זאת תהיה כנראה הפעם האחרונה שאכתוב ביקורת טלוויזיה על עמית סגל. פשוט אי אפשר להתייחס יותר בכלים מקצועיים של ביקורת תקשורת למה שהאיש הזה עושה על המסך. בשבוע האחרון הוא חצה סופית את הקווים מתחום המדיה אל תחום הפתולוגיה והוא משלים בימים אלה את תהליך הפיכתו מפרשן הזוי לאדם בזוי, מעורר בחילה פיזית ממש.

אפשר להתווכח על עמדות פוליטיות עד חורמה, אפשר להתדיין בחריפות על ההבדל בין עיתונות טובה ובין שפרור נלהב של כל מסר הבוקע מלשכת ראש הממשלה, אבל הבסיס לכל ויכוח תרבותי הוא כמה מוסכמות יסוד שמקובלות על בני תרבות. עמית סגל כבר לא שם. כבר לא איתנו. הוא עכשיו אדם מסוכן שמתחזה לעיתונאי, אפילו לא תועמלן טוב במיוחד, פשוט סוכן כאוס שמנרמל אלימות של אזרחים נגד אזרחים ונותן לה לגיטימציה פעמיים בשבוע אחד, במופע מחליא של ווטאבאוטיזם שקרי וציני.

>> סוף החדשות: אבי ניר ואבי וייס, מה אתם חושבים שאתם עושים (2020)
>> ביי ביי עמית סגל: לך לפוליטיקה, בעיתונות אין לך מקום (2021)
>> או נתניהו או חדשות 12: כיצד התמכר עמית סגל לסקרים? (2022)
>> תיראו מופתעים: ערוצי המיינסטרים שותפים להפיכה המשטרית (2023)
>> המספרים ברורים: עמית סגל הוא מפעל עסקי להנדסת תודעה (2024)

אם פעם טענו גם מבקריו שסגל הוא עיתונאי טוב שמכר את נשמתו בעבור חופן שקלים, בא השרשור המונומנטלי של און עזריאל בטוויטר/X והציג בשבועות האחרונים אישוש מכריע לדברים שכבר כתבתי כאן בעבר: במבחן התוצאה מדובר בפרשן שהוא בדיחה. בעולם עיתונאי מקצועי, כמות השקרים, הטעויות, התחזיות המופרכות וניסיונות הנדסת התודעה השקופים שהוא מנפק על בסיס קבוע, היו אמורות לכל הפחות לצמצם דרמטית את נוכחותו היהירה ויודעת-הכל על המסך, אם לא לשלוח אותו לקורס הסבה מקצועית מזורז.

מה שיפה בשרשור הטעויות הגדול של עמית סגל, מהלהיטים הגדולים בטוויטר-X של הרגע הזה, הוא שמדובר גם בהוכחה ניצחת לכך שאיש במערכת חדשות 12 אינו מציב קווים אדומים בפני סגל ואינו מחייב אותו לאמות מידה מקצועיות בסיסיות. עד לרגע כתיבת שורות אלה מכיל השרשור לא פחות מ-65 דוגמאות לכשלים מהותיים בעבודתו של סגל מהשנים האחרונות, חלקן טעויות שהיו מובילות בדרך כלל לפיטורים או השעיה, רובן מביכות ברמה שהייתה גורמת לכל עורך מתחיל לקרוא את הכתב/פרשן שלו לסדר ותחת אזהרה. לא בחדשות קוקה-קולה.

"ערוץ 13 ישב ובמשך חודשים ארוכים אנשיו והצמרת שלו נרמלה אלימות מופרעת כלפי הציבור הישראלי", שיקר סגל בפתח דבריו אתמול בתגובה לאיומים על חייהם של עיתונאי הערוץ המתחרה. כדוגמה לאותה "אלימות מופרעת נגד הציבור הישראלי" הוא העלה באוב את הסיפור על גרירת טנק מוזיאוני בידי קשישים ללא רשות, ואת זימונן לאולפן של פעילות מחאה שמפגינות נגד נבחרי ציבור. גם האיומים על גיא פלג, הקולגה שלו מחדשות 12, לא גרמו לו להזדעזע. למעשה, היה לו חשוב מאוד להדגיש שאינו מזדעזע.

