טיים אאוט timeout

אתם עומדים? אוכל הרחוב הכי טוב בתל אביב

| מאת: מערכת טיים אאוט

שווארמה, חומוס, המבורגר, סביח, פיצה, ראמן, מקסיקני. הרחובות של תל אביבים מתפוצצים מדוכני אוכל עמוסים באנשים רעבים. הנה הרשימה שלנו לאוכל הרחוב הכי טוב בתל אביב. לא צריך כיסא, רק שים לי הרבה חריף

  • https://static2.timeout.co.il/media/2018/01/sizes/DSF9028ֹH_wo_680_382.jpg
את לי לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו

תל אביב היא אחת מבירות הקולינריה הישראליות, לפחות כשחושבים על מסעדות יוקרה, אבל בניגוד לתדמית הנוצצת, מסעדות מתקשות להחזיק יותר מכמה שנים במקרה הטוב. נכון, מטבח עילי בישראל זה עסק שמצטלם נהדר ויוצר המון הייפ, אבל כדי אשכרה לשרוד, שלא לדבר על להרוויח מהמקצוע הזה, צריך לפנות לאפיקים אחרים, כך שזה לא מקרה שחלק מהמקומות הכי מרגשים בעיר מגיעים ללא מפות לבנות או מלצרים מוקפדים, קחו למשל את החומוסיות הכי טובות שמחזיקות מעמד יפה, הפיצריות או מסעדות טבעוניות שמבססות את מקומן באזורנו. לאט לאט, אנחנו מגיעים למסקנה כי בסופו של דבר, מי ששומר את הסצינה הקולינרית בעיר הזו בחיים הם המקומות הקטנים יותר. הנה המקומות הנבחרים שלנו לאכול הרחוב הכי טוב בתל אביב:

אבו חסן

באמת? אתם באמת צריכים פסקה אחרי הכותרת? באיזו עיר/מדינה/חלק של היקום אתם גרים? בוא נעשה את זה פשוט: חומוס הוא אוכל רחוב, אתם אוהבים חומוס, אבו חסן עושים חומוס, הם עושים אותו יותר טוב מכל אחד אחד (כנראה), לכו תאכלו חומוס באבו חסן. אם תצליחו לא לנהל את הויכוח על מה החומוס הטוב בארץ תוך כדי, כולם יודו לכם.

אבו חסן

אקסטרים קלוז אפ לפני הביס, אבו חסן. צילום: יח"צ

אקסטרים קלוז אפ לפני הביס, אבו חסן. צילום: יח"צ

ארציאלי

המחקר והסטאז' הארוך שערך השף חואן מסל בפיצרייה באיטליה – והעובדה שהבצק שלו תופח עם אחוזי מים גבוהים במשך 48 שעות – הניבו בצק פיצה מטורף, מעט עבה מהמקובל בעיר, עם מלא בועות אוויר שמעניקות לו מרקם וטעם נפלאים. הפיצה האובאלית מקבלת תוספות שונות (שמתחלפות מדי יום), נאפית ישירות על אבן התנור ונשלפת ממנו באמצעות משוט עץ – ואז היא נחתכת מול עיני הלקוח לגודל הרצוי. אנחנו טעמנו מרגריטה שבאה עם בזיליקום, פיצה תרד וזעתר, פיצה בורטה ופלפלים קלויים ופיצה פפרוני – כולן היו מוצלחות וחוסלו במהירות שיא, תוך סכנת התמכרות ממשית (10/13 ש"ח ל־100 גרם).

ארציאלי

פיצרייה ארציאלי. צילום: יניב שדה

פיצרייה ארציאלי. צילום: יניב שדה

בורקס דילק

המאפייה של דילק בהג'י, שנפתחה לפני כשנה ובאחרונה התרחבה לחלל הסמוך, היא ללא ספק הדבר הכי קרוב לאיסטנבול שאפשר למצוא בעיר הזאת. לצד בורקסי שבלול עצומים, עוגות סולת נפלאות ולחמניות גבינה חלומיות, הסו־בורק (בורקס מים) של דילק הוא הכוכב האמיתי: שכבות של בצק יופקה דקיק ורך שבין דפיו גבינה או גבינה ותרד, כשהכל ביחד הופך למאפה שדומה יותר ללזניה מאשר לבורקס, אבל בעצם לא דומה לשום דבר אחר. מחיר המנה הוא לפי משקל (60 ש"ח לק"ג) ואפשר לקחת הביתה טרי או קפוא, אבל הרעיון הוא לשבת ולאכול במקום. מנת בורקס מים ממוצעת עולה כ- 20-22 ש"ח.

