תראו מי בא לשחק: 20 הסדרות הכי טובות על המסך שלכם כרגע

ממציא את הנואר מחדש. קולין פארל, "שוגר" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)
ממציא את הנואר מחדש. קולין פארל, "שוגר" (צילום: יחסי ציבור/אפל TV+)

הכוכבים הגדולים מסתערים על המסך הקטן לקראת עונת הפרסים הבאה, כל שירותי הסטרימינג משגרים סדרות דגל והפקות פרסטיז' מפוארות אל עבר הצופים, וגל גדול של סדרות טובות ומעלה שוטף את חופינו. פורום המבקרים של "טיים אאוט" התכנס לדרג אותן וזה נגמר בבכי. כרגיל נו

גבירותי ורבותיי, אנחנו נמצאים בעיצומו של גל גדול של סדרות מצוינות ומעלה ששוטף את כל המסכים בשבועות האחרונים, ואין ספק שזו תקופה מרגשת להישאר בה בבית ולהגדיל את ממוצע שעות המסך השבועי באופן דרמטי. שירותי הסטרימינג וערוצי הפרימיום מכוונים עכשיו את התותחים הכבדים שלהם לעונת הפרסים הבאה, וכתוצאה מכך אנחנו מוצפים בסדרות דגל והפקות פרסטיז' מרהיבות שמאפשרות מילוט מהיר מהמציאות הקשה. ובימים האלה זה לא מעט.

>> עברית אנד צ'יל: הסרטים הישראלים הכי טובים בנטפליקס
>> זמן טוב לפחדים שלכם: 10 סרטי האימה הכי טובים בדיסני+

כמדי חודש התכנס פורום המבקרים של "טיים אאוט" כדי להכריע מהן הסדרות הטובות ביותר שרצות כרגע על המסכים או ששידורן הסתיים לאחרונה, והפעם המשימה הייתה קשה מהרגיל: לא פחות מ-9 סדרות עפו מהמצעד, חצי מהטופ-10 נכבש על ידי סדרות חדשות מהניילונים והמקום הראשון הפתיע את כולנו ואולי גם את עצמו. אם ככל שהמציאות יותר גרועה הטלוויזיה יותר טובה, מצבנו ממש קשה.

 

20. Masters of the Air ("אדוני האוויר") // אפל TV+י(1)

המקום האחרון, ששמור לפרידה מסדרות שאהבנו במיוחד: בדרך כלל, כשעושים טלוויזיה בסקאלה של "אדוני האוויר", זה צריך לכלול לפחות כמה דרקונים או חלליות כדי להצדיק אתהמגלומניה וההשקעה הכספית הכבדה. אבל כשטום הנקס וסטיבן שפילברג מחליטים להפיק עוד סדרה על מלחמת העולם השנייה, אז HBO ואפל TV+ הולכות מכות על הזכות לשפוך עליהם משהו כמו 40 מיליון דולר לפרק. אחרי "אחים לנשק" ו"הפסיפיק", הציפיות מהסדרה החדשה היו בשמיים והתגשמו במלואן. אחרי שלושה פרקים כבר אפשר לחתום שמדובר במאסטרפיס עכשווי, הפקה מעוררת השתאות וסיפור תפור היטב וגדוש בדמויות משכנעות ושחקנים נהדרים שעוד נראה הרבה. זו סדרה שתהיה מתחרה חזקה מאוד על כל הפרסים בשנה הבאה, וגם אם אתם לא מתים על דרמות מלחמתיות תקופתיות – אין לכם ברירה אלא למצוא דרך לראות אותה. תקנו אייפון או משהו.

19. מנאייכ // כאן11 (5)

עברו כבר כמעט חודשיים מאז הסתיימה "מנאייכ", והיא יוצאת החודש מהרשימה בראש מורם וחולקת את המקום האחרון ברשימה (השמור כאמור לפרידה מסדרות אדירות שרצו על המסך בחודשים האחרונים) יחד עם המאסטרפיס בהפקת שפילברג-הנקס שכאן ממעל. זה היה אירוע נדיר בו סדרת דרמה ישראלית מצליחה לעסוק בנושא פוליטי נפיץ בצורה אמנותית בזמן אמת – ולאף אחד מצדי המפה זה לא מפריע, כי היא פשוט סדרה טובה ששומרת לכל אורכה על רמה גבוהה ונדירה על המסך בישראל. וגם אם מפריע – אז באופן מאתגר ואינטליגנטי. ואולי מעל כל זה, הדבר שהקפיץ אותה למעלה ברשימה הוא הסיום הסוחף והדרמטי, שהצליח להכניס לנו אגרוף אחרון בבטן, כי למה לא? ככה עושים טלוויזיה טובה.