במוב קלאסי של גזלייטינג מניפולטיבי, סגל עסוק בשבוע האחרון בהאשמת הקורבן וביצירת סימטריה כוזבת, תוך כדי שהוא מתבכיין שגם נגדו מופעלת אלימות – מפגינים חסמו את מכוניתו פעם אחת וגרפיטי "עמית המסית" הופיע מול ביתו, בטח לא קל להיות הוא – אבל בשורה התחתונה הוא פשוט מצדיק את האיומים שסופגים עיתונאים מנאמני השלטון, ואם מישהו מהם ייפגע חלילה יש לו כבר מחסנית שלמה של ווטאבאוט-ים בשלוף.

גיא פלג האשים את סגל בחוסר קולגיאליות, אבל צריך לומר ביושר שזו האשמת שווא. סגל הוכיח השבוע, ולא בפעם הראשונה, שהוא אינו קולגה של אף עיתונאי. הוא במקצוע אחר לגמרי. ונוכחותו הדומיננטית באולפני קשת 12 – על תקן הקומפרסור המטרטר תמיד של דיקטטורת נתניהו שבדרך – היא אחד הסממנים המובהקים לריקבון המקצועי, המצחין משחיתות פוליטית, שפשה במערכת חברת החדשות של הערוץ.

החרפה הזאת היא ב-100 אחוז על ראשם של אבי ניר, אבי וייס וגיא סודרי, שבדברי הימים יזכרו כמי שמילאו תפקיד מפתח בפירוקה של מדינת ישראל. בשבועות הבאים הם יתבכיינו על חוק התקשורת של קרעי, שמסכן את רווחי בעלי המניות של קשת, ויטענו שהוא מהווה פגיעה אנושה בדמוקרטיה. אבל הפגיעה האנושה בדמוקרטיה מתרחשת על המסך שלהם כבר שנים ארוכות כמעט מדי ערב, בנרמול של ראש ממשלה עם כתבי אישום שהוביל לממשלה עבריינית מנורמלת שמבצעת פשעים מנורמלים נגד המדינה והאנושות, וכל מחדליה מנורמלים על בסיס יומי. תרומתם לעלייתן של מוטאציות כמו קרעי הייתה מכרעת.

להפתעתם, של אנשי חדשות 12, מפלגת הנמרים אוכלי הפרצופים באה לאכול להם את הפרצוף ולא יעזור שום עמית סגל ושום ביביסט-תורן בכל אולפן. כשזה יקרה, סגל עצמו יהיה הראשון לא להזדעזע. בכל זאת, גם שם נשמעה ביקורת חריפה נגד השלטון מדי פעם (או כמו שסגל קורא לזה, "אלימות מופרעת נגד הציבור הישראלי"), וגם שם לא היו צריכים להתלבש באופן פתייני כזה, ובכלל ב-1992 לא אמרתם כלום כשניסו לסגור את ערוץ 7 הפיראטי, רואים לכם.

כמו שאי אפשר להתייחס יותר אל עמית סגל בפרמטרים כלשהם של עיתונות מקצועית, כך גם סיקור חדשות 12 צריך לעבור ממדור ביקורת הטלוויזיה אל מדורי התחקירים והפלילים. מי שמאפשרים לפרשן הבכיר שלהם לנרמל כך אלימות של אזרחים נגד אזרחים עוד יתעוררו בוקר אחד עם דם על הידיים, ומכיוון שהם לא גינו את הטנטרום של סגל בשום צורה, יש להניח שהם גם לוקחים את זה בחשבון ושבמשוואה הכללית זה מחיר שהם מוכנים לשלם. היו כמה צדיקים אמיצים בסדום הטלוויזיונית הזאת שמיהרו לעמוד לצד אנשי חדשות 13, ובראשם ברק רביד ואילן לוקאץ', אבל שתיקתם של מרבית עיתונאי הערוץ ובעיקר מנהליו אומרת עליהם הכל. גם על מי שאחרי כל זה ממשיכים לצפות בשיט שואו הזה, אגב.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• קשת
• מחדל נתניהו
• שבעה באוקטובר