ניקולס קייג' נועץ שיניו בתפקיד דרקולה, אבל רנפילד קרוע בין חלקיו

מה משותף ל"מועדון קרב", "רוקטמן" ו"רנפילד"? שלושתם מתחילים עם סצנה שבה הגיבור מצטרף לקבוצת תמיכה כלשהי של אנשים שיושבים במעגל ומספרים על התמודדויותיהם עם בעיה משותפת. אני לא יודעת עד כמה התופעה הזו נוכחת בחייהם של הצופים, אבל בהמון סרטים אמריקאים זו תחבולה נוחה לספק רקע על הגיבור, ולהשיג כמה צחוקים קלים על חשבון תרבות העזרה ההדדית והעצמית.

רנפילד (ניקולס הולט) בחר בקבוצה של אנשים המתמודדים עם מערכות יחסים רעילות. במקרה שלו זה הבוס, שהוא תקוע איתו כבר כמעט מאה שנה, מאז "דרקולה" מ-1931. סצנות בשחור לבן שמדמות את הסרט ההוא, עם ניקולס קייג' בתפקיד הערפד שנראה כמו בלה לוגוסי (הערפד ההוליוודי הראשון), משולבות בפתיחה ורומזות למסורת הארוכה של אולפני יוניברסל בז'אנר סרטי המפלצות. הניסיונות האחרונים של האולפן להחיות את המותג עם "דרקולה: ההתחלה" (2014), "המומיה" (2017) ו"בלתי נראה" (2020) זכו לתגובות מעורבות, אז הפעם הם החליטו ללכת על קומדיה, ככל הנראה בהשראת הסדרה "מה שקורה בצללים" של ג'מיין קלמנט וטאיקה וואיטיטי. בהתאם, הבמאי הוא כריס מקיי, שחתום על "סרט לגו באטמן". אבל חשוב לציין שלצד הבדיחות, מינון פרצי הדם והאיברים הקרועים גבוה מאוד, ולכן הסרט מוגבל לצפייה מגיל 16.

במהלך השנים הערפדים בקולנוע (בראד פיט וטום קרוז ב"ראיון עם ערפד", גרי אולדמן ב"דרקולה" מ-1992) ובטלוויזיה (אלכס סקרסגארד ב"דם אמיתי") הלכו ונעשו יותר ויותר סקסיים, ושתיית הדם עוצבה כאקט ארוטי. "רנפילד" מחזיר למסך את הערפד המבהיל עם שיני הכריש המחודדות, שרק רוצה לטרוף בלי שזה יהיה מטאפורה. קייג' נוגס בתפקיד (ובשלל קורבנות) ברעבתנות, ומעצב הופעה עסיסית, מצחיקה ומבהילה. אחרי הרפרנס ל"דרקולה" הראשון בפתיחה, הסרט מרפרר לעיצובים קולנועיים נוספים של גיבורו של בראם סטוקר, כולל "דרקולה" של קופולה, שהופק באולפני קולומביה המתחרים.

אבל הרוזן, שמשתוקק לדם של נזירות ומעודדות בתולות (הוא מבהיר שזה לא עניין מיני – זה פשוט טוב לבריאותו), הוא רק דמות משנה בסרט שמוקדש למשרתו הנאמן בעל כורחו, הזקוק לתמיכה נפשית כדי להשתחרר ממנו. את התמיכה הזאת הוא מקבל בקבוצה, שמובלת על ידי מארק (ברנדון סקוט ג'ונס בהופעה משעשעת). עם זאת, את הדחיפה האמיתית נותנת לו שוטרת התנועה הנחושה רבקה קווינסי (אקוופינה הנהדרת מ"עשיר בהפתעה"), ככל הנראה השוטרת הלא מושחתת היחידה בכל ניו אורלינס. רנפילד שפל הרוח מפתח כוחות עוצמתיים כל פעם שהוא זולל חרק כלשהו, אבל רבקה כמעט משתווה אליו בלי תוספות מלאכותיות. בהשפעתה הוא גם מסתפר ומתחיל להתלבש יפה, בעוד היא נשארת במדים – מההיפוכים המגדריים האופייניים לסרטים עדכניים. רנפילד ורבקה מאחדים כוחות כנגד דרקולה, שהופך לבן בריתה של המאפיונרית האימתנית בלפרנצ'סקה (שורה אגדשלו) ובנה טדי לובו (בן שוורץ מ"אפטר פארטי").

ניקולס הולט (33) התפרסם לפני 21 שנים, כשגילם את הילד ב"רווק פלוס ילד" לצד יו גרנט. נראה שהוא לקח את גרנט כמודל משחקי, ומשגדל להיות גבר יפה תואר הוא מתמחה בהופעות קומיות כחננה נבוך וחסר בטחון עצמי (וקצת דפוק בשכל) שאינו מודע לאטרקטיביות שלו, בסרטים כמו "המועדפת" ו"התפריט". הוא כזה גם כאן, והציוות שלו עם אקוופינה – הוא דלוק עליה אבל בינתיים הם מתפקדים כצמד ולא כזוג – עובד יופי.

בכלל, צוות השחקים כולו הוא כיפי, הבדיחות טובות ברובן, וגם האקשן עשוי היטב, והסרט מספק שעתיים של הנאה ב-93 דקות. כלומר, זה מרגיש כאילו הוא נמשך שעתיים. וזאת בעיה. מדוע למרות היותו מבדר בהחלט הוא מרגיש ארוך מכפי שהוא? אולי משום שבסופו של דבר השילוב בין אלימות קיצונית להומור חביב בכל זאת קורע את הסרט לגזרים. וזה לא שהוא מציע משהו מקורי שכמותו לא ראינו.
3.5 כוכבים
Renfield בימוי: כריס מקיי. ניקולס הולט, ניקולס קייג', אקוופינה, בן שוורץ. ארה"ב 2023, 93 דק'