הורים, תרגיעו. "פורטנייט" לא הורס לכם את הילדים

כל תקופה והטרנד הממכר שלה, כל תקופה והשטן התורן. בשנות ה־80 היו אלה קונסולות המשחקים הישנות, בשנות ה־90 הזהירו אותנו מפני סכנות המציאות הווירטואלית, לא מזמן התמכרנו לקנדי קראש, ואחרי ש"פוקימון גו" הפך ממשחק חמוד לכזה שעלול להרוג אותך בנפילה מצוק, הלהיט התורן – "פורטנייט" – דווקא משאיר את הילדים בבית מול המסך, אבל כבר עובר דמוניזציה שלא מביישת את המלחמה בסמים. לפני שלושה שבועות הגדיר ארגון הבריאות העולמי הפרעה פסיכולוגית חדשה: "הפרעת גיימינג", לצד אינספור אזכורים ל"פורטנייט באטל רויאל" כמשחק שיצא משליטה.

המשחק די פשוט – אין עלילה מסובכת מדי, פשוט צריך לשרוד בעולם שבו יש אזורים הולכים וקטנים שבהם ניתן לשהות באופן בטוח, ולהרוג את שאר המתחרים. האחרון שנשאר חי מנצח. המשחק עצמו אמנם מוצע להורדה בחינם, אבל בדרך משלמים (בכרטיס האשראי של ההורים, כמובן) עבור כל מיני תוספות, החל מכנפיים, דרך ביגוד ועד כלי נשק מיוחדים. הבעיה במשחק הזה, כמו במשחקים אחרים, מתחילה כשלא משחררים ונדבקים למסך במשך שעות ארוכות.

עוד כתבות מעניינות:
מסתבר שסרטים לילדים לא חייבים להיות קלילים 
מה עושים עם הילדים ביולי? מדריך הפעילויות השלם
אתרי הקמפינג הכי מומלצים למשפחות

הבעיה הזו זוכה כל כמה שנים לכותרות שמשוות את ההתמכרות למסכים להתמכרות להירואין ושאר מרעין בישין. אבל הכותרות הללו, שאליהן ההורים בישראל מכורים, לא מספרות את כל הסיפור. ההשוואות לסמים נובעות משחרור מוגבר של דופמין במוח, או במילים פשוטות: לשחק במחשב זה כיף. ואפילו זה לא כל הסיפור. משחקי מחשב יכולים לשפר יכולות חברתיות, יצירתיות ומוטיבציה. מאמר שפורסם השנה ב"Bulletin Psychological" מראה שילדים שמשחקים במשחקי מחשב קיבלו תוצאות טובות יותר מכאלה שלא במבדקי מולטיטאסקינג, התמצאות במרחב וגמישות קוגניטיבית.

אז איפה נופל פורטנייט בפאזל הזה? שלו מורן, מעצב משחקים שמלמד כתיבה למשחקים בשנקר ואוצר את תוכנית המשחקים בפסטיבל פרינט סקרין, מסביר שפורטנייט "לא יהרוס את הילדים אבל גם לא ילמד אותם שום דבר חדש. זה כמו כדורגל, אבל יורים זה בזה במקום להבקיע גולים, ורוב האנשים זרים, חוץ מהחברים לצוות. אף ילד לא יהפוך למוצרט מזה, אבל אף ילד גם לא יהפוך לרוצח סדרתי".

התמודדות עם סרטן במשחק

"בתור מי שעוסק בחינוך הרבה שנים, בית הספר יכול לגרום נזק לילדים הרבה יותר ממשחקים", אומר בני פייביש, ראש המסלול לעיצוב ופיתוח משחקים במכללת מנטור ומייסד חברת PlayWork. "משחק הוא אחת מצורות הלמידה והאימון הכי מתקדמות שאנחנו מכירים כבני אדם. אין משהו שמדליק את המוח כל כך כמו משחק – רגשית, חברתית וקוגניטיבית. 'פורטנייט' הוא דוגמה טובה למשחק עם חברים, שאפשר לחוות דרכו שיתוף פעולה ולפתח סוגים של אינטראקציות חברתיות.

"רוב המשחקים הגדולים הם משחקים שמבוססים על ספורט, על אלימות, על מלחמות, על תחרות, על לעורר רגשות מאוד בסיסיים של פחד, של כעס, של לפרוק כל מיני דברים. אבל המנעד הרבה יותר רחב מזה, ויש המון דברים שמאפשרים להתמודד עם סיטואציות יותר מורכבות: איך אתה מתמודד עם ילד שיש לו סרטן, איך אתה חווה סיטואציות של דיכאון וחרדה, איך אתה מפתח אינטימיות ואמפתיה כלפי אחרים, איך אתה לומד על עצמך דרך משחק".

כמו הרבה דברים בחיים, הסוד הוא בסופו של דבר מינון ופרופורציות, והרבה מזה תלוי בהורים. "אני לא בטוח שזה כזה מגניב לתת לילדים בני 7 לירות זה בזה", אומר פייביש, "אבל גם בסרטים של מארוול יש יריות. מה שבאמת מדאיג אותי הוא חוסר המעורבות של ההורים. הרבה הורים מתנערים מאחריות כשזה נוגע למשחקי מחשב ונותנים לילד לעשות מה שהוא רוצה. מדובר באחריות הורית לשים לב איך הילדים משתמשים בזה – זה יכול להיות ממכר, וזה יכול גם לא להיות ממכר.

"תעשיית המשחקים, מבחינה אבולוציונית, עושה היום את הצעדים הראשונים שלה, אף שהיא כבר היום תעשייה ענקית ומשפיעה", אומר פייביש. "מי שגדל היום לא גדל על ספרים וסרטים אלא על משחקים, וזה הולך ומתפתח. בסופו של דבר משחק הוא בועה של מציאות קטנה, ואפשר בתוך הבועה הזו ליצור המון מציאויות. משחק עושה את זה יותר טוב מקולנוע, כי קולנוע הוא מדיה פסיבית ובמשחק אתה השחקן הראשי שנמצא בתוך העולם הזה, אתה חווה אותו ממבט ראשון".

3 משחקים שהם יותר מסתם זמן מסך

ABZU

אתם משחקים צוללן שמגלה את הסודות והיופי של מעמקי האוקיינוס – בעלי חיים, צמחים ותופעות שלא זוכים לראות מחוץ למים, או במקרה הזה מחוץ למסך. משחק שמאפשר חוויה רוחנית של חיבור עם העולם התת ימי דרך המחשב.

Papers, Please

משחק דיסטופי שמזכיר קצת את העולם שמאחורי "האיש במצודה הרמה". אתם משחקים חיילים במשמר הגבול וחורצים גורלות של פליטים ומהגרי עבודה תוך התמודדות עם דילמות מוסריות לא פשוטות. המשחק זכה בפרסים רבים על תסריט מקורי, עיצוב וקונספט.

Q.U.B.E 2

הגיבורה אמיליה קרוס היא ארכיאולוגית (כן, אתם קוראים נכון) שמחפשת אוצרות בין ההריסות בעולם מוטרף של חייזרים. באמצעות כפפות מיוחדות אתם נדרשים לערוך מניפולציות על הקוביות במשחק ולפתור חידות היגיון מורכבות.

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד