ערוץ 12 וערוץ 13 מציגים: שש שעות של הנדסת תודעה

תפקידן החדש של תוכניות האקטואליה: לנזוף בצופים ולהטיף להם מוסר (צילום: שאטרסטוק)
תפקידן החדש של תוכניות האקטואליה: לנזוף בצופים ולהטיף להם מוסר (צילום: שאטרסטוק)

מדי יום משודרים בערוצים המסחריים 12 ו-13 מרתונים של תוכניות אקטואליה עקרות שאיבדו קשר עם המציאות לטובת פינג פונג של נזיפות וגינויים. ספי קרופסקי צפה בהן ערב שלם ויצא מדעתו

בחמש בערב מתיישב שופר באולפן טלוויזיה בנווה אילן ודורך את דף המסרים שלו. "אנרכיסטים", "עליית מדרגה", "אלימות", "מראות מדאיגים". הליך הנדסת התודעה עובר שלב. בהמשך הוא זורק חצי מילה חלושה על כך שבקרוב ידונו על מגבלות להפגנות. קשר בין הדברים? מה? מה פתאום? יושב ליד השופר מנחה תוכנית, דמות משנית שמשתנה כל שעה אך אין כמעט חשיבות לזהותה. מה בכל זאת חשוב? תפקידה הרשמי – לנזוף ולהטיף מוסר. הנה הוא נוזף במפגין שנעצר, ואז מטיף למארגן הפגנה שמתברר שאשם בכל מה שרע. נזפן ומטיפן, אבל עדין ומאוזן, כמובן שמאוזן: פה הוא אפילו נוזף בקצין משטרה.

משעות אחר הצהריים המוקדמות, יום ביומו, מתחילים בערוצים המסחריים 12 ו-13 מרתונים של שידורי חדשות עקרים שלא פעם מאבדים קשר עם המציאות שהם לכאורה אמורים לשקף, לאחר שמילאו כמה מרווחי זמן עם פינג פונג של נזיפות וגינויים, שיח טכני על מאבקים פוליטיים שלא מעניינים איש, וכמובן – פרומואים. מלא פרומואים. ופרסומות. מלא פרסומות. אחת מהן מבקשת לכסות את האף וגם את הפה, אבל מה שמפריע זו בעיקר הצחנה.

שיא זמני נרשם אחה"צ כשבערוץ 13 מוצג מפגין שצעק לעבר הכתב אבישי בן חיים – כמי שתקף אותו. הסבריו לא משכנעים. הנה, לפי הכיתוב הוא זה שתקף. למי אכפת מעובדות

ועכשיו עליית מדרגה, מה שנקרא. השידור עובר אל לשכות השרים שלוקחים את תפקיד הנוזף. שר בריאות שנוזף באזרחים לאור הקפיצה בתחלואה; שר לביטחון פנים שקורא למפגינים "סוכני כאוס"; שר תקשורת – נביא הממלכתיות והפויקה – שמאוד מודאג, תמיד מודאג; ושרת תחבורה שטוענת שהופעלו זרנוקים "משום שהרביצו לשוטרים" (לא נכון. זרנוקים הופעלו בתגובה לחסימות, אבל למי אכפת מעובדות, בטח לא למגיש) ולקינוח, בפליטה פבלובית, מציינת ש"אין בעיה להסית" וממהרת לתקן את עצמה. קשה להמציא את הדברים האלה, בחיי.

שיא זמני נרשם אחה"צ כשבערוץ 13 מוצג מפגין שצעק לעבר הכתב אבישי בן חיים – כמי שתקף אותו (אירוע שאכן קרה בהמשך הערב. והוא חמור והוא רע). הסבריו לא משכנעים. הנה, לפי הכיתוב הוא זה שתקף. למי אכפת מעובדות. והרי לכם דוגמה לעיצוב התודעה; לא דרך הצגתו של אדם זועם שזעק לעבר עיתונאי המוצג כתוקף, זו חוליה קטנה בלבד בהיפוך הנרטיב כך שיותאם למשהו אחר, אלא במסגור התמונה כולה: משבר רפואי, כלכלי וחברתי? ראש ממשלה שניצב מול כתבי אישום? בחיאת, עזבו אותנו משטויות, זה כבר לא מעניין, זה משעמם אותנו.

עם פתיחת המהדורות המרכזיות המהפך הושלם: בערוצים נצמדים לפירורים שהוחלט לפזר לנתינים. הופ, אין קורונה ואין מחאה ואין משבר מפלצתי – יש צ'ק ובקרוב נעבור למשרד ראש הממשלה למופע המרכזי, כנועים, עייפים, שבעים

באופן מפתיע או שלא זמזומים קטנים של ביקורת נשמעים בתוכניות הבידור והכלכלה, בפינות נידחות של אקטואליה "רכה". הנה, אסף אמדורסקי מקבל דקות בגיא פינס לפני כתבה על החופשה של עומר אדם בקפריסין; וגם רותי ברודו שנאלצת לסגור את הבראסרי ומשמיעה דעה על ההנהגה. וכן, בסדר, פה יש קצת דרוקר ושם מעט מרציאנו וברקע נשמע רעש שמדמה משהו שמזכיר עיתונות וביקורת ואמת.

אבל אל תאמינו לכל הטוב הזה. עם פתיחת המהדורות המרכזיות מתברר שהמהפך הושלם: בערוצים נצמדים לפירורים שהוחלט לפזר לנתינים. הופ, אין קורונה ואין מחאה ואין משבר מפלצתי – יש צ'ק שבקרוב יגיע או שלא. בקרוב נעבור למשרד ראש הממשלה למופע המרכזי, כנועים, עייפים, שבעים. בין לבין מופיע ראש ממשלה חילופי ממדינה חילופית שאומר דברים חילופיים בראיון חילופי. ניתן כמעט להבחין בדמותו נעלמת מהחלל ככל שהריאיון מתקדם. אוסף סיסמאות חלולות, ואז הופ, סקופ: מתברר שקבינט הפיוס לא עתיד להתכנס בקרוב. יש דברים חשובים יותר, כמובן.

שש שעות של הרעלת מוח מסתיימות בדקות מסך ארוכות שמוקדשות כל כולן למוצא פיו של זה שאחראי לקרקס שקדם להן. אין סיומת ראויה יותר. מכונות המסרים שפלטו ושצפו מסרים מעוותים תוך כדי מתן שירות למי שצריך לשרת ינוחו עד היום הבא. לדעתו של כתב המשטרה, "ספק אם המפגינים ירצו שזה מה שייזכר מההפגנה". לדעתי, הליך הנדוס התודעה הושלם. יש לי הערכה סבירה איך זה קרה.