כולם רוצים לצאת למאבק להצלת כאן 11. זה לא המאבק הנכון

גם אם מאבק מוצלח יעצור את חיסול השידור הציבורי הפעם, כוונתה של כנופיית הקואליציה ברורה, והיא תצליח בפעם הבאה או בזו שאחריה. ולכן הניסיון להגן על השידור הציבורי במנותק מהמתקפות האחרות על הדמוקרטיה נידון לכישלון. מי שרוצה להציל את השידור הציבורי יצטרך להציל קודם את המדינה
כולם רוצים להציל את תאגיד השידור הציבורי. ובצדק. יש מה להציל. במשך שנות פעילותו הספורות הוא הדגים לא רע בכלל מדוע דרוש לנו שידור ציבורי ואיזה תכנים נפלאים ומגוונים שידור כזה יכול לספק. התאגיד ניפק להיטים ונכסי צאן ברזל בכאן 11, כאן חינוכית ובערוצי הרדיו, והפך מהבדיחה שהיה בימי רשות השידור לערוץ מוערך ואפילו אהוב על ידי רבים. להציל אותו מציפורני ממשלת המחדל נראה קריטי. המאבק מתחיל. בשבועות הקרובים הוא יתפוס הרבה תשומת לב ראויה. יש עם זה רק בעיה אחת: זה אינו המאבק הנכון.
>> הקלט סדרה זו: עוד סיבה טובה להציל את השידור הציבורי
>> רשף שי: "המציאות נוחה לסאטירה, אבל לא לשום דבר אחר" // ריאיון
הסיבוב הנוכחי של הקרב על תאגיד השידור הציבורי התחיל בינואר 2023, כשבובת הפיתום שיושבת במשרד התקשורת, "שלמה קרעי", נשלחה במצוות אדוניה כחלק מההפיכה המשטרית, לחרב את גוף השידור שחמק לו בצוק איתן ולאיים על התקשורת החופשית. הקרב ממשיך עכשיו מאותה נקודה לכאורה: ארגוני היוצרים והעיתונאים מתארגנים לקרב בלימה, יאיר לפיד יכנס בכנסת מחר (רביעי, 4.12) כנס תמיכה בתקשורת החופשית, מיטב המגישים כבר עובדים על סרטוני הסטוריז שלהם. אתם כבר יכולים לנחש איך זה יראה.

זה היה אחלה ב-2019. זה היה מתבקש בימיה הראשונים של ההפיכה המשטרית. אבל כמה דברים בכל זאת השתנו מאז, והמלחמה על השידור הציבורי מתנהלת כעת בשדה קרב שונה לחלוטין. מי שמגיע אליו עם הכלים והאסטרטגיה של הסיבוב הקודם יופתע ויובס לגלות שהם נטולי כל אפקטיביות. ממשלת ההפיכה הפכה בשבעה באוקטובר לממשלת החורבן, והיא חסרת בלמים כמו שהיא חסרת לגיטימיות. הפגנות, עצומות, כנסים וסרטוני טיקטוק לא יעצרו אותה.
ולכן, כמו שאומר אסף ליברמן בסרטון שהוציא לרגל המאורע, אין כאן שום בסיס לדיון. הצד השני אינו מעוניין בו. בצד של הקואליציה מלהגים על "רכבת ההפתעות" ו"הבית של פיסטוק", מחרטטים תירוצים על הוצאות ציבוריות ועל ייצוג מגוון, מקריצים את מילת הקסם "שמאלנים". בזמן שאתם שולפים עובדות, מוכיחים את טעותם ומקבלים לייקים בטוויטר, הם כבר התקדמו לפיגוע הבא.
הסיבה לכך היא שחיסול תאגיד השידור הציבורי הוא רק שפריץ קטן מנחשול הסמכטות שמשגרת כעת הממשלה בפרצופו של הציבור, כולל בליץ של חקיקה אנטי-דמוקרטית, פוליטיזציה מוחלטת של המשטרה, פלנגיזציה של צה"ל, הידרדרות כלכלית וגזירות קשות. אין יותר עם מי לדבר ואין על מה. הכוונות ברורות וחשופות. חברי הכנסת והשרים כבר אינם מסתירים אותן. שינוי שיטת המשטר. ריסוק הבלמים האחרונים של הדמוקרטיה. טיהור אתני. התנחלויות בעזה. מלחמת נצח. במקום שאליו אנחנו הולכים לא צריך שידור ציבורי.
בקשת 12 ורשת 13, אחרי כמה ימים של שתיקה מביכה, הוציאו הודעת תמיכה חריפה במיוחד בתאגיד השידור ותקפו את הממשלה על כוונתה לבצע "הפיכה תקשורתית בחסות המלחמה", שהיא חלק מ"תוכנית הממשלה להשתלטות עוינת על התקשורת החופשית בישראל". קל מאוד לכתוב מכתב כזה, אבל אם זה המצב לתפיסתן אולי כדאי שיגידו את זה גם בשמונה בערב, כל ערב, מתוך האולפן. בפועל, סדר היום החדשותי ממשיך להיות מוכתב על ידי מבצעי ההפיכה ומחוללי מחדל אוקטובר. התקשורת מנרמלת את המציאות הזאת וסוללת במו ידיה את הדרך להשתלטות עליה. גם כאן, אי אפשר להמשיך ולהשתמש בכלים הרגילים הישנים.

חשוב להבין: הניסיון לחסל את השידור הציבורי אינו "הטרלה" וגם לא "ספין" או "מסך עשן" שנועד להסתיר את ההפיכה המשטרית המתחדשת או את פשעי המלחמה המתרבים או את שלל הפרשיות שברקע. הוא חלק אינטגרלי מהמכלול הזה, שהשורה התחתונה שלו היא סוף דרכה של מדינת ישראל הדמוקרטית. גם אם מאבק מוצלח יעצור את חיסול השידור הציבורי הפעם, כוונתה של כנופיית הקואליציה לא תשתנה, והיא תצליח בפעם הבאה או בזו שאחריה. ולכן הניסיון להגן על השידור הציבורי במנותק מהמתקפות האחרות שהתחדשו במלוא עוזן – נידון לכישלון מר. מי שרוצה להציל את השידור הציבורי יצטרך להציל קודם את המדינה. בהצלחה לכולנו.