הוא מגיע מארס של קרפדה, הוא הפסיכדלי הכי חזק. החוויה: כמו מוות

Bufo Alvarius. לא קרפדה תמימה בכלל. צילום: shutterstock
Bufo Alvarius. לא קרפדה תמימה בכלל. צילום: shutterstock

במדור השבוע נעמיק בנוגע לאחד החומרים המסקרנים, מפחידים, ולא שגרתיים שיש: 5-MeO-DMT, או בופו או טואד שהפך לפופולרי בשנים האחרונות. תשאלו את מייק טייסון והאנטר ביידן

13 בינואר 2022

דיסקליימר: השימוש בסמים אינו חוקי ואינו מומלץ. השימוש בסמים מתחת לגיל 18 מסוכן במיוחד ועלול להוביל לפגיעה בהתפתחות המוחית. אנו מפצירים בקוראינו להסתמך על מידע מהימן ועובדות ולנהוג בצורה מושכלת ואחראית

בשבוע שעבר התחלנו לדבר על קצה הספקטרום של הסמים הפסיכדליים וספציפית דיברנו על DMT, חומר משונה מאוד שמייצר חוויות של שיגור למימדים אחרים ומפגש עם ישויות שונות ומשונות. ‎5-MeO-DMT, על אף הדמיון הרב במבנה הכימי ועל כן גם בשם, עושה משהו אחר לגמרי, ועל ידי רבים הוא גם נחשב לחומר הפסיכדלי החזק ביותר הידוע לאדם. 

חומר חדש-ישן
‎5-MeO-DMT הוא לא בדיוק חומר חדש, אבל גם לא בדיוק ישן. ישנן ראיות לשימוש בחומר על ידי חברות ילידיות בדרום אמריקה, בעיקר באבקת הסנפה המכונה יופו, ובכמויות מזעריות בתה האיוואסקה. עם זאת, אין ממש קשר בין השימוש המסורתי בחומר לשימוש המודרני שלו. השימוש הנפוץ שלו כיום הוא באמצעות אידוי ושאיפה של החומר המגיע ממקור סינתטי, או של ארס הקרפדה Bufo Alvarius המכילה את החומר באופן טבעי. את החומר הסינתטי ניתן לצרוך בעוד מגוון דרכים שונות – בליעה, הסנפה, ועוד – אבל אידוי הוא עדיין הדרך הנפוצה ביותר והחוויות המוצגות במהלך הטור מתייחסות לחוויות אידוי של החומר בלבד.

במקסיקו, ארץ המוצא של הקרפדה, החומר חוקי לחלוטין מטעמי חופש הדת. בעקבות מעמדו החוקי של החומר, התפתחה תרבות שלמה סביבו, החל משמאנים בעיני עצמם המגישים אותו למרבה במחיר, ועד כנסים שנתיים שעוסקים במשמעויות הפילוסופיות, רוחניות ודתיות של ה-‎5-MeO-DMT. על אף שרבים מציגים את החומר כבעל היסטוריית שימוש של מאות או אלפי שנים, למעשה הפרקטיקה של השימוש בארס הקרפדה (שלעתים מכונה פשוט בופו) קיימת פחות ממאה שנים והמסורת שלה עדיין מתהווה בימים אלה ממש.

כמו עם כל דבר שעדיין נמצא בהתהוות, לא הכל טוב ויפה. ב-2019 עלו טענות קשות כנגד שניים מהשמאנים המוכרים ביותר שעובדים עם החומר, אוקטביו רטיג וג'רי סנדובל. הטענות כללו מגוון רחב של אירועים מדאיגים, ממניפולציות על הלקוחות שלהם, דרך אונס ועד גרימת מוות ברשלנות. עוד לפני שהתגלתה הפרשיה, מי שהיה מחפש את רטיג ביוטיוב היה נתקל בסרטונים של אנשים מפרכסים על האדמה, כשהוא עומד מעליהם, בועט בהם, שופך להם מים על הפנים ושאר פעולות לא נחוצות ששמות את ה"מטופלים" שלו בסיכון מיותר. על אף כל אלה, רטיג הספיק להפוך לפנים של הבופו ואף כיכב במספר סרטים דוקומנטריים בנושא בתור המומחה לדבר.