18. The Vince Staples Show ("המופע של וינס סטייפלס") // נטפליקס (12)

האמת היא שציפינו לקצת יותר. מי שמכיר את סטייפלס מקריירת הראפ הענפה שלו כבר יודע שמדובר באחד מהראפרים הכי חדי לשון, שנונים ומסקרנים כיום. מי שמכיר את סטייפלס מקריירת המשחק הדלה-אך-מדויקת שלו (ובאופן ספציפי, מתפקידו ב"אבוט אלמנטרי") יודע כמה מדובר באיש מתוק וכריזמטי, בדרכו החד-גונית. אבל מי שיכיר את סטייפלס מסדרת הנטפליקס שלו יכיר כבר את הכל, לטוב וטיפטיפה גם לרע. זה לא שהסיטקום ההזייתי הזה לא טוב – הוא סיפק לנו בינג' קצר ומושלם – אבל כן קצת התאכזבנו מקוצר היריעה שלו (רק חמישה פרקים). אולי כשנקבל יותר ממנו יהיה לנו יותר כיף. אה, ואולי כשוינס יתרחק קצת מדונלד גלובר. זה לטובתו.

17. המשטר ("The Regime") // HBOי(11)

מצד אחד, אחת האכזבות של החודשים האחרונים, כי מסאטירה פוליטית של HBO בכיכובה של קייט ווינסלט פשוט ציפינו להרבה יותר. מצד שני, זו סאטירה פוליטית של HBO עם קייט ווינסלט בתפקיד הראשי כדיקטטורית בהתהוות של רפובליקת בננות מרכז אירופית, כך שעוד לפני שרואים פריים אחד מתוכה אפשר להיות בטוחים שהיא טוב יותר מ-99 אחוז מהדברים שרצים אצלכם על המסך בסלון. ובכן, ווינסלט נהדרת כתמיד, וגם אם הסאטירה קצת שקופה וצפויה מראש בעיניים ישראליות, זאת עדיין סדרה שעשויה נפלא והטוויסט הגדול בסיום העונה שלה עושה חשק לעונה נוספת.

16. One Day ("יום אחד") // נטפליקס (6)

נטפליקס הוציאה את הסדרה המקורית והייחודית הזאת בדיוק בוולנטיינ'ז דיי, וכולם חשבו שמדובר בדרמת רום-קום בריטית שאלגוריתם פלט לכבוד החג בעטיפה מרשרשת של לבבות אדומים, וכולם טעו. "יום אחד" הייתה הרבה יותר טרגדיה רומנטית, למרות הטון המשעשע והקליל שלה, ומערכת היחסים שבמרכזה הרבה יותר דומה לחיים האמיתיים מאשר לאגדות ולנטיינ'ז מתוקות. מערכת היחסים הייחודית הזאת, שלא רואים כמותה בטלוויזיות, היא תוצר של  תצוגת משחק אדירה של אמביקה בוד וליאו וודול בתפקידים הראשיים, ויחדיו הם מאירים את המסך וחומקים מכל קלישאות הז'אנר. תענוג.

15. We Were the Lucky Ones ("היינו בני המזל") // Hulu

רוב המבקרים לא התלהבו מדרמת השואה הזאת של Hulu שמבוססת על סיפורה האמיתי של משפחת קורץ הפולנית-יהודית, כפי שהופיע ברב המכר של ג'ורג'יה האנטר, אבל אנחנו מצאנו בה הרבה יופי ונחמה. יש משהו בהתמקדות בדרמה המשפחתית הסוחפת, ולא בזוועות, שמאפשר חיבור רגשי מסוג חדש אל מאורעות התקופה הנוראית ההיא. השימוש בשחקנים ישראלים רבים שעושים עבודה יפה רוב הזמן הוא בונוס פטריוטי נחמד מאוד. אל תקשיבו למבקרים שהם לא אנחנו.

