אתם עומדים? אוכל הרחוב הכי טוב בתל אביב

שווארמה, חומוס, המבורגר, סביח, פיצה, ראמן: הרחובות מתפוצצים מדוכני אוכל עמוסים באנשים רעבים, אז ליקטנו לכם את הטובים ביותר

את לי לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו
את לי לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו
3 באוקטובר 2018

תל אביב היא בירת הקולינריה הישראליות, לפחות כשחושבים על מסעדות יוקרה, אבל בניגוד לתדמית הנוצצת, מסעדות מתקשות להחזיק יותר מכמה שנים במקרה הטוב. מטבח עילי זה עסק שמצטלם נהדר ויוצר המון הייפ, אבל כדי לשרוד, שלא לדבר על להרוויח מהמקצוע הזה, צריך לפנות לאפיקים אחרים. זה לא מקרה שחלק מהמקומות הכי מרגשים בעיר מגיעים ללא מפות לבנות או מלצרים מוקפדים, קחו למשל את החומוסיות הכי טובות שמחזיקות מעמד יפה, הפיצריות או מסעדות טבעוניות שמבססות את מקומן באזורנו. בשורה התחתונה, המקומות הקטנים והפשוטים יותר הם אלה ששומרים על הסצנה הקולינרית בעיר הזו בחיים. הנה המקומות הנבחרים שלנו לאוכל הרחוב הכי טוב בתל אביב:

אבו חסן

באמת? אתם באמת צריכים פסקה אחרי הכותרת? באיזו עיר/מדינה/חלק של היקום אתם גרים? בוא נעשה את זה פשוט: חומוס הוא אוכל רחוב, אתם אוהבים חומוס, אבו חסן עושים חומוס, הם עושים אותו יותר טוב מכל אחד אחד (כנראה), לכו תאכלו חומוס באבו חסן. אם תצליחו לא לנהל את הוויכוח על החומוס הטוב בארץ תוך כדי, כולם יודו לכם.
אבו חסן

ארציאלי

המחקר והסטאז' הארוך שערך השף חואן מסל בפיצרייה באיטליה – והעובדה שהבצק שלו תופח עם אחוזי מים גבוהים במשך 48 שעות – הניבו בצק פיצה מטורף, מעט עבה מהמקובל בעיר, עם מלא בועות אוויר שמעניקות לו מרקם וטעם נפלאים. הפיצה האובלית מקבלת תוספות שונות (שמתחלפות מדי יום), נאפית ישירות על אבן התנור ונשלפת ממנו באמצעות משוט עץ – ואז היא נחתכת מול עיני הלקוח לגודל הרצוי. אנחנו טעמנו מרגריטה שבאה עם בזיליקום, פיצה תרד וזעתר, פיצה בורטה ופלפלים קלויים ופיצה פפרוני – כולן היו מוצלחות וחוסלו במהירות שיא, תוך סכנת התמכרות ממשית (10/13 ש"ח ל־100 גרם).
ארציאלי

פיצרייה ארציאלי. צילום: יניב שדה
פיצרייה ארציאלי. צילום: יניב שדה

בורקס דילק

המאפייה של דילק בהג'י היא ללא ספק הדבר הכי קרוב לאיסטנבול שאפשר למצוא בעיר הזאת. לצד בורקסי שבלול עצומים, עוגות סולת נפלאות ולחמניות גבינה חלומיות, הסו־בורק (בורקס מים) של דילק הוא הכוכב האמיתי: שכבות של בצק יופקה דקיק ורך שבין דפיו גבינה או גבינה ותרד, כשהכל ביחד הופך למאפה שדומה יותר ללזניה מאשר לבורקס, אבל בעצם לא דומה לשום דבר אחר. מחיר המנה הוא לפי משקל (60 ש"ח לק"ג) ואפשר לקחת הביתה טרי או קפוא, אבל הרעיון הוא לשבת ולאכול במקום. מנת בורקס מים ממוצעת עולה 22-20 ש"ח.
דילק ההגנה 33, תל אביב,  ראשון-חמישי 8:00-24:00 שישי 8:00-17:00
054-9021634

ברוקלין פיצה

מצד אחד, הם בחרו בטראמפ. מצד שני, איך הם יודעים לעשות פיצות יא אללה. יריב הדרו, האיש מאחורי הפיצה בבוגרשוב פתח את ברוקלין פיצה וזמן קצר אחר כך כבר זכה ללא מעט קהל שנשבע שאצלו נמכרת הפיצה הכי טובה בעיר. הפיצה עצמה בסגנון ניו-יורקי: קריספית, דקה, ענקית ומלווה בשייקים ובאווירת דיינר כללית.
ברוקלין פיצה

