"אבירם כץ" היא סדרה נפלאה. אבל קשה לדבר עליה
הלוואי והסדרה החדשה של דנה מודן הייתה מגיעה למסכים בנסיבות אחרות, כך היינו יכולים לדבר על האיכויות הטלוויזיוניות שלה. אבל קשה לצפות בה מבלי לחשוב כל רגע איזו מכה לתרבות הישראלית תהיה סגירת כאן 11
אנשים כותבים אוהבים לכתוב על אנשים כותבים, אבל לבנות עלילה שלמה מאדם שהכתיבה היא באמת כל חייו – זה כבר מאתגר. מלאכת הכתיבה היא לא כל כך טלוויזיונית והיא אפילו לא כל כך ספרותית. לכן זה מפתיע עד כמה "אבירם כץ", הסדרה החדשה של כאן 11, באמת מדברת על עולם הכתיבה עצמו.
אבירם כץ (תודו שהופתעתם) הוא סופר ירושלמי די מצליח, או לפחות מצליח לשעבר, שצריך לכתוב עבור עיתון סיפור בהמשכים. אלא שהוא נתקל נתקל שוב ושוב במחסום כתיבה, ואז הוא מחליט פשוט להעתיק – לגנוב – סיפור אחר, שנפל לידיים שלו במקרה. רק שאנחנו בכל זאת בסדרה בלשית, שלא תעצור בפשע הקטן הזה ובמסכת אירועים די אבסורדית כבר תסבך אותו בפשע גדול בהרבה. הצד של המתח והבילוש עשוי כאן בכישרון רב – אבל בסופו של דבר, זה לא באמת מה שמעניין את "אבירם כץ".
"כתיבה זה לא ככה. כותבים וזהו, יש", אומר אבירם בסצנה אחת לשכנו, ויקטור גואטה. "כותבים, ואז מתקנים, ושוב ושוב ושוב… ואז שוב מתקנים… זה לא ככה, זה זבנג וגמרנו. יש חוקים, יש כללים, צריך לכתוב, לתקן, ולמחוק עד שיוצאת לך הנשמה". הכתיבה של "אבירם כץ" עצמה אולי לא נוגעת בשלמות שאבירם מדבר עליה כאן, אבל היא שואפת לשם. היא בוודאי סדרה מאוד חכמה. היוצרים שלה, דנה מודן (סוג של התאהבות ילדות שלי, מהימים שנשארתי לראות "יחסים מסוכנים" עד מאוחר), ואיתן צור – כבר חתומים על כמה קלאסיקות טלוויזיוניות ישראליות: צור היה שותף ל"חמישייה הקאמרית" ול"בורגנים", מודן יצרה את "אהבה זה כואב" המאוד מצליחה. הסדרות האלו הן סוג של גבולות גזרה רחבות עבור "אבירם כץ", שמצליחה להיות בו זמנית מאוד ריאליסטית וגם לא ומלהטטת בין מציאות נוקשה לאבסורד נורא. ונורא משעשע.
רק שקשה לדבר על "אבירם כץ" השבוע במנותק ממה שקורה סביב הערוץ בו היא משודרת. על רקע הדיבורים על סגירת תאגיד השידור הישראלי – אולי אחת הדוגמאות היחידות במדינה למוסד ציבורי שדווקא כן מעניק שירות טוב לאזרחים – חשוב לפעמים לזכור איזה נס זו יצירה כזו, בערוץ שפתוח לכולם. לא בהוט או ביס שם בשביל לראות אותה צריך לשלם מאוד שקלים וגם לא בגרסה דוברת אנגלית בנטפליקס או באמזון. משהו שזמין לכולם, ונגיש לכולם. ועוד סדרה שכזו.
קחו הימור: בעולם שבו הייתה רק טלוויזיה מסחרית, כמו עוד לא מעט תכנים אחרים שמייצר התאגיד, סדרה כמו "אבירם כץ" פשוט לא היתה באה לאוויר העולם. היינו פשוט מפסידים אותה לטובת מנת ריאליטי קצובה. שם אף אחד לא היה מקדיש סדרה שלמה, אפילו לא פרק, כנראה אפילו לא דיאלוג, לכתיבה. האם אנחנו צריכים את זה? אנחנו חייבים את זה.
"אבירם כץ", ראשון ושלישי 21:15, כאן 11 וכאן BOX