14. Palm Royale ("פאלם רויאל") // אפל TV+

הגיעה זמנה של קריסטן וויג לזרוח. הקומיקאית האדירה מ-SNL עשתה המון מאז שנטשה את חללית האם ב-2012, אבל זה התפקיד הראשי הראשון שלה, והיא מוקפת בקאסט מרהיב (ריקי מרטין! קרול ברנט! לזלי ביב!), והכל מתרחש בהיי סוסייאטי של פאלם ביץ' בסבנטיז בעיצוב תקופתי מרהיב, והסיפור על אישה שמוכנה לעשות הכל כדי להשתייך אליה הולם את רוח הקפיטליזם המאוחר. לא סדרה מושלמת והמבקרים ממש תיעבו אותה, אבל מעריצי וויג במזרח התיכון (רק אנחנו כנראה) נהנים מכל שנייה.

13. The Gentlemen ("הג'נטלמנים") // נטפליקס (6)

פייר? התגעגענו. הרי בראשית דרכו של גיא ריצ'י, הסגנון האגרסיבי והעולם האלים שצייר סיפקו לנו שריטות כמו "סנאץ'" ו"לוק, סטוק ושני קנים מעושנים", אבל אז הוא הסתבך עם מדונה ושרלוק הולמס וחשבנו שכבר איבדנו את הבימאי המחוספס עם המבטא שאהבנו. ואז מתחת לאף שלנו הוא חזר למקורותיו – תחילה עם סרט חצי מוצלח מ-2019, ואז עם סדרת הספין-אוף הזו בנטפליקס. וזה פשוט כיף טהור. לורדים ומריחואנה, ירושות ופשע, אלימות וכל מה שעושה סרט טוב של גיא ריצ'י, רק על המסך הקטן שלנו. כמה טוב שחזרת. פייר? התגעגענו.

https://www.youtube.com/watch?v=wyEOwHrpZH4

 

12. Renegade Nell ("נל העריקה") // דיסני+

זו הפעם השנייה בתוך פרק זמן קצר שדיסני+ מפתיעה אותנו עם סדרה שנראית כמו הרפתקה לילדים ונוער ומתגלה כהרבה הרבה יותר מזה. בפעם הקודמת זה היה "ארטפול דודג'ר", הספין-אוף המבריק והכל כך כיפי של "אוליבר טוויסט", ועכשיו זאת "נל העריקה", שנראית מהתמונה של הפרומו כמו דרמה היסטורית לילדים ומתגלה כחווית אקשן-פנטזיה פמיניסטית ומקורית להפליא ובינג' פשוט מושלם. לואיזה הארלנד פנומנלית בתפקיד הראשי עם דמות שהיא שילוב מוזר בין רובין הוד ובילבי בת גרב בתקופת ימי הביניים.

11. ברלין בלוז // yes

זה בדיוק כמו שכתב אבישי סלע בביקורת הטלוויזיה שלו, ולכן נצטט: "גם כאן יש מלחמה ברקע. הסדרה צולמה כמובן הרבה לפני ה-7.10, אבל כצופה קשה מאוד להתעלם מהקונטקסט – מהאזעקות, מהממ"דים, מהפחדים. 'ברלין בלוז' מתארת היטב את הבלוז של החיים שם, אבל לא מרפה גם לגבי הבלאגן של כאן – ההמולתיות והשיגעון והטראומות שצצות בכל פינה. ובכל זאת, הסדרה הזו בוחרת בישראל על כל מגרעותיה ובעיותיה. במובן הזה, בצורה הכי אירונית, אין יותר ישראלי מאשר הסיפור של הסדרה הכל כך גרמנית הזאת. וקשה להוריד ממנה את העיניים".

10. 3iBody Problem ("בעיית שלושת הגופים") // נטפליקס (15)

המהדורה הקודמת של המצעד שלפניכם התפרסמה בסופ"ש שבו עלתה סדרת הדגל של נטפליקס לאוויר, הביקורת של לירון רודיק הייתה שלילית למדי במפתיע, והדירוג שלה היה נמוך בהתאם. אלא שמאז ראו חברי מערכת נוספים מחצית ממנה או יותר, והדעות לגביה הפכו חלוקות. יוצרי "משחקי הכס" עושים כאן בסך הכל עבודה מרהיבה של ממש, העלילה מעניינת ומורכבת מאוד, ועל הדמויות השטוחות יחסית מפצה מסתורין גדול והרבה הפתעות בדרך. נחכה שכולם יסיימו לצפות בה כדי ללכת עליה מכות בחודש הבא כמו שצריך.