פיצה ברוקלין (צילום: אלון ראובני)
פיצה ברוקלין (צילום: אלון ראובני)

ג'סמינו

הכוך של שאול טבת הוא המיצוי של עשרות בתי העסק, חלקם מוצלחים וחלקם פחות, שתרמו את גופתם כדי ליצור את המושג "אוכל רחוב ישראלי": דוכן. פיתה. טחינה. עמבה. חלקי פנים. מנגל. פשוט לאללה, מדויק מאוד, טעים, ובעיקר נטול פוזה. מה עוד? נקניקיות, שקדים, מוח – כי כל מה שאפשר למצוא בתוך פרה אפשר גם למצוא בתוך פיתה.
ג׳סמינו

גן עדן בפיתה. ג'סמינו. צילום: אנטולי מיכאלו
גן עדן בפיתה. ג'סמינו. צילום: אנטולי מיכאלו

ג'וזף אנד סאנס

דוכן בעיצוב ואווירה בריטיים על כיכר רבין עם אייל מהחבית. נשמע כמו שעטנז מוזר? אולי רק כי לא צוין שמדובר בדוכן פיש אנד צ'יפס, כלומר אוכל פריך, כלומר דגים מטוגנים בבלילה ותפוחי אדמה מוזהבים, כלומר בדיוק מה שהעיר הזו צריכה כבר די הרבה זמן בתחום המאנצ' ורק עכשיו תפס. עכשיו כשדיוויד בואי מת ויש לנו פיש אנד צ'יפס ראויים משלנו, כבר ממש לא ברור מה עוד אנחנו צריכים מהממלכה.
ג'וזף אנד סאנס

ג'וזף אנד סאנס. צילום: נמרוד סונדרס
ג'וזף אנד סאנס. צילום: נמרוד סונדרס

הקוסם

הקוסם הוא אריק רוזנטל, הקסם הוא היכולת לשלב את כל מה שתל אביבים אוהבים במקום אחד: מחיר זול, מיקום נוח, אוכל רחוב משודרג ותרומה ניכרת לחשבון האינסטגרם של הסועדים, במיוחד ברגע שבו הבריק נבקע ופורץ ממנו החלמון. האם המשכתם לקרוא אחרי השורה הזו? כנראה שלא, ובצדק.
הקוסם

פלאפל הקוסם. צילום: אנטולי מיכאלו
פלאפל הקוסם. צילום: אנטולי מיכאלו

המזנון

בואו נעשה עסק: אתם תמשיכו להתווכח אם איל שני גאון או לא, סבבה? זה בטוח יקצר את התור במזנון וכך כל מי שסגור על דעתו בסוגייה הזו יוכל לקבל את האוכל שלו יותר מהר. עד שתחליטו יש פסים של פיתה עם רסק עגבניות וטחינה, שלא תתווכחו על קיבה ריקה.
המזנון אבן גבירול | המזנון רמת החי"ל | המזנון קינג ג'ורג'

המזנון ברמת החייל. צילום: בן קלמר
המזנון ברמת החייל. צילום: בן קלמר

ויטרינה

מזללת ההמבורגרים והנקניקיות הפכה לכל כך פופולרית עד שההמתנה בתור הפכה למתסכלת. למרבה המזל, הסניף באבן גבירול חזר לפעול כך שהייאוש נעשה יותר נוח ואפשר ליהנות בשני המוקדים העמוסים מההמבורגר המושחת, מהנקניקיה השווה ומהצ'יפס הכי מפורסם בעיר, זה שמערב תפוחי אדמה ובטטות יחד עם גרידת לימון. הוסיפו לזה המבורגר צמחוני משובח, והרי לכם אוכל רחוב מנצח.
ויטרינה לילינבלוםויטרינה אבן גבירול

טאקריה

האמת, בכלל לא בטוח שעסקינן באוכל רחוב, לפחות במובן של לקנות-ללכת-לאכול בעמידה. כן בטוח שמדובר באחת המסעדות הפחות מחייבות בעיר. כזו שאתם יכולים לבוא אליה בכפכפים, לאכול בזריזות ובלי גינונים מיותרים, לשלם וללכת. אתם יודעים, ממש כמו ברחוב. ועדיין מדובר באחת המקסיקניות הטובות בעיר, שמגישה טקס-מקס אותנטי וכיפי: עם ערימת נאצ'וס מוגזמת ועם אוריאוס מטוגנים, כמו שהקרדיולוג המליץ.
טאקריה