 

מולקולת האלוהים
אז מה עושה המולקולה המשונה הזאת ולמה היא נחשבת לחומר הפסיכדלי החזק ביותר? בניגוד ל-DMT ולמעשה לכמעט כל פסיכדלי אחר, ‎5-MeO-DMT לא ממש גורם להזיות – אין גיאומטריה יפה, אין צבעים, אין ישויות, אין פה שום מסע עם התחלה, אמצע וסוף. אמנם ישנן גם עדויות אחרות, אבל הרוב המוחלט של החוויות עם החומר זהות אחת לשנייה – הכל מתפרק, מתמוסס ונעלם אל תוך אחדות אחת כל כך אבסולוטית ואינסופית, שהמילה "אחדות" מתגמדת אל מול האבסולוטיות של החוויה. 

אין מחשבות, אין תחושות, אין רגשות, אין אף אובייקט מובחן שאפשר לזהות בחוויה שלנו, והאמת היא שגם אין מי שיזהה. כשחזרתי מחוויית ה-‎5-MeO-DMT הראשונה שלי, הרגשתי שזה דבר הכי קרוב שאני יכול לדמיין למוות. בדומה ל-DMT שקיבלה את הכינוי "מולקולת הרוח", בן דודה זכה לשם המפוצץ "מולקולת האלוהים", בין משום שאחת הפרשנויות של החוויה היא של איחוד חזרה עם האלוהות, ובין אם כי הכל כל כך מתגמד ביחס אליה שזו המילה היחידה שנשארה. 

כל החוויה הזאת נמשכת דקות בודדות, שלאחר מכן יכול לקחת עד שעה לחזור חזרה לצלם אנוש. באותן דקות של שיא החוויה, אין שום מודעות או שליטה על הגוף, ואנשים שונים מגיבים לכך אחרת. בעוד שישנם אנשים שפשוט שוכבים בשלווה לכל אורכה, אחרים צורחים, מפרכסים, או מגיבים בכל מיני צורות שונות, ובדרך כלל גם לא יהיה להם מושג שזה מה שהם עשו. המעניין הוא שאין בהכרח קשר בין התגובה הגופנית שלהם לחומר לבין החוויה הפנימית – אנשים שנראים מבחוץ במצוקה גופנית במהלך ההשפעה יכולים לדווח לאחר מכן על חוויה אופורית של רוך, שקט ושלווה. 

למה זה טוב בכלל?
"לקחתי שאיפה אחת עמוקה של החומר, והחזקתי אותה בריאות. המלווים שלי ספרו לאחור מ-10, אבל המציאות התחילה להתפרק עוד לפני שהם סיימו. ויזואלית, פיסות מציאות הפכו למשושים לבנים שהתמזגו אחד בשני. קשה להסביר במילים, אבל אותו דבר שקרה לראייה, קרה גם לתפיסת המציאות עצמה שהתפרקה מולי במהירות. התהליך הזה היה מהיר מאוד ומפחיד, כל דבר שניסיתי להיאחז בו חמק מבין האצבעות. כשהספירה הסתיימה אני זוכר שאמרתי לעצמי "אל תנסה להילחם בזה, תרפה… תרפה…", ואז המילים והמושגים נגמרו. הגבולות שלי והזהות שלי נמחקו. הייתי בתוך ענן של אור, והייתי האור עצמו, באחדות מוחלטת איתו ועם כל מה שקיים או אי פעם היה קיים. אחרי שעבר מה שאחר כך נאמר לי שהיו כמה דקות, פקחתי עיניים, רועד. חזרתי לעצמי מהר, אבל חלק מהתחושה ליווה אותי למשך הימים והשבועות שלאחר מכן, ונתן פרספקטיבה חדשה. מן קלילות כזאת, כאילו כל הדברים שהכבידו עליי לפני כן איבדו קצת מהמשמעות שלהם".
– תיאור החוויה של ר'

