ביטול תפילות המוניות בת"א: זה לא על דת או אמונה. זה על ערכים

תל אביב, עיר ללא הפסקה, העיר העברית הראשונה – מרבד קהילות פועמות שממלאות 24 שעות ביממה, יום אחרי יום, יוצקות את זהותה של העיר מתוך מגוון אנושי, חי, יוצר, עמל, חולם. מבטאות יופי מחוספס. אמנם עטוף באבק בניינים וגשמי פיקוס, אך עדיין מלאי חן ורגש. מגוון כזה מתאפשר רק בחברה בה ערך האדם הוא ערך עליון. אדם שחופשי לרדוף אחר הגשמה עצמית, ומכיר בזכותו של האחר להגשמה, מתוך הבנה שכל בני האדם נבראו שווים. אלו הם ערכי העיר.

>> זו לא ספרטה: נאום ברק חירם עסק בקיטוב, וזה בדיוק מה שהוא עשה

בעשור האחרון, ובשנים האחרונות ביתר שאת, ישנם סוכני שינוי שמקדמים סט ערכים שונה בעירנו תל אביב. סט ערכים כזה בו יש אדם נכון ואדם לא נכון. יש תפקיד לאישה ויש כח לגבר. מוגדר את מי נורמלי לאהוב, עם מי נורמלי להקים משפחה ועם מי לא. על הפרט לבטל את זהותו ומאוויה למען הגשמתו. בעודם מאמצים פרשנות מצומצמת וכוחנית, סוכנים אלו לקחו בעלות על היהדות ועל תרבותה. בחגי תשרי אשתקד, באמתלה של אהבת היהדות, חמושים בערכי שנאת הזר, גזענות ועליונות יהודית, כפו את ערכיהם על זהותה של עירנו. כפי שהם כופים את ערכיהם על הזהות היהודית כולה.

חגי תשרי הסתיימו לבוקר שחור. בוקר בו קרסה המציאות על עולמנו והותירה אותנו מלאי זעם ושבורי לב. אך ככל שעוברים הימים, נוכחים אנו לדעת שהתהום עוד לפנינו. ואותה פרשנות יהודית, מצומצמת, שלקחה בעלות על 3000 שנה של היסטוריה, מורשת ותרבות – היא זו שדוחפת אותנו אל התהום.

מהבנה זו קמה התארגנות של מאות ואלפי תושבים בתל אביב, שפועלים, מעמיקים ומפלסים דרכם, אל הזהות של עירנו. זהות בעלת ערכים של שוויון, סובלנות וכבוד האדם. הלוא הם ערכי היהדות הישראלית אשר טמועים ביסודותיה של העיר. התארגנות אזרחית זו ביקשה להימנע ולתקן את התחושה הקשה שהותירו סוכני השינוי בחגי תשרי שעברו וליצור חלופה ערכית עבור הקהילות ותושבי העיר בחגים הקרובים. הוגשו בקשות לשריון מרחבים ציבוריים בערב כיפור ונבנו תכנים ברוח החג העוסקים בטבע האנושי לחטוא, לטעות, לסלוח. המטרה היתה לאפשר מפגש קצר שיהווה פתיח לערב של רכיבה ושיחות, משפחות וחברים. כזה שיבוצע על ידי תושבי הקהילה וישתלב בצביונה של העיר.

קריאתה הראויה של עיריית תל אביב להחזיר ולהשאיר את המרחב הציבורי חופשי מדת, אינה קריאה כנגד אמונה באל, הרי אמונה היא דבר פנימי, אישי. רק הנפש יודעת את מידת אמונתה. כמובן שזו אינה קריאה כנגד היהדות, שכן ליהדות גוונים רבים. מורשת עשירה של שפה, סיפורים וערכים, לא רק הביטוי האומלל שסוכני השינוי אימצו עבורה. ועל אף שהחלטת העירייה באה למנוע את נוכחותם של ערכים זרים לעיר, היא גם מצמצמת את האפשרות לקיום אותם מפגשים קהילתיים של תושבי העיר במרחב השכונתי שלהם. אך עינינו מביטות לאופק. למדנו שבעבודה משותפת של תושבי העיר בשילוב ידיים עם נציגינו בעירייה נוכל לנטוע בשנית את הערכים ההומניים שאבדו, בקרב ילדינו, בחיינו. אז עורו יהודים, אחים, אזרחים. שאו בגאון את זהותכם התל אביבית, היא העבר והעתיד של מקום מגורינו.
גיל גרבר הוא שותף להקמת הוועד האזרחי העירוני בתל אביב – קבוצת פעולה של נציגים, ביניהם גם חברת המועצה הדס רגולסקי, המובילים קבוצות עשייה וקהילות בעיר במטרה לקדם שיח, תרבות וחינוך לערכים ליברלים והומניים, ברוח יסודות העיר העברית הראשונה.