הם גרים בדירה שהיא חלל לאירועים והם מתים על זה. ואפילו יש להם בר

לקום מחר בבוקר עם סיר חדש בלב. חגי אשל במטבח שלו (צילום: נועם רון)
לקום מחר בבוקר עם סיר חדש בלב. חגי אשל במטבח שלו (צילום: נועם רון)

כשחגי אשל, בעל עסק לאירועי שטח קטנים, חיפש דירה - הוא הבין שיש לו הזדמנות לאחד בין הבית לעסק ולפתוח גם מקום קבע לאירוח. היום הוא גר עם בן זוגו בבית שהוא גם העסק, שעוצב ברובו באמצעות שיטוט בשווקי פשפשים - ויש לו גם טיפ זהב בנושא

27 בינואר 2023

איפה: רחוב הפנינים 1, יפו
מי: חגי אשל (40), עידו אלקסלסי (31)
ותק: שנה וחצי
מטראז': 200 מ"ר

דלת עץ עתיקה שמאחוריה גרם מדרגות אבן צר וארוך מובילה לבית הקסום של חגי ועידו. בית אבן עתיק שכולו פיס וינטג' אחד היסטרי, שבו הם חיים ומארחים למחייתם. חגי מתעסק בתחום האירוח כבר הרבה שנים, כשב-8 השנים האחרונות הוא בעל העסק "נודדת" שמפיק אירועי שטח קטנים מלאי סטייל.

דרך הדלת הזאת מתחילים הנדודים. הכניסה לבית של חגי אשל (צילום: נועם רון)
דרך הדלת הזאת מתחילים הנדודים. הכניסה לבית של חגי אשל (צילום: נועם רון)

"לפני שנתיים פינו אותי מהדירה שלי ביפו באופן פתאומי" מספר אשל. "זה היה בשיא של תקופת הקורונה, וחיפשתי בית בכל מקום אפשרי. אחת החברות שלי במקרה חלפה פה וראתה שלט 'להשכרה'. זו דירה ענקית שהייתה הרבה מעל התקציב שלי אבל נשביתי בקסם שלה מהרגע הראשון. אז קיבלתי את ההחלטה להכניס את העסק הביתה ולהשתמש במרחב הזה גם כחלל לאירועים קטנים, מקום אינטימי לאירוח באווירה ייחודית.

מספיק מקום גם לאירוע בסדר גודל בינוני, נראה לנו (צילום: נועם רון)
מספיק מקום גם לאירוע בסדר גודל בינוני, נראה לנו (צילום: נועם רון)
קחו איזה פרי, למה לא. השיש במטבח (צילום: נועם רון)
קחו איזה פרי, למה לא. השיש במטבח (צילום: נועם רון)
אינטימי גם כשאתה גר בעסק שלך. או מנהל עסק בבית. חגי אשל (צילום: נועם רון)
אינטימי גם כשאתה גר בעסק שלך. או מנהל עסק בבית. חגי אשל (צילום: נועם רון)

"באופן מפתיע אני מרגיש מאוד בנוח לחלוק את הבית עם העסק. אני אדם מאוד פתוח ושקוף באופן טבעי, והבנתי עם הזמן שהייעוד שלי הוא להפגיש אנשים ולייצר קשרים. התקשרות שהמרחב הזה מייצר מרגשת אותי כל פעם מחדש. מי שבא להתארח פה מתארח אצלי בבית. זו אינטימיות שלא נוצרת במקום זר, שלא שייך לאף אחד. בדירה יש שלושה חדרי שינה וספייס גדול עם גלריה שבו נמצאים הסלון, המטבח ופינת האוכל. חדר המאסטר הוא החדר שלי ושל עידו. באירועים הוא נשאר סגור ומחוץ לתחום. את שני חדרי השינה האחרים הסבנו לבר וללאונג' והם מוסיפים תחושה שונה לגמרי למרחב הכללי".

לא חסרים גם מקומות ישיבה. הסלון (צילום: נועם רון)
לא חסרים גם מקומות ישיבה. הסלון (צילום: נועם רון)
תהנו מהסלון, אל תיכנסו לחדר השינה (צילום: נועם רון)
תהנו מהסלון, אל תיכנסו לחדר השינה (צילום: נועם רון)
ויש גם בר. אמרנו שיש גם בר? (צילום: נועם רון)
ויש גם בר. אמרנו שיש גם בר? (צילום: נועם רון)

שולחן האוכל

"את הבית הלבשתי בעזרת אורטל תורג'מן, מעצבת פנים שעובדת איתי צמוד בעסק. התקציב שלי לא היה גדול כך שאת רוב הדברים הבאנו משווקי הפשפשים ביפו ובחיפה. את הכיסאות עם מסגרות העץ השונות שהיו בעלי ריפוד צבעוני, ישן ומרופט – ריפדנו מחדש בעור שחור. זה יצא הרבה יותר זול ועם הרבה יותר אופי. גם השטיחים הם משוק הפשפשים. הבנתי שצריך לבוא לשוק עם תקציב ולא עם ויז'ן, וזה היום טיפ הזהב שלי. אתה אומר לסוחר 'יש לי 800 שקל, אני צריך שטיח – והוא מביא לך את כל המציאות מהמחסן. שם נמצאים כל האוצרות האמיתיים".

