הקפה הכי תל אביב והפארק הכי אמסטרדם. העיר של אהרונה ישראל

אהרונה ישראל היא כוריאוגרפית ויוצרת בינתחומית, והיא תעלה את המופע "מדריך למתעמל" בבכורה ב-13 באוגוסט בתיאטרון הבית בתל אביב. המופע חוזר בזמן לרגע בו החלה להיווצר בארץ תרבות של חינוך גופני בעברית ומתחקה אחר השיעורים שהעביר המורה המיתולוגי צבי נשרי בימיה הראשונים של גימנסיה הרצליה בתל אביב החל מ-1907.

>> העיר שלנו: 8 המלצות מעולות שקיבלנו השבוע על ובתל אביב
>> אור בימים חשוכים ומקום ליצירה חתולית // העיר של אילנה זפרן

1. החוף הסודי

מול שדה דב ז"ל אשר מצפון לרידינג ומדרום לתל ברוך. חוף לא מוסדר שהוא החוף שלנו כבר שנים, עוד לפני ההורות וגם אחריה (יש קטע חוף עם לגונות קטנות בין הסלעים, בטוחות ומושלמות לפעוטות). מגיעים באופניים עם נשנושים וציליה. מאז ששופצה טיילת האופניים ונפתח המגדלור, החוף הזה הרבה פחות סודי לצערי, אך עדיין הכי כיף לראות בו שקיעות, פוגשים אנשים קצת אחרים ומתפתחות שיחות מעניינות.

2. פארק הירקון

אנחנו גרים מול הפארק והוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. הליכות, אופניים, צ׳י קונג ויוגה ופיקניקים לרב. אני מכירה בו המון פינות קסומות שאפשר להתחבא בהן ולשבת בפרטיות על גדת הנהר ולכתוב, עץ שאפשר לשבת עליו, והמבט לירקון כשיש בו ברווזים זה הכי אירופה בתל אביב עבורי ומזכיר לי את הוונדלפארק באמסטרדם, עיר שהייתה לי בית שנים רבות. ילדתי את בתי בסגר ה-100 מטר, ולאורך כל השנה הראשונה של האימהות שהתקיימה במקביל לקורונה – הפארק פשוט הציל אותי.

3. קפה התחתית

המקום הזה קשור אצלי בהרבה זכרונות נעימים מתקופות שונות בחיים. לסיים הופעות בתמונע ולסגור שם את הערב בדרינק, שיחות על אמנות אל תוך הלילה (כשעוד היה פתוח 24/7), לשבת לצהריים עם הלפטופ אחרי חזרה בביכורי העיתים ועוד רגעים רבים שחרוטים אצלי בלב. טעים ונעים לי שם בכל שעה ביום, עם עצמי, עם פרלמנט חברות וגם עם בן הזוג והילדה. זה אחד המקומות שהם הכי תל אביב עבורי. רחוב לינקולן 9

4. שוק לוינסקי

יש חלקים בתל אביב שמצליחים לשמר גרעין תל אביבי של פעם בצד התחדשות ושינוי. שוק התבלינים של לוינסקי הוא דוגמה לתל אביב שהכרתי דרך עיניי אבי שנולד וגדל בתל אביב. אין מצב שאני באזור ולא עושה קניות, עוברת בחנות הקפה אטלס שמערבב לי את הקפה לפי טעמי ובמחיר שווה לכל נפש. בעל המקום, דוד הוא איש חביב ונדיב שלא פעם התפתחו לי איתו שיחות נעימות ואף תרם לי שקי יוטה למופע בעבר. את הסיבוב בשוק אני מסיימת בקאימאק – עוד מקום שאהוב עליי מאוד בעיר.

5. פיצה ברוקלין

כשבא לנו אוכל רחוב איכותי בקלילות מבלי להתארגן על בייביסיטר או להזמין מקומות מראש. סלייס פיצה טבעונית עם בירה בצד סוגר פינה בכיף גם לנו וגם כארוחת ערב לילדה (בלי הבירה:)). רחוב דיזנגוף 276

מקום לא אהוב בעיר

הדרך מהבית שלי לקפלן באופניים עוברת על אבן גבירול. השביל האופניים באבן גבירול היה מאתגר גם לפני עבודות הרכבת הקלה, מעצם היותו רחוב סואן מאוד עם שבילים לא רציפים שאינם ממוקמים היטב על המדרכה. כעת זה אפילו יותר לא נעים. לא פעם אני תוהה אם נכון היה בכלל למקם שביל אופניים על ציר כל כך סואן. יחד עם זאת, לנסוע על אבן גבירול בשבת בערב להפגנה זו הרגשה מיוחדת. הכל מתנקז לציר הזה ואתה מרגיש חלק מתנועה גדולה יותר.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המופע "מ ח ר ב  נ ו מ ג" של קבוצת תיאטרון רות קנר הוא מסמך נוקב לתקופה הזו. עבודה לא קלה להכלה שהרעידה לי את הלב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הקול הנשי של רונה קינן קיבל עבורי רבדים נוספים מאז המלחמה ומרגש אותי באופנים חדשים. הלוואי ותשימו פה את הביצוע שלה לשיר ׳בורות המים׳ של נעמי שמר שעורר בי השראה במופע פרפורמנס שהצגתי לא מזמן, המופע ׳הזכרות.פרידה׳ שנוצר בשיתוף עם עינת רווה.

 לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני בעד לתמוך בכל פעולה של בניית תקשורת מקרבת בין האוכלוסיות השונות שחיות פה וכמובן למטה משפחות החטופים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
נשים, אמהות וסבתות שעושות מילואים בעורף. הן מחזיקות הרבה על הכתפיים במאמץ לייצב לעצמן לילדיהן ולמשפחתן את החיים תוך שהן בחרדה גדולה ועייפות מתמדת. הן כמעט שקופות למדינה. ועוד לא אמרתי חופש גדול.

מה יהיה?
יהיה רע לתפארת ואז ישתפר. חייב להשתפר.