אדם לאדם זאבות: 10 דברים שקורים במהלך סיבובי הופעות באירופה

חמש מוזיקאיות ישראליות עולות על מטוס, נוחתות בברלין ונכנסות ביחד לוואן קטן, בו ינועו למשך לא פחות משלושה שבועות. בתקופה הנוכחית זו יכול להישמע כמו התחלה של בדיחה, אבל המציאות היא שלהקת הזאבות יצאה ללא פחות מחמישה סיבובי הופעות של רוקנרול בשפה העברית, מופיעות בפסטיבלים ומועדונים ברחבי אירופה: גרמניה, צ'כיה, איטליה, שוויץ, צרפת, הונגריה, אוסטריה וקרואטיה, בין היתר. החודש הן הוציאו את אלבומן החדש "זה מה יש", ולכבוד הופעת ההשקה שתתקיים ב-28.4 במועדון הבארבי בת"א (היי, זה זמן טוב לקנות כרטיסים!), הזאבות מספרות על 10 הדברים הכי הזויים, מצחיקים, מרגשים ומטורפים שקרו להן במהלך טורים באירופה.

>> "הפוכים" עושה עוול לחברה הישראלית. והיא טלוויזיה מחורבנת

1. המכונית של השטן

באחד הטורים ניסינו לחסוך כסף ולשכור וואן מאיש פרטי, סוג של חברה קטנטנה. היום הראשון בטור כלל שתי הופעות בשני פסטיבלים גדולים, שהיו במרחק נסיעה של שלוש שעות ביניהם. קמנו בבוקר לצאת לכיוון הפסטיבל הראשון, ולאחר כמה דקות האוטו התחיל להשמיע רעשים כאילו השטן בכבודו ובעצמו הפציע, וגם יש לו פזמון כפול לתת. כל האנשים ברדיוס של קילומטר מאיתנו עצרו הכל, ופשוט בהו בנו במבטים של זעזוע. הזמן עצר מלכת, וגם האוטו. ממש באמצע הכביש. ואז גרר, וטרמפים מהצוות של הפסטיבל, והשכרת רכב חלופי ושליחת רכב האימים למוסך – וכל הכיף הזה ממש שעתיים לפני העלייה לבמה. אבל עשינו את זה ברמות.

2. איך מסלקים מארח?

רוב הזמן אחרי הופעות אנחנו ישנות במלונות או מועדונים עצמם. מדי פעם אנחנו ישנות גם בבתים של המארחים שלנו, שזאת אופציה שלרוב מסמנת על חוויה מיוחדת שמתקרבת אלינו. אחרי הופעה במועדון בנירנברג, בשעת לילה מאוחרת הגענו סוף סוף לדירת האירוח, מעין עליית גג מוזרה עם תקרה נמוכה. חיכה לנו שם איש כבן 60 בערך, שבין נהימה לנהימה הראה לנו את הדירה הקטנטנה, ובסיום הסיור המרתק פשוט חזר להתיישב בסלון. וזהו. לא קם, במשך שעות. הנוכחות שלו הייתה מעיקה ולא הבנו אם הוא אמור לישון יחד איתנו בדירה. מה למדנו באותו הערב? שניתן לסלק בנאדם בכל שפה, וש-HAZE בגרמנית זה שפנפנה.

3. בלי האשטאגים

הופעה בשוויץ. שבע שעות נסיעה ומעברי גבול מעיקים. סוף סוף מגיעות אל המועדון, עוד לא חנינו וכבר רצה לכיווננו מנהלת המועדון עם לפטופ ביד, לחוצה ומתנשפת. היא סיפרה שקיבלה איומים פוליטיים בגלל שהמועדון מארח להקה ישראלית. "אז רק תצטלמו עם שלט הפסקת האש ונוכל להמשיך בתוכניות כמו שצריך". כל זה בעודנו עדיין יושבות ברכב, מעוכות וגמורות מהנסיעה. אחרי שעה דרמטית, בסופו של דבר, עשינו את זה בדרכנו וצילמנו סרטון שמצהיר שאנחנו תומכות חד משמעית בזכויות אדם ובעד שלום, אבל הבהרנו שאנחנו לא כלי משחק של האשטאגים והגדרות שממשלות מנסות לשים עלינו, ובטח שאנחנו לא מייצגות אותה. נוצר שם דיון מעניין מאוד. במקום לשטח את השיח הרחבנו והתחברנו. סיימנו בחברות אמיצה עם בעלת המקום וכל הנוכחים, והייתה הופעה מדהימה. 