למה שאנשים ירצו בכלל לעבור חוויה כל כך קיצונית של אובדן שליטה בגוף, הכחדה ומוות? כבר עסקנו בשאלה הזאת לעומק לגבי סמים בכלל, ורבות מהסיבות שאנשים צורכים סמים עבורן תקפות גם כאן. אחת הסיבות המרכזיות שמביאות אנשים לפסיכדלים היא סקרנות. אני בטוח שכבר במהלך הקריאה הזאת חלקכם הרגשתם דגדוג של סקרנות לגבי החוויות האלה, גם אם זה נשמע מפחיד. בהתאם להגדרתה במקסיקו, עוד סיבה לצרוך ‎5-MeO-DMT היא לצרכים רוחניים או דתיים, בכל זאת היא נקראת "מולקולת האלוהים". בדומה לפסיכדלים אחרים, ל"מולקולת האלוהים" יש גם השפעות חיוביות על בריאות נפש. לדוגמה, בסקר אינטרנטי אנונימי בו נשאלו 362 אנשים על ההשפעות ארוכות הטווח של החומר על חייהם, 80% מהסובלים מדיכאון ו-79% מהסובלים מחרדה דיווחו על שיפור בתסמינים שלהם לטווח הארוך לאחר שהתנסו עם החומר.

מייק טייסון (צילום: Lintao Zhang/Getty Images)
מייק טייסון (צילום: Lintao Zhang/Getty Images)

אחד הסיפורים המעניינים על החומר הוא הסיפור של מייק טייסון. כן כן, אותו מתאגרף אגדי שנחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים. אתם יודעים: עד שהוא נשך את האוזן של אחד היריבים שלו, הורשע על אונס ונכנס לכלא. ב-2017 טייסון כבר היה מחוץ לכלא, אבל גם שמן, שתיין, ומכור לקוקאין. כחלק מהתערבות, הסכים טייסון לנסות את הבופו ומאז, חייו של טייסון השתנו מקצה לקצה – הוא השיל מגופו קרוב ל-50 קילו, חזר להתאמן, ואפילו השתתף בקרב ראווה מול רוי ג'ונס ג'וניור, לראשונה מאז 2006, והפך לפעיל למען לגליזציה של פסיכדלים. 

לטענתו של טייסון, לפני שהוא התנסה ב-‎5-MeO-DMT הוא היה בעל אגו ענק, אך עם חוסר ביטחון ענק אף יותר. "לפני שניסיתי את ארס הקרפדה הייתי שבר כלי, הייתי היריב הקשה ביותר של עצמי", מספר טייסון, "מתתי ונולדתי מחדש, […] הקרפדה גורמת לך להשיל את האגו, […] אנשים סביבי רואים שהיום אני אדם אחר ממה הייתי פעם". נראה שהאגו של טייסון היה גדול במיוחד, משום שב-4 שנים מאז ניסיונו הראשון הוא ניסה את ארס הקרפדה עוד 52 פעמים. סלבריטי נוסף שמספר על פלאי ארס הקרפדה הוא לא אחר מהאנטר ביידן, בנו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. האנטר סבל במשך תקופה מאלכוהוליזם והתמכרויות אחרות, עד שב-2014 נסע למקסיקו כדי לנסות את ארס הקרפדה, ולטענתו הצליח להיגמל בזכות החוויה שהייתה לו. 

אז למה בעצם לא?
לא בשביל כולם זו הייתה חוויה כל כך נעימה עם תמורות כל כך חיוביות וברורות. הסופר והעיתונאי מייקל פולן התנסה ב-‎5-MeO-DMT כחלק מהתחקיר שהוא עשה לספר שלו על פסיכדלים, "איך לשנות את דעתך", והקדיש פרק שלם לחוויה שלו. עבורו החוויה לא הייתה כל כך חלקה והוא מתאר אותה בספרו כ"הרגשה טהורה ונוראית של אימה", שהתחלפה באושר עילאי כאשר השפעת החומר חלפה והוא חזר לגופו ותודעתו, "לא מתנה אלוהית אלא גלי האושר הבאים עם סיומו של כאב בלתי נסבל". גם כשהוא מדבר על החוויה בדיעבד בסוף הפרק, הוא אומר עליה שהיא "עבודה בהתהוות", עדיין מנסה להבין את משמעותה והשפעתו על חייו.

