בפסטיבל הקומדיה מקדישים הרבה מחשבה לדברים הכי אדיוטים

אחד הזיכרונות הראשונים שלי כילד הוא הבדיחה על השפן והעוגת גזר. נו, זה שהולך לחנות ושואל אם יש עוגת גזר ואין עוגת גזר. ואין עוגת גזר. ואין עוגת גזר. ואין עוגת גזר. עד שלבסוף יש עוגת גזר, והוא אומר "נכון שזה איכסה?". כילד הייתי מספר את הבדיחה בארוחת שבת. כל שבת (חזרה זה גם אלמנט קומי, חשוב לציין). היו לנו תמיד הרבה אורחים בשבת. לא אותם אורחים, אבל בהחלט אותה הבדיחה. וכל שבת אמא שלי היית צוחקת. ממש. צחוק אמיתי. אז התחלתי לאוהב קומדיה. לא כי הייתי ילד שמן שהומור זה הנשק היחידי שלו נגד המציאות, לא כי היה קשה בבית ורק צחוק יכול היה לקרב בינינו, פשוט כי נהניתי להצחיק. זה נשאר איתי עד היום.
>> כל ממזר מלך: מקבת הוא לא "מראה לחברה", אלא MRI של האדם

וזה נכון שמאז למדתי שלקומדיה יש כוח. לשנות אווירה בחדר, לקרב, לאפשר להגיד משהו שקשה לומר בדרך אחרת. יש משהו משחרר ביכולת להסתכל על סיטואציה, גם כשהיא לא פשוטה, ולמצוא בה את הדבר המצחיק. אני לא חושב שקומדיה היא הדרך היחידה להתמודד עם המציאות. גם בכי זה טוב. לפעמים אפשר אפילו לבכות מצחוק. אבל בשבילי, קומדיה היא הכלי החזק ביותר שיש. היא מאפשרת לי להתקרב לדברים שאחרת הייתי מתרחק מהם, לפרק פחדים, לכעוס, לבקר, ולפעמים פשוט לשבת עם עוד אנשים ולהרגיש שאנחנו לא לבד בתוך כל הדבר המשונה הזה שנקרא "החיים".

בשנים האחרונות המציאות הישראלית מספקת לנו כמויות בלתי סבירות של חומר, אבל גם מציבה בפני הקומדיה שאלות לא פשוטות: על מה אפשר לצחוק? מתי? עם מי? האם בדיחה על משהו מקטינה אותו, או דווקא מאפשרת לנו להסתכל עליו בגובה העיניים? נדמה לי שהשנים האלה גם שיכללו את הקומדיה הישראלית. לא מפני שהמציאות הפכה אותנו למצחיקים יותר באופן אוטומטי, אלא מפני שהיא הכריחה אותנו לחפש שפה מדויקת יותר. קומדיה שיודעת להיות פוליטית בלי להפוך לנאום, להיות אישית בלי להתכנס בעצמה, ולהיות אסקפיסטית בלי להעמיד פנים שאין עולם בחוץ. לפעמים היא צריכה להיות אכזרית, לפעמים מנחמת, ולפעמים היא פשוט צריכה להיות מטופשת לחלוטין.

וזה אולי הדבר שאני הכי אוהב בה: היא לא מחויבת להתנהג יפה. היא יכולה להחזיק כמה רגשות סותרים באותו רגע. לצחוק על משהו שאנחנו אוהבים, לכעוס על משהו שאנחנו מפחדים לאבד, למצוא אבסורד בתוך כאב. לא במקום המציאות, אלא כחלק בלתי נפרד ממנה. השנה, בפסטיבל הקומדיה הישראלי בירושלים, אנחנו ממשיכים לחפש את המקומות האלה. אספנו יוצרים ויוצרות, קומיקאים, שחקנים ומוזיקאים שמביאים לבמה קולות שונים מאוד זה מזה, אבל חולקים את הרצון לבדוק מה עוד אפשר לעשות עם קומדיה. יהיו בכורות ויצירות מקוריות, תיאטרון, סטנד-אפ, מוזיקה, מופעים לילדים, וגם לא מעט דברים שקשה להכניס להגדרה אחת.

חלק מהעבודות מסתכלות ישירות על המציאות הישראלית, אחרות בורחות ממנה למקומות מופרכים לגמרי. יש יוצרים שמגיעים עם סכין חדה, אחרים עם לב פתוח, ויש כאלה שמגיעים עם שניהם, ועם אביזר מטופש שאף אחד לא ביקש. בעיניי, דווקא המגוון הזה הוא הכוח של הפסטיבל. לא לנסות להחליט מה הקומדיה צריכה להיות, אלא לתת לה להפתיע אותנו.

יהיו חמש יצירות תיאטרון בבכורה: מופע דראג אבלות (זה מיוחד כמו שזה נשמע) של החברה הגאונה שלי ענת דרימר; מחזמר בחרוזים על נדל"ן בארץ הקודש שהתחיל מחמשירי שטנה מופלאים בפייסבוק של נועה אסטרייכר, שאליה הצטרפו תמר קינן ויונתן בר גיורא המופלאים; ליקה משנה גליטה, תומר פישמן וטל טירנגל, שלושה אנשים כל כך מצחיקים שעושים מחזמר בורקס פארודי שהוא באמת פאן ענק; יצירה קומית ופיוטית שעוסקת בחברות של נטע שפיגלמן ורותם גולדברג הנהדרות שאני מעריץ עוד מהתיאטרון המרכזי לנוער בירושלים; ומחזמר ראפ חסידי מופרע של איתן צויק היקר, בחור צעיר להפליא שהולך לגרום לכם לרקוד בכיסא.

יהיה אירוע פתיחה עם יקיר הפסטיבל אלי חביב שמביא את החבר שלו גורי אלפי לאלתר סטנדאפ. יהיו אור בוטבול ועמרי הכהן (שהכירו באינקובטור במקרה, ולנו זאת גאווה גדולה) שחברו עם טל מנקס למופע חדש "התחרות", שיהיה כמו כל מה שהם נוגעים בו, זהב. ועוד המון המון מופעים. יותר מדי. והצגות. חגיגה. ומוזיקה. והרצאות. יהיה מעולה.

בקיצור, אנחנו מקדישים הרבה מאוד מחשבה לדבר שלעיתים הוא אידיוטי לחלוטין. זה נשמע כמו סתירה, אבל אני חושב שזאת בדיוק העבודה שלנו. לקחת את הקומדיה ברצינות, כדי שהיא תוכל להרשות לעצמה לא להיות רצינית. אה. ממליץ בחום לקנות כרטיסים. כאילו, אמרו לי להגיד את זה מטעמי שיווק, אבל בכנות – האולמות מתמלאים על אמת ואנחנו בהתרגשות שיא. ויש מכירה מוקדמת. והנחות. אז תבואו. יהיה מצחיק. בתקווה יותר מהטור הזה.
יפתח ליבוביץ הוא מנהלו האמנותי של פסטיבל הקומדיה הישראלי על שם אפרים קישון שיתקיים בירושלים בפעם החמישית בין ה-18 ל-22 באוקטובר. הפסטיבל מציג הפקות מקור שיעלו בבכורה, מופעים קומיים מעולים של שמות כמו גורי אלפי ואלי חביב, גיתית פישר ועוד, הקרנות סרטים ומופעים לכל המשפחה בכניסה חופשית. לפרטים נוספים וכרטיסים ובתקווה כמה בדיחות טובות