דילק, ההגנה 33, תל אביב,  ראשון-חמישי 8:00-24:00 שישי 8:00-17:00
054-9021634

ברוקלין פיצה

מצד אחד, הם בחרו בטראמפ. מצד שני, איך הם יודעים לעשות פיצות יא אללה. יריב הדרו, האיש מאחורי הפיצה בבוגרשוב פתח את ברוקלין פיצה לפני חצי שנה וכבר זכה ללא מעט קהל שנשבע שאצלו נמכרת הפיצה הכי טובה בעיר. הפיצה עצמה בסגנון ניו-יורקי: קריספית, דקה, ענקית ומלווה בשייקים ובאווירת דיינר כללית.

ברוקלין פיצה

פיצה ברוקלין, ניורק סטייל. צילום: אלון ראובני

פיצה ברוקלין, ניורק סטייל. צילום: אלון ראובני

ג׳סמינו

הכוך של שאול טבת הוא המיצוי של עשרות בתי עסק, חלקם מוצלחים וחלקם פחות, שתרמו את גופתם כדי ליצור את המושג ״אוכל רחוב ישראלי״: דוכן. פיתה. טחינה. עמבה. חלקי פנים. מנגל. פשוט לאללה, מדוייק מאוד, טעים, ובעיקר נטול פוזה. מה עוד? נקניקיות, שקדים, מוח – כי כל מה שאפשר למצוא בתוך פרה אפשר גם למצוא בתוך פיתה.

ג׳סמינו

ג'סמינו. צילגן עדן בפיתה, ג'סמינו. צילום: אנטולי מיכאלוום: אנטולי מיכאלו

גן עדן בפיתה, ג'סמינו. צילום: אנטולי מיכאלו

ג׳וזף אנד סאנס

דוכן בעיצוב ואווירה בריטים, על כיכר רבין, עם אייל מהחבית נשמע כמו שעטנז מוזר? אולי רק כי לא צוין כי מדובר בדוכן פיש אנד צ׳יפס, כלומר אוכל פריך, כלומר דגים מטוגנים בבלילה ותפוחי אדמה מוזהבים, כלומר בדיוק מה שהעיר הזו צריכה כבר די הרבה זמן בתחום המאנצ׳ ורק עכשיו תפס. עכשיו כשדיוויד בואי מת ויש לנו פיש אנד צ׳יפס ראויים משלנו, כבר ממש לא ברור מה עוד אנחנו צריכים מהממלכה.

ג׳וזף אנד סאנס

ג'וזף ובניו. צילום: שלומי יוסף

מזללת ג'וזף אנד סאנס (צילום: שלומי יוסף)

דה באן

האסיאתית הוותיקה, לפחות בסטנדרטים של מסעדה אסיאתית מודרנית בעיר, היא ההוכחה שטרנד הוא אולי דבר חולף, אבל עם מספיק התמדה, איכות ופיצוח נכון של הקהל והתפריט, אפשר לשרוד גם כשהגל יעבור. כבר לא רואים הרבה לחמניות באן בסגנון מומופוקו בעיר, אבל המסעדונת הפופולרית בכניסה לשוק הכרמל ממשיכה בשלה עד לסגירה המצערת בסוף השנה.

דה באן

דה באן אנד אונלי. צילום: אנטולי מיכאלו

דה באן אנד אונלי. צילום: אנטולי מיכאלו

הקוסם

הקוסם הוא אריק רוזנטל, הקסם הוא היכולת לשלב את כל מה שתל-אביבים אוהבים במקום אחד: מחיר זול, מיקום נוח, אוכל רחוב משודרג ותרומה ניכרת לחשבון האינסטגרם של הסועדים, במיוחד ברגע בו הבריק נבקע ופורץ ממנו החלמון. האם המשכתם לקרוא אחרי השורה הזו? כנראה שלא, ובצדק.

