פה גדול: דווקא "הטורף" מצליח איפה שכל מותגי הקולנוע נכשלו

אחרי שב-2022 הפך "טרף" לסרט הטוב ביותר בסדרת "הטורף", מגיע "הטורף: הרוצח של הרוצחים" וגונב לו את התואר ללא מאמץ. מדובר בסרט אקשן-מד"ב מצוין שלא ייתן לכם רגע לנשום, וגם סיפורים טובים עם דמויות שאכפת לנו מהן בתקופות הכי אכזריות שנראו בהיסטוריה האנושית. ככה זה כשפרנצ'ייז משקיע בצופים שלו
התחרות בין "הטורף" ו"הנוסע השמיני" היא כמו התחרות בשוק הסיגריות: כמעט כל חברות הסיגריות והטבק נמצאות בבעלות פיליפ מוריס, ולכן אין תחרות אמיתית. גם שני החייזרים הקטלניים האלה נמצאים תחת אותם בעלים – תאגיד דיסני – ושניהם נמצאים במעין תחרות שהתחילה בין הדמויות עוד לפני שני עשורים במפגש "הטורף נגד הנוסע השמיני", ותחרות שהתחילה בין הפרנצ'ייזים עוד באייטיז, כשבשנים האחרונות שניהם עושים מאמצים מרהיבים להפגים רלוונטיות מחודשת.
>> מקל בגלגלי הסטרימינג: דבר מצחיק קרה לאפל TV+
>> קריים מיניסטר: 10 סדרות הפשע הטובות ביותר בדיסני+
"הנוסע השמיני" ניסה לחזור למקורות ולחזור להיות פרנצ'ייז האימה שאהבנו יותר מאשר פרנצ'ייז של מדעד בדיוני, ואילו "הטורף" ניסה לפרוץ את הגבולות של עצמו וגם הצליח עם הסרט "טרף" (2022), שלקח אותנו לשבת הקומאנצ'י הילידי ולמאבק שלו בחייזר חסר הרחמים באופן שונה מאוד מכל מה שראינו עד אז. כעת המפלץ בעל הראסטות חוזר בסרט "הטורף: הרוצח של הרוצחים", מעין אנתולוגיה המכילה שלושה מקרים שונים בהם הטורף מגיע לכדור הארץ בזמנים שונים בהיסטוריה.

"הטורף: הרוצח של הרוצחים" מתחיל מהסיפור של אורסה, ויקינגית שנמצאת בדרכה יחד עם בנה הצעיר לנקום באיש שרצח את אביה. גיימרים יזהו כבר מהרגע הראשון את הדמיון למשחקי מחשב מוכרים, אולי מאחר וכל הסרט נבנה במנוע הגרפי Unreal Engine 5. זה לא הסרט הראשון שמשתמש במנוע הגרפי הזה, אבל זה בהחלט הסרט הראשון מזה שנים שגרם לי לרצות משחק וידאו ביקום שלו. התחושה הזאת מתחזקת בסיפור השני שמתרחש ביפן הפאודלית, שם שינובי נודד נלחם באחיו על הירושה של אביו. הסיפור השלישי לוקח אותנו למלחמת העולם השנייה, שם טייס צעיר נלחם נגד הטורף בקרבות אוויריים שלא נראו מעולם בתולדות הפרנצ'ייז.

בתור התחלה חייבים להודות שהאנימציה עושה חסד עם החייזר חובב הציד והטרף, וזה די משמח כי הפחד הכי גדול היה שמעבר כזה יגרום לו להיראות ילדותי או מגוחך (כלומר, יותר מגוחך). זה לא המצב. המאסיביות של הטורפים בסרט הזה בולטת לעין יותר מבכל סרט אחר בסדרה ומגוון הטורפים הוא אולי הרחב ביותר שנראה בסרט אחד. סגנון האנימציה עצמו אמנם לא פורץ דרך, וכמו יצירות אנימציה רבות כיום שואב השראה מהגל החדש של סרטי ספיידרמן המצוירים, אבל השילוב של הסגנון הזה עם עלילות "הטורף" בהחלט מעיד על הנסיון לעשות דברים חדשים בפרנצ'ייז.