9. Elsbeth ("אלזבת'") // CBS/Yesי(9)

אם משהו עושה לנו טוב, למה שלא נרצה יותר ממנו? אלזבת' טסיוני (קארי פרסטון) היתה גונבת ההצגה הקבועה של "האישה הטובה" ו-"הטובות לקרב", ובכל פעם שדמותה הצבעונית הופיעה על המסך שמחנו. gכשיו הדבר הטוב הזה קיבלה סדרה משלה בהשראת הפורמט הקלאסי של "קולומבו" – תעלומת פשע, ווירדו בתפקיד הפרוטגוניסט, ובדרך המון רגעים מוזרים קטנים. שלושת הפרקים הראשונים הציגו דמות שאי אפשר לקבל ממנה מספיק, ובהתחשב באופן שבו הסדרות של רוברט ומישל קינג נוטות להתפתח, זו רק ההתחלה של הכיף הזה. נותרו רק עוד שלושה פרקים לעונה הקצרצרה והאקספרימנטלית של "אלזבת'", ולא נתפלא למצוא אותה במקום גבוה יותר במצעד הזה בחודש הבא.

8. X-Men '97 ("אקס-מן 97'") // דיסני+

איזו הפתעה. אמנם חיכינו כמו גדולים לסדרת ההמשך המדוברת של אקס-מן, במיוחד מרגע ששמענו שכל המדבבים מהניינטיז חזרו לדבב – אבל בכל זאת לא ציפינו לזה. זו לא הנוסטלגיה שמדברת מגרוננו (אוקי, אולי לא *רק* הנוסטלגיה), אבל מדובר באמת בסדרה טובה. מארוול ביגרו את הסדרה, הפכו את הנושאים למאתגרים יותר והעמיקו את הדמויות, ופתאום אופרת הסבון לילדים של מארוול הפכה לסדרת גיבורי על מעניינת. ואז הגיע פרק 5, בלי ספוילרים שהפך את הסיבוב הזה לאפילו יותר משמעותי, ויש שיגידו, הכי טראומטי שמארוול הוציאו עד כה. יאייקס, איזה כיף.

7. Mary & George ("מארי וג'ורג'") // yes ו-HOT

החודש הזה באמת היה טוב מדי אלינו. דרמה היסטורית אדירה על המלך ג'יימס הראשון והמאהב הלא סודי שלו, ששודך לו באמצעות אמו האצילה שחששה לאבד את נכסיה ומעמדה (מינוח נחמד לעובדה שהיא סרסרה את בנה) והפך יחד איתה לאחד האנשים המשפיעים ביותר בממלכה. כל היופי הזה ארוז בהפקה מפוארת של Sky הבריטית עם רשת הכבלים Starz, כל מה שקורה על המסך מחרמן ודקדנטי, וג'וליאן מור .

6. FallOut ("פולאאוט") // אמזון פריים

רק חודש טלוויזיוני מפתיע באיכותו מנע מהלהיט הזה לקבל מיקום גבוה בהרבה שדי מגיע לו. דרמת המד"ב הפוסט-אפוקליפטית של אמזון פריים מבוססת אמנם על סדרת משחקי מחשב מצליחה מאוד, אבל יש לה חיים מופרעים משלה וגיבורה נהדרת שבוקעת ממקלט גרעיני בו שהו אבותיה ואבותיהם ב-219 השנים מאז הוחרב העולם. על רקע היסטוריה אלטרנטיבית מגניבה ביותר היא מגיחה קלולסית לחלוטין אל העולם הקשוח שבחוץ, ונתקלת בגלריה מוטרפת של דמויות שהופכות את הכל לכיף עצום ורב. היא מצחיקה, היא אלימה, היא פרועה ובלתי צפויה, ולרגעים היא אפילו מראה פוטנציאל של עומק. אל תחמיצו.

 

5. Ripley ("ריפלי") // נטפליקס

אחרי כמה שנים רעות שבהן קיבלנו מנטפליקס בעיקר סדרות בינוניות מאוד, משהו טוב קורה לענקית הסטרימינג ויותר ויותר סדרות שלה מתעלות מעל לממוצע הבינוני. שלחנו את מבקרת הקולנוע יעל שוב לראות את "ריפלי" בזכות ההיכרות המוקדמת שלה עם הסרט המוערך "מר ריפלי המוכשר" שמבוסס על אותו ספר פופולרי משנות ה-60', ואם היא התענגה על העיבוד האפל והמאוד-מאוד שונה הזה של תסריטאי-העל סטיבן זאיליאן (זוכה האוסקר על "רשימת שינדלר"), אנחנו משוכנעים שגם אתם תהיו בעניין.