הקוסם

הביס האחרון הכי טעים, קבב אצל הקוסם. צילום: אנטולי מיכאלו

הביס האחרון הכי טעים, קבב אצל הקוסם. צילום: אנטולי מיכאלו

 

המזנון

בואו נעשה עסק: אתם תמשיכו להתווכח אם איל שני גאון או לא, סבבה? זה בטוח יקצר את התור במזנון וכך כל מי שסגור על דעתו בסוגייה הזו, יוכל לקבל את האוכל שלו יותר מהר. אבל היי, עד שתחליטו יש פסים של פיתה עם רסק עגבניות וטחינה, שלא תתווכחו על קיבה ריקה.

המזנון אבן גבירול | המזנון רמת החי"ל | המזנון קינג ג׳ורג׳

שמח במזנון. מיצאו את העגבנייה. צילום: בן קלמר

שמח במזנון. עיזרו לנו למצוא את העגבנייה. צילום: בן קלמר

 

ויטרינה

מזללת ההמבורגרים והנקניקיות הפכה לכל כך פופולרית עד שההמתנה בתור הפכה למתסכלת. למרבה המזל, הסניף באבן גבירול חזר לפעול כך שהייאוש נעשה יותר נוח ואפשר ליהנות בשני המוקדים העמוסים מההמבורגר המושחת, מהנקניקיה המפורסמת ומהצ׳יפס הכי מפורסם בעיר, זה שמערב תפוחי אדמה ובטטות יחד עם גרידת לימון, זה שבעידן הצ׳יפסריות מחו״ל אף אחד לא מצליח לחקות. הוסיפו לזה המבורגר צמחוני משובח ומושחת, והרי לכם אוכל רחוב מנצח וחד פעמי.

ויטרינה לילינבלוםויטרינה אבן גבירול 

המבורגר צמחוני בויטרינה. צילום: אור ביטון

המבורגר צמחוני בויטרינה. צילום: אור ביטון

 

טאקריה

האמת, בכלל לא בטוח שעסקינן באוכל רחוב, לפחות במובן של לקנות-ללכת-לאכול בעמידה. כן בטוח שמדובר באחת המסעדות הפחות מחייבות בעיר. כזו שאתם יכולים לבוא בכפכפים, לאכול בזריזות ובלי גינונים מיותרים, לשלם וללכת. אתם יודעים, ממש כמו ברחוב. ועדיין מדובר באחת המקסיקניות הטובות בעיר, שמגישה טקס-מקס אותנטי וכיפי: עם ערימת נאצ׳וס מוגזמת ועם אוריאוס מטוגנים, כמו שהקרדיולוג המליץ.

טאקריה

מקסיקנית שמבינה עניין. צילום: שי בן אפרים

מקסיקנית שמבינה עניין. צילום: שי בן אפרים

M25 רמת אביב

אם פיתה לדרך היא לא אחת האופציות בסניף הראשון בכרמל, הרי שפיתה טייק אווי בסניף החדש של M25 ברמת אביב, היא לגמרי אופציה. ועכשיו דמיינו לכם את הרגע המיוחל: הקבב של המיטמרקט (200 גרם ), מתובל בעדינות מאופקת, טחינה, סלט עגבניות טרי שופע בבצל לבן, נענע, פלפל חריף, מיץ לימון ושמן זית, ומלמעלה בצל סגול מסמיק מסומק. לכל השמייח הזה תוכלו להוסיף שלל תוספות מעמדת הפינוקים אבל אנחנו עצרנו כאן כדי למהר לתת ביס בדבר הזה (45 ש"ח).

M25 רמת אביב

הקבב של M25. צילום: אנטולי מיכאלו

הקבב של M25. צילום: אנטולי מיכאלו

מן טן טן

הראמן של מן טן טן הוא ככל הנראה הראמן האותנטי ביותר בישראל. החוויה היפנית מתחילה באדים הרבים שממלאים את המקום והירידה לפרטים באופן ההגשה הופכת את המנה לחוויה ששווה לחטוף פצצת אטום בשבילה. ראמן החזיר (48 ש"ח) היה כל כך מוצלח עד שמגיע לו לקבל תעודת כשרות.

