיק, אפשר היה לחשוב שהסיפורים הקצרים נוצרו עבור הפורמט הדיגיטלי. גם אלה שמעדיפים לקרוא ספרים מודפסים ימצאו תועלת בסיפורים קצרים וקצרצרים שאפשר לקרוא על מסך הטלפון בזמן נסיעה, מסיבת חנוכה בגן או המתנה לחיים בקנדי קראש. התוצאה המבורכת עשויה להיות פריחה מחודשת של הסיפור הקצר והקצרצר.

מה שמשותף לרוב הסיפורים המופיעים בקובץ הוא החשש מהעתיד והמחשבה על תיקון ההווה באמצעות שינוי העבר. כך למשל, שחר אבן־דר מאנדל ואמיר בן־דוד מקשרים בצמד סיפורים תאומים בין מכונות זמן לבין המחאה החברתית של קיץ 2011. מאפיין צר יותר שמעסיק את המחברים הוא התהייה על האפשרות להמשיך ולספר סיפורים. רוני גלבפיש כותבת על עידן שבו אפשר להחליף גוף וחוויה, ומאליה עולה התהייה מה הטעם בכתיבת ספרות. רותם ברוכין בסיפור הכי פחות מד"בי בקובץ כותבת על מה שנדרש כדי להיכנס לנעליו של אב שמת ולהשלים את הסיפור שהתחיל לכתוב, ולביא תדהר כותב, במה שהוא בעיניי הסיפור הטוב ביותר בקובץ, את ההיסטוריה האלטרנטיבית של סופר המערבונים היידיים, "שומר עליכם".

בשונה מיתר המחברים, תדהר לא מרגיש צורך להצדיק את היתכנותה של ההיסטוריה החלופית, אלא פשוט מספר באופן בוטח את ההיסטוריה הזאת, היסטוריה של מספר סיפורים שאנו יודעים שלא התרחשה. אלו קורות הרומן הגנוז של סופר שמעולם לא חי ולא כתב. כך, כאילו בקלות ובדרך אגב, עוקר תדהר את שאלת המשכיותה של הספרות מהשורש.

לרכישת "געגועים למחר" באתר בוקסילה