M25 רמת אביב

אם הסניף המקורי בשוק הכרמל לא מציע בשר בפיתה, הרי שפיתה טייק אווי בסניף של M25 ברמת אביב היא לגמרי אופציה. ועכשיו דמיינו לכם את הרגע המיוחל: הקבב של המיטמרקט (200 גרם), מתובל בעדינות מאופקת, טחינה, סלט עגבניות טרי שופע בבצל לבן, נענע, פלפל חריף, מיץ לימון ושמן זית, ומלמעלה בצל סגול מסמיק מסומק. לכל השמייח הזה תוכלו להוסיף שלל תוספות מעמדת הפינוקים אבל אנחנו עצרנו כאן כדי למהר לתת ביס בדבר הזה (45 ש"ח).
M25 רמת אביב

הקציצה שנטחנת מנתחים מהקצבייה מוצקת ונגיסה אבל לא דחוסה ונצלית באופן מושלם, M25 בשוק הכרמל (צילום: ירון ברנר)
הקציצה שנטחנת מנתחים מהקצבייה מוצקת ונגיסה אבל לא דחוסה ונצלית באופן מושלם, M25 בשוק הכרמל (צילום: ירון ברנר)

מן טן טן

הראמן של מן טן טן הוא ככל הנראה הראמן האותנטי ביותר בישראל. החוויה היפנית מתחילה באדים הרבים שממלאים את המקום והירידה לפרטים באופן ההגשה הופכת את המנה לחוויה ששווה לחטוף פצצת אטום בשבילה. ראמן החזיר (48 ש"ח) היה כל כך מוצלח עד שמגיע לו לקבל תעודת כשרות.
מן טן טן

Men Ten Ten. ראמן בלב תל אביב. צילום אנטולי מיכאלו
Men Ten Ten. ראמן בלב תל אביב. צילום אנטולי מיכאלו

סביח פרישמן

ככל הנראה, אין אף מאכל ביקום שמגדיר טוב יותר מסביח את האמרה "שלם שגדול מסך חלקיו". דווקא בגלל זה קשה למצוא מקומות ששולטים באמנות העדינה של הרכבת סביח ראוי. אז נכון, לסביח פרישמן תצטרכו קצת לחכות בתור וכנראה שחלק מהתור לא יודע עברית ומנווט טוב יותר במרסיי מבתל אביב, אבל איפה במרסיי אפשר למצוא כזה דיוק בפיתה?
סביח פרישמן פרישמן 42, תל אביב, ראשון-חמישי 10:00 עד 24:00, שישי 10:00-כניסת השבת ומצאת השבת עד 24:00

סביח פרישמן. צילום: יח"צ

מפגש אושר

הפלאפליה/סביחיה על קינג ג'ורג' רק נשמעת כמו קורס שלקחתם בשבוע ההוא באשראם במדבר ליד 30 ערומים מזיעים. בפועל מדובר בפלאפליה חמודה לאללה של שני חברים טובים, בנצי ארבל ועמרי קרביץ. הפלאפל מעורבב בקערה עם הסלטים והרוטב, טרם דחיסתו לפיתה. אם אתם מאלה שאוהבים לראות בניית פיתה מהמסד עד הטפחות תיאלצו להישאר עם עובד, כל היתר מוזמנים לפה. מה שלא יקרה, אל תוותרו על סביח הכרובית.
מפגש אושר

מפגש אושר. צילום: אנטולי מיכאלו

פיצה לילה

מסעדה-דוכן פיצות הממוקמת צמוד לשוק לוינסקי ובה תמצאו פיצות בגודל אחיד שנקרא פה פיצה אישית אבל יכול להתאים בהחלט לזוג, בתנאי שאתם לא מתבגרים. הקוטר הוא 33 ס"מ, והבצק בעובי בינוני, עם שוליים מעט שמנמנים יחסית. הרטבים והתוספות על גבי הפיצות נערמים בחלקם לפני האפייה ובחלקם אחריה. כך למשל תמצאו פיצה של בשר בכבישה ביתית במקום ועלי רוקט ופרמז'ן, או פיצה של ארטישוק, קייל, בצל ירוק ופטה (40-70 ש"ח לכל סוגי הפיצה). רשמו לעצמכם: הפיצה ביאנקה עם פטריות וזוקיני היא לא פחות ממצוינת.
פיצה לילה