מן טן טן

הראמן האותנטי ביותר. Men Ten Ten. צילום אנטולי מיכאלו

הראמן האותנטי ביותר. Men Ten Ten. צילום אנטולי מיכאלו

 

סביח פרישמן

ככל הנראה, אין אף מאכל ביקום שמגדיר יותר טוב את המונח ״שלם שגדול מסך חלקיו״ מאשר סביח. דווקא בגלל זה, קשה למצוא מקומות ששולטים באמנות העדינה של הרכבת סביח ראוי. אז נכון, לסביח פרישמן תצטרכו קצת לחכות בתור וכנראה שחלק מהתור לא יודע עברית ומנווט טוב יותר במרסיי מאשר בתל אביב, אבל איפה במרסיי אפשר למצוא כזה דיוק בפיתה?

סביח פרישמן

לא מפחדים מתור. סביח פרישמן. צילום: אנטולי מיכאלולא מפחדים מתור. לא מפחדים מתור. לא מפחדים מתור. סביח פרישמן. צילום: אנטולי מיכאלו

מפגש אושר

הפלאפליה/סביחיה על קינג ג׳ורג׳ רק נשמעת כמו קורס שלקחתם בשבוע ההוא באשראם במדבר ליד 30 ערומים מזיעים. בפועל מדובר בפלאפליה חמודה לאללה של שני חברים טובים, בנצי ארבל ועמרי קרביץ. הפלאפל מעורבב בקערה עם הסלטים והרוטב, טרם דחיסתו לפיתה. אם אתם מאלה שאוהבים לראות בניית פיתה מהמסד עד הטפחות תיאלצו להישאר עם עובד, כל היתר מוזמנים לפה. מה שלא יקרה, אל תוותרו על סביח הכרובית, ושלא תגידו שלא אמרנו לכם.

מפגש אושר

חברים, נמצא האושר. צילום: אנטולי מיכאלו

חברים, נמצא האושר. הוא היה אצל סופרמן כל הזמן הזה. צילום: אנטולי מיכאלו

פיצה לילה

מדובר במסעדה-דוכן פיצות הממוקמת צמוד לשוק לוינסקי בו תמצאו פיצות בגודל אחיד, גודל שנקרא פה פיצה אישית אבל יכול להתאים בהחלט לזוג בתנאי שאתם לא מתבגרים (קוטר 33 ס"מ), הבצק בעובי בינוני, עם שוליים מעט שמנמנים יחסית. הרטבים והתוספות על גבי הפיצות נערמים בחלקם לפני האפייה ובחלקם אחריה. כך למשל תמצאו פיצה של בשר בכבישה בייתית במקום, ועלי רוקט ופרמז'ן, או פיצה של ארטישוק, קייל, בצל ירוק ופטה. (40-70 ש"ח לכל סוגי הפיצה). רישמו לעצמכם: הפיצה ביאנקה עם פטריות וזוקיני היא לא פחות ממצוינת.

פיצה לילה, מרחביה 4, תל אביב, שני-חמישי 01:00-16:00 שישי 18:00-12:00 שבת 01:00-12:00.

חיית לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו

חיית לילה, פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו

פלאפל אלעד

בדוכן של אלעד סוד הקסם הוא הפשטות, ומי שמחפש המצאות גלגלים וחידושים קולינריים אחרים, לא ימצא אותם כאן. אלעד קורא לתיירים שיבואו לטעום כדור ומפיל אותם במלכודת התשוקה; אין כמו פלאפל שיוצא לוהט מהשמן. וכך, למרות שזהו דוכן קטן ובסיסי שמוסיף למנה רק סלט, כרוב כבוש, חריף וטחינה, הוא מוכר פלאפל ללא הפסקה (7 ש"ח למנה).

פלאפל אלעד

קפטן קארי

דוכן האוכל ההודי של רושפלד הוא מקום קטן עם טעם גדול,  שלא כמו בדרך כלל אצל רושפלד, כאן מזמינים בעמידה ואוכלים על כיסאות בר, הכי הפוך מגינוני השף שהייתם מצפים. מצד שני, די ברור שאוכל הודי מומלץ לאכול בפורמט כמה שיותר עממי וכמה שפחות יומרני. שיפוד השרימפס, עוף הטנדורי וגבינת הפאניר ברוטב קארי תשכנע אתכם שלפעמים עדיף ככה.