4. איט איז וואט איט איז

הגענו לפסטיבל בשם "וולדסטוק" באזור נירנברג. זאת הייתה ההופעה הראשונה של אחד הטורים, ונחתנו ישר אל יער יפיפה, אורות ואנשים חמודים. הוקסמנו ממש. עלינו בתור המופע המרכזי לאותו הערב. התחלנו את ההופעה ולפני השיר "זה מה יש" הסברנו שהפירוש של הביטוי הוא "איט איז וואט איט איז". בבת אחת כל הקהל – בערך 3000 גרמנים – התחילו לחזור אחרינו עם קריאת "זה מה יש.. זה מה יש.. זה מה יש!" במבטא גרמני כמובן. זאת הייתה אחת ההופעות המרגשות שחווינו בחיינו, והשמועה של להקה ישראלית משוגעת פרשה כנפיים והביאה איתה קהל גדול מכל האזור הזה. 

5. להבין בלי מילים

זכינו שנתיים ברצף בתואר ההופעה הכי טובה של השנה במועדון בדרום גרמניה. באופן כללי, הרבה אנשים באים ואומרים שזאת ההופעה הכי טובה שהם ראו בעשור האחרון או בחיים שלהם. בהתחלה היינו ממש מופתעות מזה, הרי כל ההופעה בעברית, הם אשכרה לא מבינים מילה. אבל הטורים לימדו אותנו מה זה אומר להתחבר אנרגטית עם אנשים, מה זה להבין כוונה גם בלי להבין את התוכן המדויק, ושעניין המוזיקה כגשר הוא לא רק ביטוי, זה ממש ככה.

6. מגן דוד שנשלף ברגע הנכון

בנוסף להופעות, בטורים אנחנו נוהגות להעביר סדנאות בבתי ספר ומרכזים קהילתיים. אנחנו מאוד מאמינות בזה ורואות בזה ערך וביטוי אומנותי לא פחות מההופעות עצמן. במפגשים אנחנו מדברות על הקולקטיב שלנו, על היכולת של יצירה אומנות להחיל שינויים מהותיים, ועל המצב הפוליטי במזרח התיכון. לפני חודשיים הגענו לבית ספר בהנובר, לסדנה מול כ-300 ילדי תיכון. היינו בהלם מההערכות של בית הספר לאירוע הזה – נשיא המחוז בכבודו ובעצמו הגיע לנאום, ואחרינו הלך מאבטח בחליפה (אהבנו). היה מפגש עוצמתי ומעניין, שבסופו כמות ענקית של תלמידים ותלמידות באו לדבר איתנו, להצטלם ולשאול עוד שאלות. הכי התרגשנו מקבוצה של תלמידים יהודיים שניגשו אלינו והוציאו את שרשרת מגן הדוד שענדו מתחת לחולצה. העיניים שלהם זרחו והם אמרו שבתור מיעוט בבית הספר הם מרגישים עכשיו הרבה יותר גאים והרבה פחות לבד. 

7. מעריץ מספר אחת

אנחנו פוגשות אנשים מדהימים ולאורך הדרך הם נהיים חברים, הרבה מהם מתחילים כקהל וממשיכים איתנו במסע הזה. יש בחור מדהים שקורא לעצמו מעריץ מספר אחת. אנחנו בקשר איתו ביום יום בהתכתבות, וכשאנחנו בטור הוא נוסע אחרינו כל הדרך ללפחות חמש הופעות. כשנפגשנו בסיבוב האחרון הוא חשף בפנינו קעקוע שהוא עשה – הלוגו והשם של הלהקה על החזה שלו. נותרנו חסרות מילים וזה לא דבר שאופייני לנו.

8. מידל איסט סייד

באחד מהטורים החלטנו שאנחנו חייבות להביא איתנו דרבוקה להופעות. זה היה נראה לנו חד משמעית הדבר הנכון לעשות. כמובן שבכל הופעה, ברגע ששלפנו אותה, הקהל לא ידע את נפשו – חפלת ענק עם אנשים שלא ידעו לפני כן שהם יכולים לנענע ככה את האגן. "לטס דו איט לייק אין דה מידל איסט" אמרנו אז ברגע השיא הזה. זה היה לפני המלחמה, היום המשפט הזה פחות מבשר טובות. 

9. השמטרלינג

באחד הטורים בגרמניה נחשפנו למילה הגרמנית הטובה ביותר שיש, ש-מ-ט-ר-ל-ינ-ג. הלא היא 'פרפר'. טליה הריצה על זה ביט והשיר "שמטרלינג" נולד כמו חיכה תמיד לצאת מהגולם (סליחה). אפשר להקשיב לו באלבום החדש שלנו. 

10. הפלייליסט

יש לנו פלייליסט מיוחד לסוף כל הופעה באירופה, כי אנחנו פשוט לא יכולות לוותר על ההזדמנות לראות אירופאים רוקדים בטירוף לצלילי להקת חמסה ומרגול. וכמובן – פלייליסט אגדי לנסיעות בוואן שמורכב משירים שליקטנו בתשומת לב רבה. מצרפות לכם אותו.

>> הזאבות יופיעו במועדון הבארבי ב-28.4, ואתן רוצות להשיג כרטיסים כבר עכשיו