4. Sugar ("שוגר") // אפל TV+

אלה ימים שבהם אנחנו זקוקים לקרן אור באפלה, ו"שוגר" היא פרוז'קטור עצום שמחמם את הלב דרך הרשתית של העין. בדיוק כשהתחיל להימאס קצת מז'אנר הבלש שהפך לטרנדי ביותר בטלוויזיות, מגיע קולין פארל עם דמות שכבר הוגדרה כאן כ"טד לאסו של הבלשים", דרמת מתח ואקשן שהיא גם קומדיה שחורה על בלש קשוח אך טוב לב שבאמת פשוט מנסה להיות נחמד ולעשות את הדבר הנכון, רק שהמציאות מסרבת לעבוד כך. "שוגר" ממציאה מחדש את הפילם נואר ועושה את זה בסטייל ובמקוריות, אינסטנט קלאסיקה שאם לא הייתה משודרת בשירות סטרימינג אליטיסטי – כולם היו מדברים עליה.

3. Shogun ("שוגון") // דיסני+ (1)

אנשים שלא מתפוצץ להם המוח מול "שוגון" הם אנשים שהתרגלו לטוב. עוד לפני שנכנסים לעלילה המבריקה שרקם הסופר ג'יימס קלאוול לפני כמעט 50 שנה ולאפוס ההיסטורי שבמרכזו, יש לנו כאן עסק עם הפקה שהיא אירוע טלוויזיוני, שיא של יצירה ויזואלית שיכול לגרום לקולנוע להחוויר מקנאה. למעשה, גם אם תשימו את "שוגון" על מיוט ותצפו בו בלי כתוביות, העיניים שלכם יתקשו להיפרד מהעושר והיופי החזותי שמפציצים אותן מתוך המסך. לצופה במאה ה-21 אולי קצת קשה להיכנס לעולם של יפן הפיאודלית בימי הביניים, אבל תתאמצו קצת, מה יש. נשבעים שזה שווה את זה.

2. טיטו ורוחו // HOTי(3)

זה נגמר. וזה היה כל כך מרשים. כל כך שומט לסתות. אין מספיק מילים בטקסטים הקצרים כאן כדי להסביר כמה "טיטו ורוחו" הייתה טובה וכמה מצוין היה פרק הסיום שלה, אבל שמונה שנים אחרי ש"אורי ואלה" קרעה אותנו ברגישות נדירה בנוף הישראלי, הספין-אוף "טיטו ורוחו" (שנקרא לפני כן "הברווזון המכוער") עשה ללב שלנו בדיוק את אותו סיבוב. חשוב לנו לומר גם: בלתי נתפס איזה שחקן פבלו רוזנברג והוא חייב להפוך את זה לדיי ג'וב שלו. צמד היוצרים דינה סנדרסון ויובל שפרמן חתומים פה בפעם השנייה על יצירת אמנות מרשימה ומרגשת, עמוסת ניואנסים ודמויות שמכירים לעומק. בחודש שעבר היא הייתה הסדרה הישראלית הראשונה שנכנסת לטופ-3 שלנו. אם לא היה בא יהודי טוב אחד אחר, היא גם הייתה הראשונה לכבוש את המקום הראשון.

1. Curb Your Enthusiasm ("תרגיע", עונה 12) // HBOי(7)

זהו, הוא עשה את זה. הנרגן המשוגע אשכרה עשה את זה. 12 עונות על המסך, שנמתחו לאורך 25 שנים, ומה שהיא בסך הכל הסדרה השניה של לארי דיוויד – הסתיימה באופן הכי לארי דיוויד שניתן. זה לא רק העונה הכיפית כולה, שנתנה לנו תזכורת נפלאה לכל מה שעשה את "תרגיע" לקומדיה הכי מבריקה ומיוחדת על המסך. זה לא רק קו העלילה הסופי, שאורז את כל הסדרה יחדיו בדיוק כמו שרצינו לראות. זו החוצפה לחזור אחורה, ליצירה הראשונה שלו, ולהיות מוכן לתקן בדיעבד דווקא כשמצפים ממנו לתקוע לכולם אצבע בעין. זו סגירת מעגל מהסוג שרק אל.די יכול לייצר לנו ולעזאזל – אנחנו נתגעגע לנודניק המקצועי הזה. יאללה לארי, אתה רק בן 76, הגיע הזמן לעבוד על הסדרה הבאה. עד גיל 100 יהיה לנו מאסטרפיס שלישי.