לחמניה בצורת דובי וכיכר של גאון. זאת העיר של דנה ברלב

דנה ברלב היא מהמאיירות הבולטות של השנים האחרונות, בסגנון מינימליסטי ייחודי שכבש את הרשתות החברתיות, כשהיא אינה מהססת לזלוג למחוזות הסאטירה הפוליטית החריפה ואף להוציא לאור את סדרת חוברות קומיקס המחאה הנהדרות "מרי סטריפ". בשבוע שעבר היא הוציאה לאור את הספרון המתוק והצנוע "א-תל אביב", שהיה אמור לצאת מתישהו באוקטובר שעבר  אבל למציאות היו תוכניות אחרות, והנה הוא כאן עכשיו – גם ספרון ללימוד הא'-ב' לפעוטות וגם מכתב אהבה לעיר שלנו שאפשר להזמין ממנה ישירות. יש מתנה יותר מושלמת מזאת? אולי.

>> העיר שלנו: 8 המלצות מושלמות שקיבלנו על תל אביב השבוע

1. ספריית הקומיקס בבית אריאלה

אני אוהבת מאוד לבקר בספריית בית אריאלה. ובמיוחד בספריית הקומיקס שנמצאת בקומה 1-, מאחר ורוב מה שמעניין אותי בחיים האלה הוא לקרוא וליצור קומיקס. בספרייה אפשר למצוא מגוון רחב של קומיקסים, מאנימה ועד רומנים גרפיים וכל מיני פנזינים נדירים וגם את גבי טרטקובסקי מנהל הספרייה שהוא אחד האנשים הנחמדים שפגשתי. שדרות שאול המלך 27 // א'-ה' 18:45-12:00

2. חוף הכלבים

חוף הכלבים בצ'ארלס קלור משלב את שני הדברים האהובים עלי – כלבים וים. הכלבה שלי תיקי (שהיא כלבת רוח) כל כך נהנית מהחירות בחוף ומנצלת אותה לריצות שכל כך חסרות לה בתוך העיר וזה פשוט תענוג לצפות בה נהנית מהמרחב ומשחקת עם החברים השעירים. עוד יתרון בחוף – לא תשמעו שם רעש של מטקות!

3. הסינמטק

הסינמטק, שמצליח לשמר את התחושה של קולנוע של פעם, הוא מבחינתי המקום המועדף לצפייה בסרטים. אני אוהבת את העובדה שהוא מבנה נפרד ועצמאי ולא צריך לעבור דרך איזה קניון כדי להגיע אליו. בנוסף, אני אוהבת שהוא מארח תערוכות לעיתים תכופות ושהוא משמש כבית של פסטיבל אנימיקס ועוד יוזמות נפלאות כמו דוקאביב, שמתקיימות בו מדי שנה. הצעת יעול קטנה – לאפשר להכניס פופקורן לסרטים! רחוב הארבעה 5

4. כיכר הבימה

אני חושבת שדני קרוון הוא גאון. בכל פעם שאני יושבת בכיכר או עוברת בה (מה שקורה הרבה כי היא קרובה לביתי), אני מגלה בה זווית חדשה או נקודה יפה שלא הבחנתי בה לפני כן. כיכר הבימה משמעותית עבורי גם בגלל ההפגנות וגם כי קרו בה כמה מפגשים משמעותיים. אחד המפגשים התקיים כש"מרי סטריפ", עיתון הקומיקס שהקמתי, עוד היה רק חזון. רכבתי הביתה באופנים והבחנתי בזאב אנגלמאיר, לבוש כשושקה, עומדת באמצע הכיכר אחרי הפגנה, יחד עם בתה. המחזה של שושקה ובתה באמצע הכיכר הריקה היה סוריאליסטי. בהמשך ניהלנו שיחה רצינית על העיתון וקבענו את הלך הרוח שלו.

5. The Sando Box

בתור יפנופילית שמחתי מאוד על פתיחת המקום של השפית קונדיטורית נירית צ'יטיאט, שנולדה וגדלה ביפן. בכל פעם שאני נכנסת לסנדו בוקס נמרח לי חיוך דבילי על הפרצוף למראה פחזניית חזיר או לחמניית דובי והכל כל כך יפה ומפתה, מה שמקשה עלי מאוד להחליט במה לבחור. תמצאו פה כריכי סנדו יפנים, מאפים מיוחדים, קאקיגורי, קינוחים ועוד. גם העיצוב מושקע ויפני באופיו – כולל אסלה יפנית! למי שמגיע/ה בפעם הראשונה – המלון פאן חובה!
רחוב יצחק שדה 6

 

מקום לא אהוב בעיר

כיכר החטופים. אולי "לא אהוב" זו לא הגדרה נכונה. אבל קשה וטעון. אני כועסת על הממשלה על הצורך בכיכר כזו. כועסת שזה לא מאחורינו. בכיכר מיצבים קשים למראה, תמונות של חטופות וחטופים, מנהרה שמדמה את תחושת האימה שם למטה ודוכן המרצ' הכי עצוב בעולם.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ראיתי את הסרט החדש של וים ונדרס "ימים מושלמים", העוסק בחיי היומיום של מנקה תאי שירותים בטוקיו החי בבדידות. עולמו סובב סביב העבודה, העציצים, הספרים והקלטות שלו ולמרות זאת נראה לרגעים שהוא מאושר. הסרט יפה ואיטי ומצאתי את עצמי קצת מזדהה. אני חושבת שכל אחד יצא מהסרט הזה עם קצת יותר ענווה ותזכורת להעריך את הדברים הקטנים והפשוטים בחיים.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מופע סולו של אורי אבני (גיטריסט ומלחין). ההופעות שלו אינטימיות וקסומות, את מרגישה שאת חווה משהו אחר, מיוחד. המוזיקה שלו חודרת עמוק עם הסאונד הייחודי, המינימליזם והספייס. השראה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
למשפחות החטופים. אני חושבת שצריך לעטוף אותן כמה שאפשר. הן בגיהנום.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים לתל אביבי החדש  – קוונטין טרנטינו, ששרד איתנו את הקורונה ומלחמה. לא מובן מאליו שהאיש הזה, שיכול היה לגור בכל מקום בעולם, מעדיף לבלות בג׳ימבורי ב-40 מעלות כאן איתנו בתל אביב.

5. מה יהיה?
לא שואלים מישהי שכתבה ספר בשם "מר דיכאון" מה יהיה.