סיפור נוסף והרבה יותר קשה הוא של ל', שהתנסה בחומר ממש כאן בארץ. החוויה עצמה הייתה מאוד אופורית וחיובית, אבל זמן קצר לאחר מכן משהו התחיל להתערער. בימים שלאחר מכן הוא התחיל לסבול מחרדות ותוך זמן קצר התחיל לחוות התקפי חרדה מספר פעמים ביום, זאת אף על פי שהוא לא חווה התקפי חרדה בחייו לפני כן. החרדות האלה נמשכו במשך מספר חודשים ושום דבר לא הצליח לעזור לאורך זמן – לא כדורי הרגעה, לא טיפולים רגשיים, גם לא טיפולים אלטרנטיביים. לדבריו, זו הייתה תקופה של משבר מתמשך שהשפיעה על כל תחומי חייו – העבודה, החברה, הזוגיות. לצד התקפי החרדה, הוא המשיך גם לחוות חוויות מיסטיות במהלך היומיום, אף על פי שלא נגע באף חומר נוסף בכל התקופה הזאת. הוא היה מסתכל על חתול ברחוב והיה מרגיש שהם אחד, כשהוא היה מתוודע לסבל או כאב של מישהו, הוא היה חווה אותו על בשרו ומרגיש את הסבל של העולם כולו על הכתפיים שלו. 

המשבר המתמשך הזה נמשך כ-4 חודשים ואז החל להירגע בהדרגתיות והיום, שנה וחצי אחרי, הוא מרגיש שזה מאחוריו. למרות כל זה, כששאלתי אותו אם הוא מתחרט על מה שהיה הוא הגיב בשלילה. על אף הקשיים, אומר ל', זו גם הייתה תקופה של צמיחה אישית והתפתחות משמעותית מאוד. מטפל רגשי שליווה אותו באותה תקופה אמר שהתקופה זו היא חלון לצמיחה, והוא בהחלט מסכים. עם זאת, הוא לא בטוח שהוא היה ממליץ למישהו להתנסות עם ‎5-MeO-DMT – "זה היה מאוד אקסטרים, אני עד היום לא מבין מה בדיוק קרה שם".

Bufo Alvarius. לא קרפדה תמימה בכלל. צילום: shutterstock
Bufo Alvarius. לא קרפדה תמימה בכלל. צילום: shutterstock

הפרטים היבשים
כפי שאולי היה ברור מהסיפורים, ‎5-MeO-DMT הוא לא סתם עוד חומר שאנשים עושים בשביל הכיף שלהם. אם בכל זאת יש לכם עניין להתנסות עם החומר, עשו זאת אך ורק עם מלווה ("מגיש") מנוסה שיודע מה הוא עושה, ושאינו פסיכופת כמו אוקטביו רטיג וחבריו. המינון של החומר הוא טריקי, וסטיה של כמה מיליגרמים יכולה להפוך את החוויה ל"חצי-כוח" או לחילופין לחזקה מדי. שימוש בחומר ללא השגחה יכול להיות מסוכן עקב אובדן השליטה בגוף, אך תחת השגחה גרועה הסיכון יכול להיות אפילו גדול יותר. באופן כללי, פרופיל הבטיחות של החומר עוד לא ברור וישנו מספר קטן של מקרי מוות מתועדים כתוצאה משימוש בו, בעיקר בעקבות מנות יתר או ערבובים מסוכנים עם חומרים אחרים.

אם כבר החלטתם סופית שזה מה שאתם רוצים ואפילו מצאתם מלווה, הנה נקודה נוספת למחשבה – ככל שעולה הפופולריות של החומר והדרישה אליו, אוכלוסיית הקרפדות מהן מופק הארס הנחשק הולך ויורדת. אם זה ימשיך ככה, קרפדת ה-Bufo Alvarius עשויה להיכחד בגלל אותם אנשים שכל כך מעריצים אותה. אף על פי שלהרבה אנשים יש נטיה להעדיף דברים "טבעיים" על פני דברים סינתטיים, אין שום הבדל ברמת החוויה בין ארס הקרפדה הטבעי על פני המולקולה הסינתטית. יותר מכך, דווקא הגרסה הסינתטית נחשבת בטוחה יותר לשימוש משום שהיא לא מכילה את מגוון האלקלואידים הרחב שיש בארס הטבעי, שחלקם רעילים לבני אדם.

בשבועיים האחרונים לקחנו הפסקה מסיפורי גבורה על אבקות ונגענו בצדדים רוחניים יותר של שימוש בסמים. בשבוע הבא נצלול עוד לנושא הזה ונבין בכלל מה הקשר בין פסיכדלים ורוחניות, ומה הם יכולים ללמד אותנו, אם בכלל, על עצמינו ועל העולם סביבנו.