חיית לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו
חיית לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו

פלאפל אלעד

בדוכן של אלעד סוד הקסם הוא הפשטות, ומי שמחפש המצאות גלגלים וחידושים קולינריים אחרים, לא ימצא אותם כאן. אלעד קורא לתיירים שיבואו לטעום כדור ומפיל אותם במלכודת התשוקה; אין כמו פלאפל שיוצא לוהט מהשמן. וכך, למרות שזהו דוכן קטן ובסיסי שמוסיף למנה רק סלט, כרוב כבוש, חריף וטחינה, הוא מוכר פלאפל ללא הפסקה (7 ש"ח למנה).
פלאפל אלעד שוק הכרמל, הכרמל 46, ראשון־חמישי 8:00־18:00, שישי 8:00־15:00

שווארמה בינו

לא יכול להיות שלעסק אחד יהיה כזה מונופול גם על השקשוקה הטובה בעיר וגם, כנראה, על השווארמה הטובה בעיר. לא יכול להיות ששווארמה כל כך טובה היא לא סוד שמור שלנו התל אביבים ולצד תושבי יפו משרתת גם המוני תיירים, חיילים וקבוצות תגלית. אבל ככה זה, אם יש משהו טוב, אי אפשר לשמור אותו רק לעצמך, ושווארמת הכבש של בינו היא הסוד הכי גלוי בעיר הזו, ובצדק.
שווארמה בינו

בינו בשדרות רוטשילד. צילום: אנטולי מיכאלו
בינו בשדרות רוטשילד. צילום: אנטולי מיכאלו

שמואל קבבים

כמה טוב אתה צריך לדעת להכין קבב כדי ששם המשפחה הלא רשמי שלך יהיה "קבבים"? נראה שדי הרבה. הדוכן של שמואל בשוק הכרמל, שהתחיל כבסטה והתרחב אבל ממש לא יותר מדי, מתמקד כמעט בלעדית במנה אחת ועושה אותה על הצד הטוב ביותר. כמה חבל שאין מספיק דוכנים עם אותה רוח ואיזה מזל שיש דוכן אחד שעושה את זה מדהים, עם קבב, ירק, חריף, לימון וטחינה.
שמואל קבבים שוק הכרמל, רבי מאיר 42, תל אביב, ראשון-חמישי 11:00-21:00, שישי 10:00-16:00

הפיתה-קבב של שמואל. צילום: אנטולי מיכאלו

שרי הרינג

הדוכן של שרי אנסקי בשוק הנמל הוא כנראה לא רק משחק מילים על ליקר הדובדבנים הדני, אלא סיבה מספיק טובה לחפש חניה בנמל. אין הרבה שילובים מוצלחים כמו דגים כבושים עם חריף, שמנת, צנונית כבושה ובצל ירוק, כך שלא ברור למה אופנת ההרינג לא מתפשטת בתל אביב כמו מגפה. מצד שני, למרות שמדובר בכריך פשוט על הנייר, לא כל אחד יכול להגיע לכזו רמת דיוק.
שרי הרינג

שרי הרינג. צילום: בועז לביא
שרי הרינג. צילום: בועז לביא

פיתה פנדה

שלושה מילויים בלבד יש בפנדה וכל אחד מהם משוכלל לרמת שלמות: סלופי בשר עם רטבים וסלט ירקות עלים; סביצ'ה דג ים עם אריסה לימון כבוש וטחינה; וחצילים מקורמלים בפיתה מאודה עם סלט ביצים וצ'אטני סלק. איך בוחרים? קל מאוד, פשוט לוקחים אחד מכל אחד בדיל שנקרא פנדה ושלושת הגורים. הפיתה עצמה היא סוג של אמנות לא פחות מהמילוי, ויש לה מרקם פלאפי שמתחשק להתכרבל בתוכו. הדוכן של פנדה ממוקם בדרך כלל בשוק הכרמל אבל יוצא לפופ אפים בברים בעיר על תקן המנה שהכי תרצו לטרוף בלילה. קל לזהות את הפנדות לפי הכובע בשחור-לבן שכבר הפך לסמל מסחרי ולפי תור ארוך ובכל זאת שמח, כי בסוף מחכה משהו טוב.
פיתה פנדה