קפטן קארי

תבשיל בקר ראג'ה מון, קפטן קארי. צילום: איליה מלניקוב

תבשיל בקר ראג'ה מון, קפטן קארי. צילום: איליה מלניקוב

 

שווארמה בינו

לא יכול להיות שלעסק אחד יהיה כזה מונופול גם על השקשוקה הטובה בעיר וגם, כנראה, על השווארמה הטובה בעיר. לא יכול להיות ששווארמה כל כך טובה היא לא סוד שמור שלנו התל-אביבים ולצד תושבי יפו משרתת גם המוני תיירים, חיילים וקבוצות תגלית. אבל ככה זה, אם יש משהו טוב, אי אפשר לשמור אותו רק לעצמך, ושווארמת הכבש של בינו היא הסוד הכי גלוי בעיר הזו, ובצדק. ועכשיו, אתם גם יכולים להשיג את הביס הנהדר הזה בסניף התל אביבי של בינו, בלב שדרות רוטשילד.

שווארמה בינו | בינו ברוטשילד

חלקי פנים ושווארמה בפיתה. בינו. צילום: אנטולי מיכאלו

חלקי פנים ושווארמה בפיתה. בינו. צילום: אנטולי מיכאלו

שמואל קבבים

כמה טוב אתה צריך להכין קבב כדי ששם המשפחה הלא רשמי שלך יהיה ״קבבים״? כנראה שדי הרבה. הדוכן של שמואל בשוק הכרמל, שהתחיל כבסטה והתרחב, אבל ממש לא יותר מדי, מתמקד כמעט בלעדית במנה אחת ועושה אותה על הצד הטוב ביותר. כמה חבל שאין מספיק דוכנים עם אותה רוח ואיזה מזל שיש דוכן אחד שעושה את זה מדהים, עם קבב, ירק, חריף, לימון וטחינה.

שמואל קבבים

הפיתה-קבב של שמואל. צילום: אנטולי מיכאלו

הפיתה-קבב של שמואל. צילום: אנטולי מיכאלו

שרי הרינג

הדוכן של שרי אנסקי בשוק הנמל הוא כנראה לא רק משחק מילים על ליקר הדובדבנים הדני, אלא סיבה מספיק טובה לחפש חניה בנמל, עם כל הכאב שכרוך בדבר. אין שילובים יותר מוצלחים מדגים כבושים עם חריף, שמנת, צנונית כבושה ובצל ירוק, כך שלא ברור למה אופנת ההרינג לא מתפשטת בתל אביב כמו מגיפה. מצד שני, למרות שמדובר בכריך פשוט על הנייר, לא כל אחד יכול להגיע לכזו רמת דיוק.

שרי הרינג

שרי הרינג. צילום: בועז לביא

שרי הרינג אורגינל. צילום: בועז לביא

 

פיתה פנדה

שלושה מילויים בלבד יש בפנדה וכל אחד מהם משוכלל לרמת שלמות: סלופי בשר עם רטבים וסלט ירקות עלים; סביצ'ה דג ים עם אריסה לימון כבוש וטחינה; וחצילים מקורמלים בפיתה מאודה עם סלט ביצים וצ'אטני סלק. איך בוחרים? קל מאוד, פשוט לוקחים אחד מכל אחד בדיל שנקרא פנדה ושלושת הגורים. הפיתה עצמה היא סוג של אמנות לא פחות מהמילוי, ויש לה מרקם פלאפי שמתחשק להתכרבל בתוכו. הדוכן של פנדה ממוקם בדרך כלל בשוק הכרמל אבל יוצא לפופ אפים בברים בעיר על תקן המנה שהכי תרצו לטרוף בלילה. קל לזהות את הפנדות לפי הכובע בשחור-לבן שכבר הפך לסמל מסחרי ולפי תור ארוך ובכל זאת שמח, כי בסוף מחכה משהו טוב.

פיתה פנדה וכובע פנדה. צילום: אביב שקורי

 

מל"ן 47 (שוק הכרמל) תל אביב, 052-2991880

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: abf6601