אל תשכחו את הטיפ הזה בחיים שלכם. שולחן האוכל (צילום: נועם רון)
אל תשכחו את הטיפ הזה בחיים שלכם. שולחן האוכל (צילום: נועם רון)

הלאונג'

"כשהייתי בפורטוגל בעיירה קסומה בשם סינטרה, ישנתי בדירת האיירבנב הכי יפה שהייתי בה בחיים. צילמתי תמונה של הסלון שלה וידעתי שככה יראה הסלון הבא שלי. כשנכנסתי לחדר הזה לראשונה, הסלון מפורטוגל ישב פה בול. את הספות והשידה רכשתי בפלורליס במבצע מטורף והן התאימו במדויק בחומריות ובצבעוניות והוספתי אקססוריז משלימים, כמו מנורת וינטג' וצמחייה. עכשיו הוא החלל האהוב עליי בבית".

למקום הזה אפשר לקרוא רק לאונג', והוא אכן לאונג' (צילום: נועם רון)
למקום הזה אפשר לקרוא רק לאונג', והוא אכן לאונג' (צילום: נועם רון)

תיבת האוצר

"כשהסוחר משוק הפשפשים בחיפה הוביל לי את הכיסאות לפינת האוכל, הוא סיפר לי שהוא אסף בדיוק איזו תיבה שיכולה להתאים לי ללאונג'. היא לגמרי הייתה הפיס המושלם לפה, אבל מה שלא ידענו הוא שהיא מכילה בתוכה אוצר היסטורי. כשפתחנו אותה גילינו מאות מכתבים משנות ה-60, בהם התכתבות בין משפחה שרק עלתה לארץ לבין הקרובים שלה שגרו באמריקה. במשך שבועות קראנו אותם וניסינו לפענח את הסיפור המלא, שעדיין נותר לא פתור. עם הזמן, בשכבה התחתונה של התיבה, התחלתי למלא מכתבים שלי. מי יודע, אולי יום אחד היא תעמוד למכירה באיזה שוק פשפשים עם כל סיפורי האהבה שלי. ועם המכתבים מביטוח לאומי".

אוצר של מכתבי אהבה ומכתבים מביטוח לאומי. ואולי גם מכתבי אהבה מביטוח לאומי (צילום: נועם רון)
אוצר של מכתבי אהבה ומכתבים מביטוח לאומי. ואולי גם מכתבי אהבה מביטוח לאומי (צילום: נועם רון)

האמנות

"הבית הפך מהר מאוד לסוג של גלריה. ככה אני מצליח לתת במה וחשיפה לאמנים מקומיים, וגם לשנות ולגוון את החלל לעיתים תכופות. כרגע תלויות על הקיר עבודות של עמרי דנינו, אמן יפואי מוכשר שאני אוהב. הצילומים נשארו פה מאירוע חברה של COS. אלה צילומי מגזין של המותג שנדלקתי עליהם והתאימו בול למסדרון".

כמו תערוכה נודדת. עבודות של עמרי דנינו בבית של חגי אשל (צילום: נועם רון)
כמו תערוכה נודדת. עבודות של עמרי דנינו בבית של חגי אשל (צילום: נועם רון)

השידה

"רציתי שידה גדולה לסלון שתאחסן את כלי האוכל שלי. דמיינתי ברוחי משהו פתוח מעץ שיתאים לאווירת הווינטג'. בעודי מתווכח בשוק הפשפשים עם הסוחר על המחיר של סט צלחות, משאית הורידה את שידת חלומותיי. כשהבנתי שהיא בול במידות הרגשתי שזה שידוך משמיים, וכבר באותו היום היא היתה אצלי בסלון. מילאתי אותה כלים ושמתי בה גם שתי תמונות מדהימות של סבתא ברכה. כל הבית הזה נולד מהסבתא התימניה שלי, ראש השבט שלנו, שהנתינה שלה הייתה אינסופית. הבית שלה היה תמיד פתוח, מלא בשפע, והיא זו שלימדה אותי לתת ככה מהלב. היא חלק בלתי נפרד ממי שאני היום – אז יש לה פה מקום של כבוד".

מסורת משפחתית. השידה של הסבתא (צילום: נועם רון)
מסורת משפחתית. השידה של הסבתא (צילום: נועם רון)

הגלריה

"בגלריה נמצא המשרד שלי ולאחרונה התחלתי לייצר פה גם נרות שאני מוכר. אני יוצק אותם לכל מיני כלים שאני אוסף מהשוק ומכין אותם בריחות שונים. אני מאמין שריח הוא חלק בלתי נפרד מאווירה, ככה שטבעי לי לייצר גם נרות שמשלימים את חוויית האירוח".

הוא גם מייצר ומוכר נרות, דרך אגב. הנרות של חגי אשל (צילום: נועם רון)
הוא גם מייצר ומוכר נרות, דרך אגב. הנרות של חגי אשל (צילום: נועם רון)
ברור שיש שני מפלסים. חגי אשל על המדרגות (צילום: נועם רון)
ברור שיש שני מפלסים. חגי אשל על המדרגות (צילום: נועם רון)

בימים חמישי ושישי, 9-10.2, יתקיים פסטיבל שוטטות ביפו העתיקה, במסגרתו גם הבית של חגי ועידו יהיה פתוח לביקור (ותוכלו גם אתם להנות מהבריזה המדהימה במרפסת)