מלבד האנימציה, יש כאן כמה דברים שלא עשו מעולם ביקום הקולנועי הזה: הצצה לטכנולוגיית התעופה המתקדמת של הטורף, כולל נשקים מתקדמים ויצירתיים, ערבוב של צירי זמן שונים, פיתוח רחב יותר של הציוויליזציה של הטורפים, אלימות גרפית ומפורטת יותר (גם בזכות סגנון האנימציה), ואכזריות אנושית שטרם נראתה באופן הזה. האכזריות בסרטים הקודמים הגיעה בעיקר מהצד החייזרי. הפעם בני האדם אכזריים לא פחות. טוב, טורס הטייס אולי קצת פחות, אבל ממש קצת. מאיפה זה נובע? כנראה ש"טרף" פתח שם באולפנים איזו צ'אקרה.

כש"טרף" רק יצא, גם אני כמו רבים אחרים התלהבתי ממנו, כי הוא היה שונה מכל מה שראינו בעבר. במאי הסרט, דן טרכטנברג, הפגין אז את כוחו וממשיך באותו קו גם ב"רוצח הרוצחים" יחד עם הבמאי ג'ושוע וואסונג, עם המון סצנות אקשן מעולות, דמויות חזקות, אלימות קיצונית ובעיקר הרחבת המיתוס. בעבר ניסו להפיח בו חיים חדשים בניינטיז ובשנות האלפיים המוקדמות, ואז שוב בשנת 2018, אבל אף סרט לא הצליח לשחזר את ההצלחה של שלושת הסרטים הראשונים. כרגע הקו המנחה של טרכטנברג הוא לא רק לעשות כבוד למקור, אלא גם להתעלות עליו, ליצור באמצעותו משהו איכותי יותר וטוב יותר שראוי לקהל, ואחרי ש"טרף" הפך להיות סרט "הטורף" הטוב ביותר לפני שנתיים, "הרוצח של הרוצחים" מסתער על הטייטל וכובש אותו בלי להתאמץ ועם דמויות שאשכרה אכפת לנו מהם.

"הטורף: הרוצח של הרוצחים" הוא פשוט סרט אקשן-מד"ב מצוין שלא ייתן לכם רגע לנשום, ולמרות שלרוב בסרטי מפלצות לא אכפת לנו ממש מהגיבור ומהדמויות, הצמד טרכטנברג-וואסונג מנסה לתת לנו לא רק אקשן שכיף לראות, אלא גם סיפורים טובים עם דמויות שאכפת לנו מהן ומהמאבקים שלהן בתקופות הכי אכזריות שנראו בהיסטוריה האנושית. הכל מתאגד לסיפור אחד באופן לא מאולץ ומרשים ויזואלית יותר מכל סיפור אחר של "הטורף".

הסרט הזה פותח את הקיץ בצורה מושלמת והוא אחד מסרטי הסטרימינג הבודדים שגרמו לי לחשוב "וואי, הייתי רוצה לראות את זה על מסך בקולנוע". אני מאחל לכולנו פרנצ'ייזים שימשיכו לנסות לחדש את עצמם, כי אחרי שנים בהן DC ומארוול אכזבו אותנו ב-80 אחוז מהסרטים שהם הוציאו, מגיעים לנו פרנצ'ייזים שמשקיעים בצופים שלהם ומנסים לתת להם חוויה שונה ומיוחדת, ולא רק לשחזר ולמחזר את ההצלחה של הסרטים הקודמים. ואיכשהו דווקא "הטורף", שבשני העשורים הקודמים נחשב לסוג של בי-מובי, עשה את זה לפני כולם.
>> "הטורף: הרוצח של הרוצחים" // Predator: Killer of Killers // עכשיו בדיסני+